פברגאס החל את הקריירה שלו בקבוצת הנוער שלברצלונה, אך הוחתם על ידיארסנל בספטמבר2003, וביסס את מעמדו כקשר המרכזי וכמנהל המשחק של ארסנל במהלך עונת2004/2005, לאחר שמספר שחקני מפתח סבלו מפציעות. לאורך השנים שלו בארסנל הוא שבר מספר שיאי מועדון, וזכה למוניטין של שחקן מחונן. ב-2011 שב לקבוצת נעוריו ברצלונה. ב-2014 חזר ללונדון, ליריבתה של ארסנל,צ'לסי.ב־2019 עבר מצ׳לסי למונקו.
פברגאס נולד בעיירה וילאסאר דה מאר שבפרובינציית ברצלונה לפרנססק פברגאס האב, בעלים של חברה לניהול נכסים, ולנוריה סולר, שהייתה הבעלים של חברתמגדנאות. מאז ילדותו היה פברגאס אוהד שלברצלונה. הוא החל את הקריירה שלו בעמדת הקשר האחורי, אך היה גם מבקיעשערים מצטיין, ולעיתים הבקיע למעלה מ-30 שערים בעונה עבור קבוצת הנוער של המועדון.
פברגאס חשש מכך שלא יזכה לדקות משחק רבות בברצלונה, ובספטמבר2003 החליט לחתום במועדון הלונדוניארסנל. הוא התקשה להסתגל לחיים בבירתהממלכה המאוחדת, אך לבסוף התיידד עם חברו לקבוצהפיליפ סנדרוס, שהיה דובר ספרדית, והוא סייע לפברגאס להתאקלם באנגליה[1]. כיוון שהיה בן 16 הוא לא היה אמור לשחק בהרכב הראשון, אך צפה ולמד שיטות משחק חדשות מפטריק ויירה ומז'ילברטו סילבה במקביל ללימודיאנגלית[1]. למרות זאת הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בארסנל ב-23 באוקטובר 2003, במשחקגביע הליגה באצטדיון הייבורי מולרותרהאם יונייטד. פברגאס הפך לשחקן הצעיר ביותר בהיסטוריה של ארסנל שמשתתף במשחק רשמי של הקבוצה הבוגרת, והוא עשה זאת בגיל 16 שנים ו-177 ימים[2]. לאחר מכן הפך למבקיע הצעיר ביותר בתולדות המועדון, לאחר שכבש שער בניצחון 5 - 1 עלוולבס[3]. אף על פי שארסנל זכתה באליפותהפרמייר ליג ללא הפסד בעונת 2003/2004, פברגאס לא היה זכאי לקבל את המדליה המוענקת לשחקנים כיוון שלא נטל חלק במשחקי הליגה.
רק בתחילת עונת2004/2005 החל להשתתף במשחקי ארסנל באופן קבוע. משחקו הראשון באותה עונה היה מולמנצ'סטר יונייטד במסגרתמגן הקהילה. בעקבות פציעתו של הקשר הצרפתי פטריק ויירה הוא פתח בארבעה משחקי פרמייר ליג ברציפות. הוא זכה לביקורות טובות על ביצועים במשחקים הללו, ואף הבקיע שער בניצחון 0–3 עלבלקברן רוברס, שבזכותו הפך למבקיע הצעיר ביותר בליגה בתולדות ארסנל[4]. פברגאס זכה להשתתף במשחקים נוספים בכל המסגרות לאחר פציעתם שלאדו וז'ילברטו סילבה. במהלך עונת 2004/2005 שלליגת האלופות הוא הבקיע שער בניצחון 1–5 עלרוזנבורג, ובעקבות כך דורג במקום השני בטבלת כובשי השערים הצעירים של הטורניר[5]. בסיום העונה הוא זכה בתואר ראשון עם ארסנל לאחר שפתח בהרכב בניצחון על מנצ'סטר יונייטד בגמרגביע ה-FA.
לאחר שוויירה עזב ליובנטוס קיבל פברגאס את חולצה מספר 4 של ארסנל, ושיחק באופן קבוע בקישור לצדו של ז'ילברטו סילבה. הוא השתתף ב-49 משחקים בסך הכול בעונת2005/2006. למרות גילו הצעיר הוא זכה לתשומת לב רבה בגלל מעורבותו הגבוהה בסגל הבכיר. יתר על כן, כיוון שפברגאס היה קטן יותר ופחות אגרסיבי בהשוואה לוויירה, היה חשש כי הוא לא יצליח לחפות על עזיבתו של הצרפתי[6]. הוא הצליח להפריך את החששות, אימץ לעצמו סגנון משחק עצמאי והצטיין במיוחד במשחקי ליגת האלופות מולריאל מדריד ויובנטוס[7]. במשחק מול הקבוצה מאיטליה הוא הבקיע את השער הראשון ובישל את השער השני לתיירי הנרי, והוכיח כי ביכולתו לבצע תיקולים חזקים כמו ויירה. הוא השתתף במשחק הגמר מול קבוצת נעוריו ברצלונה, אך ארסנל הפסידה בתוצאה 1–2 וסיימה את העונה ללא תואר.
פברגאס במדי ארסנל, 2007
החשיפה התקשורתית הגדולה של פברגאס הובילה לכך שבמהלך הקיץ הופצו שמועות רבות על מעבר שלו לקבוצה אחרת; ריאל מדריד הביעה עניין בהחתמתו על חוזה לטווח ארוך אף על פי שהוא היה חתום על חוזה בארסנל[8], אך מאמן ארסנלארסן ונגר הודיע כי ארסנל תסרב לכל הצעה[9]. בספטמבר 2006, כשנותרו לו שש שנים בחוזה, הציעה לו ההנהלה לחתום על חוזה לחמש שנים ועל אופציה לשלוש שנים נוספות, וב-19 באוקטובר החליט פברגאס לקבל את ההצעה. החוזה היה חריג באורכו, ופברגאס אמר כי הסיבות להסכמתו הן סגנון המשחק של ארסנל בראשותו של ונגר[10].
עונת2007/2008 החלה עם תחושת חוסר ודאות עבור ארסנל.דייוויד דין, סגן היושב-ראש של המועדון, עזב בעקבות סכסוכים בהנהלה, וזמן קצר לאחר מכן עזב תיירי הנרי. גם מעמדו של ונגר במועדון היה בסכנה[12]. פברגאס היה מודע לגודל הציפיות ממנו כאחד השחקנים הבכירים בארסנל, אך הביע את ביטחונו בכך שיעמוד בהן[13]. הוא החל את העונה בצורה טובה, הבקיע ובישל שערים, ובאתר שלESPN נטען כי ההצלחה של ארסנל היא בזכותו[14]. בזכות יכולתו הגבוהה הוא נבחר על ידי האוהדים לשחקן החודש של המועדון בין אוגוסט לאוקטובר, והיה מרכיב מרכזי במשחקים בליגת האלופות באותה עונה, כאשר במשחק הגומלין מולמילאן הוא הבקיע את השער שבזכותו העפילה הקבוצה לרבע הגמר.
פברגאס הצליח לזכות במספר תארים אישיים, אף על פי שהמועדון לא זכה בתארים כלשהם. בתום העונה הוכתר פברגאס כמלך הבישולים של הליגה, עם 19 בישולים. ב-11 באפריל 2008 הוכרז כי הוא היה מועמד בפעם השנייה ברציפות לפרס כדורגלן השנה מטעם התאחדות שחקני הכדורגל ולפרס הכדורגלן הצעיר של העונה; מאוחר יותר הוא זכה בתואר הכדורגלן הצעיר של העונה, ונבחר לנבחרת העונה שלאופ"א. הוא זכה גם בתואר שחקן העונה באתר הרשמי של ארסנל[15].
ב-24 בנובמבר 2008, לאחר 14 משחקי ליגה, הוחלט כי פברגאס יחליף אתויליאם גאלאס בתפקיד הקפטן של ארסנל[16]. אולם, במהלך המאבק על האליפות לאחר פתיחת עונה לא טובה נפצע פברגאס בברך במשחק מולליברפול, ונעדר מהמגרשים למשך ארבעה חודשים. ארסנל לא הצליחה לזכות בתואר כלשהו גם בעונה זו, סיימה במקום הרביעי בליגה והודחה בחצי גמר ליגת האלופות.
פברגאס החל את עונת2009/2010 בצורה טובה, ובמשחק הליגה הראשון הבקיע שער ובישל שניים נוספים בניצחון החוץ 1–6 עלאברטון. ארסנל העפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות לאחר שני ניצחונות עלסלטיק בסיבוב המוקדמות האחרון, אך בהמשך נקלעה לרצף תוצאות לא טובות ששיאן בהפסדים למנצ'סטר יונייטד ומנצ'סטר סיטי. ארסנל הצליחה לחזור ולזכות בניצחונות, כשפברגאס מבקיע ומבשל מספר שערים, והגיעה לרצף של 13 משחקים ללא הפסד. ב-31 במרץ 2010, במהלך המשחק הראשון ברבע גמר ליגת האלופות מול ברצלונה, נפצע פברגאס ברגלו זמן קצר לפני שהבקיע את שער השוויון בבעיטת עונשין מ-11 מטרים בשלהי המשחק. הוא נעדר מששת משחקי הליגה הנותרים וממשחק הגומלין בספרד, וגם בסיום עונה זו נותרה ארסנל ללא תואר. עם זאת, הוא נבחר לאחד משחקני נבחרת השנה שלאיגוד הכדורגלנים המקצוענים.
גם לפני עונת2010/2011 נמשכו השמועות על מעברו של פברגאס לברצלונה, והנהלת ארסנל אף דחתה הצעה רשמית בגובה 35 מיליוןאירו. אף שלאורך רוב העונה הייתה הקבוצה בהנהגת פברגאס בתחרות צמודה עם מובילות הליגה, סדרה של תוצאות כושלות הובילה לעונה נוספת ללא תואר כלשהו. עונה זו הייתה מוצלחת פחות עבור פברגאס מבחינת הבקעת שערים, עם שלושה שערי ליגה בלבד, על אף שהשתתף במספר משחקים כמעט זהה לעומת העונה הקודמת. מנגד שמר פברגאס יכולתו הטובה בבישול שערים, עם 14 בישולים לאורך העונה.
ב-15 באוגוסט2011 שב פברגאס לברצלונה, קבוצת נעוריו, ששילמה תמורתו 34 מיליוןאירו. הוא חתם על חוזה לחמש שנים במועדון[17]. את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של ברצלונה ערך שלושה ימים בלבד לאחר הצגתו כשחקן הקבוצה, במשחקהסופר קאפ הספרדי מולריאל מדריד, בו ניצחה ברצלונה 2–3[18]. פברגאס כבש את שער הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת של ברצלונה במשחקהסופר קאפ האירופי נגדפורטו, בו ניצחה ברצלונה 0-2[19]. שער הבכורה שלו בליגה הגיע שלושה ימים לאחר הסופר קאפ, בניצחון 0–5 מולויאריאל[20]. בחודש ספטמבר כבש עוד שלושה שערי ליגה, ביניהם שער השוויון נגדולנסיה, במשחק שהסתיים בתיקו 2-2. ב-1 באוקטובר נפצע פברגאס בשרירי מיתר הברך, ובעקבות זאת נעדר שלושה שבועות מהמגרשים[21]. עם חזרתו, כבש בניצחון 0–4 עלויקטוריה פלזן במשחק שלב הבתים של ליגת האלופות[22]. ב-18 בדצמבר כבש בניצחון 0–4 עלסנטוס בגמראליפות העולם לקבוצות[23]. בהמשך העונה המשיך פברגאס להיות חלק משמעותי מהסגל של ברצלונה, ושותף בניצחון 0–3 עלאתלטיק בילבאו בגמרגביע המלך הספרדי[24].
ב-6 באפריל2013 כבש פברגאס את השלושער הראשון בקריירה שלו, בניצחון הליגה של ברצלונה 0–5 עלמיורקה[25]. הוא סיים את עונתו השנייה בברצלונה עם זכייה באליפות ספרד, אך קבוצתו בחצי גמר גביע המלך על ידיריאל מדריד, והודחה גם בחצי גמר ליגת האלופות על ידיבאיירן מינכן. בכל עונת2012/2013 שיחק פברגאס 48 משחקים בכל המסגרות, בהם כבש 14 שערים ובישל 12.
את עונת2013/2014 התחיל פברגאס עם חמישה בישולים במשחק הפתיחה של הליגה, בניצחון 0–7 עללבאנטה[26]. בהמשך העונה פברגאס כבש 13 שערים ובישל 16 ב-55 הופעות בכל המסגרות.
ב-12 ביוני2014 חתם פברגאס לארבע עונות בצ'לסי האנגלית, אשר שילמה עבורו 33 מיליוןאירו[27]. לאחר המעבר אמר פברגאס כי הרצון לעזוב את ברצלונה היה שלו, וכי בברצלונה ניסו לשכנע אותו להישאר[28], והוסיף כי לארסנל הייתה זכות ראשונים על רכישתו מברצלונה, אך ארסן ונגר החליט לוותר עליו, מה שסלל את דרכו לצ'לסי. המעבר של הקפטן לשעבר ואחד הסמלים הגדולים של ארסנל בעשור הראשון שלהמאה ה-21 אל צ'לסי, יריבתה הגדולה של ארסנל, גרר זעם אצל אוהדי ארסנל ושריפת חולצותיו של פברגאס[29]. במחזור הראשון של עונת2014/2015 בפרמייר ליג בישל פברגאס שני שערים בניצחון 1–3 עלברנלי. באותה עונה הוא זכה עם צ'לסי באליפות הפרמייר ליג הראשונה שלו ובגביע הליגה. בעונת 2016/17 הוא זכה בפעם השנייה עם צ'לסי באליפות.
ב-11 בינואר2019 פברגאס עזב את צ'לסי לאחר ארבע וחצי שנים וחתם במונקו מהליגה הצרפתית. בשנתו האחרונה במועדון, סבל מפציעה[30] ורשם שתי הופעות בלבד כמחליף בליגה הצרפתית.[31]
פברגאס החל את קריירת הנבחרות שלו במדינבחרת ספרד בכדורגל עד גיל 17, ובאליפות העולם שנערכה בפינלנד ב-2003 הוא זכה בתוארמלך השערים אף על פי ששיחק בחוליית הקישור, ונבחר לשחקן המצטיין של הטורניר. ספרד העפילה עד משחק הגמר, בו הפסידה לנבחרת ברזיל. בשנת2004 הוא שיחק באליפות אירופה עד גיל 17, שגם בה סיימה ספרד במקום השני. הוא נבחר לשחקן הזהב של הטורניר.
זמן קצר לאחר שהחל להצטיין במדי ארסנל הוא זומן לסגל של הנבחרת הבוגרת. לאור יכולתו הגבוהה בליגת האלופות בשנת 2006 החליטלואיס ארגונייס, מאמן הנבחרת, לזמנו לקראת משחק הידידות מולנבחרת חוף השנהב. במשחק עצמו הפך פברגאס לשחקן הצעיר ביותר במדי הנבחרת מזה שבעים שנים, ושבר את שיאו שלסרחיו ראמוס. הוא זכה לביקורות חיוביות לאחר המשחק[32], והיה מעורב בשער הראשון בניצחון הספרדי בתוצאה 2–3.
לקראתיורו 2008 קיבל פברגאס את חולצה מספר 10. אף על פי שהיה בעיקר מחליף הוא הצליח להשפיע על משחקי הנבחרת בטורניר. הוא הבקיע את שערו הראשון בנבחרת בניצחון 1–4 עלנבחרת רוסיה, ובישל שער נוסף. ספרד ניצחה בכל שלושת משחקי שלב הבתים, והתמודדה מולנבחרת איטליה ברבע הגמר. במשחק זה הבקיע פברגאס אתבעיטת העונשין המכריעה בדו-קרב שנערך, לאחר שבתום 120 הדקות התוצאה הייתה 0-0. פברגאס בישל שני שערים בניצחון 0–3 על נבחרת רוסיה בחצי הגמר. הוא פתח בניצחון 0–1 עלנבחרת גרמניה במשחק הגמר, שהקנה לספרד את תוארה הראשון מאז1964. פברגאס נכלל בנבחרת הטורניר, שהיא קבוצה של 23 שחקנים שנבחרה על ידי אנשי הוועד הטכני שלאופ"א[34].
לאחר היעדרות של מספר חודשים בגלל פציעה זומן פברגאס לסגל של המאמןויסנטה דל בוסקה. ביוני הוא זומן לסגל הסופי לקראתגביע הקונפדרציות 2009. פברגאס הבקיע את שערו השני בנבחרת בניצחון 0–5 עלנבחרת ניו זילנד בשלב הבתים, ופתח בהרכב בהפסד 0–2 לנבחרת ארצות הברית בחצי הגמר, שסיים רצף של 15 משחקים ללא הפסד.
בשל פציעה שספג לפנימונדיאל 2010 מיעט פברגאס לשחק במהלך הטורניר, ועלה כמחליף במספר משחקים בודדים. למרות זאת הוא תרם באופן מכריע לזכיית נבחרתו בתואר הראשון בתולדותיה, כיוון שבדקה ה-117 של משחק הגמר מולהולנד הוא בישל את שער הניצחון שהובקע על ידיאנדרס אינייסטה. שנתיים לאחר מכן זכה עם הנבחרת גם ביורו 2012. פברגאס נכלל בסגל ספרד למונדיאל 2014, בו היא אכזבה והודחה בשלב הבתים.
התוכנית המקורית שלארסן ונגר הייתה לפתח את כישורי המשחק של פברגאס באמצעות משחקי גביע הליגה, אך היא השתבשה בעקבות פציעות הקשרים בעונת 2004/2005. פברגאס שיחק בעיקר כקשר מרכזי או עושה משחק (פליימייקר), והתכונה הבולטת שלו הייתה טווח המסירה. כאחד מהשחקנים המוכשרים הצעירים בתקופה הנוכחית הוא תואר כחלק חיוני בסגל הבכיר של ארסנל, וכאחד שמביא איתו למשחק המסירות של ארסנל ראיית משחק,יצירתיות, חוסר אנוכיות, ובגרות שאינה אופיינית לבני גילו[35]. פברגאס הוא גם אחד מבועטי הקרנות והבעיטות החופשיות הקבועים של ארסנל.
פברגאס אמר בראיונות שונים כיפטריק ויירה הוא המודל לחיקוי והמדריך הרוחני שלו[36], אך למרות זאת הוא מנסה להתאים את סגנון משחקו לזה של גיבור ילדותוז'וזפ גוארדיולה. במובן זה הוא שונה מקודמיו בארסנל ששיחקו בעמדה שלו, בכך שהוא מעדיף כישרון על פני כוח. בתחילת דרכו הוא ספג ביקורת על כך שהוא אינו חסון ואגרסיבי מספיק בסגנון המשחק שלו, וחברו לשעבר לקבוצהאשלי קול כתב עליו באוטוביוגרפיה שלו כי הוא "משקל נוצה לא מוכח"[37].
פברגאס במדי ברצלונה, 2012
הסטטיסטיקות של פברגאס השתפרו במשך העונות שלו בארסנל, שבהן החל לשחק בצורה יותר אגרסיבית. חשיבותו לקבוצה ככוח היוצר המרכזי התבטאה בין השאר ב-16 הבישולים שלו בכל המסגרות בעונת 2006/2007. פברגאס אמר על עצמו כי הבקעת שערים הייתה נקודת התורפה שלו בשנים הראשונות שלו בארסנל; חוסר היכולת להבקיע שערים ממצבים נוחים הייתה תופעה שאפיינה את התקפת ארסנל בעונת 2005/2006 ובעונת 2006/2007. מצב זה השתנה בעונת 2007/2008 שבה הבקיע פברגאס 11 שערים ובישל 16 נוספים. המאמן ארסן ונגר אמר כי יכולת ההבקעה הלא טובה שאפיינה את פברגאס בעונות הקודמות נבעה מסיבות מנטליות בלבד, ואף השווה אותו לקשר הצרפתימישל פלאטיני, שנודע בכישורי ההבקעה שלו[38].
בגלל גילו הצעיר הועלו חששות בנוגע למספר המשחקים הגבוה של פברגאס במדי ארסנל ונבחרות ספרד בעונות האחרונות, כיוון שהוא היה בסכנת תשישות אם לא יזכה למנוחה נאותה[39]. למרות זאת פברגאס סבל מפציעה משמעותית אחת בלבד במהלך השנים שלו בארסנל.
בברצלונה המשיך פברגאס לשמש כקשר התקפי וכשחקן מפתח בהרכב, כמו בנבחרת ספרד ובארסנל. פברגאס השתלב היטב בצורת המשחק שלפפ גוארדיולה, המכונה "טיקי טאקה", בה היה גם שימוש בנבחרת ספרד תחת המאמןויסנטה דל בוסקה. תחת גוארדיולה שיחק פברגאס בתפקידים שונים. בשל נוכחותם שלצ'אבי,אנדרס אינייסטה וסרחיו בוסקטס בעמדות הקישור של ברצלונה, שיחק פברגאס לעיתים קרובות כקיצוני ואף כחלוץ. לעיתים גם תופקד בעמדה ממנה כבשליונל מסי שערים רבים, עמדת ה"חלוץ המזויף", (עמדה בה שיחק פברגאס גם ביורו 2012), כאשר שיחק מסי בעמדת הקיצוני או בעמדת החלוץ השני, או כאשר לא פתח בהרכב. עם זאת, תחת המאמניםטיטו וילאנובה וטאטא מרטינו שיחק בעיקר בעמדות קשר התקפי וקשר מרכזי.
.jpg)
.jpg)
