הרפובליקה המרוממת של סן מרינו (באיטלקית:Serenissima Repubblica di San Marino) שוכנת בהרי האפנינים והיא המדינה החמישית הקטנה בעולם בשטחה (אחריקריית הוותיקן,מונקו והאייםנאורו וטובאלו) ובאוכלוסייה (אחרי קריית הוותיקן, טובאלו, נאורו והאיפלאו). סן מרינו, השוכנת כולה בתוך גבולותאיטליה, היא אחת מבין 45 מדינות בעולם להןאין גישה לים. היא אחת מבין שש המדינות הזעירות באירופה ואוכלוסייתה היא הקטנה ביותר מבין חברותמועצת אירופה.
סן מרינו מתיימרת להיות הרפובליקה העתיקה בעולם. לפי הטענה, היא הוקמה ב-3 בספטמבר301 לספירה על ידימרינוס הקדוש, סתת אבןנוצרי, מראב (כיום אי בקרואטיה) שנמלט מהקיסר הרומידיוקלטיאנוס על רקערדיפה דתית. חוקת המדינה, שנכתבה בשנת1600, היא החוקה הכתובה העתיקה ביותר בעולם שעדיין בתוקף. סן מרינו היא הישות המדינית היחידה אשרהמשפט הרומי (האזרחי) עדיין תקף בה, לעומת שאר מדינות אירופה בהן הוא חל בעבר אך תוקפו פג בעקבות חקיקת מערכות חוקים (קודקסים) מתקדמות יותר.
לפי המסורת, נוסדה סן מרינו על ידימרינוס הקדוש,סתת אבן נוצרי אשר התיישב במקום בשנת301, והעניק למדינה ולבירתה את שמן. תאריך זה הוא תאריך הייסוד המסורתי של המדינה, ועל כן היא טוענת לתואר הרפובליקה (הקיימת) העתיקה בעולם. החקיקה הקדומה ביותר במדינה היא משנת1263, ובשנת1291 הכירהכס הקדוש בעצמאותה של סן מרינו. מאז שמרה המדינה על קשרים הדוקים עם הוותיקן אולם סירבה לכל ניסיון להכפיפה למדינת האפיפיור.
לאורך היסטוריה של מאות שנים נכבשה סן מרינו פעמים ספורות בלבד ואף זאת לתקופות קצרות בלבד, בשנים 1503, 1739 ובשנת 1944 בעתמלחמת העולם השנייה. בשנת1988 הצטרפה כחברה מלאה במועצת אירופה, ובשנת1992 התקבלה כחברה באומות המאוחדות. אף על פי שהיא מדינה עצמאית, נסמכת סן מרינו כמעט לחלוטין עלאיטליה המקיפה אותה.
המועצה הגדולה והכללית (Consiglio Grande e Generale) המשמשת כפרלמנט, נבחרת ברוב קולות מדי 5 שנים ובה 60 חברים. המועצה בוחרת מקרבה שני אנשים שינהלו את המדינה למשך שישה חודשים, הנקראים קפיטאני רג'נטי, או מושלים. שני אלה והקבינט, המכונה "אספת המדינה" (Congresso di Stato) הם הרשות המבצעת של המדינה. מועצת השנים-עשר(Consiglio dei XII) משמשת כערכאה השיפוטית העליונה בסן מרינו. כל מוסדות המדינה החשובים שוכנים בפאלאצו פובליקו בכיכר החירות בעיר סן מרינו. מבחינה מנהלית מחולקת המדינה ל-9 ערים המכונותקסטלי.
למרות גודלה הזעיר, סן מרינו שומרת עליחסים דיפלומטיים רשמיים עם 108 מדינות. כ-5 מדינות מחזיקות שגרירות או קונסולית כבוד בסן מרינו בעוד שמדינות אחרות רבות מיוצגת בסן מרינו על ידי שגרירותן ברומא, בירת איטליה. לסן מרינו נציגויות דיפלומטיות במדינות רבות. סן מרינו חברה בארגונים רבים כגון האו"ם,ארגון התיירות העולמי,ארגון הבריאות העולמי,מועצת אירופה,אונסק"ו ועוד.
משאל העם שנערך ב-20 באוקטובר2013 בסן מרינו על הגשת מועמדות להצטרפות לאיחוד האירופי נכשל, כשהרבהסן מרינזים לא ניצלו את זכות הצבעתם[8].
בסן מרינו כ-18,500 עובדים וכ-500מובטלים. כלכלת סן מרינו מבוססת על תיירות (כ-2.2 מיליון תיירים לשנה), חקלאות (גידולי שדה,גפנים) ומחצבות.
סן מרינו מייבאתמוצרי צריכה ומזון ומייצאת אבני בניין, אבני גיר, יין, מוצרי מאפה,טקסטיל וקרמיקה.
המטבע המקומי הוא האירו, אשר החליף את הלירה הסן-מרינזית שהייתה בעלת שווי זהה ללירה איטלקית. סן מרינו אינה חברה באיחוד האירופי, אך בעקבות הסכם עימה, היא רשאית להנפיק מטבעות אירו בעיצוב מקומי.
הכוחות המזוינים של סן מרינו נחשבים לכוחות הצבאיים הקטנים בעולם; הם מבצעים תפקידים טקסיים, סיור בגבולות, שמירה על מבני ממשלה וסיוע למשטרה בתיקים פליליים גדולים. ההגנה הלאומית במקרה של מעצמה עולמית תוקפנית היא באחריותהכוחות המזוינים של איטליה, כפי שנקבע בהסדר.
סן מרינו ממוקמת בתוךאיטליה על המורדות המזרחיים שלהאפנינים, בין שני המחוזותאמיליה-רומאניה ומארקה. מבחינה טופוגרפית היא הררית ושטחה הוא סלעי. הנקודה הגבוהה ביותר במדינה היאהר טיטאנו בגובה 755 מטר מעל פני הים. שטח גופי המים במדינה הוא זניח.
סן מרינו מחולקת מבחינה מנהלית ל-9קסטלי, בכל קסטלו כמה ערים שאחת מהן נושאת את שם הקסטלו ובה יושב השלטון המקומי אשר כולל ראש-קסטלו ומועצה בת 7 עד 9 חברים.
בסן מרינו חיים 34,055 תושבים (2022) והםנוצרים קתולים, כולל 1,000 זרים שרובם ממוצא איטלקי ומספר קטן שליהודים. הנוצרים היו אלה שייסדו את המדינה כאשר בנו שם את המנזר ואז את העיר. מחוץ לסן מרינו מתגוררים 5,000 סן-מרינאים, רובם המכריע באיטליה. השפה המדוברת היאאיטלקית וכן ניב איטלקי הקרויאמיליאנו-רומניולו (emiliano-romagnolo; על שם המחוז השכן, אמיליה רומאניה). מרבית התושבים הםאיטלקים, החיים בעיירות קטנות. בכפרים התושבים מגדלים דגנים, גפנים, עצי פרי וירקות לצריכה עצמית[10].
על פי נתוניארגון הבריאות העולמי משנת 1990, סן מרינו היא המדינה בעלת היחס הגבוה ביותר בעולם של מספר רופאים למספר תושבים[11].