פירוק של סלע קודם (סלע יסוד,סלע משקע אוסלע מותמר) בתהליכיבלייה מכנית או כימית. חומרי הפירוק מוסעים על ידי המים או הרוח ושוקעים ביבשה או באגמים, או בנהרות, או בים.
חומר הנוצר ושוקע בסביבה מימית בתהליך כימי (כדוגמת הגבס) או ביוכימי (כדוגמתאבן גיר).
חלק מסלעי המשקע נוצרים בארבעה שלבים: בלייה, הסעה, השקעה והתקשות וחלקם נוצרים בשלב אחד בלבד: התקשות.
בליה (Weathering) – הבליה יכולה להיותבליה מכנית כתוצאה מפעולתשחיקה של מים, רוח, הבדלי טמפרטורה בין היום ללילה, פעולתקרחונים, פעולת הים, והשפעת קפיאת מים בסדקים,בליה ביולוגית - תוצאה מפעילות אורגנית (שורשי עצים המפרקים את הסלע), אובליה כימית – חמצון או המסת סלעים קרבונטים במי גשמים הקולטיםפחמן דו-חמצני מהאוויר והופכים לחומצה פחמתית חלשה.
הסעה (transportation) - בשלב זה משמשים הגורמים שסייעו בפירוק הסלעים גם כאמצעי להסעתם: מים (נחלים וזרמי ים) קרחונים ורוח.
השקעה (deposition) – בסופו של דבר שוקעים תוצרי הפרוק עלקרקעית הים או על היבשה. תופעה האופיינית לאזור החוף כאשר משקלם של המשקעים על אדן היבשת גורם לשקיעתו וכך לא משתנה עומקו של הים. בישראל אנו חווים את שקיעת תוצרי הפרוק בדמות סופות אבק. מעריכים את כמות האבק השוקע על מדינת ישראל מדי שנה בין מיליון טון לארבעה מיליוני טון. (בממוצע גובה שכבת האבק ששוקעת על מדינת ישראל היא 0.1-0.2 מ"מ לשנה).
נוהגים לקרוא לשלושת התהליכים: בליה, הסעה ושקיעה בשם הכוללסחיפה או אירוזיה.
התקשות (Lithification) – כלל התהליכים ההופכים את המשקע לסלע קשה. החל מהרגע בו מגיעים חומרי הפירוק אל מקום שקיעתם מתרחשים בהם שינויים כתוצאה מלחץ, תגובות כימיות וחדירת תמיסות. שינויים אלה גורמים לליכוד החומר והקשחתו. שני מנגנונים עיקריים אחראים ליצירת הסלע.
הידוק (Compaction) – לחץ עמוד המים על המשקע (לחץ הידרוסטטי) או לחץ סלעים (לחץ ליתוסטטי) גורם לסחיטת המים מתוך המשקע. הלחץ יכול להיות משולב מלמעלה (הידרוסטטי) ומלמטה (ליתוסטטי) בשל כוחות טקטוניים של עלייה אנכית. לעיתים נלחץ המשקע הרך כנגד גלעין קשה (למשל של שונית).
מילוט (Cementation) – נגרם כשתמיסות החודרות בין גרגירי החומר השוקע מתגבשות ובכך מתקשה כל החומר. הדוגמאות הנפוצות הן של תמיסות קרבונטיות (גיר) שהופכות דיונות של חול לכורכר, תמיסות סיליקטיות שמלכדות אבן חולקוורצית לסלעקוורציט.
כלל התהליכים המתרחשים אחרי ההשקעה, לפני ההתקשות, במהלכה ואחריה קרוייםדיאגנזה (diagenesis).
על פני השטח מהווים סלעי המשקע כ-75% מכלל הסלעים, אך למעשה סלעי המשקע הם רק ציפוי דק המכסה את סלעי היסוד הבונים אתקרום כדור הארץ. מעריכים כי קרום כדור הארץ בנוי מ-95% סלעי יסוד וסלעים מותמרים ו-5% סלעי משקע.
שכבתיות – על אף שלעיתים ניתן למצוא שכבתיות בסלעי יסוד (זרמי לבה שהתקשו), תכונה זו מאפיינת בעיקר סלעי משקע. עובי השכבות יכול לנוע בין כמה מילימטרים לכמה מטרים. הסיבות להיווצרות השכבות הן פיזיקליות: כוח הכובד ושינויים בקצב השקעת החומר; כימיות: שקיעה של מלחים בתמיסה רוויה; ואורגניות: גידול שלאלמוגים.
מאובנים - תופעה שאינה קיימת בסלעי יסוד. המאובנים משתמרים בסלעי המשקע בכמה צורות: הקליפה החיצונית או השלד, חומרחרסיתי המחליף את גוף בעל החיים או עקבות של בעלי החיים. הסיבה שמאובנים נוצרים רק בסלעי משקע היא שבניגוד לסלעי יסוד וסלעים מותמרים, סלעי משקע נוצרו בתנאי חום כאלה שלא הרסו את שרידי בעלי החיים.
סלעי משקע מכילים מידע חשוב על העבר של כדור הארץ. הרכב המשקעים מספק רמזים לגבי הסלע המקורי ממנו נוצרו, ההבדלים בין השכבות מלמדים עלתנאי הסביבה בה נוצרו, והמאובנים מספקים מידע על סוג הצמחים ובעלי החיים שהיו קיימים בתקופות שונות.
סלע קלאסטי או גם סלע דטריטי הוא סלע המורכב משברי סלע קודם (קלאסט ביוונית פירושו "שבר", דטריטוס בלטינית גם כן פירושו "שבר"), בעל מרקם הקרוי "מרקם קלאסטי" כלומר גרגירי. נהוג לחלק את הסלעים הקלאסטיים לארבע קבוצות משנה:
סלעים אפיקלאסטיים – הקבוצה העיקרית והנפוצה ביותר. סלעים שעברו את כל ארבעת השלבים של יצירת סלע משקע: בלייה, הסעה, השקעה והתקשות. נוהגים לחלק את קבוצת הסלעים האפיקלאסטיים לשלוש תת-קבוצות:
רוּדיטים אופּסֶפיטים (בלטינית rudites וביוונית psephites) – סלעים קלאסטיים שגודל הגרגיר שלהם גדול מ־2 מ"מ. קיימים שני טיפוסי סלעים:קונגלומרט הבנוי מחלוקים מעוגלים דבר המעיד על כך שחלוקים אלה עברו הסעה ממושכת ועקב כך פינותיהם התעגלו וברקציה הבנויה משברים זוויתיים המעידים על הסעה קצרה.
אַרניטים אופּסַמיטים (arenites, psammite) – סלעים קלאסטיים שגודל הגרגיר שלהם קטן מ-2 מ"מ וגדול מ-60מיקרון. בתת-קבוצה זו מצויהאבן חול. קיימים סוגים רבים של אבני חול, כגון:
"אבן חול קוורצית" - מורכבת בעיקר מקוורץ (מעל ל-70%). כיוון שהקוורץ הוא המינרל העמיד ביותר זוהי אבן חול "מבוגרת".
"גריווקה" (greywacke) - אבן חול שנוצרה מהתפרקות של סלעי יסוד וסלעים מותמרים ומכילה כמויות שוות של קוורץ,פצלת השדה וחרסית. שכבת גריווקה עבה מצויה בסמוך לניקוסיה בירתקפריסין.
"ארקוזה" (arkose) - אבן חול זו נוצרה מהתפרקות של סלעי יסוד חומציים (גרניט) ומאופיינת בכמות של מעל ל-25% פצלת השדה וחרסיות.
כורכר - אבן חול רכה בעלת משקל מרחבי נמוך ותכולת קלציט גבוהה, המצויה בחופי ישראל.
לוטיטים אופליטים (lutitites, pelites) סלעים קלאסטיים בעלי גרגיר עדין הקטן מ-60 מיקרון. נוהגים להבחין ביןאבן טין (Siltstone) שגודל הגרגירים שלה בין 1/16 ל-1/256 מ"מ לחרסית - סלע שגודל גרגיריו קטן מ-1/256 מ"מ.
סלעים קטקלאסטיים – סלעים המורכבים משברי סלעים שנוצרו מחיכוך בין שני גושים. לדוגמה "טיליט" - הסלע שנוצר מהתלכדות חומרי סחף של קרחונים.
קבוצה של סלעים שהושקעו בתוך סביבה מימית (ים או אגם) בדרך כימית או ביוכימית. בקבוצה זו קיימים כמה סוגי משנה:
סלעי התאדות (אוופוריטים) – נוצרים בעת שאחוז היונים בתמיסה רוויה עובר סף מסוים בשל התאדות המים וכתוצאה מכך מתבצעת שקיעה שלמינרלים. סדר השקיעה נמצא ביחס הפוך למסיסות המלחים במים, כדלהלן:
לסלעים האוופוריטים חשיבות כלכלית רבה. מלח הבישול משמש למאכל, גבס משמש לבניין ולרפואה, הקרנליט המכיל אשלג משמש לדישון. לסלעים מסוג זה יש גם ערך עקיף - בהיותם אטומים הם יוצרים מלכודות בהן מתהווים כיסים למאגרינפט.
סלעי צור – סלעי הצור (flint) מופיעים בצורות מגוונות בגוונים כהים או בהירים (הגוונים הבהירים מכונים בשםחלמיש (chert)). הצור הוא סלע המורכב מבחינה כימית מסיליקה נקייה (SiO2). מבנהו הפיזי הוא מגבישים זעירים ביותר (קריפטוקריסטלים) של קוורץ וכלקדון. משערים כי הצור נוצר בסביבת תמיסה רוויה ביותר של סיליקה.
סיליקטים – מכילים את המינרליםגלאוקוניט ושמוזיט (בעיקר ברזל וצורן).
סולפידים – מכילים את המינרליםפיריט ומרכזיט (בעיקר ברזל וגופרית).
קרבונטים – מכילים מינרלים כגון:סידריט (בעיקר ברזל ופחמן).
סלעים קרבונטיים – הסלעים הקרבונטים מהווים כ-20% מכל סלעי המשקע. בסלעים אלה בולטים המינרליים הקרבונטים (פחמן), בעיקרקלציט ודולומיט. הסלעים העיקרים:
אבן גיר – סלע בעל תכולה גבוהה של קלציט וגםארגוניט (לשני המינרלים נוסחה זהה CaCO3) שמקורו בעיקר בפעילות בעלי חיים היוצרים קליפה גירית כדוגמת אלמוגים, אך גם מפעילות אנאורגנית כגון הטרוורטין הנוצר במעיינות חמים או הנטיפים והזקיפים הנוצרים במערות.
קירטון – סלע הבנוי מקלציט דל במגנזיום, ושונה מאבן הגיר בהיותו נקבובי, פריך ורך. הקירטון עשיר בקליפות אורגניזמים זעירים שניתן לראותם במיקרוסקופ בלבד.
דולומיט – סלע המורכב בעיקר מהמינרלדולומיט (CaMg(CO3)2), סלע הדומה לאבן גיר, אך כהה וקשה ממנה. מקור הסלע כימי. הוא נוצר בהשקעה של המינרל דולומיט מתוךתמלחת מרוכזת או בתהליך בו מוחלף המינרל קלציט במינרל דולומיט.
