סלע געשי – קרוי גם "סלע פרץ", "סלע וולקני" או "סלע אקסטרוסיבי" – הואסלע יסוד שהתגבש מלבה –סלעמותך שפרץ אל מחוץ לקרום כדור הארץ במהלךהתפרצות געשית, מתוךצינור הזנה שלהר געש או מבעד לסדקים בקרום. בבואה במגע עםאוויר אומים קרים ממנה, הלבה מתקררת במהירות וצמיחת הגבישים בה מופרעת. על כן, סלעים געשיים מורכבים מגבישים קטנים מאוד – דוגמתבזלת, ואףאמורפיים כזכוכית – דוגמתאובסידיאן. על הסלעים הגעשיים נמנים גםסלעים פירוקלסטיים דוגמתטוף ואגלומרט, שנוצרו מהתגבשותטפרה – החומר שנפלט לאוויר מתוך הרי געש ונופל אחר-כך לקרקע. דוגמאות לסלעים געשיים: בזלת,טוף,ריוליט,סקוריה,פומיס ואובסידיאן.
הלבה הפורצת מתוך הקרום נובעת ממאגמה – סלע שעברהתכה בעומקכדור הארץ, נאגר בתא מאגמה והובל באמצעות צינור הזנה או באמצעות סדקים בקרום אל פני השטח. המאגמה מכילה מרכיבים נדיפים כגזים ואדימים, שמרביתם נפלטים ממנה כשהיא מגיעה סמוך לפני השטח. בשלב זה היא נקראת "לבה". בהגיעה אל פני השטח, הלבה החמה – 600-1,800°C – באה במגע עם אוויר או מים קרים ממנה, מתקררת במהירות ונוצרים ממנה סלעים געשיים.
ערך מורחב –סביבת היווצרותסלעים געשיים נוצרים בעקבותהתפרצות געשית באזורים בהם מגיעה לבה אל פני הקרום, חלקם ממוקמים בשולילוחות טקטוניים ואחרים מעלנקודות חמות תוך-לוחיות.
גבולות פתיחה הם שולי לוחות טקטוניים הנעים בכיוונים מנוגדים ומתרחקים זה מזה. לתוך הפער חודרת לבה, ובהתקרשותה לסלעים היא יוצרת שולי לוח חדשים. גבולות פתיחה אופייניים הםרכסים מרכז-אוקייניים דוגמתהרכס המרכז-אטלנטי – תוצר של תהליך התרחקותם שלהלוח האפריקאי והלוח האירו-אסיאתי מהלוח הדרום-אמריקאי והלוח הצפון-אמריקאי. קצב ההתרחקות הוא גם קצב בניית הקרום החדש – כ-2.5 ס"מ בשנה. הרכס המרכז-אטלנטי אינו מוגבל רק לקרקעיתהאוקיינוס האטלנטי אלא נחשף על-פני השטח באיסלנד.
הסלע הגעשי הנפוץ בגבולות פתיחה כאלה הואבזלת, ומקורו בהתכה חלקית של סלעיםפרידוטיטים במעטפת הליתוספירית. הוא נוצר בעקבותהתפרצות תת-ימית, ומפגש הלבה עם מי האוקיינוס יוצרתבזלת כרים או "לבת כרים" – מבנה בזלתי הדומה לכרים ובנוי מגבישים זעירים במעטהזכוכיתי. בגבולות פתיחה יבשתיים נפלטת הלבה מבעד לסדקים בקרום ויוצרתשפכי בזלת יבשתיים.
גבולות סגירה הם שולי לוחות טקטוניים הנעים זה לקראת זה. כאשר קרום אוקייני צפוף וכבד פוגש בקרום יבשתי או בקרום אוקייני צעיר שצפיפותו נמוכה יותר, הקרום הכבד חודר אל מתחת לקרום הקל. נקודת החדירה נקראתאזור הפחתה, ובתחתיתו נוצרתמאגמה אנדזיטית בתהליך שלהתכת שטף היוצרת בפליטתהקשתות איים וקשתות געשיות.
גבולות סגירה אלה אופייניים לטבעת האש המקיפה אתהאוקיינוס השקט ולרצועה הים-תיכונית בה מצויים הרי הגעשאטנה,וזוב,סטרומבולי וסנטוריני. הסלעים הגעשיים הנוצרים באזורים אלה הםאנדזיט,ריוליט ודקיט.
במקום בו הליתוספירה נמתחת נוצריםבקעים והעתקים. באזורים אלה מוגבלת מתיחת הליתוספירה והיווצרות המאגמה מהתכת המעטפת מתקיימת בעומק רב. המתיחה יוצרת שברים עמוקים בלוח, דרכם עולה מאגמה אל פני השטח ויוצרת בזלתתולאיטית, בזלות מסוגבסניט ונפליניט וכן סלעיטרכיט ופונוליט.
דוגמאות לגעשיות של העתקים בישראל ניתן לראות בהרי הגעש שלקו התלים הישראלי ברמת הגולן ובהר הגעשקרני חיטין בגליל התחתון. הרי געש אלה נבנו כתוצאה מגעשיות של העתקי-משנה, שנפערו בעקבות היווצרותהשבר הסורי-אפריקני.
ערך מורחב –נקודה חמה (גאולוגיה)בניגוד לאזורים הגעשיים המצויים בשולי לוחות,נקודה חמה נמצאת בתוך לוח טקטוני והגעשיות בה אינה נובעת מתנועת הלוחות. להפך, הנקודה החמה קבועה עמוק מתחת לקרום, והפעילות הגעשית המתרחשת מעליה נותרת באותה נקודה, גם כאשר הלוח חולף על פניה. דוגמה לכך ניתן לראות באייהוואי, הנוצרים זה אחר זה מעל אותה נקודה חמה עם מעברהלוח הפסיפי מעליה לכיוון צפון-מערב. נקודה חמה מצויה מעלתימרת מעטפת, בה עולה זרם של סלע חם מסביבתו מעומק רב במעטפת אל הקרום בשלהקונבקציה שמקורה בתחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג – הגבול בין המעטפת לגלעין כדור הארץ.[1]
בנקודות חמות נוצרתמאגמה גרניטית הנוצרת מהתכה של קרוםגרניטי באמצעותמאגמה בזלתית המתיכה את חלקו התחתון של הקרום ומדקקת אותו. בקרום הדק נוצרים סדקים עגולים, דרכם פורצת הלבה ובהתקרשותה יוצרת סלעי בזלת,פומיס וריוליט.
ערך מורחב –התפרצות געשיתסוגים שונים שלהתפרצות געשית יוצרים מגוון של סלעים געשיים. לדוגמה,התפרצות הוואית יוצרת זרמי לבה בזלתית דלילה וחמה המכילה כמויות קטנות שלגזים געשיים, ולרוב אינה פולטתחומר פירוקלסטי. הסלעים הנקרשים יהיו לכן חסרי נקבוביות. התפרצויות בעוצמה רבה יותר יפלטו לבה שתכולת הגזים בה גבוהה יותר, ולכן ייווצרו נקבוביות רבות וגדולות בסלעים הנוצרים בהן.
ערך מורחב –סלע פירוקלסטיהתפרצויות עזות גורמות לפליטתם של חומרים פירוקלסטיים – קרעי לבה הנפלטים לאוויר במהלך ההתפרצות, בגדלים שונים:
בנופלם לקרקע נקראים חומרים אלהטפרה, ובהצטברותם הם יוצריםסלעים פירוקלסטיים דוגמת טוף וסקוריה, היוצריםחרוטים געשיים. שכבות של טפרה וזרמי לבה יוצריםהר געש שכבתי.
הרכבם הכימי והמינרלוגי של הסלעים הגעשיים נובע מתהליכים המתחילים בהתכה של סלעים והיווצרות המאגמה, בגיבוש המפריט המתרחש בה ובהובלתה ופליטתה כלבה.
ערך מורחב –מיון TASמיון TAS הוא שיטה להבחנה בין הסלעים הגעשיים השונים, המבוססת על היחסים בין המרכיבים האלקליים לבין הסיליקה בסלע. השם TAS נובע מהגדרת השיטה: "Total Alkali versus Silica" – סך כל האלקלים לעומת הסיליקה.[2] פרמטרים כימיים אלה שימושיים מאחר שהשיעור היחסי של האלקלים והסיליקה משחקים תפקיד חשוב בקביעת המינרלוגיה של הסלעים בפועל. שיטת מיון זו פשוטה לשימוש בסלעים שכבר עברו ניתוח כימי, וגאולוגים נוטים להשתמש בה מאחר שהיא עקבית.[3] השיטה מפחיתהמים ופחמן דו-חמצני העשויים להימצא בסלע, ומחשבת מחדש את הרכבו הכימי הנותר כ-100%.[4] באופן זה משמש מיון TAS אמצעי למחקר מקורם של הסלעים הגעשיים.
ערך מורחב –דיאגרמת QAPFדיאגרמת QAPF היאתרשים המשמש לסיווגסלעי יסוד על פי המינרלים היוצרים אותם. האותיות Q, A, P ו-F מייצגות את המינרליםקוורץ,פצלת שדה אלקלית,פלגיוקלז ופלדשפטואידים בהתאמה. התרשים בנוי באופן המייצג את האחוז היחסי של המינרל בסלע. באמצעות תרשים זה ניתן לתת שם מקובל לסלעים בעלי הרכבמינרלוגי ידוע.
| סלעים געשיים | סוג הלבה | תכולתסיליקה | תכולת גז | טמפרטורה | צמיגות | סוג התפרצות | צבעסלעים |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ריוליט,טוף,פומיס,אובסידיאן,דקיט | פלסית | 65%< | גבוהה | 800°C> | גבוהה | וולקנית-פלניאנית | בהיר |
| אנדזיט | בינונית | 55-65% | בינונית | 1,000°C> | בינונית | סטרומבוליאנית | בינוני |
| בזלת,טוף,סקוריה | מאפית | 45-55% | נמוכה | 1,100°C> | נמוכה | הוואית | כהה |
| קומטיט,בוניניט | אולטרה-מאפית | 45%> | נמוכה מאוד | 1,100°C< | נמוכה מאוד | הוואית | כהה |
בניגוד לסלעים פלוטוניים העשויים להיות בעלי גבישים גדולים ונראים לעין, סלעים געשיים מורכבים לרוב מגבישים זעירים אואפינטיים ועשויים אף להיות חסרי-התגבשות כזכוכית. במקרים אחרים הם עשויים להכילקסנוליתים של סלעים אחרים אופנוקריסטים – גבישים גדולים – במסת האם זעירת הגביש. מרקם זה נקראמרקם פורפירי.
היווצרות וצמיחת גבישים מתאפשרת באמצעות סידור מאורגן שלאטומים ומולקולות. התארגנות של סידור כזה עשויה להיות מופרעת או שלא תתאפשר כלל, ותלויה בגורמים הבאים:
מרקמים של סלעים געשיים מתחלקים לשני סוגים עיקריים:
בסלעים געשיים רבים נוצרות נקבוביות מכליאתן של בועותגז געשי ואדי מים בתוך הלבה. כאשר ההתגבשות מהירה, הבועות אינן מספיקות להימלט מתוך הלבה, והנוזל המקיף אותן נקרש לסלע. דוגמאות לסלעים געשיים נקבוביים:
כאמור, סלעים געשיים הם תוצרים זעירי-גביש של התגבשות לבה על-פני השטח. עם זאת, קיימים שני יוצאי-דופן:
סלעים תת-געשיים[5] – סלעי יסוד בעלי גבישים בינוניים הנוצרים לא על-פני השטח אלא בעומק רדוד בקרום. דוגמאות לסלעים תת-געשיים:
ערך מורחב –זכוכית געשיתזכוכית געשית היאזכוכית טבעית, הנוצרת מהתקררות מהירה במיוחד של לבה. הזכוכית הגעשיתאמורפית וחסרת-גבישים, מאחר שאלה לא הספיקו להתגבש בה בשל ההתקררות המהירה. הזכוכית הגעשית מורכבת מ-70%סיליקה או יותר, עובדה הגורמת לה להיות בעלת צפיפות גבוהה המפריעה לבניית מרכזי התגבשות.
סלעים נוספים:בוניניט,טפריט,למפרואיט,מליליטיט ופוידיט
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל גאולוגיה | ||
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:סלעים געשיים |
אפר וולקני, טוף, וכו ', דף שער בספרייה הלאומית
