Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

סטנד-אפ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדףסטנדאפיסט)
הקומיקאיריצ'רד הרינג במופע סטנד-אפ בלונדון

מופע סטנד-אפעברית:מִצְחָק[1]) הואמונולוג שלקומיקאי המופיע על הבמה אודיאלוג שהוא מקיים עם הקהל, ובו הוא מציג מבט שונה ומבדר על סיטואציות שונות משגרת החיים היומית. המונח "סטנד-אפ" הואתעתיק חלקי שלStand-up comedy באנגלית, קריסְטֵנְד-אָפּ קוֹמֵדִי, כלומר "קומדיה בעמידה", שכן הקומיקאי לרוב עומד בעת המופע.

מבנה המופע

[עריכת קוד מקור |עריכה]

האמן מתחיל את המופע עם נושא מסוים שמוכר לקהל כדי להכניס את הקהל לאווירה מסוימת. הבמה בדרך כלל ריקה מאביזרים ומתפאורה למעט מקרים מיוחדים שבהם הטקסט דורש אביזרים נלווים (בדרך כלל אלו יהיו אביזרים פשוטים ובודדים כגוןכיסא אושרפרף). לרוב חלק מהטקסט במופע מאולתר באמצעות הדינמיקה שבין הקהל לאמן. הקומיקאי עומד במהלך כל המופע, אלא אם נדרשת ישיבה או שכיבה על הרצפה במהלךמערכון מסוים, ולעיתים אף יורד מהבמה אל הקהל ומקיים עמו דיאלוג שחורג מהטקסט שנכתב מראש.

המופע מורכב ממספר מערכונים. כל מערכון הוא קטע קומי שעוסק בנושאים מתחלפים ממופע למופע.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אמנות הסטנד-אפ החלה את דרכה בארצות הברית בסוףהמאה ה-19 במופעיוודוויל על ידי הצגת מונולוגיםהומוריסטיים (אחד המופיעים הבולטים היהמארק טוויין) וכלה בתיאטרון היידיש ומופעיקרקס וליצנות שונים. רוב הקומיקאים לא נחשבו אמנים אלא "מספרי בדיחות" סתמיים ש"חיממו" את הקהל כמופע פתיחה או בידרו את הקהל במהלך ההפסקות במופעים.

להיות קומיקאי נחשב לשלב בדרך לקריירה בעסקי הבידור ולא למקצוע כשלעצמו והבדיחות סופרו במגוון רחב של נושאים כאשר לכל מופע היה נושא ספציפי שבו עסקו הבדיחות כגון בדיחות על הורי החתן והכלה או הומוראתני שכלל בדיחות על גזעים שונים כגון שחורים, לבנים, היספאנים ויהודים. הועלו גם מופעי "הומור כחול" שבהם סופרו בדיחות גסות והנושא העיקרי של המופעים היהיחסי מין. השפה הייתה גסה ומופעים אלה נערכו בעיקר במועדוני לילה והגבילו את האמנים ביכולתם להתקדם בתחום משום שמופעים בסגנון זה נחשבו לא לגיטימיים.

בשנות ה-50 וה-60 שלהמאה ה-20, דור חדש של קומיקאים החל לחקור נושאיםפוליטיים, נושאים אתניים ותרבותיים,הומור שחור (בדיחות על אסונות, כגון בדיחות עלהשואה) והומור גס שעסק במין. מופעי הסטנד-אפ התגלגלו מבדיחות בודדות ונפרדות לדיאלוגים ומונולוגים מורכבים עם "פאנץ' ליין" (שורת מחץ), שהיא "הפואנטה" או המרכז של הבדיחה והיא זו שלמעשה מעוררת את הקהל לצחוק. מופעים מתקדמים יותר עסקו בהומור שחור ובסאטירות שהפכו במרוצת השנים לגסות יותר ויותר.

הסטנד-אפ פרץ את גבולות ארצות הברית ובמהלךשנות ה-70 החלו להעתיק במקומות רבים בעולם את פורמט הופעת הסטנד-אפ והוקמו מועדונים רבים.

סטנד-אפ בישראל

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בשנות ה-60 ושנות ה-70 שלהמאה ה-20 התקיימו בישראל מופעי סטנד-אפ בודדים. אמני הסטנד-אפ הבולטים באותה התקופה היושמעון ישראלי,יעקב בודו,אורי זוהר ומנחם זילברמן. גם השחקן והבדרןשייקה אופיר הופיע בקטעי סטנד-אפ. אולם, כמעט כל מופעי הבידור של התקופה היו כתובים מראש, כמו אלו של שלישייתהגשש החיוור אוקברטים שלחנוך לוין. בשנות השבעים בלטיהונתן גפן בהופעות סטנד-אפ המשלבותסאטירה נוקבת על החברה והמדינה בהשראת הסטנדאפיסט האמריקאי הפרועלני ברוס.

מאמצעשנות ה-80 של המאה ה-20 תפס פורמט זה תאוצה ואמני סטנד-אפ רבים צפו אל תודעת הקהל, כגוןיעקב כהן ואחרים.

מי שנודע כאחראי על פריחת הסטנד-אפ בישראל באותה התקופה היה השחקןשמואל וילוז'ני. וילוז'ני הקים ביחד עם בן זיידלמועדון בתל אביב בשםקאמל קומדי קלאב שבו התקיימו מופעים שונים בפורמט זה. במקביל התקיימו מופעי סטנד-אפ אחרים, בעיקר באולם "בית ציוני אמריקה". במופעים אלו ניתנה בין היתר הזדמנות לאנשים אנונימיים לנסות להצחיק במשך מספר דקות, כשהקהל קבע האם הם יוכלו להמשיך או יאלצו לרדת מהבמה.

במהלךשנות ה-90 של המאה ה-20 הוקמו מועדוני סטנד-אפ ברחבי הארץ. הבולט שבהם הוא הקאמל קומדי קלאב, שבו התגלו כישרונות רבים, ביניהםרועי לוי, שבהמשך קנה את המקום מבן זיידל ומנהל את המקום עד היום. סטנדאפיסטים רבים צמחו במועדון הזה, המקום עיצב את דור הסטנדאפ של שנות ה90 ותחילת שנות האלפיים. בין תוכניות הסטנד-אפ הבולטות הייתה "הקומדי סטור" שהחל כמופע בימתי ועבר לערוץ 2. אומני סטנד-אפ גם הופיעו במסגרת תוכניות אחרות כגון "זהו זה!" (פינת סטנד-אפ עם וילוז'ני והצמדדבי ונולי), "הראשון בבידור" בהנחייתדודו טופז (שם התגלהנאור ציון), תוכנית האירוח שליאיר לפיד (עם הפינות של דינה אור,עדי אשכנזי,אדיר מילר,ליאור שליין,יונתן ברק ואחרים), "צחוק מעבודה" (עם הקומיקאיםאורי חזקיה,שחר חסון,קובי מימון,ליטל שוורץ ועוד) וכן בתוכנית "פספוסים".

במהלך שנות 2000 ערוץ "ביפ" החל לתת זמן מסך רב לקומיקאים מתחילים ומתנסים לצבור ניסיון ובמה, בעזרת שלל תוכניות שהתמקדו בסטנד-אפ ישראלי. וביניהם: "ביפ קומדי האוס", "ערוץ הצחוק מציג", "חומר טוב" ועוד.

בשנת 2014 הקיםארז בירנבוים, עוד סטנדאפיסט בולט שהתחיל את דרכו בקאמל קומדי קלאב, את המועדון "סטנדאפ פקטורי" שהמשיך לעצב את תחום הסטנדאפ כפי שהוא מוכר כיום. בו התפתחו סטנדאפיסטים כמודניאל חן,נועם אונגר,צח רוקח,אסף יצחקי,מתן פרץ ועוד רבים. המועדון ממשיך לקיים ערבי במה פתוחה עד היום, ומושך אליו עשרות קומיקאים מרקעים שונים שמחפשים להתחיל את דרכם או להתפתח בתחום.

בספרות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

עלילת ספרו שלדויד גרוסמן "סוס אחד נכנס לבר" משנת2014, מתרחשת כולה במהלך מופע סטנד-אפ שנערך במועדון בנתניה, בו מופיע סטנדאפיסט פיקטיבי בשם דובלה ג'י, המספר על חייו. כבכל מופע סטנד-אפ, גם במופע זה משלב הסטנדאפיסט בדיחות (בהן אחת המתחילה במילים "סוס אחד נכנס לבר") בעקיצות המכוונות אל הקהל, ובהתייחסות של הסטנדאפיסט אל עצמו.

ראו גם

[עריכת קוד מקור |עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון:סטנד אפ
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון:סטנדאפיסט
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט:סטנד-אפ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:סטנד-אפ

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^למד לשונך 8, באתרהאקדמיה ללשון העברית, 8 בדצמבר 1994
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סטנד-אפ&oldid=42136452"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp