סחר חופשי הואמדיניות כלכלית ממשלתית הדוגלת באי התערבות ביצוא סחורות או בהצבת מגבלות עליבוא סחורות, בעזרת הטלתמכסים (על סחורות יבוא) אוסובסידיות (על סחורותיצוא) או קביעת מכסות. על פי עקרוןהיתרון היחסי מדיניות זו מאפשרת לצדדים למסחר להפיק יתרונות משותפים מסחורות ומשירותים.
על פי מדיניות סחר חופשי, מחירים נקבעים על פיביקוש והיצע, והם לבדם קובעיםהקצאת משאבים. סחר "חופשי" שונה מצורות מדיניות סחר אחרות שבהן הקצאת הסחורות והשירותים בין המדינות הסוחרות נקבעים על ידי אסטרטגיות קביעת מחירים השונים מאלה שהיו נקבעים בהיעדר פיקוח. מחירים הנקבעים על פי מדיניות הם תוצאה של התערבות ממשלתית בכוחות השוק בדרך של קביעת מחירים או הגבלת ההיצע, כוללפרוטקציוניזם. התערבות ממשלתית כזו עשויה להעלות או להפחית את מחיר הסחורות והשירותים לצרכנים וליצרנים גם יחד. מאז מחצית המאה ה-20 קיימת מגמה של הפחתת מכסים ומגבלות מטבע עלסחר בינלאומי בין ממשלות בעולם. עם זאת הגבלות אחרות העשויות להיות יעילות באותה מידה במניעת סחר חופשי, הן כוללותמכסות יבוא,מסים, ודרכים שונות למתן סובסידיות לתעשייה מקומית.
סחר חופשי כולל את המאפיינים הבאים:
- מסחר בסחורות ללא מיסים או חסמי מסחר אחרים (למשל, מכסות יבוא, או סובסידיות ליצרנים)
- מסחר בשירותים ללא מיסים או חסמי מסחר
- העדר מדיניות "מעוותת מסחר" (כגון מיסים, סובסידיות, תקנות, או חוקים) הנותנת לחברות, משקים, או יצרנים, יתרון על פני אחרים
- גישה חופשית לשווקים
- גישה חופשית למידע על השוק
- אין אפשרות לחברות לעוות את השוק באמצעותמונופולים אואוליגופולים בתמיכה ממשלתית[1].
לרוב סחר חופשי נעשה באופן הדדי בין מדינות החותמות על הסכמי סחר, אך מדינה יכולה להחליט באופן חד-צדדי על פתיחת תחום לסחר חופשי. בשנת 2011 ביטלה מדינת ישראל באופן חד-צדדי את המכס על כ-400מוצרי צריכה, במטרה לצמצם אתיוקר המחיה[1][2].
בטרם הופיעה דוקטרינת השוק החופשי, וההתנגדות הקיימת לה עד עצם היום הזה, התפתחה מדיניות המרקנטיליזם באירופה של המאה ה-16. שניים מן הכלכלנים הבריטים הראשונים שהתנגדו למרקנטיליזם היואדם סמית ודייוויד ריקארדו.
כלכלנים אשר תמכו בסחר חופשי האמינו כי סחר היה הגורם לפריחתן הכלכלית שלציוויליזציות מסוימות. אדם סמית לדוגמה טען כי הגברת הסחר לא רק שגרמה לפריחתן של תרבויותמזרח תיכוניות דוגמת מצרים, יוון ורומא, אלא אףבנגל (במזרח הודו) וסין. עושרה האדיר של הולנד, לאחר שהשתחררה משלטון ספרד ודגלה בסחר חופשי, הפכה את הוויכוח בין גישת המרקנטליזם לבין סחר חופשי לשאלה החשובה ביותר בכלכלה במשך מאות שנים. מדיניות של סחר חופשי עמדה בניגוד למדיניות כלכלית של מרקנטליזם,בדלנות,קומוניזם,פופוליזם, וקווי מדיניות כלכלית אחרים, לאורך מאות שנים.
מסחר במושבות הבריטיות באמריקה נשלט על ידי המערכת המרקנטילית הבריטית באמצעות פקודות הסחר והניווט. עד לשנות ה-60 של המאה ה-18 רק מתיישבים מעטים תמכו באופן גלוי בסחר חופשי, בין השאר כיוון שחוקי הסחר לא נאכפו באופן קפדני, אולם גם מכיוון שהסוחרים במושבות לא רצו להתחרות עם סחורות זרות ומשלוחי סחורות. כך, טוען ההיסטוריון אוליבר דיקרסון כי הרצון לסחר חופשי לא היה מגורמיהמהפיכה האמריקאית. רק לאחר מלחמת העצמאות האמריקאית, כאשרהפרלמנט הבריטי חוקק, בשנת 1775, חוק המטילסגר ימי על נמלי המושבות האמריקאיות המורדות (Prohibitory Act 1775), הגיבהקונגרס הקונטיננטלי, ב-6 באפריל 1776, בהכרזת עצמאות כלכלית, תוך פתיחת נמלי אמריקה ליבוא סחורות. משכך, לדעת ההיסטוריון ג'ון וו. טיילור, סחר חופשי נכפה על ארצות הברית.
הכלכלה המודרנית במאה ה-21 מתאפיינת בסחר חופשי חלקי, בהתאם להסכמים בין המדינות השונות[1].
- ^1234567סמואל גרג, "ישראל והסחר החופשי בעידן של לאומנות כלכלית",השילוח, גיליון 16, אוקטובר 2019
- ^שר האוצר חתם על הפחתת מכסים ומסים של עד 15% על מאות מוצרי צריכה, באתר רשות המיסים בישראל, 2012
- ^סקוט לינסיקום,סחר חופשי, לא עוד מכסים, הוא המתכון לעולם טוב יותר, באתר מידה, 2019
