סוּגָה (בלועזית:זָ'אנֶר, בצרפתית:genre – "סוג") הוא שם הבא לציין הבחנה פנימית מסורתית בתוך כל סוגאמנות לתת-קבוצות וזרמים.סוגות ספרותיות הן למשלשירה מודרנית,אפוס,קומדיה וטרגדיה. סוגה היא הכללהמופשטת של אלמנטים (נרטיביים, סגנוניים, העולם המיוצג ביצירה וכדומה) החוזרים בשתי יצירות או יותר. ניתן, אם כן, לראות ז'אנר כסוג שלאינטרטקסטואליות, מערכת קונוונציות ו"כללים" הקודמת ליצירה, והיצירה שומרת עליהן במידה כלשהי.
כללי הסוגה גמישים. יצירה לא חייבת למלא את כל כללי הסוגה כדי להיות מסווגת בתוכה. בסיפור הבלשי, למשל, אחד מכללי הסוגה הוא שהפושע מתגלה בסוף הסיפור. עם זאת, לא כל הסיפורים הבלשיים מקפידים לשמור על כלל זה, והם עדיין נחשבים לסיפורים בלשיים.
בעיה נוספת היא שזוהי הכללה אנושית, מילה, שיכולה לשנות את משמעותה בתקופות היסטוריות שונות. המילהרומן, לדוגמה, שימשה במאה ה-18 במשמעות מסוימת (רומן ריאליסטי), ואילו כיום היא מתארת, כדבריאיין פורסטר, כל יצירתסיפורת ארוכה. משמעות הדבר היא שלעיתים קרובות לא ניתן למצוא לסוגה הגדרה שתכסה את כל היצירות שסווגו בתוכה ורק אותן.
ערך מורחב –ז'אנרולוגיה
ז'אנרולוגיה היא תחום בתורת הספרות או בלימודיקולנוע,תיאטרון וטלוויזיה שעוסק בחקר ז'אנרים. כבראריסטו בפואטיקה שלו עסק בז'אנרולוגיה, כאשר הבדיל את הטרגדיה מן הקומדיה ואת אלו מן הפרודיה. מאז הפואטיקה ועד ימינו ניתן להבחין בשני כיווני מחקר שונים בתחום זה: חקר ז'אנרים מבחינה מבנית (עיסוק סינכרוני) וחקר ז'אנרים מבחינההיסטורית (עיסוק דיאכרוני).
