 סמל העיר נתניה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה | ישראל ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | שירי חגואל סיידון(מ"מ) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 28מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1929 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר 200,000–499,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ספטמבר2025 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -אוכלוסייה | 237,121 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם,תושבי ישראל | 230,649 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג אוכלוסייה ארצי | 6 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | +1.6% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -צפיפות אוכלוסייה | 7,679 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג צפיפות ארצי | 18 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 30,880 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 64 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת נתניה מוגדלת)   נתניה (למפת נתניה רגילה) נתניה (למפת ישראל רגילה)  מצפון:__מועצה אזורית עמק חפר ממזרח:__מועצה אזורית לב השרון,__כפר יונה,__פרדסיה,__קדימה צורן מדרום:__אבן יהודה,__מועצה אזורית חוף השרון ממערב:הים התיכון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] | 6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 116 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] | 0.4283 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 76 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל נתניה נכון לשנת2022 באתרהלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| www.netanya.muni.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נְתַנְיָה היאעיר במחוז המרכז בישראל,השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. המקום נוסד על ידי קבוצתבני בנימין בשנת1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרז כעיר בשנת1948. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזורהשרון, וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר.
העיר שוכנת במישור החוף (מחוז מרכז) לחופיהים התיכון, על אדמתכורכר. חוף הים מאופיין בצוקיכורכר גבוהים לאורך כל רצועת החוף של העיר, פרט לחלקה הדרומי ביותר – שכונת פולג ועיר ימים.
העיר קרויה על שם הנדבןנתן שטראוס, והיא העיר הגדולה ביותר בישראל ששמה מנציח אדם.
הרקע להקמת המושבה נתניה היה המשבר בשנים 1926–1928, הידוע גם כמשברהעלייה הרביעית. תנופת ההתיישבות שככה ונחלשה, והמצב הכלכלי בארץ הורע. בתקופה זו החל לפרוח ענף הפרדסנות בצורה חסרת תקדים, אחרי שפל רב-שנים בתחום. בשנים אלו ניטעו אלפי דונם שלהדרים, ואלו גרמו להתפתחות מהירה של היישובים שלאורך שפלת החוף. חלק משמעותי (כ-20%) מהעלייה הרביעית פנה לעסוק בתחום ועבר ליישוביהשרון. אזור השרון לא היה מיושב כמעט על ידי יהודים עד 1924. בנוסף לעולים ולאנשים פרטיים אחרים, החלו גופים ציבוריים כגוןהקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד לרכוש קרקעות באזור להתיישבות ולגידול פרדסים, באזורגוש תל מונד ועמק חפר לעתיד.
בין הגופים היוזמים את מפעל יישוב השרון השתלבה הסתדרותבני בנימין, כחברה לרכישת קרקעות והקמת מושבות שנוסדה בשנת 1921. בשנים 1924–1926 ייסדה אתהרצליה ואתכפר אהרון שלידנס ציונה. בשל השתייכותה הפוליטית-אידאולוגית של ההסתדרות לימין האזרחי ביישוב, נמנעו ממנה שיתוף פעולה או עזרה מהנהגת היישוב וההסתדרות הציונית, והיא נאלצה להתקיים על בסיס מקורותיה הכספיים בלבד, שגויסו עצמאית והיו דלים ביותר. בתנאים אלו יזמה ההסתדרות, ובראשה מזכיר ועד הסתדרות בני בנימיןעובד בן עמי, את הקמת נתניה. חברי בני בנימין:גד מכנס, ברוך רם ועובד בן עמ"י הקימו בשנת 1924 את חברת "הנוטע", שהייתה חברה קבלנית לנטיעות שהצליחה במיוחד בענף ההדרים.
גיוס הכספים למטרת הקמת היישוב החדש החל ב-1928. המעבר ממחוז צפון למחוז מרכז תרם לנושא הכספים והרשויות המקומיותעובד בן עמי ואיתמר בן-אב"י נסעו בעניין זה לארצות הברית ולאירופה, אך חזרו ללא תוצאות ממשיות. עם זאת, הייתה בליבם תקווה כי מעשיהם יביאו לתמיכתו הכספית של הנדבן היהודי הידוע מארצות הבריתנתן שטראוס. במברק ברכה ששלחו לו ליום הולדתו ה-80, הבטיחו לקרוא ליישוב שיקימו על שמו: "נתניה".[4][5][6]
מיד לאחר חזרתו של בן עמי ארצה, החל יחד עם שני חבריו לוועד "בני בנימין", ברוך רם וגד מכנס, לחפש אחר קרקע מתאימה ליישוב החדש. בתיווכו של בנו של ראש עירייתטולכרם נפגשו השלושה עם שייח' צאלח חאמדן מאום ח'אלד, שהציע אדמות באזור כפרו למכירה. ב-8 בספטמבר1928 נרכשו 1,400 דונם מהשייח' חאמדן בעבור 5,600 לירות. מסופר כי השייח' גבה מהשלושה מחיר נמוך בעבור הקרקע מכיוון שטען כי הוא אינו מוכר אותה, אלא בסך הכול מקבל "דמי משמורת" בעבור 2,000 השנים שבהן שמרו הערבים על הקרקע עבור היהודים. ייתכן שהשייח' לא היה מעוניין להבליט את העובדה כי הוא מוכר אדמותווקף ליהודים.
בד-בבד עם חיפוש הקרקע להתיישבות, החל ארגון "בני בנימין" לגייס חברי ארגון המעוניינים להצטרף להקמת היישוב החדש. ב-18 בדצמבר1928 עלו על הקרקע החדשהמשה שקד ושלושה פועלים, על מנת לכרות את הבאר הראשונה. בדיוק חודשיים מאוחר יותר ממציאת מים, ב-18 בפברואר1929 הגיעו חמשת המתיישבים הראשונים, ארבעה מתוכם מכפר תבור: חנינה כהן, יצחק מלר, צבי פייקוביץ ויחיאל גולדנברג, והם החלו בחריש הראשון ביישוב. בשבועות הבאים עלו על הקרקע מתיישבים נוספים.
חברת "הנוטע" וד"ראברהם אבושדיד (גיסו שלאיתמר בן-אב"י), ראשון הרוכשים, פנו למשקיעים בחו"ל על מנת שישקיעו בפרדסי נתניה בתמורה לפרי שיגדל בהם. כך סיפקה החברה תעסוקה לבני המקום, ובהמשך אף החלה לפרסם את נתניה.
באוגוסט1929 החלו המאורעות במקומות שונים בארץ ישראל (מאורעות תרפ"ט). מכיוון שגם מחלת הקדחת וגם היתושים גרמו לייאוש ועזיבת רוב התושבים, ובשל השמועות על המאורעות בשאר הארץ ועל מהומות בטול כרם בפרט, נשארו רק הגברים, ואילו הנשים והילדים עזבו את נתניה. בעיר היו אז רק 16 איש. בלילה שקדם למאורעות קרא השייח' צאלח אבו חמדא את התושבים לביתו ושמר עליהם. באותו זמן עובד בן עמי, ששהה בפתח תקווה, ביקש מהשומר של נתניה להעביר את מתיישבי העיר למקום בטוח. חוץ מלבקש את עזרת השומר, פנה בן עמי גם לשגרירות האמריקאית במטרה שתעזור לפינוי היישוב, בעקבות הפרעות. הקונסוליה האמריקאית פנתה למשטרה הבריטית כדי שזו תפנה את המתיישבים בטענה שחלק מהאדמה הוא רכוש אמריקאי, שכן אחד מתורמי האדמות לתושבי נתניה היהנתן שטראוס, שהיהאזרח ארצות הברית.
כשהגיעה המשטרה הבריטית לביתו של השייח' כבר לא נותר שם אף אחד מתושבי נתניה. היות שבאותו ערב הגיעו תושבי טול כרם, ואמרו לשייח שאם לא יוסגרו תושבי נתניה הם ישמידו את כל תושבי הכפר, מיהר השייח' והבריח את תושבי נתניה מהר ככל האפשר דרך החוף, ליישובים הסמוכיםהרצליה וחדרה. בן עמי כתב בזיכרונותיו כי האירוע פגע מאוד בכבודו של השייח' והוא מת באותו לילה. הפרעות לא פגעו, עם זאת, באופן קשה בתושבי נתניה, וכבר כעבור שבוע חזרו התושבים ליישוב, ואף גילו כי תושבי הכפר השקו להם את השדות.[7]
ב-2 באוקטובר1932 קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר. ב-3 בדצמבר1948 היא הוכרזה כעיר, ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה כ"רמת טיומקין" ו"עין התכלת".[8] נתניה הייתה ליישוב הראשון, מאזהכרזת העצמאות של מדינת ישראל, שהוכרז רשמית כעיר.
במהלךמלחמת ששת הימים הפגיזו תותחים ירדניים בשומרון את נתניה,[9] ומטוסטופולב 16עיראקיהטיל שלוש פצצות גדולות במרכז העיר. עקב שגיאה של אנשי הקרקע העיראקיים הפצצות לא חומשו טרם המראת המטוסים ולכן לא התפוצצו, אך עצם חבטת נפילתן גרמה לנזק רב למספר מבנים ולהרס של בנייןבנק הפועלים החדש, להרוגה ולכחמישה פצועים.[10] בשנת1977 התרחשפיגוע בו נהרגו 2 תושבי העיר.
בשנות ה-90 קלטה העיר נתניה 60,000 עולים ממדינותברית המועצות לשעבר.
בינואר 2017 אושרה להפקדה תוכנית המתאר העירונית במסגרתה יוקמו כ-35 אלף יחידות דיור, כ-800 אלף מ"ר עבורמבני ציבור בעיר וכ-7,700 חדרימלון והקמת מערך שלשבילי אופניים.[11]
במאי2019 אושרה הקמת שכונה חדשה במזרח העיר. על פי התכנון יוקמו בה כ-3,000 יחידות דיור,פארק עירוני בגודל של כ-140 דונם, 3 בתי ספר יסודיים,מסוף תחבורה ציבורית שכונתי וכביש שיחבר את השכונה לכביש 561.[12]
בספטמבר 2024 נחתם הסכם להקמת מרכז ארצי לבריאות הנפש עבור חיילי סדיר ומילואים בשירות פעיל. המרכז ייבנה במקום מתקן האגודה למען החייל "בית פלדמן" הנמצא בעיר.[13]
ערך מורחב –עיריית נתניהעיריית נתניה היא גוףהשלטון המקומי, במעמד שלעירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר נתניה. העירייה עוסקת בעניינים מוניציפליים ובהם הסדרת שירותי החינוך, התרבות, הרווחה, התשתיות, התברואה, תכנון העיר ובניינה. תקציב העירייה עמד בשנת 2025 על כ-2,286.7 מיליון שקל, ובנוסף תב"ר (תקציב בלתי רגיל) בסך 587 מיליון שקל.[14] תקציב העירייה מתפרסם באתר האינטרנט של עיריית נתניה.[15]
הרבדוד שלוש שימש כרבה הספרדי של העיר במשך 63 שנה עד לפטירתו. הרבמשה לוין כיהן כרבה האשכנזי של העיר במשך כ־24 שנים עד פטירתו בשנת 1977. בחלק מהזמן, כיהן במקביל אליו הרבאברהם ורנר כרב העיר. לאחר פטירת הרב לוין, נבחר הרבישראל מאיר לאו כרב העיר. בין2014 ל-2024 כיהן כרב העיר הרבקלמן בר.
ערך מורחב –סמל העיר נתניהסמל העיר נתניה הוא הסמל הרשמי של העירייה, שמשמש את המוסדות המוניציפליים בעיר. עד שנת2015 שימש את העיר סמל משנת1951 שעוצב על ידייעקב צימברקנופף, ובשנת 2015 עוצב סמל נוסף שהתגלה כהעתק ובוטל, ולאחר מכן הוחלט לחזור לסמל המקורי שונה במקצת ומותג מחדש תחת הסלוגן "הריביירה שלישראל".
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
נכון לסוף 2022, נתניה היא העיר בעלת מספריוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם כ־12,200 תושבים שהם 5.2 אחוז מאוכלוסיית העיר.[17] בנוסף, היא בעלת מספר יוצאיצרפת הגדול ביותר במדינה עם הערכה של כיותר מ-10,000.[18]
בנתניה שורראקלים ים תיכוני טיפוסי לשרון ולמישור החוף, עם קיצים חמים, לחים ויבשים, וחורפים גשומים וקרירים. באביב ולעיתים בסתיו פוקדים את העירגלי חום (שרבים) עם טמפרטורות גבוהות ויובש, כאשר לאחריהם ישנה ירידה חדה בטמפרטורות, לרוב בליוויאובך ורוחות חזקות, ולעיתים אףסופות חול. הטמפרטורה הממוצעת ביום בחודשאוגוסט היא 31 מעלות, ובינואר כ־17 מעלות. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על סביבות 590 מילימטרים.
בנתניה 408גני ילדים, מהם 169 בחינוך הממלכתי, 117 בחינוך הממלכתי-דתי, 60 בחינוך מיוחד וארבעה גני העשרה.
בעיר 57בתי ספר יסודיים, מהם 24 בחינוך הממלכתי, 19 בחינוך הממלכתי-דתי, ארבעה חינוך מיוחד, ועשרה בתי ספר חרדיים.
בנתניה 26בתי ספר תיכוניים, מהם עשרה שש-שנתיים: שישה בחינוך הממלכתי-דתי, עשרה ממלכתיים, שני מרכזי נוער, ושמונה מהזרם העצמאי.
בחינוך המיוחד יש שלושה בתי ספר לגילים 6–21 ו-21 גני ילדים המיועדים לסוגי הלקויות השונות.
בנתניה יש שני מוזיאונים היסטוריים:
בנוסף לכך יש בנתניה מספר גלריות לאמנות שהן:הגלריה על הצוק ע"ש בן זמרא,גלריות "המועצה" והמוזיאון למורשת יהודי תימן.
בין השנים 2011–2021 אימצה העיר אתהתזמורת הקאמרית הקיבוצית.
מספר שירים נכתבו על העיר, ביניהם בולט השיר 'נתניה בירת השרון', שכתבהורדה שוורץ והלחין יוסי קירש, העיר מוזכרת רבות בסדרההפיג'מות בעיקר על ידי אילן עודד וקובי, שעברו לתל אביב עברו אליה מנתניה ומרבים להזכיר אותה רבות בסדרה.
עיקר הכנסות העיר נובעתפארק העסקים והטכנולוגיות ע"ש ספיר – הממוקם בחלק הדרום-מזרחי של העיר וקרוי על-שםפנחס ספיר. הפארק הוא פארק תעסוקה מהגדולים בישראל בו מועסקים עשרות אלפי עובדים מכל רחבי המדינה. במתחם קיימות מספר חברות גדולות מתחום התקשורת וההיי-טק. בפארק ממוקמים משרדיה הראשיים של עיריית נתניה, מכללתאורט הרמלין, חברות הייטק כגוןסיסקו,סייפן,HP, חטיבות מרכזיות שלאלביט מערכות וחברות מובילות נוספות כדוגמתסלקום וטבע. המרכזים המסחריים שוקקים וכוללים את סניףאיקאה ורשתות רבות.
בין תחנת הרכבת נתניה לשיכון ותיקים קיים אזור התעשייה שמאכלס בעיקר תעשייה זעירה ובתי מלאכה. שנקראת על שמו שלאליעזר קפלן שהיהשר האוצר הראשון של מדינת ישראל. אזור תעשייה זה מוכר גם כ"אזור התעשייה הישן", עקב העובדה שמדרום אליו הוקמהקריית ספיר.
בנתניה יש כ-1,300 חדרי מלון. ב-2018 היו בעיר כ-700 אלף לינות. כ-60% של תיירות חוץ ו-40% של תיירות פנים.[20] עיקר תיירות הפנים היא של אנשים החוגגים שמחות משפחתיות כחתונות,בר מצוות ושבת חתן ומחפשים מלון לא יקר במרכז הארץ, בעוד שתיירות החוץ מורכבת בעיקר מקבוצות מאורגנות הלנות לעיר ללילה אחד, בדרכן מהגליל אל מרכז הארץ וההפך.[21] אחד האתגרים של העיר נתניה מבחינה תיירותית הוא מיעוט מקומות בילוי במרכז העיר. כאשר רובם סגורים בשבתות עקב כך שמרכז העיר מאופיין באוכלוסייה מסורתית ברובה.[21] בעירדירות נופש רבות העומדות ריקות במהלך השנה ומאוכלסות בעיקר בקיץ על ידייהודי צרפת.[21]
ב-5 ביולי2016, הוכרה העיר כ"עיר ליבה תיירותית" על ידיחבר הכנסתיואל רזבוזוב.
.jpg)
ערך מורחב –אום ח'אלדאום ח'אלד הוא אתר קדום בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" שבמרכז העיר. באתר נערכו חפירות בשנות ה-50 ובשנות ה-70 ונחשפו שרידים מתקופותפרהיסטוריות כמוהתקופה הנאוליתית והאפי-פלאוליתית כמו גם מתקופות מאוחרות יותר, בהן ההלניסטית,הרומית,הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית.
בשנות ה-20 נקנו אדמות הכפר על ידי אגודת בני בנימין ועליהן הוקמה המושבה נתניה. בשנות ה-40 ננטש הכפר ולאחרמלחמת העצמאות שוכנו בין הריסותיועולים ממדינות ערב. המקום שבו ישב הכפר הפך לשכונה נתנייתית הנושאת את שמו. שכונה זו אוחדה עם עוד ארבע שכונות סמוכות לשם הכולל "נאות הרצל". בשטח אום ח'אלד, ברחוב בנימין מינץ, בתוך גן מטופח, נמצאת השקמה העתיקה והמפורסמת של נתניה, עץ אדיר-ממדים שעדיין נותן פירות. לרגליו ציור גדול של אותה שקמה משנת1873.
חווה חקלאית מןהמאה ה-19 הנמצאת בסמיכות לאצטדיון נתניה, מבנה מועמד לשימור.
בנתניה מספר אתרי טבע:
_(3).jpg)
הפיגוע בשוק נתניה 1979.
הפיגוע בנתניה ברח' הרצל פינת שוהם, מרץ 2001
הפיגוע בקניון השרון מאי, 2001.
הפיגוע בטיילת בנתניה מרץ 2002
פיגוע במלון פארק מרץ, 2002.
הפיגוע בקניון השרון, יולי 2005,
הפיגוע בקניון השרון דצמבר, 2005.
בתקופתהיישוב פעלה בנתניה "אגודת מכבי" שהוקמה על ידי צעירים וצעירות שרובם עלו מרומניה במסגרת השתתפותם במכביה השנייה. קבוצה מתוכם הקימה בשנת 1935 את הקומונהפלוגת מכבי נתניה, שפורקה בשנת 1942 בקירוב.
במסגרתקמפיין למיתוג העיר הוכרזה נתניה, בשנת 2007, כ"בירת הספורט של ישראל".מכון וינגייט, גורם חשוב במיתוג העיר כבירת ספורט, נמצא בגבולה הדרומי ובשטח שיפוטה אך לא קיימת דרך מסודרת להולכי רגל אושביל אופניים המחברים בין העיר למכון.אצטדיון נתניה וארנה נתניה המשמשים לאירועי הספורט בעיר.
בעיר פועלות שלושקבוצות כדורגל גברים:מכבי נתניה,בית"ר נס טוברוק נתניה (המשחקת בליגה ג') והשרון נתניה, וקבוצת כדורגל נשים אחת: בנות נתניה.
בכדורסל משחקת קבוצת גברים אחת וקבוצת נשים אחת. קבוצת הגברים,אליצור עירוני נתניה, ממוקמת בליגת העל לגברים,[25][26] וקבוצת הנשים בהליגה הלאומית לנשים.
ענפי ספורט נוספים שפועלים בעיר כולליםשחייה,טריאתלון,טניס,סיף,אגרוף,אקרובטיקה,היאבקות,ג'ו ג'וטסו,קראטה,ג'ודו,אקוואטלון (מייסד הענף, איגור אוסטרובסקי, מאמן את מועדון האקוואטלון של נתניה),כדורגל חופים,באולינג,קארטינג,מצנחי רחיפה,גלישת גלים,פוטבולאתלטיקה (מייסד האגודה בנתניה, אלוף אירופה לשעבר בקפיצה במוט ואתלט אולימפיאלכס אברבוך),התעמלות אומנותית,פוטבול,לקרוס,הוקי רולר ועוד.
ערך מורחב –התחנה המרכזית של נתניההעיר נתניה סמוכה לצירי תנועה ראשיים. ביניהםכביש החוף (כביש 2) המפריד בין חלקה המערבי והמרכזי של העיר לחלקה המזרחי ומחבר את העיר להרצליה ותל אביב, כביש553 שמחבר את דרום העיר לאבן יהודה ותל מונד, כביש531 שמתחיל דרומית לעיר ברשפון מחבר את העיר לכפר סבא ורעננה, וכביש 57 שמחבר בין צפון העיר לכפר יונה. מספר גשרים ומחלפים מאפשרים את זרימת התנועה בין הצד המערבי לצד המזרחי של העיר:מחלף פולג,מחלף גשר השלום,גשר האחדות,מחלף נתניה ומחלף איינשטיין.[27]
חברתאקסטרה מפעילה את השירות האוטובוסים בתוך העיר, כאשר השירות הבינעירוני מתחלק ביןמטרופולין שמפעילה את רוב הקווים לרחביגוש דן,קווים שמפעילה את רוב הקווים לישוביהשרון,אגד שמפעילה בעיקר שירות לירושלים וחיפה וכן שירות לצפון הארץ שעובר בכביש החוף. ותנופה מפעילה מנתניה קווים לשומרון.
את תושבי נתניה משרתות שתי תחנות רכבת:תחנת נתניה ותחנת נתניה – ספיר שנפתחה בנובמבר2016. תחנה נוספת המשמשת את תושבי דרום העיר היאתחנת הרכבת בית יהושע הנמצאת בשטח השיפוט של המועצה האזורית חוף השרון. ב-2011 שופצהתחנת האוטובוסים המרכזית בנתניה ושמה שונה ל-"טרמינל". כמו כן שופצו החנויות בה ואף התווספו חדשות.
בעיר קיים שירות של חברתCar2Go של השכרת רכב שיתופי במודל "הלוך חזור" ובמודל "כיוון אחד".
נתניה היא עיר גדולה בשטחה. אורכה הוא שמונה קילומטרים ורוחבה הוא בין 3 ל-4 קילומטרים. נתניה מחולקת לשלושה חלקים נפרדים. מרכז העיר ההיסטורי בו גרים כ-110 אלף תושבים, דרום העיר (משכונת דורה ועד רמת פולג) בו גרים כ-65 אלף תושבים, והשכונות ממזרח לכביש החוף בהם גרים כ-40 אלף תושבים.
כלל נתוני האוכלוסייה מתייחסים לשנת 2018.[28]
שטחים עתידיים המיועדים לפיתוח עירוני:
לפי נתוניהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ספטמבר2025 (אומדן), מתגוררים בנתניה 237,121 תושבים, מתוכם 230,649תושבי ישראל (מקום 6 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה +1.6% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנתה'תשפ"ב (2021-2022) היה 79.0%.השכר החודשי הממוצע שלשכיר במשך שנת2021 היה 10,649 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[30]
שכונות המזרח נמצאות ממזרח לכביש 2. הוותיקות שבהן הן נאות גנים ונווה איתמר.
השיכון הראשון שהוקם בדרום נתניה הוא רמת ידין, שנקרא בתחילה שיכון דרום, ובאופן לא רשמי, מחנה דורה. בסוףשנות ה־50 של המאה ה־20 הוקם דיור לעולה, ולאחר מכן הוקם גםקריית נורדאו. בסוףשנות ה־60 נוסף אליהם שכונת אזורים,[31] שמאוחר יותר נודע כנאות שקד. בסוף שנות ה-70 הוקמה רמת פולג.
| אקלים בנתניה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 17.8 | 18.5 | 20.8 | 24.1 | 26.9 | 29.2 | 31.1 | 31.5 | 30.7 | 28.4 | 24.5 | 19.9 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 6.5 | 6.6 | 7.8 | 10.4 | 13.5 | 16.9 | 19.8 | 20.2 | 17.8 | 14.6 | 10.8 | 8.1 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 144 | 109 | 59 | 14 | 4 | 0 | 0 | 0 | 0 | 34 | 84 | 126 | |
| מקור:Israel Weather | |||||||||||||
הערים התאומות של נתניה[45]:
ניס,צרפת (מ־1968)
גיסן,גרמניה (מ־1978)דורטמונד,גרמניה (מ־1981)
גולד קוסט,קווינסלנד, אוסטרליה (מ־1987)סרסל,צרפת (מ־1988)
שיופוק,הונגריה (מ־1990)
נובי סונץ',פולין (מ־1994)
בורנמות',אנגליה, הממלכה המאוחדת (מ־1995)
סטוונגר,נורווגיה (מ־1997)
קומו,איטליה (מ־2004)
יאשי,רומניה (מ־2005)
סאני איילס ביץ',פלורידה, ארצות הברית (מ־2006)
גלנדג'יק,רוסיה (מ־2013)
פודברדי,צ'כיה (מ־2014)סנקט פטרבורג,רוסיה (מ־2017)[46]
שיאמן,הרפובליקה העממית של סין (מ־2021)| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:נתניה |
 ציטוטים בוויקיציטוט:נתניה |
 מדריך למטייל בוויקימסע:נתניה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:נתניה |
אתר האינטרנט הרשמי של נתניה
יריית אבן הפינה לבניני הכפר נתניה, 1929, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושליםיעקב גרוס, סרטון"הכפר נתניה 1929"מחנה לילדים פליטים בנתניה.יומני כרמל, נובמבר 1939(התחלה 3:17)אבן פינה לאזור תעשייה חדש בנתניה במעמדדב יוסף,יומני כרמל 1951מצעד צה"ל לכבוד נתניה בת 25,יומני כרמל נובמבר 1954(התחלה 0:54)נתניה בת 25,יומני כרמל דצמבר 1954תיירות בנתניה, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
ISRAEL, Netanya TODAY. Video Walk, סרטון באתריוטיוב (אורך: 1:30:30) – טיול וידאו בנתניה, מאי 2020
נתניה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
דני שלום, כרעם ביום בהיר: מבצע מוקד – כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר – פרסומי תעופה, 2002, עמ' 569, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
משה גלעד,הטיילת של נתניה, באתרהארץ, 12 ביולי 2023
| חברותפורום ה-15 | ||
|---|---|---|
|
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת השרון •נפת פתח תקווה •נפת רמלה •נפת רחובות | לחצו כדי להקטין חזרה  לחצו להגדלה  |
| ערים | אלעד •באר יעקב •גבעת שמואל •גני תקווה •הוד השרון •טייבה •טירה •יבנה •יהוד-מונוסון •כפר יונה •כפר סבא •כפר קאסם •לוד •מודיעין-מכבים-רעות •נס ציונה •נתניה •פתח תקווה •קלנסווה •ראש העין •ראשון לציון •רחובות •רמלה •רעננה | |
| מועצות מקומיות | אבן יהודה •אליכין •בית דגן •בני עי"ש •גדרה •ג'לג'וליה •גן יבנה •זמר •כוכב יאיר צור יגאל •כפר ברא •מזכרת בתיה •סביון •פרדסיה •קדימה-צורן •קריית עקרון •שוהם •תל מונד | |
| מועצות אזוריות | ברנר •גדרות •גזר •גן רווה •דרום השרון •חבל יבנה •חבל מודיעין •חוף השרון •לב השרון •נחל שורק •עמק חפר •שדות דן | |
| ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון •מכבים-רעות | |
| ראשי עירייתנתניה | ||
|---|---|---|
|
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
.jpg) ירושלים  תל אביב-יפו | |||||||||
| 1 | ירושלים | ירושלים | 1,056,571 | 11 | בית שמש | ירושלים | 185,181 |  חיפה  פתח תקווה | |
| 2 | תל אביב-יפו | תל אביב | 495,338 | 12 | רמת גן | תל אביב | 170,683 | ||
| 3 | חיפה | חיפה | 293,895 | 13 | אשקלון | הדרום | 170,065 | ||
| 4 | פתח תקווה | המרכז | 269,599 | 14 | רחובות | המרכז | 154,400 | ||
| 5 | ראשון לציון | המרכז | 261,792 | 15 | בת ים | תל אביב | 129,278 | ||
| 6 | נתניה | המרכז | 237,121 | 16 | הרצליה | תל אביב | 110,756 | ||
| 7 | בני ברק | תל אביב | 234,575 | 17 | חדרה | חיפה | 107,516 | ||
| 8 | אשדוד | הדרום | 231,090 | 18 | מודיעין-מכבים-רעות | המרכז | 102,550 | ||
| 9 | באר שבע | הדרום | 221,007 | 19 | כפר סבא | המרכז | 99,588 | ||
| 10 | חולון | תל אביב | 191,048 | 20 | לוד | המרכז | 95,966 | ||
.jpg)
