| סוג | פאנדוםקומיקספמינסטי |
|---|---|
| תקופת הפעילות | מרץ1999 – הווה (כ־26 שנים) |
| מייסדים | גייל סימון |
| www.lby3.com/wir | |
  | |
נשים במקררים (באנגלית:Women in Refrigerators, ובראשי תיבות:WiR) הואאתרפאנדוםקומיקספמיניסטי.
האתר הוקם ב-1999 על ידי קבוצתמעריצות קומיקס פמיניסטיות, בראשותגייל סימון, זאת לאחר שהן מצאו כידמויותנשיות רבות בעולמותגיבורי-העל נפגעות, נאנסות, נהרגות או מגורשות על מנת לשמש ככלי עלילתי(אנ') הנועד להניע את סיפור הדמות הגברית. אירוע זה כונה על ידן "fridging", והן הציגוניתוח מעמיק שלו לצד רשימת דוגמאות הממחישות את טענתן.
המונח "נשים במקררים" ("Women in Refrigerators") נטבע על ידיגייל סימון כשם לאתר האינטרנט בתחילת1999, במהלךצ'אט מקוון עםמעריצות עלקומיקס. המונח מתייחס אל תקרית בחוברתGreen Lantern #54 מאוגוסט1994, בכתיבתו שלרון מארז, בהגיבור-העלקייל ריינר מגיע אל ביתו ומגלה כי אהובתו אלכסנדרה דוויט נהרגה על ידינבל-העל מייג'ור פורס ונדחסה במותה אל תוךמקרר.[1][2]
סימון ועמיתותיה פיתחו רשימה שלדמויותנשיות אשר "נהרגו, הוטל בהן מום או אבדו להן הכוחות" ("killed, maimed or depowered"), ובמיוחד בדרכים שהתייחסו לדמות הנשית כאלמכשיר בלבד הנועד לקדם אתקשת הסיפור של הגיבור הגברי, במקום לפתח אתאישיותו וסיפורו בדרך העומדת בפני עצמה. הרשימה כוללת בה את כל הדמויות הנשיות שנהרגו, נאנסו, אבדו להן הכוחות, הפכו לנכות, עברו לצד הרשע, הוטל בהן מום, עונו וחלו, או עברו איזושהיטרגדיה אחרת במהלך חייהן, ויש בה 110 דמויות.[3] הרשימה הופצה ברחבי רשת האינטרנט, דרךקבוצות דיון,מערכות לוח מודעות,דואר אלקטרוני ודיוור אלקטרוני, והיא הועברה גם לכותבים ומאיירים במדיית הקומיקס על מנת לקבל את תגובתם.
בעוד העיתונאי ביו יארברו יצר את העיצוב והקידוד הראשוניים של אתר האינטרנט ויועץ הטכנולוגיה ג'ון ברטול ערך את התוכן, המעריצים רוברט האריס וג'ון נוריס תרמו לתחזוקת האתר והעלאת עדכונים. הרעיון להציב את הרשימה ברשת האינטרנט היה של המתכנת ג'ייסון יו, ששימש גם כמארח האתר המקורי.[4]
הרשימה, והניתוח המעמיק בנושא של סימון, ידועים לשמצה בקרב חוגי קומיקס מסוימים, ובחלוף השנים דנו רבות בנוגע למשמעות המונח. סימון קיבלה תגובות וביקורות רבות בדואר אלקטרוני ממעריצים ומאנשי מקצוע, חלק נייטרליות ואחרות חיוביות. את אלו, היא פרסמה באופן חופשי וגלוי באתר.[5][6] במהלך2000, שללעיתונים בארצות הברית פרסמומאמרים בנושא והפנו אל האתר, וזה יצרדיון רחב עלסקסיזם בתרבות הפופולרית ובתעשיית הקומיקס.[7] חלק מהאוניברסיטאות, שעוסקות בנושא כחלק מלימודימדעי הרוח, מציגות גם את המונח ואת האתר כקשורים לביקורת על התרבות הפופולרית.[8]
רון מארז, אשרפאנל בכתיבתו היווה את הבסיס לטרמינולוגיית המונח ויצירת האתר, התייחס אל הנושא באופן אישי, וכתב בתשובתו (באופן חלקי) כי”בעיני ההבדל האמיתי הוא פחות גברי–נשי מאשרדמות ראשית–משנית. ברוב המקרים, הדמויות הראשיות הן גבריות... דמויות המשנה הן אלו שסובלות מהטרגדיות הקבועות והמנפצות יותר. והרבה דמויות משנה הן נשיות”.[9] מצידה, סימון עצמה התייחסה אל הדבר בפשטות וקבעה ש”אם אתה הורס את רוב הדמויות שבנות אוהבות, אז בנות לא ייקראו קומיקס. זהו זה!”.[10]
בדיון על המונח ועל האתר בספרו "Dangerous Curves: Action Heroes, Gender, Fetishism and Popular Culture", הפרופסור ג'פרי א. בראון מאוניברסיטת באולינג גרין ציין כי בעוד דמויות גבריות נטו למות בגבורה ולשוב לחיים באמצעיםעל-טבעיים לאחר מכן, דמויות נשיות היו נפצעות או נהרגות כלאחר יד, אך באופן בלתי הפיך, ולעיתים קרובות בצורה מינית. על מנת לבסס את טענתו, בראון מביא שתי דוגמאות –המקרה בוהג'וקר ניפץ אתעמוד השדרה שלברברה גורדון רק בשביל להתגרות בבאטמן, והמקרה בוהמסיכה השחורה עינה ורצח אתסטפני בראון רק כדי לסחוטמידע על באטמן.[11]
אתר האינטרנט הרשמי של נשים במקררים(באנגלית)