ערך זה עוסק במצב תודעתי מדיטטיבי. אם התכוונתם ללהקה אמריקאית, ראו
נירוונה (להקה).
נִירְוַואנַה (מסנסקריט:निर्वाण) אונִיבָּאנָה (מפאלי:निब्बान) בפילוסופיה הבודהיסטית,מוֹקְשָׁה (מסנסקריט:मोक्ष) בפילוסופיה ההינדית, הסיקיסטית והג'יינית, הם מושגים המצביעים על מצב תודעתי מדיטטיבי, בו הנפש זוכה בשלוות אמת. מצב זה מתאפיין בדרגת מודעות ואיזון נפשי גבוהים עד מאוד, והוא מהווה שער להארה, הגואלת מכל צורות הסבל.
המשמעות המילולית של המונח בסנסקריט היא "כיבוי שלהבת הנר"; כיבוי מנגנוני ההשתוקקות והדחייה שמניעים את האדם, התנדפות תפישת העצמי הנפרד, והתמוססות האשליה שאושרו של האדם תלוי ביכולתו להשיג דברים מן העולם הסובב אותו. פירושו המקורי של המושג הוא מצב של אין, המשקף איזון, יציבות ודממה. אך בפירוש המקובל הרווח בשיח המודרני בארצות המערב, מפרשים את ה'נִירְוַואנַה' כמצב של אופוריה או התעלות.
ניתן לזהות הבדלים ניכרים בין המשמעויות שניתנות למונח בשפות שונות, ועל כן קיימת מורכבות רבה בניסיון לתרגמו כראוי. תרגומים אפשריים נוספים הם "חידלון" או "הפסקה".
בספרות הבודהיסטית מתוארת הנירוואנה בשפתמשלים ומליצות כמודעות טהורה ושלווה, בה המציאות נחווית באופן ישיר, ללא כל תיווך מצד הדעת החושבת.
על פי התפיסההבודהיסטית המתוארת בדהרמה (משנתו שלהבודהה), מקור הסבל האנושי (דוקהה) הוא ההשתוקקות (טנהא), הדחייה והבורות. שלושת הגורמים המרכזיים הללו מופיעים בפנים שונות בעשרת הכבלים מהם על האדם להתנתק כדי שיוכל להגיע לנירוואנה. הדרך המעשית להפסקת הסבל היאהדרך המתומנת הנאצלת (האמת הרביעית מביןארבע האמיתות הנאצלות). הנירוואנה שבסופה מסמנת את התחנה האחרונה בגלגולי הנפש, בה האדם יכול למצוא מנוחה שלמה, ולהשתחרר ממעגל הגלגולים (סמסרה).
הנירוונה הוא מושג בבודהיזם המבטא את משאת הנפש העיקרית, זוהי מטרת החיים הבודהיסטיים, בעולם זה ובחיים אלו.
בהינדואיזם קיימת גאולה התלויה באמונה ובפרשנות של מושג גלגול הנשמות. המוקשה היא שחרור ממעגל החיים והמוות, המותנה בכך שהקרמה תהיה מוסרית. יש הרואים את המוקשה כמצב סופי אמנם בחייו של האדם, אולם אחרי מותו, בחלוף עידן, יחול גלגל חיים חדש והנשמה תחזור, תתאחד עם האטאמן ותהיה חלק מהנשמה האוניברסלית. מוקשה הוא מושג מרכזי והמטרה העליונה ביותר. ניתן להשיגו בשלושה נתיבים במהלך חיי האדם; שלושת הנתיבים האלה הםדהרמה (חיים מוסריים, ראויים, מוסריים),ארטה (שגשוג חומרי, ביטחון הכנסה, אמצעי חיים) וקמה (הנאה, חושניות, הגשמה רגשית). ביחד, ארבעת המושגים הללו נקראים בהינדואיזם Puruṣārtha.
בבודהיזם (וגם בהינדואיזם) יש שאיפה להגיע למצב של נירוואנה. מזה אלפי שנים, הדרך העיקרית בה נוקטים הבודהיסטים לשם הגעה למצב זה היא תרגולמדיטטיבי ונפשי, בשילוב שמירה על אורח חיים מוסרי ופיתוח הבנה וחכמה מתוך התנסות אישית, תוך שמירה על שמונה עקרונות המתוארים בדרך המתומנת האצילה שהתווהגאוטמה הבודהה.
