ערך זה עוסק בחודש עברי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראוניסן (פירושונים).
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ניסן (מאכדית:nisannu[1][2]), הואחודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת האביב בארץ ישראל.
בחודש זה יש 30 ימים.א' בניסן יכול לחול בימים ראשון, שלישי, חמישי ושבת.
כמו כל שמות החודשים המקובלים בלוח השנה העברי מאז השיבה מגלות בבל, שמו של החודש הובא מהתרבות הבבלית[3], יחד עם מרכיבים תרבותיים נוספים, אשר הבולט והחשוב שבהם הואהכתב העברי, המקובל מאז ועד היום. מקור השם במילה האכדית "ניסנו", ומשמעוניצן[2], שפריחתו באביב, ככתוב:”הניצנים נראו בארץ” (מגילת שיר השירים,פרק ב',פסוק י"ב). שמו של החודש מופיע במגילת אסתר:”בחדש הראשון הוא חדשניסן” (מגילת אסתר,פרק ג',פסוק ז'), ובספר נחמיה:”ויהי בחדשניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך” (ספר נחמיה,פרק ב',פסוק א'). בביתא ישראל החודש נקראליסן.
משמעות מאוחרת לשם הבבלינדרשה על ידיחז"ל, והיא נגזרת מדמיוןצלילי: ניסן מלשוןנס, משום שנעשו בו ניסים לישראל[4].
במקרא מכונה חודש ניסן בשם "החודש הראשון"[5] וכן "ראש חדשים"[6], בציווי מקראי מיוחד שנאמר למשה רבנו זמן קצר לפנייציאת מצרים, ציווי שכלל גם את מצוותקידוש החודש: "החדש הזה לכםראש חדשים,ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות י"ב, ב'). שם זה מופיע גם במגילת אסתר "בחודש הראשון הוא חדש ניסן[7].
טעם נוסף לכך כתב רביאברהם אבן עזרא”וידענו כי מצוות רבות הן בתורהזכר ליציאת מצרים, והנה ראוי חודש זה להיות תחלת חשבון ישראל”.
חודש ניסן נקרא במקרא גם בשם "חודש האביב": "את חג המצות תשמר: שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך, למועדחדש האביב, כי בחדש האביב יצאת ממצרים" (שמות ל"ד, יח). רמז נוסף ניתן לשם חודש האביב שהוא אב-י"ב כלומר הראשון לי"ב = שנים-עשר החודשים.
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופה התלמודית, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה. בקרביהודי תוניסיה ולוב נהוג טקס הנערך בערב ראש חודש ניסן ומכונה "בשישה" או "בסיסה". הטקס כולל איחולים לשנה טובה וברוכה, כציון לשנה חדשה, המתחילה, כאמור, בניסן, על-פי מסורות קדומות.
בהלכה, בכל חודש ניסן לאצמים ולא אומרים בתפילהתחנון, ונוהגים שאיןמספידים בו. על פי הדעה המקובלת בחז"ל, חנוכתהמשכן הייתה בא' בניסן, ובשנים עשר הימים ממנו עדי"ב בניסן הקריבונשיאי שנים עשר השבטיםקורבנות, נשיא ליום. זכר לכך, נוהגים לקרוא בכל יום את הפסוקים המתארים את קרבן הנשיא שהקריב באותו יום.
בחודש ניסן חל חג הפסח, ובו מתחילהספירת העומר הנמשכת עד לחג השבועות.
ברכת החמה, שאותה מברכים פעם ב־28 שנה, חלה כמעט תמיד במהלך חודש ניסן[8].
בחודש זה נוהגים לברך אתברכת האילנות, שזמנה הוא באביב. בנוסף נאמר על חודש זה ש"לא חמה קשה ולא צינה קשה" ולכן יצאו בני ישראל ממצרים בחודש זה[9].
חשבוןהתקופות מיוסד על ניסן, בהתאם לדעתרבי יהושע שבחודש ניסןנברא העולם, על פי דעתו ניסן הוא גם חודש הגאולה: "בניסן נגאלו (ממצרים), בניסן עתידין ליגאל"[10].
מזלו של החודש הואטלה[11]. בלוח השנה במגילות קומראן מזלו הואמזל שור.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:ניסן |
 ציטוטים בוויקיציטוט:ניסן |
 טקסט בוויקיטקסט:ניסן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:ניסן |
| חודשים עבריים | ||
|---|---|---|
|
