|
tabBackground:;tabBorder:#AAAAAA;defaultTab:2; |
|
ניסן (מאכדית:nisannu[1][2]), הואחודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת האביב בארץ ישראל.
בחודש זה יש 30 ימים.א' בניסן יכול לחול בימים ראשון, שלישי, חמישי ושבת.
כמו כל שמות החודשים המקובלים בלוח השנה העברי מאז השיבה מגלות בבל, שמו של החודש הובא מהתרבות הבבלית[3], יחד עם מרכיבים תרבותיים נוספים, אשר הבולט והחשוב שבהם הואהכתב העברי, המקובל מאז ועד היום. מקור השם במילה האכדית "ניסנו", ומשמעוניצן[2], שפריחתו באביב, ככתוב:”הניצנים נראו בארץ” (מגילת שיר השירים,פרק ב',פסוק י"ב). שמו של החודש מופיע במגילת אסתר:”בחדש הראשון הוא חדשניסן” (מגילת אסתר,פרק ג',פסוק ז'), ובספר נחמיה:”ויהי בחדשניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך” (ספר נחמיה,פרק ב',פסוק א'). בביתא ישראל החודש נקראליסן.
משמעות מאוחרת לשם הבבלינדרשה על ידיחז"ל, והיא נגזרת מדמיוןצלילי: ניסן מלשוןנס, משום שנעשו בו ניסים לישראל[4].
במקרא מכונה חודש ניסן בשם "החודש הראשון"[5] וכן "ראש חדשים"[6], בציווי מקראי מיוחד שנאמר למשה רבנו זמן קצר לפנייציאת מצרים, ציווי שכלל גם את מצוותקידוש החודש: "החדש הזה לכםראש חדשים,ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות י"ב, ב'). שם זה מופיע גם במגילת אסתר "בחודש הראשון הוא חדש ניסן[7].
טעם נוסף לכך כתב רביאברהם אבן עזרא”וידענו כי מצוות רבות הן בתורהזכר ליציאת מצרים, והנה ראוי חודש זה להיות תחלת חשבון ישראל”.
חודש ניסן נקרא במקרא גם בשם "חודש האביב": "את חג המצות תשמר: שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך, למועדחדש האביב, כי בחדש האביב יצאת ממצרים" (שמות ל"ד, יח). רמז נוסף ניתן לשם חודש האביב שהוא אב-י"ב כלומר הראשון לי"ב = שנים-עשר החודשים.
ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופה התלמודית, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה. בקרביהודי תוניסיה ולוב נהוג טקס הנערך בערב ראש חודש ניסן ומכונה "בשישה" או "בסיסה". הטקס כולל איחולים לשנה טובה וברוכה, כציון לשנה חדשה, המתחילה, כאמור, בניסן, על-פי מסורות קדומות.
בהלכה, בכל חודש ניסן לאצמים ולא אומרים בתפילהתחנון, ונוהגים שאיןמספידים בו. על פי הדעה המקובלת בחז"ל, חנוכתהמשכן הייתה בא' בניסן, ובשנים עשר הימים ממנו עדי"ב בניסן הקריבונשיאי שנים עשר השבטיםקורבנות, נשיא ליום. זכר לכך, נוהגים לקרוא בכל יום את הפסוקים המתארים את קרבן הנשיא שהקריב באותו יום.
בחודש ניסן חל חג הפסח, ובו מתחילהספירת העומר הנמשכת עד לחג השבועות.
ברכת החמה, שאותה מברכים פעם ב־28 שנה, חלה כמעט תמיד במהלך חודש ניסן[8].
בחודש זה נוהגים לברך אתברכת האילנות, שזמנה הוא באביב. בנוסף נאמר על חודש זה ש"לא חמה קשה ולא צינה קשה" ולכן יצאו בני ישראל ממצרים בחודש זה[9].
חשבוןהתקופות מיוסד על ניסן, בהתאם לדעתרבי יהושע שבחודש ניסןנברא העולם, על פי דעתו ניסן הוא גם חודש הגאולה: "בניסן נגאלו (ממצרים), בניסן עתידין ליגאל"[10].
מזלו של החודש הואטלה[11]. בלוח השנה במגילות קומראן מזלו הואמזל שור.
- א' בניסן – על פי הדעה המקובלת, היה היום השמיני שלחנוכת המשכן, ובשנים עשר הימים ממנו עדי"ב בניסן הוקרבוקורבנות הנשיאים על ידינשיאישנים עשר השבטיםקורבנות. ביום זה הקריבנחשון בן עמינדב נשיאשבט יהודה. זכר לכך, נוהגים רבים לקרוא בכל יום את הפסוקים המתארים את קרבן הנשיא שהקריב באותו יום
- ב' בניסן – נשרפה הפרה אדומה הראשונה על ידיאלעזר הכהן
- י' בניסן – עם ישראל, בהיותו במצרים, לוקח לביתו שה לצורךקורבן פסח
- י' בניסן – על פיספר יהושע,פרק ד',פסוק י"ט, עברו בני ישראל אתמעבר הירדן ונכנסו לארץ ישראל בהנהגתו שליהושע בן נון
- י"ב בניסן – (על פי המקרא והמסורת היהודית) – עזרא יוצא מבבל לעלות לירושלים
- י"ג בניסן –המן האגגי מפיל פור לקביעת תאריך השמדת היהודים
- י"ד בניסן – הקריבו בני ישראל את קורבן פסח במצרים
- י"ד בניסן – הקריבו בני ישראל בגלגל את קרבן הפסח הראשון בארץ ישראל
- י"ד בניסן – היום הראשון משלושת ימי התענית שהכריזמרדכי היהודי לביטול גזירת המן האגגי, בעקבות כך נחגג לדורות יוםתענית אסתר
- ט"ו בניסן –פסח מצרים, ויציאת מצרים
- ט"ו בניסן – המשתה הראשון שלאסתר המלכה, עםאחשוורוש והמן
- כ"א בניסן – על פי המסורת, נעשה נסקריעת ים סוף
- כ"ב בניסן – על פיסדר עולם, היום הראשון להקפות סביב חומות יריחו על ידי יהושע בן נון. לאחר שבעה ימים, בכ"ח בניסן, נפלו החומות
- כ"ג בניסן – עם ישראל הגיע למרה, לאחר קריעת ים סוף וצעידה בת שלושה ימים
- כ"ד בניסן – המחזה האחרון בספר דניאל: "האיש לבוש הבדים" נגלה לדניאל לאחר שהתענה שלשה שבועות, ומספר לו על חורבן מלכות פרס בידי מלכות יוון ועל העתיד להתרחש בימי מלכות יוון
- ^חודשי השנה העברית, באתרהאקדמיה ללשון העברית, 8 בספטמבר 2015
- ^12W. Muss-Arnolt,The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents,Journal of Biblical Literature 11, 1892, עמ' 72–94doi:10.2307/3259081
- ^על כך מעיד אףתלמוד ירושלמי,מסכת ראש השנה,פרק א',הלכה ב'.
- ^יעקב ישראל סטל, "שמו של חודש ניסן על-שֵׁם הניסים",המעין נב [ג] (ניסן תשע"ב), עמ' 15–23.
- ^ספר שמות,פרק מ',פסוק ב';ספר שמות,פרק מ',פסוק י"ז;ספר ויקרא,פרק כ"ג,פסוק ה' ועוד.
- ^ספר שמות,פרק י"ב,פסוק ב'.
- ^מגילת אסתר,פרק ג',פסוק ז'.
- ^במהלך כלהאלף השישי (משנתה' אלפים עדו' אלפים), חלה ברכת החמה 32 פעמים בניסן ו-4 פעמים באדר ב'.
- ^במדבר רבה,פרשה ג'.
- ^תלמוד בבלי,מסכת ראש השנה,דף י"א, עמוד א'.
- ^ספר יצירהפרק ה' משנה ז'