בניו זילנד חיים כחמישה מיליון תושבים על שטח של 268,680 קמ"ר. שפתה הרשמית בפועל היאאנגלית. המתיישבים הראשונים בה היו המאורים, אנשים ממוצאפולינזי כהה-עור.
בירת ניו זילנד היאולינגטון, והעיר הגדולה ביותר היאאוקלנד עם כ-1.3 מיליון תושבים.
המתיישבים הראשונים בניו זילנד היופולינזים שהגיעו לאיים בין המאות ה-13 ל-15, וחיו באיים במנותק מתרבויות אחרות תוך יצירתתרבות ייחודית. מתיישבים אלו נקראיםמאורים, וניו זילנד מכונה בשפתם "אאוטארואה" (ארץ הענן הלבן הארוך).
האירופאי הראשון שהגיע לניו זילנד היהמגלה הארצות ההולנדיאבל טסמן, שהגיע אל צפון מערב האי הדרומי ב־1642. טסמן העניק למקום את השם "Staten Landt" מתוך מחשבה מוטעית כי מדובר במסת יבשה, המחוברת למקום בעל שם זהה (כיום "Isla de los Estados") אל מול חופיארץ האש שבדרום אמריקה. טסמן ניסה לעגון באי, אך הותקף על ידי הילידים המאורים ונסוג. ב-1645, משעמדו על טעותו של טסמן, העניקוקרטוגרפיםהולנדים למקום את השםנובה זילנדיה, על שם מחוזזילנד שבהולנד.
ב-1769 הגיע מגלה הארצות הבריטיג'יימס קוק אל האיים ומיפה אותם. קוק הסב לאנגלית את שמו ההולנדי של המקום, והעניק לאיים את שמם העכשווי:ניו זילנד.
הגעתו של קוק סימנה את תחילתה של התיישבות אירופאית בניו זילנד. המתיישבים האירופים הביאו לאייםרובים, שהפרו את האיזון העדין בין השבטים המאורים וגרמו לתקופה של קרבות בין השבטים המאורים השונים, שנודעה בשםמלחמות המוסקט.
בשנת1834 איחדג'יימס בוסבי מספר שבטים מאורים בחלקו הצפוני של האי הצפוני, שבחרו בתמיכתו וב־1835 הכריזו על עצמאותה של ניו זילנד. למעשה, נועדה הצהרה זו בעיקר למנוע מההשפעה הצרפתית להתפשט באזור, ולשמר אותו כאזור בעל השפעהבריטית. בינואר1840 סיפחה בריטניה את ניו זילנד, ובפברואר נחתם בין הבריטים למאוריםהסכם ואיטנגי, שהכריז על ניו זילנד כמושבה בריטית, וקבע את זכויותיהם של המאורים ואת בעלותם על השטחים שבהם ישבו. בתחילה נחשבה ניו זילנד לחלק ממדינתניו סאות' ויילס באוסטרליה, ובנובמבר 1840 הוכרזה כקולוניה עצמאית וזמן קצר לאחר מכן הוכרזהאוקלנד כבירתה. ההסכם כובד רק זמן קצר וב-1845 החלה סדרת קרבות בין המתיישבים האירופים (פָּקֶהָה בלשון המאורים) לבין השבטים המאורים בנוגע לשליטה על השטח, קרבות שנמשכו לסירוגין עד1872. בשנת1861 התגלהזהב במחוזאוטאגו שבאי הדרומי. עקב החשש שתושבי האי הדרומי ירצו להכריז על קולוניה נפרדת, הוחלט ב-1865 להעביר את עיר הבירה לוולינגטון, הנמצאת בדרום האי הצפוני.
ניו זילנד השתתפה בוועידת החוקה של הקולוניות האוסטרליות שהתקיימה בסידני ב-1891, שבה נדונה אפשרות להקיםפדרציה של כל הקולוניות הבריטיות באוסטרליה ובניו זילנד, עם זאת החליטה ניו זילנד שלא להצטרף לפדרציה. ניו זילנד הייתה הראשונה שהעניקה לנשיםזכות בחירה שווה לזכותם של הגברים בשנת1893, אך עד שנת1919 לא הורשו נשים להיבחר לפרלמנט.
מאז שהסתיימו הסכסוכים בין המתיישבים האירופים למאורים במאה ה-19 לא הייתה ניו זילנד נתונה באיום מלחמה על שטחה. עם זאת, חיילים ניו זילנדים נלחמו לצד הבריטים במלחמת העולם הראשונה והשנייה. ב-1951 התאגדו ניו זילנד, אוסטרליה וארצות הברית בבריתANZUS, אך בשל מדיניות הגרעין של ניו זילנד, שהכריזה ב-1985 על כל שטחה כאזור מפורז מנשק גרעיני, לא יכלו עוד ספינותצבא ארצות הברית לעגון בנמלי ניו זילנד וזו הודיעה שלא תוכל לקיים את התחייבויותיה.
לניו זילנד איןחוקה פורמלית, אך חוק משנת1986 (Constitution Act 1986) קובע את מבנה השלטון את העקרונות החוקתיים של המדינה. חברי הפרלמנט נבחרים בבחירות דמוקרטיות בשיטה הנקראת Mixed Member Proportional (או MMP) בבחירות כלליות אחת לשלוש שנים. המושל הכללי ממנה את ראש הממשלה (לרוב – ראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט), ויש בידו הסמכות גם לפזר את הפרלמנט ולפטר את ראש הממשלה. הרשות המבצעת היא הקבינט, המורכב על ידי ראש הממשלה.
ניו זילנד הייתה המדינה הראשונה בעולם שהעניקה זכותהצבעה לנשים בשנת 1893, והיא המדינה היחידה בעולם שכל משרות השלטון הבכירות בה היו מוחזקות על ידי נשים בעת ובעונה אחת – מחודש מרץ 2005 עד אוגוסט 2006 כיהנואליזבת השנייה כמלכה,סילביה קרטרייט כמושלת הכללית,הלן קלארק כראש הממשלה,מרגרט וילסון כיושבת ראש הפרלמנט ושאן אליאס כנשיאת בית המשפט העליון.
בראש מערכת המשפט בניו זילנד עומדבית המשפט העליון של ניו זילנד שהוקם ב-2004 בעקבות חוק בית המשפט העליון מ-2003 (Supreme Court Act 2003). עד להקמתו של בית המשפט העליון הייתה ועדת שיפוט בריטית (Judicial Committee of the Privy Council) הסמכות העליונה לערעורים במערכת המשפט הניו זילנדית. בתי משפט מחוזיים דנים ברוב הפשעים, פשעים חמורים נידונים בבית המשפט הגבוה וקיים גםבית משפט לערעורים.
המתיישבים האירופים המוקדמים בניו זילנד חילקו אותה לפרובינציות אשר היו מחוזות עם מידה מוגבלת שלאוטונומיה. עקב לחצים פיננסיים שונים והרצון לאחד את המדינה על ידי פריסת מערכת רכבות ארצית, רשת חינוך אחידה כמו גם ענייני מקרקעין, בשנת1876 הממשלה ביטלה את הפרובינציות ותחת זאת הנהיגה מנהל ריכוזי יותר. החל מאותה השנה, מועצות מקומיות שונות ניהלו רבדים רבים בחיי התושבים על פי חקיקה של השלטון המרכזי שישב בולינגטון הבירה.
בשנת1989 ארגנה הממשלה מחדש את השלטון המקומי למבנה הנוכחי שלו: שכבה עליונה שלשישה עשר חבלים המחולקים בעצמם ל-67רשויות אזוריות, אשר אלו בתורן כוללות מחוזות וערים. מערכת מנהל זו החליפה את 249 המועצות המקומיות שהיו מונהגות במדינה עד לאותה העת. לאיי צ'טהאם ניתן מעמד מיוחד המקביל לזה של רשות מקומית.
ממלכת ניו זילנד היא אחת מ-16 ממלכותחבר העמים הבריטי ולצד ניו זילנד עצמה היא כוללת אזורים נוספים המשויכים עליה אך זוכים למעמד מיוחד תחתהכתר הניו זילנדי. אזורים אלו כוללים את האיטוקלאו שנמצא במעמד שלטריטוריה תלויה (Non-self-governing territory) ושטח חסות רוס שהוא התביעה הטריטוריאלית של ניו זילנד באנטארקטיקה. בנוסף בנמצא גם מספר טריטוריות המצויות תחת מנהל ניו זילנדי ישיר.איי קוק והאיניואה חונים במעמד של מדינות בעלות שלטון עצמי בהשתייכות חופשית לניו זילנד (States in free association). קטגוריה שלישית היא אזורים מחוץ לתחום רשות אזורית (Area Outside Territorial Authority) – סדרת איים ללא שלטון מקומי הכוללים אתהאיים הסאב-אנטארקטיים,איי קרמדק ואיי שלושת המלכים.
מאז הקמתה של ניו זילנד עד לסוףהמאה ה-20 התבססה כלכלתה במידה רבה על סחר עםהממלכה המאוחדת, ועד שנת1965 הופנה אליה יותר ממחצית הייצוא. הצטרפות הממלכה המאוחדת לאיחוד האירופי ב-1973 גרמה להעדפת תוצרת אירופית והקטינה באופן משמעותי את הסחר בין המדינות. שינוי זה, במקביל לעלייתמחירי הנפט ולהאטה בכלכלה העולמית בשנות ה-70 וה-80, גרמו למיתון עמוק בניו זילנד ולירידה משמעותית ברמת החיים ביחס למדינות מערביות אחרות. בשנת1984 החלה ניו זילנד בשינוימקרו-כלכלי משמעותי, מכלכלה מגוננת המושתתת על מערכתרגולציה חזקה לכלכלתשוק חופשי ליברלית. בהתאם למדיניות זוהפריטה ניו זילנד חברות ממשלתיות רבות, בהן – מערכת הרכבות, מוסדות פיננסיים, תחנותרדיו וחברתתקשורת. מאז תחילת שנות ה-2000 שינתה ניו זילנד מסלול במידת מה, ההפרטות והקיצוצים גרמו לביקורות רבות, ונחשבו לכישלון על-ידי חלק לא מבוטל מתושבי ניו זילנד. ממשלות לייבור בראשות הלן קלארק וג'סינדה ארדרן ביצעו מדיניות שלהלאמות, הגדלת התקציב, העלאת שכר המינימום והרחבת זכויות העובדים. עם זאת, ניו זילנד עדיין נחשבת למדינה שבה החופש הכלכלי הוא מהגבוהים בעולם.[8]
כלכלת ניו זילנד כיום מבוססת על שוק חופשי והסכמי סחר חופשי, ניו זילנד הייתה אחת המדינות הראשונות שדנו בהסכם סחר חופשי עםסין כבר ב-2004. כ-65% מהעובדים מועסקים בשירותים, 25% בתעשייה ו-10% בחקלאות. רמת האבטלה בניו זילנד היא 3.7%, מהנמוכות בעולם. רמת האינפלציה היא 3% בשנה.
כחלק מהמאמץ לשקם את כלכלת ניו זילנד לאחר מגפת הקורונה, החלה ממשלת ניו זילנד לקדם ב-2025 תוכנית כרייה חדשה ושנויה במחלוקת, במטרה להגיע ליעד יעד של ייצוא מינרלים בשווי 3 מיליארד דולר עד 2035. התכנית מאיימת על אתרי טבע, ביניהם שמורת הטבע קורומנדל – אזור עשיר בצמחייה נדירה ובעלי חיים ייחודיים.[9]
ניו זילנד מורכבת משני איים עיקריים –האי הצפוני (North island) שאוקלנד ווילנגטון נמצאות בו,האי הדרומי (South island) שנקראים גם או טה-איקה-א-מאוי (Te-Ika-a-Maui) וטה-ואי-פוונאמו (Te Wai Pounamu) במאורית, וממספר איים קטנים יותר. בהםהאי סטיוארט (Stewart Island) ראקיאורה (Rakiura) בשפת המאורים, האיוואיהקה (Waiheke), גרייט ברייר (Great Barrier Island) ואיי צ'טהאם (Chatham Islands).אורכו הכולל של קו החוף הוא כ-15,000 ק"מ.
האי הצפוני והאי הדרומי מופרדים על ידימצר קוק. שטחה של ניו זילנד הוא 268,680 קמ"ר, גדול במעט מזה שלבריטניה, וקטן במעט מזה שלאיטליה.
האי הדרומי הוא הגדול ביותר, הוא חצוי לאורכו על ידיהאלפים הדרומיים בהם נמצאות הפסגה הגבוהה בניו זילנד,הר קוק (3,754 מטר) ו-18 פסגות נוספות מעל לגובה של 3,000 מטר. האי הצפוני הוא הררי פחות אך מאפיינים אותו אזורי פעילות געשית. ההר הגבוה ביותר באי הצפוני,רואפהו, התפרץ בפעם האחרונה ב-2007.
עונת הקיץ נמשכת מדצמבר עד פברואר, והחורף – מיוני עד אוגוסט. האקלים הרגיל במדינה הוא נוח, ולעיתים נדירות חורג מ-30 מעלות צלזיוס כלפי מעלה או מ-0 מעלות כלפי מטה. בבירהולינגטון נעה הטמפרטורה הממוצעת בין 6 ל-20 מעלות. כמות המשקעים רבה, ונעה ברוב האזורים בין 600 ל-1,800 מ"מ בשנה. באזורים מסוימים, בעיקר בחוף המערבי של האי הדרומי, מגיעה כמות המשקעים אף ל-12,000 מ"מ בשנה.
ניו זילנד ידועה בנופיה ובתופעות הטבע המאפיינות אותה, והפכה אבן שואבת למיליוני תיירים בשנה. היא משלבת מגוון רחב של נופים טבעיים:יערות גשם,קרחונים,שלג, חופים זהובים,מעיינות חמים,דיונות חול,פיורדים ועוד. נופיה שימשו תפאורה לסדרת סרטי הקולנועשר הטבעות, שמשכו אליה תשומת לב בכל העולם.
בשל בידודה הגאוגרפי, התפתחו בניו זילנדבעלי חיים וצמחים ייחודיים. מעל 80% מהצמחייה באיים ייחודית לניו זילנד. בולטים בעיקר עצי הקאורי העצומים ויותר מ-40 מינים של בעלי חייםאנדמיים לניו זילנד. עד להגעת האדם לניו זילנד, לפני כאלף שנים, היונקים היחידים שחיו בה היו שלושה מיניעטלפים (אחד מהםנכחד בינתיים). עקב כך, התפתחו מינים רבים שלעופות חסרי יכולתתעופה, בהם הקיווי, הקאקאפו, המואה, והטאקאהה.
74% מהאוכלוסייה הם ממוצא אירופי, בעיקרבריטים,אירים,גרמנים,צרפתים ואיטלקים. הם מכונים פקאהה (Pākehā) בפי המאורים. 14.9% מהתושבים הם מאורים. 11.8% מהתושבים הם ממוצאאסייתי ו-6.5% ממוצא פולינזי. צפיפות האוכלוסייה במדינה נמוכה ומרבית האוכלוסייה (כשלושה רבעים) מרוכזת באי הצפוני, מתוכה מעל למיליון באוקלנד ובפרבריה. האי הדרומי מיושב בדלילות, והאי סטיוארט דליל אף יותר, ומרבית האיים הקטנים יותר אינם מיושבים.
נכון ליוני 2023, אוכלוסיית ניו זילנד מרוכזת בצפון המדינה, כאשר כ-76.5% מהאוכלוסייה מתגוררת באי הצפוני ו-23.5% באי הדרומי. ניו זילנד היא מדינה עירונית בעיקרה, כאשר 83.6% מהאוכלוסייה מתגוררת באזורים עירוניים, ו-50.4% מהאוכלוסייה מתגוררת בשבע הערים שאוכלוסייתן עולה על 100,000 תושבים. אוקלנד, עם למעלה מ-1.4 מיליון תושבים, היא העיר הגדולה ביותר. הערים בניו זילנד מדורגות בדרך כלל גבוה במדדים בין-לאומיים לאיכות חיים. לדוגמה, בשנת 2016, אוקלנד דורגה כעיר השלישית הכי ראויה למגורים בעולם, וולינגטון במקום ה-12 לפיסקר איכות החיים של מרסר.
הערים הגדולות של ניו זילנד אומדן רשמי מתאריך 30 ביוני 2022[אוכלוסין 1]
התרבות הניו זילנדית כיום מבוססת על שילוב בין התרבות המאורית לבין התרבות הבריטית, בתוספת השפעות של תרבויות מפולינזיה ומהמזרח הרחוק. התרבות הדומיננטית במדינה היא בריטית. וכמעט כל התושבים דובריםאנגלית. ההגירה המתמדת מבריטניה מחזקת את הזיקה התרבותית הזו. מנגד, מתאמצים המאורים לשמר את תרבותם, אך כיום נותרו רק אזורים מעטים בהם משמשת המאורית כשפת יום יום והתושבים מקיימים אורח חיים מאורי שבטי. כיום, ריקודים וטקסים מאורים, דוגמת ההאקה, מתקיימים בעיקר כאטרקציהתיירותית.
אזרחי ותושבי ניו זילנד אימצו לעצמם באופן לא-רשמי (ויש הטוענים כי בעל-כורחם) את הכינוי "קיווים" (Kiwis), ככינוי חיבה מקוצר על-שם עוף הקיווי, האנדמי לאיים של ניו זילנד, ושמקור שמו בשפה המאורית-הילידית המקומית. הכינוי קיווי דבק גם בדולר הניו זילנדי (עוף הקיווי מופיע על מטבע של דולר ניו זילנדי אחד) וכן גם כזיהוי לצבא ניו זילנד (ככל הנראה עקב השימוש במשחת הנעליים "קיווי").
האחריות להגנתה של ניו זילנד מוטלת עלכוחות ההגנה של ניו זילנד, גוף תלת-זרועי צבאי הכפוף למשרד ההגנה בממשלת ניו זילנד. נכון לשנת 2010 שירתו בכוחות ההגנה 8,617 אנשים בשירות קבע ו-2,377 אנשי מילואים. זרועות כוחות ההגנה הם:
.jpeg)
.jpg)
.jpg)
