הרפובליקה הפדרלית של ניגריה Federal Republic of Nigeria Jamhuriyar Tarayyar Najeriya (האוסה) Orílẹ̀-èdè Olómìniira Àpapọ̀ Nàìjíríà (יורובה) Ọ̀hàńjíkọ̀ Ọ̀hànézè Naìjíríyà (איגבו)
הרפובליקה הפדרלית של ניגריה (באנגלית:Federal Republic of Nigeria, בהאוסה:Jamhuriyar Tarayyar Najeriya, ביורובה:Orílẹ̀-èdè Olómìniira Àpapọ̀ Nàìjíríà, באיגבו:Ọ̀hàńjíkọ̀ Ọ̀hànézè Naìjíríyà) היאמדינה במערב אפריקה והמדינה המאוכלסת ביותר ביבשת. אוכלוסייתה מונה מעל 230 מיליון בני אדם. היא גובלת בבנין במערב, בצ'אד ובקמרון במזרח ובניז'ר בצפון.עיר בירתה,אבוג'ה, שוכנת במרכז המדינה. בניגריה מדברים מעל ל-525 שפות שונות, אך השפות הלאומיות הןהאוסה,איגבו,יורובה, ואנגלית (השפה הרשמית).נשיא ניגריה הואבולה טינובו.
ב-1967 הכריז המחוז המזרחי במדינה על פרישתו, ועל הקמת מדינה חדשה בשםביאפרה.מלחמת ביאפרה, שפרצה מיד בין השלטון המרכזי והמדינה הבדלנית, נמשכה כשנתיים וחצי, וחוללה אסוןהומניטרי כבד – כמיליון מתים לפי הערכות שונות. בינואר1970 נכנעו בני ביאפרה, ושטחיה שולבו מחדש בפדרציה הניגרית.
עד 1991 הייתהלאגוס עיר הבירה של ניגריה. ב-12 בדצמבר 1991 הוכרזהאבוג'ה כעיר הבירה.
ב-2009 פתח ארגון הטרור האסלאמיבוקו חראם במרד מזוין נגד השלטון. משמעות שמו של הארגון היא "חינוך מערבי הוא אסור". הטרוריסטים חברי הארגון תקפו את כוחות הביטחון ופגעו במוסדות ממשלתיים. בעבר הצהירו ראשי הארגון כי הם שואפים להפוך את חוקי השריעה לחוק המדינה. בדצמבר 2011 נהרגו כ-70 בני אדם במדינתיובה שמהווה את מוקד הקרבות שנערכים בין כוחות הביטחון לבין הטרוריסטים. הארגון תכנן וביצע גם את ההתקפה על מטההאומות המאוחדות באוגוסט באבוג'ה שבמהלכה נהרגו 24 בני אדם.[8] ב-3 במרץ2013, רצחו טרוריסטים מארגון "בוקו חראם" יותר מ-30 בני אדם שנסעו לחתונה בצפון מזרח ניגריה.
ניגריה היארפובליקה פדרלית המעוצבת על פי דגםארצות הברית, עם 36 מדינות ובירתאבוג'ה כמחוז עצמאי פדרלי. הסמכות המבצעת מופעלת על ידיהנשיא. הנשיא הוא גם ראש המדינה וגם ראש הממשלה הפדרלית; הנשיא נבחר בהצבעה עממית לכל היותר של שתי קדנציות של ארבע שנים. מושלי המדינה, כמו הנשיא, נבחרים לארבע שנים ויכולים לכהן לכל היותר שתי קדנציות. כוחו של הנשיא נבדק על ידי סנאט ובית הנבחרים, המשולבים בגוף דו-קומתי הנקרא האספה הלאומית. הסנאט הוא גוף בן 109 מושבים עם שלושה חברים מכל מדינה ואחד מאזור הבירה אבוג'ה; החברים נבחרים בהצבעה עממית לכהונה של ארבע שנים. הבית מכיל 360 מושבים, כאשר מספר המושבים לכל מדינה נקבע לפי אוכלוסייה.
נשיא ניגריה נבחר בשיטת שני סיבובים שונה. כדי להיבחר בסיבוב הראשון, על מועמד לקבל רוב יחסי של הקולות ויותר מ-25% מהקולות בלפחות 24 מתוך 36 המדינות. אם אף מועמד אינו מצליח להשיג יעד זה, מתקיים סבב הצבעה שני בין המועמד המוביל למועמד הבא שקיבל את רוב הקולות במספר המדינות הגבוה ביותר.
כל מועמד לנשיאות בוחר מועמד לסגן הנשיא, והם מתמודדים בבחירות יחדיו. מקובל שהסגן יהיה ממוצא אתני שונה משל הנשיא המיועד ומדת שונה: מועמד נוצרי מהדרום יבחר סגן מוסלמי מהצפון – ולהפך. אין חוק שקובע זאת, ובכל זאת כל המועמדים לנשיאות מאז קיומה של הרפובליקה הרביעית דבקו בכלל זה.
החוקה של ניגריה היא החוק העליון של המדינה. קיימות ארבע מערכות משפטיות מובחנות בניגריה, הכוללות את המשפט האנגלי,המשפט המקובל, המשפט המנהגי ודיני השריעה:
החוק האנגלי בניגריה מורכב מאוסף חוקיםבריטיים מהתקופה הקולוניאלית.
המשפט המקובל הוא אוסף החלטות שיפוטיות מוסמכות בתחום המשפט האזרחי (תקדימים) שניתנו במדינה הנוגעת בדבר – במקרה זה ניגריה. (שיטה זו מצויה בעיקר במדינות אנגלו-סכסיות; לעומת זאת ביבשת אירופה שולטהמשפט האזרחי המקודם ובמידת האפשר המופשט, כמו בקוד נפוליאון בצרפת).
המשפט המקובל נגזר מנורמות ומפרקטיקות מסורתיות של הילידים, לרבות ישיבות ליישוב סכסוכים של אגודות סודיות של אדמות יורובה הקדם-קולוניאליות.
חוק השריעה (הידוע גם כחוק האסלאמי) שימש בעבר רק בצפון ניגריה, שבה האסלאם היא הדת השלטת. הוא נמצא בשימוש גם במדינת לאגוס, מדינת אויו, מדינת קווארה, מדינת אוגון ומדינת אוסון על ידי מוסלמים. חוקי העונשין המוסלמיים אינם זהים בכל מדינה והם מבדילים בענישה ובעבירות לפי השתייכות דתית (למשל, צריכת אלכוהול והפצתו).
בית המשפט העליון בו הוא בית המשפט העליון של ניגריה.
עם קבלת העצמאות ב-1960, ניגריה הפכה את האחדות האפריקאית למרכז מדיניות החוץ שלה. חריג אחד מהמוקד האפריקאי היה מערכת היחסים הקרובה של ניגריה שהתפתחה עם ישראל לאורך שנות ה-60. ישראל נתנה חסות ופיקחה על בניית בנייני הפרלמנט של ניגריה.
מדיניות החוץ של ניגריה הועמדה למבחן בשנות ה-70 לאחר שהמדינה יצאה מאוחדת ממלחמת האזרחים שלה. היא תמכה בתנועות נגד ממשלות מיעוטים לבנים בדרום אפריקה. ניגריה תמכה בקונגרס הלאומי האפריקאי על ידי נקיטת קו נוקשה כלפיממשלת דרום אפריקה. ניגריה הייתה חברה מייסדת של הארגון לאחדות אפריקאית (כיוםהאיחוד האפריקאי) ויש לה השפעה עצומה במערב אפריקה ובאפריקה בכללותה. ניגריה ייסדה מאמצי שיתוף פעולה אזוריים במערב אפריקה, ותפקדה כנושאת הדגל של הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה(ECOWAS) ו-ECOMOG (במיוחד במהלך מלחמות האזרחים בליבריה וסיירה לאון) – שהם ארגונים כלכליים וצבאיים, בהתאמה.
ניגריה שלחה חייליםלקונגו בהוראתהאו"ם זמן קצר לאחר העצמאות (והיא שמרה על חברות מאז אותה תקופה). ניגריה גם תמכה במספר גורמים פאן-אפריקאים וממשל פרו-עצמי בשנות ה-70, כולל גיוס תמיכה ב-MPLA שלאנגולה, SWAPO בנמיביה, וסיוע להתנגדות לממשלות המיעוט שלמוזמביק פורטוגזית ורודזיה. ניגריה שומרת על החברות בתנועה הלא-מזדהה. בסוף נובמבר 2006, היא ארגנה ועידת אפריקה-דרום אמריקה באבוג'ה כדי לקדם את מה שכמה מהמשתתפים כינו קשרים "דרום-דרום" במגוון חזיתות. ניגריה היא גם חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ובחבר העמים.
ניגריה נותרה שחקנית מפתח בתעשיית הנפט הבינלאומית מאז שנות ה-70, והיא שומרת על חברות ב-OPEC, אליה הצטרפה ביולי 1971. מעמדה כיצרנית נפט מרכזית מהווה גורם בולט ביחסים הבינלאומיים ההפכפכים לעיתים עם מדינות מפותחות, בעיקרארצות הברית, ועם מדינות מתפתחות.
מאז שנת 2000, יחסי הסחר ביןסין לניגריה עלו באופן אקספוננציאלי. חלה עלייה בסחר הכולל של למעלה מ-10,384 מיליון דולר בין שתי המדינות משנת 2000 עד 2016.עם זאת, מבנה יחסי הסחר בין סין לניגריה הפך לנושא פוליטי מרכזי עבור המדינה הניגרית. הדבר מומחש על ידי העובדה שהיצוא הסיני מהווה כ-80% מסך נפחי הסחר הדו-צדדיים. זה הביא לחוסר איזון סחר רציני, כאשר ניגריה מייבאת פי עשרה יותר ממה שהיא מייצאת לסין. לאחר מכן, כלכלת ניגריה הופכת להסתמך יתר על המידה על יבוא זול כדי לקיים את עצמה, וכתוצאה מכך לירידה ברורה בתעשייה הניגרית במסגרת הסדרים כאלה.
לוחמי הכוחות המיוחדים של צבא ניגריה
בהמשך למדיניות החוץ הממוקדת באפריקה, ניגריה הציגה את הרעיון של מטבע אחד למערב אפריקה המכונה "אקו" בהנחה שהוא יונהג על ידי הנאירה. אבל ב-21 בדצמבר 2019, נשיאחוף השנהב, אלסאן אואטרה,עמנואל מקרון ומדינות רבות אחרות של UEMOA הודיעו כי הן פשוט ישנו את שמו של פרנק ה-CFA במקום להחליף את המטבע כפי שהתכוון במקור. החל משנת 2020, המטבע האקו נדחה ל-2025.
הכוחות המזוינים של ניגריה הם הכוחות הצבאיים המשולבים של הרפובליקה הפדרלית של ניגריה. הם מורכבים מצבא ניגריה,הצי הניגרי וחיל האוויר הניגרי. נשיא ניגריה מתפקד כמפקד העליון של הכוחות המזוינים, מפעיל את סמכותו החוקתית באמצעות משרד ההגנה, האחראי על ניהול הצבא ואנשיו. הראש המבצעי של הכוחות המזוינים הוא ראש מטה ההגנה, הכפוף לשר ההגנה הניגרי. עם כוח של יותר מ-223,000 חיילים פעילים, הצבא הניגרי הוא אחד משירותי הלחימה במדים הגדולים באפריקה. לפי "Global Firepower", הכוחות המזוינים של ניגריה הם כוח הצבא הרביעי בעוצמתו באפריקה, ומדורגים במקום ה-35 בדירוג הבינלאומי.
דרום הארץ במיוחד מאופיין בעיור חזק מאוד ובמספר רב יחסית של ערים. לפי הערכה משנת 2015, יש בניגריה 20 ערים עם יותר מ-500,000 תושבים, כולל עשר ערים עם אוכלוסייה של מיליון תושבים.
פחות משישים אחוזים מתושבי המדינה מחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה מינימליים. עונייה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאוד שלכלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט.
המדינה עשירה במשאבי טבע כמונפט,פחם,זהב,כסף,עופרת,אבץ ועוד. המדינה גם מפיקה את מחצב הקולומביט, ממנו מפיקים את היסודניאוביום המשמש לסגסוגותפלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמית של מחצב זה מקורה בניגריה). כמו כן לניגריה גם מכרותבדיל גדולים בדרום המדינה.
עם זאת, כ-60% מתושבי ניגריה עוסקים בחקלאות (כגון בגידול שלכותנה,דקל,תירס,קוקוס ועוד; תושבי ניגריה עוסקים גם בגידול בקר וצאן) ועיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן התפוקה נמוכה מאוד ומשמשת ברובה לפרנסת החקלאי עצמו ובני משפחתו. הקרקע עצמה מועטה וגם היא מתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל הריבוי הטבעי הגדול.
ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. עתודות הנפט, ברובן בחבלביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. למרות הניהול הלקוי 95% מההכנסות במטבע חוץ נובעים מענף הנפט וכך גם 20% מהתוצר הלאומי הגולמי.
הרכבת הקלה של אבוג'ה
על פי דו"ח שלאונסק"ו משנת 2009,תעשיית הקולנוע בניגריה, המכונה "נוליווד", עקפה בכמות אתהוליווד האמריקאית – ואף תפסה את המקום השני בעולם (אחריבוליווד מהודו) מבחינת מספר הסרטים המופקים מדי שנה. בניגריה בתי קולנוע ספורים בלבד, וכל 872 הסרטים שהופקו במדינה בשנת 2006, נעשו בפורמט וידאו.[9][10]
הגדול בנהרות החוצים את ניגריה הואנהר הניז'ר. זהו האזור הפורה ביותר בניגריה והוא גם עשיר מאוד בנפט. לרוחב חופי הדלתה יש רצועת חוף עם ביצות גדולות ובהן דגה עשירה אך גםמחלות ומגפות המפילות חללים באוכלוסיית האזור.
מן הביצות אל פנים הארץ משתרע מישור המכוסה כולודקלים, המשמשים מרכיב חשוב בתפוקה החקלאית במדינה. מכאן נישאת רמה מיוערת רחבת ידיים, המכוסהיער גשם טרופי ובה גםהר דימלנג (Dimlang).
בצפון המדינה משתרעמדבר צחיח, מישורי ודליל אוכלוסין הקרוי גםסוואנה.
האקלים בצפון הוא חם ויבש, וביתר המדינה חם,טרופי וגשום במרבית השנה.
ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. אוכלוסיית ניגריה נאמדת ביותר מ-200 מיליון נפש והיא שביעית בעולם בגודל האוכלוסייה. שיעור הילודה במדינה גבוה ועומד על כ-40.4 לידות ל-1,000 בני אדם. על פי הערכות האו"ם אוכלוסייתה של ניגריה צפויה לגדול עד ליותר מ-700 מיליון בשנת 2100.[11]תוחלת החיים הממוצעת היא 62.6 שנים.
תושבי צפון ניגריה הם ברובם מוסלמים, בעוד תושבי הדרום ברובם נוצרים. בתוך הצפון יש להבחין בין הצפון ה"אמיתי" שהוא מוסלמי, ובין הרצועה התיכונה, אשר חלק ניכר מתושביה אינם מוסלמים. בדרום יש להבחין בין המזרח הנוצרי ברובו המוחלט, לבין המערב שבו יש אחוז מוסלמים גבוה (כ-40 אחוז), בנוסף לרוב הנוצרי.
שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה המהוות יחד כ-60% מהאוכלוסייה הן:
האוסה –פולאני שהיא קבוצה מוסלמית המתגוררת בעיקר באזורי ערבה ומדבר וכוללת כ-60% מהמוסלמים בצפון
יורובה שהיא קבוצה נוצרית-אנימיסטית המקיפה כ-70% מתושבי מערב ניגריה
איגבו – קבוצה נוצרית כפרית, הנקראת לעיתים איבו ומתגוררת בעיקר באזורים הכפריים של מזרח ניגריה
כתוצאה מההשקעה הנמוכה בבריאות ובתברואה, נפוצות בקרב האוכלוסייה מגפות שונות, בהןמלריה,שחפת,אבולה ואיידס. למעלה ממיליון מתושבי ניגריה הםעיוורים, ועוד שלושה מיליון סובלים מבעיות ראייה קשות בשל מגפות כמוגרענת ועיוורון הנהרות. ההשקעה הממשלתית בבריאות, כולל רפואה מונעת, הסברה ותברואה אינה עולה על מחצית האחוז מהתקציב.
בשנת2022 דווח כי במדינה יש רק[12]ארבעה רופאים לכל 10,000 תושבים.
הגבולות בין חבלי הצפון, המזרח והמערב, כפי שנקבעו ב-1939 בידי הבריטים ניסו לקחת בחשבון את החלוקה האתנית של האוכלוסייה, אך לא תמיד חפפו במדויק את החלוקה האתנית. לדוגמה: בצפון ניגריה היו עד1967 מאות אלפי יורובה בשטחים שהיו חלק מהאימפריה הפולאנית.
זוהי תוצאה של הקמת ניגריה על פי החלטה של מדינותאירופה בוועידת ברלין, שנערכה בשנים1884–1885, ובה נמסר שטחה לשליטתבריטניה, תוך צירוף אזורים שונים ללא קשר עבר ביניהן.
