 | |
| נחל קדרון על רקע הרימדבר יהודה, לצידו מנזר המר סבא | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מוצא | ירושלים העתיקה |
| יובלים | נחל אצל, נחל גורפן |
| שפך | ים המלח |
| מדינות באגן הניקוז | ישראל ישראל |
(למפת ירושלים העתיקה מוגדלת)   מוצא נחל קדרון (למפת ירושלים העתיקה רגילה) מוצא נחל קדרון (למפת ירושלים רגילה)  מוצא נחל קדרון (למפת ירושלים מוגדלת) מוצא נחל קדרון | |
  | |
נַחַל קִדְרוֹן (בערביתואדי ג'וז, אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזורהעיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישובאבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה. אורכו של הנחל כ־34 ק"מ, ושטח אגן ההיקוות שלו כ־115 קמ"ר.
נחל קדרון היה במשך שנים רבות אחד הנחליםהמזוהמים בישראל. סיבת הזיהום היאשפכים, בעיקר שלמזרח ירושלים, המוזרמים אל הנחל ללאטיהור או אחרי טיהור חלקי בלבד. ביוני 2020, החלמיזם שיקום הנחל הכולל הנחת תשתית הולכת שפכים חדשה, פינויפסולת בניין ואשפה, וקליטת כל השפכים במתקן טיהור השפכים "אוג" סמוך לצפון ים המלח[1].
ישנן מספר השערות אודות מקור שמו של הנחל: ההשערההראשונה מתייחסת לפירוש המילה "קדר" כ"חושך". חלק מערוץ הנחל המוקף הרים גבוהים שיוצרים בו אפלה.השנייה מתייחסת אף היא לפירוש המילה "קדר" כ"חושך", אך היא מתייחסת לנחל כמקום של קבורה וטומאה, שכן בו נקברו אישים חשובים מימיתקופת בית שני. לפי ההשערההשלישית, "קדרון" נובע מצורת ה"קדרה" שיוצר הנחל במפגשו עםגיא בן הינום. השערהרביעית מייחסת את מקור שם הנחל הוא לבתי המלאכה של הקדרים שהיו בו.
את דרכו מירושלים לרמת המדבר, עושה נחל קדרון בכיוון לא רגיל לנחלי מדבר יהודה, מצפון לדרום. רק עם כניסת הנחל לתחוםמדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה, בסמוך לח'רבת חרד'אן, משתנה בחריפות כיוונו של הנחל, והוא זורם ממערב-דרום-מערב למזרח-צפון-מזרח. רוב אורכו של הנחל, הוא בתחום המסלע הקירטוני הרך של רמת מדבר יהודה, והוא רדוד ומתון. במקום בו חוצה הנחל את קמר מעון-מר סבא, הוא יוצרקניון עמוק. אורכו של קניון זה כ־2.5 ק"מ, ועומקו מגיע ל־80 מטר. קירות הקניון אינם זקופים, כך שרחבו בקרקעיתו כ־30 מטר, בעוד רחבו בין שפותיו כ־150 מטר.
קניון נוסף נמצא באזור במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה. אורכו של קניון זה כ־1.5 ק"מ, ועומקו מגיע ל־200 מטר ויותר. קניון זה שונה משאר הקניונים הגדולים של מדבר יהודה שנוצרו משחיקת המים, ולכן הם רחבים מאוד, ומתחילים במפל פרסה גדול. קניון זה, לעומת זאת, עובר בקו שבר, שכיוונו מזרח-מערב, ולכן חתכו צר מאוד - רוחבו בתחתיתו הוא כ־10 מטרים בלבד, ואף יציאתו מתחוםמצוק ההעתקים הוא בסדק צר, ולא בשער מצוקים גדול כמו בנחלים הגדולים של מדבר יהודה. קניון זה יורד בסדרת מפלים נמוכים שגובהם 4–20 מטרים.
בקניון העליון של הנחל נמצאמנזר מר סבא, ושרידים של עוד שני אתרינזירות:מנזר תיאודוסיוס וסנטה סופיה. מערותקרסטיות רבות בנחל, שימשו ככוכי התבודדות לנזירי האזור, וחלקן עדיין משמש למטרה זו.
מאפיקו של קניון זה, יוצאתאמת מים ארוכה, שהוליכה מי שיטפונות מנחל קדרון למצודתהורקניה. חלקים מאמה זו חצובים בסלע, חלקים אחרים בנויים אבן ומטויחים, וקטעים מסוימים שלה נעזרים בקירות תמך שגובהם מגיע ל־15 מטרים. רובה של אמה זו השתמר בצורה טובה למדי.
לאורך רוב ההיסטוריה נחשב נחל קדרון, היורד מהר הצופים, לגבולה הגאוגרפי והמוניציפלי שלירושלים. כאשרשלמה המלך גוזר עלשמעי בן גרא שלא לצאת מירושלים, הוא מציין את נחל קדרון כקצה תחום העיר:”וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ, וַיִּקְרָא לְשִׁמְעִי, וַיֹּאמֶר לוֹ בְּנֵה-לְךָ בַיִת בִּירוּשָׁלִַם, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם; וְלֹא-תֵצֵא מִשָּׁם, אָנֶה וָאָנָה. וְהָיָה בְּיוֹם צֵאתְךָ, וְעָבַרְתָּ אֶתנַחַל קִדְרוֹן יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי מוֹת תָּמוּת דָּמְךָ יִהְיֶה בְרֹאשֶׁךָ.” (ספר מלכים א',פרק ב',פסוקים ל"ו–ל"ז). גם כשדוד בורח מירושלים מפניאבשלום בנו, הנחל מצוין כגבול העיר:”וְכָל-הָאָרֶץ, בּוֹכִים קוֹל גָּדוֹל, וְכָל-הָעָם, עֹבְרִים; וְהַמֶּלֶךְ, עֹבֵרבְּנַחַל קִדְרוֹן, וְכָל-הָעָם עֹבְרִים, עַל-פְּנֵי-דֶרֶךְ אֶת-הַמִּדְבָּר.” (ספר שמואל ב',פרק ט"ו,פסוק כ"ג). לאורך תקופת הבית הראשון הוא מוזכר כמה הפעמים כמקום הפסולת (כגון אלילים שמושמדים)[2], מה שגם מתאים לממצא הארכאולוגי של צלמיות מנופצות[3]. (כאמור, הנחל שימש מקומם של בתי היוצר של קדריירושלים, ובהמשך כנקרופוליס של העיר. בזמןבית שני הוזרמו לנחל שפכים מבית המקדש (משנה,מסכת יומא,פרק ה',משנה ו'). בין הקברים הידועים המצויים בנחל נמצאיםיד אבשלום,קבר בני חזיר,קבר זכריה וקבר רביעובדיה מברטנורה.
בירמיהו מוזכר נחל קדרון כאחד הגבולות שמסמלים את בניין העיר ירושלים באחרית הימים.”וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל השרמות [הַשְּׁדֵמוֹת] עַד נַחַל קִדְרוֹן עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יִנָּתֵשׁ וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם.” (ספר ירמיהו,פרק ל"א,פסוקים ל"ז–ל"ט).
תחילתו של הקדרון באזור שכונת שמעון הצדיק ושיח ג'ארח. הוא עובר דרך שכונת ואדי ג'וז, שמשמרת אולי את השם ג'וזפט, על פי "וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט" (יואל ד, ב). בהמשך הוא מנקז אליו אתעמק צורים, במקטע הזהשביל ירושלים הולך לאורכו, ממשיך דרומה דרךסילוואן וא-סווחרה ויוצא מירושלים.[4]
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:נחל קדרון |
הרביהודה שביב,מקור שמו של נחל קדרון, באתרהספרייה הווירטואלית של מטח
צפריר רינת,אם ישראל והפלסטינים יצליחו לשתף פעולה, נחל קדרון יחזור להיות פנינת נוף, באתרהארץ, 1 ביולי 2020
נחל קדרון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
נחל קדרון בתקופת בית המקדש – אתרים היסטורים בישראל, סרטון באתריוטיוב
