 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 120 קילומטרים |
| יובלים | נחל צפית, נחל שרף, נחל סובך, נחל זרחן,נחל עפרן, נחל נחש צמא, נחל תלול, נחל תבן, נחל קושש,נחל חצרה,נחל חתירה, נחל מיצלעות,נחל גוב, נחל צנין, נחל זקוף, נחל עקב, נחל זיק,נחל חווארים,נחל חווה,נחל עקרבים,נחל תמר,נחל דרוך,נחל עבדת, נחל אריכה, נחל דבשון, נחל נפחה, נחל רתמים, נחל רחץ, נחל מזר |
| שפך | ים המלח |
| מדינות באגן הניקוז | ישראל |
(למפת צפון הנגב מוגדלת)   מוצא נחל צין (למפת צפון הנגב רגילה) מוצא נחל צין (למפת ישראל רגילה) | |
  | |
נַחַל צִין (בערבית:ואדי אל-פִקְרַא) הוא אחד מנחלי האכזב הארוכים בישראל (שני רק לנחל פארן), ומקובל לראות בו גבול ביןהנגב הצפוני למרכזי[1]. הנחל זורם ממישור הרוחות שמצפון למכתש רמון, עובר מדרום ולמרגלותמדרשת בן-גוריון, וממשיך משם לערבה. בצפון הערבהנסכר הנחל על ידיסוללת עפר, נשפך למערכות ניקוז המים שלמפעלי ים המלח ומוסט אל האגן הצפוני שלים המלח[2]. אורך הנחל כ-120קילומטר, והוא נחל האכזב השני באורכו בישראל אחרינחל פארן.
לנחל צין כמה שמות בערבית, שם אחר לכל קטע. הראשון,ואדי נפח, זורם מאזורהר הנגב הגבוה, עד לנקודת הפנייה של הוואדי 90 מעלות מזרחה (אחרי העיר הנבטית עבדת). החלק השני נקרא ואדי מורה על שם עין מורה (המעיין המר על שם מימיו המליחים), המעיין התחתון בסדרת המעיינות של המעוק של הוואדי (אחרי עין מעריף ועין עבדת). החלק השלישי הוא ואדי פוקרה, שזורם מהקניון שלעין עבדת, עד לים המלח (משמעות השם היא הנחל העני, בגלל מיעוט המזון למרעה, ומיעוט עצי השיטה שבוואדי).
כ-2 ק"מ צפונית לכניסה לגן הלאומי עין עבדת, יוצר נחל צין 'ברך' בה פונה הנחל בזווית ישרה מצפון למזרח. ה'ברך' נוצרה בפעילותשביית נחלים קדומה, בה שבה נחל צין את מימיו של נחל קדום וגדול, שזרם לפני התהוותהבקע הסורי-אפריקאי מהרי אדום לכיוון מערב אלהים התיכון.
בנחל צין מתרחשים בממוצע כארבעהשיטפונות בזק מדי שנה, אשר חובבי טבע רבים אוהבים לצפות בהם ממרפסת השטפונות או במרפסת העליונה יותר שליד עין עבדת. בשנת2004 נמדדה בנחלספיקת שיא בישראל של 1,280מטר מעוקב לשנייה[3]. בינואר2010 נשבר שיא זה בנחל ניצנה, בו נמדדה ספיקה בשיעור של 1,420 מ"ק לשנייה.
בשנת 2007 הוכרז חלק מאפיק נחל צין ומצוקי הסחיפה בשתי גדותיו כגן לאומי בשם "גן הפסלים"[4].
ביןפרשני המקרא קיים ויכוח באשר למיקומו של נחל צין המקראי, אחד הפירושים גורס שנחל צין היה ממוקם באזורחלוצה,שבטה וניצנה, אזור המהווה אתאגן הניקוז של נחל צין בן ימינו.
קיים בלבול בין נחל צין לנחל סין המוזכר בספר שמות כנמצא "בֵּין אֵילִם וּבֵין סִינָי".
באופן טבעי, מזרים הנחלמי שיטפונות בממוצע ארבע פעמים בשנה. הוא חוצה אתהנגב, יורד לבקעתהערבה ושם מתפצל למניפת סחף ענקית שבמשך מיליוני שנה זרמה למלחת סדום. בעשרות השנים האחרונות מסתיים נחל צין בסכר עפר רחב שבנו מפעלי ים המלח על מנת להגן על בריכות האידוי משיטפונות. תחת לזרום למלחה, נשפך הנחל למערכת ניקוז המים של המפעלים ומוסט אלהירדן ונחל הערבה. בשל כך, ובשל הפעילות החקלאית של שני ישוביכיכר סדום, הצטמצם שטחה של המלחה בכ-90%[2].
בתחומי נחל צין עוברקו צינור אילת-אשקלון, צינור נפט בקוטר 42 אינץ' ובאורך 254 קילומטר. קו זה שימש להעברת דלק סילוני ביןהים התיכון למפרץ אילת. לאחר שהתגלו תקלות במעטפת הצינור והוא לא עמד בדרישותהמשרד להגנת הסביבה הופסקה הזרימה בצינור והחברה המפעילה החלה בעבודות שדרוג של הקו. ביוני 2011, במהלך עבודות השדרוג, פגעמחפרון בצינור הדלק וגרם לדליפה של דלק סילוני בשמורת הטבע[5].
על פי ההערכה, מעל מיליון וחצי ליטרים של דלק זרמו באפיק נחל צין. זיהום הדלק בשמורת הטבע איים על מעיינות חשובים במורד הנחל והיה צורך בפעולה מהירה להצלת השמורה. תוואי השטח לא אפשר כניסה מיידית אל אזור הדליפה. כדי למזער את הנזק ננקטו פעולות ראשוניות כגון: מגופים נסגרו ידנית, האזור נסגר למטיילים, נבנה חציץ במורד הנחל כדי לעצור את זרימת הדלק, ונחפרו בורות אגירה לאיסוף הדלק הנוזלי. ההשלכות האקולוגיות של הדליפה היו קשות: צמחים התייבשו ומתו, בעלי החיים המתבססים על צמחים אלו נפגעו, בנוסף היה חשש כבד כי הזיהום יסחף למי התהום ולנאות המדבר במורד הנחל עקב גשמים והשטפונות האופייניים למקום. פקחים העידו שגם חודשים אחרי המקרה הנחל הצחין מדלק[6][7].
בית משפט השלום הרשיע אתחברת קצא"א וכמה בכירים לשעבר בחברה בזיהום כבד של נחל צין וסביבותיו בעקבות שני מקרים של דליפה, בספטמבר וביוני[8].
הגאולוגיה של הנחל הכתיבה את אופן הטיפול בזיהום והוחלט על ידי המומחים כי הפעולה הנדרשת היא טיפול ביולוגי ex situ, כלומר חפירה ופינוי של הקרקע אל אתרים מורשים בהם יתבצע הטיפול[5]. אסטרטגיה זו נבחרה כדי למנוע את הישארות הזיהום ודליפת המזהמים האורגניים אל מי התהום. עומק החפירות הוגבל ל–5 מטר או עד למסלע קרקעית הנחל, וזאת בשל חשש להתמוטטות גדות הנחל. חשיבות עליונה ניתנה לסיום החפירות ולכיסוי הנחל בחומר זהה לזה שהוצא ממנו בחפירות לפני תחילתעונת הגשמים.
הקרקע שנחפרה הועברה בין היתר לאתר אפעה, האתר מקבל קרקעות מזוהמות בדלקים ומפחית את ריכוז המזהם עד לרמה בה ניתן להשתמש בה שוב כקרקע לכיסוי במטמנות. הטיפול נעשה באמצעות טיפול ביולוגי בו השתמשו בחיידקים "זוללי" נפט שהורידו את רמת הזיהום בדרך ידידותית לסביבה. יתרונות הטיפול בראש ובראשונה הם הפחתת נפח הפסולת המוטמנת, הפחתת רמת הזיהום והאפשרות לשימוש חוזר בקרקע.
כ–65% מהדלק שדלף נאסף בפעולות החפירה שנמשכו מספר חודשים. בזמן זה חלחל חלק מהדלק לעומק של יותר מ–5 מטר, וחדר אל אקוות החלוקים המזינה את עין עקרב ועין צין שבמורד הנחל. לאור זאת, הציעה קצא"א, על פי הנחיית המשרד להגנת הסביבה, תוכנית לביצוע ניטור ארוך טווח בקרקעית הנחל, שיאמוד את פוטנציאל הזיהום ואת התפשטותו.
אירוע הדליפה ואסטרטגיית הטיפול עוררו מחלוקות ודיונים רבים בקרב מומחים בתחום איכות הסביבה[9].
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 מדריך למטייל בוויקימסע:בקעת צין |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:נחל צין |
ניר חסון,רישיון להרוס מפעלי ים המלח רשאים לשנות את הטבע. כך זה נראה, באתרהארץ, 11 באוגוסט 2022צפריר רינת,היקף הזיהום בנחל צין נחשף במסמכים שהוגשו לבית המשפט, באתרהארץ, 10 בספטמבר 2020
