נחום סלושץ (מימין) יחד עםאשר ברש וש. שלום (עומד), בכנס סופרים עבריים בתל אביב ,1948 נחום סלושץ [ א] כ"ח בכסלו תרל"ג ,28 בדצמבר 1872 ,סמורגון ,רוסיה –ב' בטבת תשכ"ז ,15 בדצמבר 1966 ,גדרה ) היהסופר ,חוקר לשונות המזרח וקדמוניות היהודים בארצות המזרח .
סלושץ חקר, בין השאר, את הפיניקים , וראה בעברים ובכנענים תרבות אחת ביסודה, שרק ברבות הימים התפצלה.[ 6] [ 7]
סלושץ נולד בסמורגון שבפלךוילנה שבמערבהאימפריה הרוסית (בתחום המושב היהודי; כיום בבלארוס ), בנם של הרב והסופר העבריחובב ציון דוד שלמה סלושץ (1852–1906) ורבקה לאה.[ 8] אודסה , שם כיהן אביו כרב ומטיף. החל את דרכו הספרותית בנערותו, בגיל 15, במכתבים ששלח לעיתונים עבריים ורוסיים, וחיבר את הערך "אודסה" באנציקלופדיה כללית העברית "האשכול ". בהיותו צעיר מאוד למד את שפתאספרנטו והוא נמנה עם חלוצי השפה, ומופיע בין 1000 הדוברים הראשונים בעולם, ב-adresaro שהוציא לאור ד"רזמנהוף ממציא השפה.
ב-1896 נסע לז'נבה ,שווייץ , כדי ללמודספרות קלאסית וצרפתית . שם גם הכיר אתבנימין זאב הרצל . שימש מזכיר האגודה הציונית בני ציון באודסה. ב-1901 , בגיל 28, עבר לפריז כדי להשתלם באוניברסיטת סורבון בלימודי ספרות, ולמדמדעים ולשונות המזרח אצליוליוס אופרט , ויוסף הלוי . שימש גם ציר בקונגרסים הציוניים באותה תקופה.
בשנים1912 –1906 ערך מסעות מחקר בצפון אפריקה , בין היתר בלוב ובתוניסיה , לבחינתן של כתובותפיניקיות ויווניות . בעקבות ביקוריו בתוניסיה, ב-1906 וב-1928 , פרסם את ספרו "הכהנים אשר בג'רבה " ב-1924 , ואת "האי פליא" ב-1957 .
סלושץעלה לארץ ישראל בשנת1919 .[ 9] שנות ה-20 של המאה הקודמת ערךחפירות בחמת טבריה , ובעקבות זאת כינה אותוזאב וילנאי כ"חופר היהודי הראשון"[ 10] ריימון וייל ). בשנת 1921 חפר את סביבותיו של המונומנט המכונהיד אבשלום ושלמערת יהושפט המצויה מאחוריו. חפירה זו הונצחה בסרט קולנוע קצרצר (שניות אחדות בלבד) בידיו שליעקב בן דב , והייתה בכך לחפירה הארכאולוגית הראשונה שהונצחה בארץ ישראל בסרט. סלושץ גם נמנה עם מחדשי הקמת "החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ", וערך את פרסומיה. ב-1934 העיד מטעם ההגנה במשפטרצח ארלוזורוב שהוא ראה אתאב"א אחימאיר ביחד עםאברהם אלמליח בירושלים מספר שעות לפני הרצח.[ 11]
סלושץ היה ציוני וקידם את רעיון "הלגיון היהודי".[ 6]
נחום סלושץ נפטר בשנת 1966 בסנטוריום מיסודו של ד"רזאב פון וייזל בגדרה , ונקבר בה.[ 12] רחובות ובראשון לציון .
אחיו, ד"ר שמואל סלושץ ומשה כרמון,[ 13] [ 14] יצחק בן-צבי , לימים נשיאה השני של מדינת ישראל, הוא בן דודנם.[ 15]
סלושץ זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת1942 . בשנת1955 הוענק לו אותלגיון הכבוד הצרפתי, בדרגת אביר, על תרגומיו לעברית של הקלאסיקות הצרפתיות (בהםגוסטב פלובר ,גי דה מופאסאן ,אמיל זולה ועוד).[ 16] 1956 זכה ב"פרס יעקב לנדאו" לפובליציסטיקה ציונית.[ 17] 1957 זכה בפרס רמת גן לחוכמת ישראל.[ 18]
מסע במצרים עם תמונות וציורים. ורשה, הוצאת תושיה, תרס"ז.באיי הים (מספר המסעות) . ניו־יורק, הוצאת קדימה, תרע"ט (1919). 112 עמ'.ספר המסעות - מסעי בארץ לוב , כרכים א' וב',תרצ"ח (יומן מסע).הכהנים אשר בג'רבה ,ירושלים ,1924 .אוצר הכתובות הפיניקיות , 1942.[ 19] נפוצות ישראל באפריקה הצפונית , תש"ז.ספר הים - כִּבּוּש הימים בהיסטוריה. עם מפות וציורים. תל אביב, הוצאתהחבל הימי לישראל , תש"ח.האי פליא ,דביר ,תל אביב ,1957 ."העם היהודי היושב בתוניס", בתוךידע-עם האנציקלופדיה העברית יצחק בן-צבי ,ישעיהו פרס , 'ליובלו הששים של הפרופ' נחום סלושץ ',ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה ק' בן-נריה, 'נחום סלושץ, ותיק הוותיקים',מאזנים המאמר זמין לצפייה JSTOR לאחר הרשמה) ישראל כהן , 'אחרי מיטתו של פרופ' נחום סלושץ',מאזנים , 24, 2 (1967), 162.ישראל כהן, 'החוקר והחופר הרומנטי',מאזנים , 24, 5–6 (1967), 424–429. יהושע בן-אריה , 'התפתחות לימוד ידיעת ארץ ישראל בעם היהודי בעת החדשה (עד להקמת מדינת ישראל)',קתדרה הרוי א. גולדברג , 'המזרחי והמזרחן: המפגש בין מרדכי הכהן לנחום סלושץ',מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי חיים סעדון (עורך),תוניסיה , ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט - המזכירות הפדגוגית - המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח,מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח של יד בן-צבי והאוניברסיטה העברית, תשס"ה 2005. (סדרת קהילות ישראל במזרח במאות התשע עשרה והעשרים).עוזי אלידע, ״אמיל זולא מתראיין לעיתון ״הצבי״ של אליעזר בן-יהודה״, קשר, 46, (2014) עמ' 30–38. רשימת הפרסומים של נחום סלושץ , בקטלוגהספרייה הלאומית "סְלוּשְׁץ, נחום ",יהודה דוד אייזנשטיין (עורך),אנציקלופדיה אוצר ישראל , ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 205–206, באתרהיברובוקס בן-ציון אייזנשטט ,ר' נחום סלאסטש דור רבניו וסופריו , תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 41, באתרהיברובוקס דוד תדהר (עורך), "פרופ' נחום סלושץ ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו , כרך א (1947), עמ' 237ישראל כהן,סלושץ בן התשעים וחמש , בפרויקט בן-יהודה עיתונות א. ק. ,פרופ' נ' סלושץ ,דואר היום , 4 בנובמבר 1934אחיספר ,בקרית ספר וסופר: נחום סלושץ בן 75 ,דבר , 21 בנובמבר 1947נתן גרינבלאט ,לנחום סלושץ (במלאת לו שבעים וחמש) ,דבר , 5 במרץ 1948ברכת ראש הממשלה לפרופ' סלושץ ,דבר , 26 בדצמבר 1952י. ג.,לפני יובל שנים... ,מעריב , 27 בדצמבר 1957 פרופ' סלושץ בן 90 ,מעריב , 30 בדצמבר 1962ג. קרסל ,פרופ' נחום סלושץ (בהגיעו לתשעים) ,דבר , 11 בינואר 1963ש. שפירא,פרופ' נחום סלושץ' (שבעים שנה לעלייתו ארצה) ,דבר , 28 באוגוסט 1964,המשך יצחק נימצוביץ,ההיסטוריון שנשכח: פרופ' נחום סלושץ בן 95 ,דבר , 31 במאי 1965 רות בונדי ,נחום סלושץ והעולם של שלשום: פרופסור נחום סלושץ, זקן הסופרים העבריים: בתוך בית אבות זכרונות של שמונים שנות פעולה ספרותית, מחקר ומסעות בעולם כולו ,דבר , 16 ביולי 1965פרופ' סלושץ בן 95 ,דבר , 23 בנובמבר 1966מת פרופ' נ. סלושץ ,מעריב , 16 בדצמבר 1966פרופסור נחום סלושץ ,דבר , 16 בדצמבר 1966שיחות מעריב: אחרון הראשונים ,מעריב , 18 בדצמבר 1966מ. אונגרפלד ,נחום סלושץ ,דבר , 23 בדצמבר 1966,המשך הצד השני של הסיפור ,מעריב , 7 במרץ 1969כתבי נחום סלושץ בפרויקט גוטנברג (באנגלית) נחום סלושץ לקסיקון הספרות העברית החדשה "מפרי עטו אציל הרוח ואב לבנין ,דואר היום , 6 באפריל 1931ארץ מאוספת מגויים ,דואר היום , 16 באוקטובר 1931,המשך אמונות ועממים בסוריה ,דואר היום , 6 בנובמבר 1931אנדורה – מדינה בפני עצמה ,דואר היום , 18 בנובמבר 1932ספרד בהתחדשותה המהפכנית ,דואר היום , 24 במרץ 1933בדרך קדש וסיני ,דואר היום , 9 ביוני 1933תחת דגלו של הרצל! ,דואר היום , 14 ביולי 1933בנציון בן־יהודה ,דואר היום , 1 במאי 1936,המשך ^ "סלושץ " בחתימותיו החל משנת 1898,[ 1] [ 2] [ 3] [ 4] [ 5] ^ למשל עלכריכת ספר בעריכתו , משנת 1898, התרנ"ט. כך גם חתימתו בשבועון "הצבי", שנה חמש עשרה, גיליון יט (19.1.1900),עמוד נז, טור ג' . בלי גרש בסוף המילה, אולי בהשפעת הכתיב הלטיני, או מטעמי נוחות כתיב. ^ למשל עלכריכת ספר בעריכתו, משנת 1898, התרנ"ט . כך גם חתימתו בשבועון "הצבי", שנה ארבע עשרה, גיליון ב' (29.10.1897),עמוד ז', טור ד' . כך הוא גםמוזכר באיגרת שלאחד העם מיום 28.3.1899. ^ אולי כדי לא להכביד עם כתיב גרמני יותר מסורבל אך יותר מדויק פונטית: Slouschtsch, או בהשפעת הכתיב העברי - שממנו הוסר הגרש מסוף המילה אולי מטעמי נוחות כתיב. ^ ראו בכריכה האחורית, האנגלית, לספרואוצר הכתובות הפיניקיות ^ למשל עלכריכת ספר בעריכתו , משנת 1898, התרנ"ט. כך מאוית שמו גם באנציקלופדיה היהודית ברוסית, אות c,עמוד 386, בַּערך עליו . בויקיפדיה הרוסית שמו קוצר אל:Слущ . ^1 2 י. בן-צבי, י. פרס,ליובלו הששים של הפרופ' נחום סלושץ ,ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ^ ק. בן-נריה,נחום סלושץ, ותיק הוותיקים ,מאזנים ^ רבקה לאה סלושץ ,דואר היום , 30 בינואר 1924.^ ז. בן-טובים ,נחום סלושץ לארצנו ,דואר היום , 26 בדצמבר 1919.^ מתוך אנציקלופדיה אריאל, כרך חוקרים ותיירים ^ משפט הרצח - פרופסור סלושץ ,דבר , 3 ביוני 1934^ פרופ' סלושץ – למנוחות בגדרה ,דבר , 19 בדצמבר 1966.^ לפי ההקדשה בתחילת הספר 'האי פליא' שכתב נחום; לפי הקדשה זו אחיו, מורה וסופר, נפטר בכ"ד אדרתשי"ד , בגיל 64 ^ רבקה לאה סלושץ ,דואר היום , 30 בינואר 1924 (עם פטירת אמם).^ דוד תדהר (עורך), "צבי שמשי (שימשלביץ') ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו , כרך ב (1947), עמ' 639.^ פרופ' נחום סלושץ – אביר לגיון הכבוד ,דבר , 23 בדצמבר 1955^ פרס יעקב לנדאו ז-ל לפרופ' נחום סלושץ ,הַבֹּקֶר , 20 במרץ 1956^ פרס רמת־גן לפרופ' נחום סלושץ ,דבר , 9 בדצמבר 1957;חולקו פרסי רמת־גן לשנת תשי"ח ,דבר , 24 בדצמבר 1957^ ראו ביקורת:ב"צ לוריא ,אוצר הכתובות הפניקיות ,דבר , 6 בנובמבר 1942,המשך .
