נורווגיה היא מדינהמודרניתמתועשת וכשכנותיה היא מובילהשוק חופשי המלווה במדיניותרווחה נדיבה, לצד מעורבות ביחסים בין-לאומיים ובדגש על נושאיזכויות האדם והגנת הטבע והסביבה.יוקר המחיה בה הוא מהגבוהים בעולם, ובסקר של דירוג ערים לפי מדד יוקר המחיה לשנת2011 הגיעועיר הבירהאוסלו ועיר הנפטסטוונגר, למקומות השני והרביעי בעולם (בהתאמה), ולמובילות רשימת ערי יבשתאירופה. בבדיקה שבוצעה על ידי האו"ם, דורגה נורווגיה כמדינה שהכי טוב להתגורר בה בין השנים 2001–2006 ושוב בין 2009–2011. בנוסף, נורווגיה משמרת מורשתתרבותית ענפה, שמקיימת בתוכה גם ייצוג ניכר למיעוט הסאמי המתגורר בעיקר בצפון המדינה.
על פי האטימולוגיה המודרנית, משמעות השם נורווגיה (Norge) היא "הנתיב הצפוני" (Nor = צפוני, gen = דרך).
עדויות לנוכחות בניאדם בנורווגיה תוארכו לסביבות שנת8,000 לפנה"ס. מאותה תקופה התגלו עדויות שלכלי אבן, כלי חרס ואף ציורי קיר המתארים את חברת הציידים של הנורווגים הקדמונים. בסביבות3,000 לפנה"ס החל בחבל ארץ זה המעבר לעיסוק בחקלאות, כחלק מהמהפכה החקלאית.
התקופה הוויקינגית (מהמאה ה־9 עד למאה ה־11) הייתה תקופה חשובה של איחוד לאומי והתרחבות. הוויקינגים הנורווגים פשטו על שטחים נרחבים במערב אירופה, הם הקימו קשרי סחר נרחבים והתיישבו בחלק מן האזורים שאליהם הגיעו. בתקופה זו הייתה נורווגיה מחולקת למספר רב שלממלכות קטנות. במשך למעלה מ־200 שנים נמשךתהליך האיחוד של נורווגיה. מלכי ויקן (Viken), האזור הסובב את הפיורד שלאוסלו, מילאו תפקיד משמעותי בתהליך האיחוד, תוך שהם משתלטים באופן הדרגתי על עוד ועוד שטחים, ממלכות, ערים וקהילות. עד שנת1060 נראה כי תהליך האיחוד הגיע לסיומו.
במהלךהמאה ה־14 קטנה האוכלוסייה בנורווגיה בשלהמגפה השחורה ובעיותאקלימיות, וכתוצאה מכך החלה הידרדרות במצב הכלכלי באזור. חולשה כלכלית זו נוצלה על ידיאציליםדנים וגרמנים שהחלו תופסים עמדות כוח בתוך היבשת הסקנדינבית. טקסי נישואין שנערכו בין חברי שושלות מלכים הובילו לאיחוד המשולש של מדינות נורווגיה, דנמרק ושוודיה –איחוד קאלמאר – החל מ־1450. האיחוד עוגן בחתימת המדינות עלאמנה. תקופה זו תוארה באופןלאומי־רומנטי כ"ליל 400 השנים". ב־1521 פרשה שוודיה מהאיחוד אולם נורווגיה נותרה מאוחדת עם דנמרק.
לאחר שדנמרק־נורווגיה תמכה בנפוליאון בתקופתהמלחמות הנפוליאוניות, נמסרה נורווגיה למלך שוודיה שניצל את חברותו בקואליציה נגד נפוליאון על מנת לתקוף את דנמרק, שותפתה שלצרפת, ולהרוויח את נורווגיה כשלל נוסף. בינואר1814 נכנעה דנמרק ללחצי השוודים ומסרה לידיהם את נורווגיה. בזמן שהצבא השוודי היה במערכה צבאית ביבשת אירופה, אימצה לעצמה נורווגיהחוקה, הכריזה עלעצמאות ובחרה לעצמה מלך ב־17 במאי 1814, כל זאת כאקט של התרסה כנגד האיחוד החדש שנכפה עליה. שוודיה, בתמיכת בעלות בריתה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שיגרה כוחצבא לנורווגיה על מנת לכפות את האיחוד. המהלך צלח ונורווגיה ושוודיה אוחדו באיחוד הקרוי לעיתיםשוודיה־נורווגיה. למרות האיחוד זכתה נורווגיה למידת מה שלאוטונומיה.
נורווגיה הייתה בין החברות המייסדות של ארגון האומות המאוחדות (1945) ובין המדינות שחתמו על אמנתנאט"ו ב-1949, אך היא אינה חברה באיחוד האירופי, לאחר שפעמיים (בשנים1972 ו־1994) נדחתה הצעה זו במשאל עם בפער קטן.
לקראת סוףשנות השישים של המאה העשרים התגלו מאגרינפט בים הצפוני, ונורווגיה הפכה למפיקה העיקרית שלהם. עקב כך, החלה צמיחה כלכלית במדינה ועלייה ברמת החיים. העלייה התבטאה בשיפור מערכות החינוך והרווחה, והפיכתן למתקדמות בעולם, בנוסף להגדלת קצבאות הזקנה והאבטלה יחד עם מתן שירותיםרפואיים וחינוך גבוה חינם.[9]
שטחה של נורווגיה מונה 385 אלףקילומטר רבוע כולל האיים המרוחקים מהיבשת (ששטחם הוא 60 אלף קמ"ר).פני השטח של נורווגיה הם הררים ברובם המכוסים בקרחונים. אורכו של קו החוף הנורווגי הוא למעלה מ־20,000קילומטר (האורך המדויק תלוי במדידה). קו החוף משופע בלשונות חוף רבים ועמוקים הידועים בשםפיורדים.סוגנפיורד הוא הפיורד השני באורכו בעולם (204 ק"מ)[10] והשני בעומקו. בנורווגיה למעלה מ־400 אלף אגמים, בהםאגם הורנינדל שהוא העמוק באירופה.
בנוסף לפיורדים משופעת נורווגיה באיים ואיונים רבים. מספר האיים הוא 239,057 ואם לוקחים בחשבון גם את אורך קו החוף שלהם, מתקבל כי לנורווגיה קו חוף בעל אורך כולל של 100,915 קילומטר (שני באורכו רק לקנדה). נורווגיה שוכנת לחופיו הצפוניים שלהאוקיינוס האטלנטי ומתוחמת על ידי שלושה ימים שונים:הים הצפוני מדרום מערב,הים הנורווגי ממערב וים ברנץ מצפון מזרח. ההר הגבוה בנורווגיה הואגלדהפיגן (Galdhøpiggen) המתנשא לגובה של 2,469 מטר. הקרחון הגדול ביותר במדינה ואף באירופה הקונטיננטלית הואיוסטדאלסבריין (Jostedalsbreen).[11] אורך הקרחון כמאה קילומטר, שטחו כארבע מאות ותשעים קמ"ר והנקודה הגבוהה בו (Høgste Breakulen) מתנשאת לגובה 1,957 מטרים מעל פני הים. באיטורגט נמצא הרטורגהאטן, הנודע בחור המוזר שבמרכזו.
נורווגיה ידועה בכינוי "ארץשמש החצות", משום שחלקה הצפוני שוכן מצפון לחוג הארקטי, היכן שבקיץ השמש אינה שוקעת ובחורף רוב העמקים נותרים באפלה לתקופות ארוכות. בשל מצב ייחודי זה, היישובים הצפוניים של המדינה ובראשםטרומסה אינם מתנהלים על פי היממה המוכרת בכל העולם אלא על פי זמני עגינת והפלגת המעבורות.
אקלים ממוזג אוקייני – במיוחד לאורך החופים וזאת תחת השפעתזרם הגולף.
האקלים בתוך היבשה נוטה להיות קשה יותר ומתחלק בין האקלים היבשתי לח בעיקר בדרום.
האקלים הסובארקטי ברוב חלקיה הפנימיים.
ובאזורים צפוניים וגבוהים הוא אף הופך לאקלים ארקטי.
הודות לאקלים ולטופוגרפיה שלה נמצאים בנורווגיה מספר רב שלבתי גידול, ובה ובסביבתה הימית חיים כ־60,000 מינים. הטורף הגדול ביותר במי נורווגיה הואראשתן גדול-ראש, ובסביבתה חי גם הכריש הענק. הטורף הגדול ביותר על פני היבשה בנורווגיה הואדוב הקוטב או בגבולות נורווגיה היבשתית הדוב החום.
נורווגיה היאמונרכיה חוקתית בעלת מערכת שלטון פרלמנטרית. תפקידי המלך הם טקסיים ברובם, אולם הוא עדיין בעל השפעה כסמל לאחדות לאומית. למרות זאת, החוקה של1814 מעניקה למלך תפקידים ביצועיים בעלי חשיבות, אלה מופעלים על ידי מועצת המדינה (הממשלה) בשמו של המלך (מועצת המלך). מועצת המדינה (היא הממשלה) או קבינט המונה אתראש הממשלה וחברי המועצה, הממונים על ידי המלך. מאז1884, השיטה הפרלמנטרית מבטיחה שלקבינט חייבת להיות תמיכת הפרלמנט, דבר שהופך את המינוי מהמלך להליך פורמלי בלבד.
השיטה הפרלמנטרית הנורווגית היא שיטה המונה בית מחוקקים בודד הוא הסטורטינג (Storting). בסטורטינג יושבים 169 חברים, הנבחרים לכהונה של 4 שנים על ידי תושבי 15[12] המחוזות המוניציפליים המרכיבים את נורווגיה. חברי הסטורטינג נבחרים לפי שיטת הייצוג היחסי. החוק הנורווגי אינו מאפשר פיזור של הפרלמנט, והממשלה זקוקה לתמיכת הפרלמנט במהלכיה (כנהוג בדמוקרטיה פרלמנטרית). עד שנת 2009 חולק הסטורטינג לאחר הבחירות לשני בתים, האודלסטינג (Odelsting) והלגסטינג פורטה (Lagsting Forte), אך הדבר הופסק עקב הדמיון הרב מדי בעמדות הפוליטיות של נציגי שני הבתים. בבחירות שנערכו בשנת2021 המפלגה הגדולה ביותרמפלגת העבודה זכתה ב־48 מושבים.המפלגה האדומה של נורווגיה הגדילה את מספר מושביה מ־1 ל־8.
מערכת המשפט הנורווגית כוללת אתבית המשפט העליון, ההויסטרטט (Høyesterett) המונה 15 שופטים קבועים ונשיא, בית משפט לערעורים, בתי משפט מחוזיים ועירוניים ובית משפט לעבודה. שופטים ממונים על ידי הממשלה לאחר ששר המשפטים מציע את מועמדותם על פי ועדת מקצועית למינוי שופטים.
נורווגיה תמכה בישראל בעקביות מאז הצבעתכ"ט בנובמבר באו"ם בשנת1947. ב־1961 הוקמה בתל אביב שגרירות נורווגית. עם השנים נוצרו גם קשרי מסחר, תיירות ותרבות. יחסי המדינות נפגעו בעקבותפרשת לילהאמר ב־1973, בה התנקשו סוכנימוסדישראלים בחייו שלמלצר מקומי שטעו בזיהויו. באופן כללי, תדמיתה של ישראל בנורווגיה הייתה חיובית עד פרוץהאינתיפאדה הראשונה, אולם הדיווחים מהנעשה בשטחים פגמו בתדמית הישראלית. בשנות ה־90 לקחו דיפלומטים נורווגים,מונה יול ובעלהטריה לארסן יחד עם שר החוץ הנורווגייוהאן יורגן הולסט, חלק בתהליך השלום הישראלי-פלסטיני. הללו תיווכו בין ישראל לנציגיאש"ף, למה שהתפתח להסכם אוסלו אשר נחתם באוסלו בסוף1993. אי הגעה להסדר קבע, יחד עם פרוץהאינתיפאדה השנייה, העצימה את הרגשות העוינים לישראל, בין היתר עם גידול אוכלוסיית המהגרים המוסלמים במדינה. בשנת2004 ספינות סוחר ישראליות אף נתקלו בהתנגדות לפריקת מטענן בנמל אוסלו. במקביל, החלו להתפרסם בעיתונות הנורווגית כתבות אנטי ישראליות, בחלקן אף בעלות נימהאנטישמית. כנגד תופעה זו פועל הארגון "המרכז למאבק באנטישמיות" (SMA).[13]
במהלךשנות ה־60 של המאה ה־20 החלו להתגלות מאגרי נפט בים הצפוני בשטחים הנמצאים במים הכלכליים של נורווגיה. הכלכלה הנורווגית מסתמכת במידה רבה על משק הנפט כמקור הכנסה מרכזי (35% מכלל היצוא הכלכלי בשנת 1999 היו נפט וגז). משום כך תלוי המשק הנורווגי במידה רבה בתנודות שוק הנפט העולמי, בביקוש, בהיצע ובעיקר במחירו. נורווגיה אינה חברה באופ"ק.
בשל הסתמכות זאת על ענף הנפט כמקור הכנסה לא התפתחה התעשייה הנורווגית והיא בעיקר מסתמכת על יבוא מוצרי תעשייה.
על אף רמת החיים הגבוהה בנורווגיה החלה הממשלה בנקיטת צעדים על מנת לדאוג לעתיד בו ידלדל מלאי הנפט הנורווגי ועל כן שומרת הממשלה רזרבות נפט המוערכות ב־114 מיליארדדולר אמריקני, וכן הוקמהקרן השקעות ריבונית אליה מופרשים חלקים מהכנסות המדינה מנפט.
נורווגיה בחרה להישאר מחוץ לאיחוד האירופי בשני משאלי עם שנערכו במדינה, ב־1972 וב־1994. נורווגיה חברה באיגוד הסחר החופשי האירופי (EFTA), מסגרת מקבילה לאיחוד שהוקמה בשנת1960. רוב מדינות האיגוד, ונורווגיה ביניהן, מסדירות את קשרי הסחר שלהן עם האיחוד האירופי במסגרת הקרויה "האזור הכלכלי האירופי" (EEA), המבטיחה למדינות החברות בה חופש של תנועה לאנשים,סחורות, שירותים והון, אך אינה מטילה על מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי את החובות המוטלות על חברות האיחוד.
עיקר סחר החוץ של נורווגיה מתבצע עם מדינותהאיחוד האירופי.
על פי נתוני 2022 סך כל היצוא של נורווגיה עמד על 285 מיליארד דולר, 154 מהם (54%)גז פחממני מעובה (גפ"מ), ו-59 מיליארד נפט גולמי. המוצר הבא ברשימה הוא דגים טריים (9 מיליארד דולר). סך כל היבוא של נורווגיה עומד על 106 מיליארד, כשבראש הרשימה מכוניות (7%). נורווגיה היא היצואנית הגדולה בעולם שלשמן דגים (563 מיליון דולר) ושל ספינות דיג (160 מיליון דולר). שותפות הסחר המרכזיות הן גרמניה, בריטניה, צרפת, שוודיה, סין דנמרק והולנד.
אוכלוסיית נורווגיה מונה 5.4 מיליון (נכון ל־2022) איש וגידול האוכלוסייה עומד על 0.8% לשנה. שיעור הילודה הוא, בדומה לארצות רווחה אחרות, כ־1.41 צאצאים לאישה.
רוב תושבי המדינה הם נורווגים אתניים. המיעוטים בצפון הם הסאמים או הקוון (Quen). מאז תחילתהמאה ה־21 אחראית ההגירה למעלה ממחצית מגידול האוכלוסין, כש־16.8% מהאוכלוסייה הם מהגרים (נכון ל־2024): כ־49% ממוצא אירופי, כ־32% ממוצא אסיאתי (בעיקר מפקיסטן,עיראק וטורקיה) ו־13.7% ממוצאאפריקני. הגידול במספר המהגרים גרם למחלוקת פנימית בנורווגיה בדבר מדיניות ההגירה.
נכון ל־2019, כ־68.6% מתושבי נורווגיה חברים בכנסייה האוונגלית-לותרנית של נורווגיה, שהיא הכנסייה הרשמית של הממלכה. הקתולים מהווים כ־3%, וכנסיותנוצריות אחרות מונות כ־3.8% מתושבי נורווגיה. בין הדתות הלא־נוצריות האסלאם היא הדת הגדולה ביותר (כ־3.4%) ודתות אחרות מונות כ־0.7%. לכ־18.3%אין דת, כולל 1.85% מתושבי נורווגיה שמזדהים כהומניסטים חילונים.
הערים הגדולות של נורווגיה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022[אוכלוסין 1]
אף על פי שיהודים הגיעו לנורווגיה, ככל הנראה, לפני כ־800 שנה, הם הורשו להציג את עצמם כיהודים בגלוי רק בסוףהמאה ה־15. בשנת1687 גורשו היהודים מנורווגיה, ועד שנת1814 חל איסור על כניסתיהודים אשכנזים לנורווגיה, אף על פי שליהודים ספרדים הותרה הכניסה בדרך כלל. בשנת 1814, נקבע בחוקה החדשה של נורווגיה איסור מוחלט על כניסת יהודים למדינה, אך לחץ ציבורי הביא בשנת1851 לביטול האיסור ולמתן אזרחות ליהודי נורווגיה.
בעת הפלישה הנאצית לנורווגיה, היו במדינה כ־2,100 יהודים. 765 יהודים, כולל הרב הראשי של יהודי נורווגיה נרצחו בשואה, מתוכם 739 הושמדו באושוויץ, ורוב היהודים האחרים ברחו למדינות שכנות או רחוקות יותר. בשנת 1946, היו בנורווגיה כ-559 יהודים.
בנורווגיה,קהילה יהודית המונה כ־1,500 יהודים בלבד, המרוכזים באוסלו וטרונדהיים (שם נמצא בית הכנסת הצפוני ביותר בעולם). המיעוט היהודי השתלב היטב במדינה, ואחדים הגיעו לעמדות בכירות ובולטות במדינה, ביניהםג'ו בנקוב, שהיה מנהיגהמפלגה השמרנית ונשיא הסטורטינג. בנורווגיה – חל איסור מסיבותהומאניות עלשחיטה כשרה – ולפיכך נאלצים בני הקהילה היהודית לייבא בשר כשר.
השפה הנורווגית היאשפה צפון־גרמאנית. תחת האיחוד עם דנמרק, החליפה שפת הכתיבה הדנית את הנורווגית אך לאחר התמוססות האיחוד, יצר חוקר השפה איבר אאסן שפת כתיבה נורווגית חדשה שהתבססה על הדיאלקטים הנורווגים.
מאוחר יותר, עברה גם שפת הכתיבה הדנית תהליך של נורווגיזציה. כתוצאה מכך, נורווגיה היא כיום בעלת שתי שפות פורמליות עיקריות: נורווגית בעלת ניבבוקמול המבוססת על שפת הכתיבה הדנית ועל שפת הדיבור הדנית־נורווגית, ונורווגית בעלת ניבנינורשק המבוססת על עבודתו של איבר אאסן. בנוסף, קיימת גם תפוצה לסוג נוסף של נורווגית – נורווגית ריקסמול שמהווה וריאציה של בוקמול.
בבתי הספר בנורווגיה ובמוסדות להשכלה גבוהה מתבצעים הלימודים גם בבוקמול וגם בנינורשק.
מרבית תושבי נורווגיה (85%) עושים שימוש בבוקמול בחיי היום יום ושפה זו נפוצה בעיקר בערים הגדולות ואילו נינורשק מדוברת בעיקר באזורים הכפריים.
הדומיננטיות הרבה של הבוקמול בחברה הנורווגית מיוחסת בעיקר לעובדה שזוהי השפה העיקרית שבשימוש אמצעי התקשורת בנורווגיה.
