 דשא מרכזי | |
| מדינה | ישראל ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק המעיינות |
| גובה ממוצע[1] | -223מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף2023[1] | |
| -אוכלוסייה | 447 תושבים |
| - מתוכם,תושבי ישראל | 433 תושבי ישראל |
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)   נווה אוּר (למפת עמק בית שאן רגילה) נווה אוּר (למפת ישראל רגילה)  באדום - נווה אור בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] | 7 מתוך 10 |
נווה אוּר (נְוֵה אוּר) הואקיבוץ בצפוןעמק בית שאן, בסמוך ממזרח לכבישבית שאן-טבריה.
נווה אור הוקמה ב־1949 ע”י קבוצתעולים מעיראק, שנתנו לקיבוץ את השם "נווה אור" על שםאור כשדים, מקום הולדתו שלאברהם אבינו על פי המקרא, הנמצאת באזורבבל (עיראק של היום). הגרעין הבבלי עזב את המקום וב-1954 נוסד מחדש על ידי גרעין “יפתח” של הנוער העובד. בשנת 2023 חגג הקיבוץ 69 שנים מהקמתו המחודשת מאז הגיעו לקיבוץ גרעינים הן מהנוער העובד והן גרעיני בנים מהתנועה הקיבוצית; נכון לשנת 2023, רוב החברים הוותיקים במקום הם ‘‘בני הגרעינים’’ לדורותיהם.
כ־3 ק"מ מצפון ליישוב שוכן קיבוץגשר, כקילומטר ממערב לו נמצאיםחורבת צבון והגן הלאומיכוכב הירדן, כ־2 ק"מ מדרום לו שוכנים המושביםירדנה ובית יוסף, וכקילומטר וחצי ממזרח לו נמצאנהר הירדן.
בשנת 2002 עבר הקיבוץ תהליךהפרטה. בשנת 2010 החל הקיבוץ לקבל חברים חדשים בעצמאות כלכלית, בנים חוזרים ומבקשים אחרים בתהליך של קבלה לחברות יחד עם רכישת בית ומגרש.
הקיבוץ עלה לקרקע ב-3 מרץ1949 על ידיגרעין הכשרה של יוצאי "החלוץ" בעיראק שקבלו הכשרה באשדות יעקב ובשדה נחום[3] ונקרא על שםאור כשדים[4]. לאחר שנה וארבעה חודשים עברו לנקודת הקבע שלהם. בתחילת 1951 היו לקיבוץ 4500 דונם[5], מתוכם 3000 דונם נזרעו פלחה. בקיבוץ הייתה גםרפת של שמונה ראשים,דיר של 350 ראשים ולול של 600 עופות. בעקבותהפילוג בקיבוץ המאוחד הגיעו לקיבוץ 30 חברים מקיבוץהאון אשר הצטרפי לנווה אור אשר הייתה מורכבת כמעט כולה מחברימפ"ם[6]. התנאים האובקטיביים של מדינה בדרך, ומוסדות תנועתיים בלתי מוכנים, גרמו בסופו של דבר לנטישת המקום על ידי החלוצים הצעירים.
בשנת1952 הגיע גרעין מורכב מיוצאיהונגריה שעזבו את קיבוץהאון[7] ופולין. מסיבות שונות התפרקה הנקודה באופן זמני, אך לא ננטשה. באביב 1953 נשרפו אלף דונם של חיטה בשריפה בשדות הקיבוץ[8]. בשנת1954 הצטרף גרעין "יפתח" לקיבוץ. משנה זו והלאה הוזרמו גרעינים לנוה אור בקצב של גרעין לשנתיים, אך מעטים מחברי הגרעינים נותרו במקום. בשנת1956 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית[9]. עד1965 סבל הקיבוץ מקשיי קליטה והסתגלות ונעזר במחלקת ההתיישבות שלהקיבוץ המאוחד, משפחות מגויסות, ש"ש ועוד.
בשנת1965 הגיע גרעין בני משקים א' ובמקביל לו גרעיןהנוער העובד והלומד "בנתיב". רבים מבני שני הגרעינים הללו הפכו לתושבי קבע וחברים בקיבוץ, והם מהווים את בסיס המשפחות ביישוב. משנה זו ואילך החלה ההתייצבות מלווה בגידול איטי של אוכלוסיית הקיבוץ.
מסוף1990, במסגרת תוכניתבית ראשון במולדת, נקלטו במשק תשע משפחות עולים מחבר המדינות אשר חמש מתוכן נקלטו כחברים בקיבוץ.
זמן קצר אחרימלחמת ששת הימים החלה באזורמלחמת ההתשה. היישוב היה נתון להפגזות קשות, ירי על עובדים בשדות,מיקוש שדות ואיום חדירת מחבלים.
ראשיתה של מלחמת ההתשה היה קשה במיוחד, שכן היישוב עדיין לא היה מאורגן, נעדר מקלטים מסודרים וללא כל תנאים להלנת ילדים מסודרת במצב מלחמה.
באחת ההפגזות הישירות על המשק נהרגה אחת מחברות המשק אם לשלושה. באפריל 1968 נפצע טרקטוריסט מירי מכיוון ירדן[10].במהלך שלוש שנות מלחמת ההתשה התארגן היישוב באורח הולם, נבנו מקלטים בקצב מזורז והילדים עברו ללינה במקלטים דרך קבע. מאז שקט האזור וחיי היום יום מושפעים מפעילות הביטחון השוטף באזור.
באפריל 1991 חדרה חוליית מחבלים שרצחה אחד מחברי הקיבוץ בפרדס הקיבוץ ופצעה שלושה נוספים.
אורטל היווה מקור של למעלה מ-60% מהכנסות המשק ומעסיק 45 חברים. מכירות אורטל עומדות על כ-25 מיליון $ יצוא בשנה.
החל משנת1988 נוטעים ומשנטעים בפרדס זנים אחרים:פומלה,לימון,תפוז,אשכולית אדומה ומבכירה וכן קלמנטינות מזן אור.
אתר האינטרנט הרשמי של נווה אור
נווה אור (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
| ||||||||||||||||||
