 סמל העיר והכיתוב "ברוך מבנים אשר" באלפבית עברי עתיק | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 סמליל העיר החדש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה | ישראל ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | הצפון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | רונן מרלי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 24מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1935 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | עיר 50,000–99,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר2025 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -אוכלוסייה | 69,284 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - מתוכם,תושבי ישראל | 68,535 תושבי ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג אוכלוסייה ארצי | 30 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.4% בשנה[2] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -צפיפות אוכלוסייה | 6,040 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג צפיפות ארצי | 28 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[3] | 11,470 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 122 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת הגליל המערבי מוגדלת)   נהריה (למפת הגליל המערבי רגילה) נהריה (למפת ישראל רגילה) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[4] | 6 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 113 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[3] | 0.4117 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| -דירוג ארצי | 107 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל נהריה נכון לשנת2022 באתרהלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| http://www.nahariya.muni.il | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נַהֲרִיָּה (בכתיב ללא ניקוד נכתבנהרייה[5]) היאעיר מרכזית בגליל המערבי שבמחוז הצפון בישראל, והעיר הצפונית ביותר במישור החוף. העיר ממוקמת על חוף הים ועלכביש 4 וכביש 89, בין העירעכו לביןראש הנקרה. את העיר חוצהנחל געתון. ייחודה של נהריה הוא בהיותה עיר המשלבת תעשייה (שטראוס, זוגלובק), תיירות היסטורית ומורשת של יהדות גרמניה.
בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הגרו כ-220,000 יהודים מגרמניה בין השנים1933–1939. מתוכם, כ-60,000 הגיעו לארץ ישראל במסגרתהעלייה החמישית.
תחילתה של העלייה החמישית אופיינה בעיקר באנשי עסקים יהודים, עצמאים, פקידים ושופטים שחיפשו אלטרנטיבות בשל המגבלות המקצועיות שהוטלו עליהם. באותן שנים נטו היהודים להגר בראש ובראשונה לארצות הברית ולאמריקה הלטינית, אך לא לארץ ישראל שאליה היגרו בעיקר יהודים ממזרח אירופה. לאחר קיוםהקונגרס הציוני בפראג ב-1933, נפתח בארץ ישראל "המשרד המרכזי לטיפול ביהדות גרמניה", שנקרא בשמו המקוצר "המשרד הגרמני". הוא נוהל על ידיארתור רופין שניסה להניע בעיקר יהודים ממעמד הביניים, בעלי הון, לצאת מגרמניה ולהגר לארץ ישראל. עבור אותם אנשימעמד הביניים מגרמניה ייסדו בשנת 1933 אתקריית ביאליק ואתרמות השבים.
מהנדס הבנייןיוסף לוי, יליד גרמניה, הצטרף למשרד הארץ-ישראלי, שגם בראשו עמד רופין בשנת1913, כעובד טכני. עם השנים הפך לוי לרוכש הקרקעות הפרטי הגדול ביותר בארץ ישראל. בשנות העשרים הוא עסק ברכישת אדמותמפרץ חיפה ובייבוש שטח זה.
בשטח העיר שוכנים מספר אתרים ארכאולוגיים המעידים על החיים במקום בתקופות קדומות:
בשנת1934 התאפשר לקנות אדמה בבעלות ערבית, שטח של 2,400 דונמים צפונית לעכו, ליד שפך נחל מפשוח (לימים נחל געתון). המחיר הנדרש היה 34,000 לירות מנדטוריות ובעלת הקרקע הייתה משפחת טואיני שהתגוררה בביירות. הקונים היו ארבעה אנשים פרטיים: המהנדסיוסף לוי, בנקאי מתל אביבהיינריך כהן, האגרונום ד"רזליג אויגן סוסקין ופאולינה ונגרובר זלקינד, אשר ייצגה שתי משפחות מכובדות בארץ ישראל. יחד הקימו ארבעת הרוכשים את חברת "נהריה משקים זעירים". את שם היישוב החדש קבעו כ"נהריה", שכן אותם מתיישבים, בזוכרם את ערי הנהר האירופיות ממחוזות ילדותם, ראו גם בגעתון נהר. ייתכן שבבחירת השם הושפעו גם משמו של הכפר הערבי הסמוך, אֶ-נַּהַר[6].
את המודל החקלאי להקמת היישוב נהריה הגה אחד מרוכשי השטח, האגרונום ד"ר זליג אויגן סוסקין. סוסקין, יליד רוסיה, למדחקלאות ופילוסופיה בגרמניה. החל משנת1903, הוא נמנה עם מנהיגיה הבולטים שלהתנועה הציונית. באחד ממסעותיו הרבים בעולם הרחב, הוא גילה יישוב קטן בדרום ספרד ששמו היהמונטה אלגאידה (Monte Algaida). סוסקין האמין כי המודל הספרדי של מונטה אל-גאידה הוא המפתח להתיישבות בארץ ישראל. לתגליתו קרא "התיישבות אינטנסיבית על חלקת אדמה קטנה תחת ניהול פרטי". התוכנית הציעה משקים בגודל של 5, 7 או 9 דונמים, פיתוח תשתיות (אספקתמים,חשמל וסלילתכבישים), מחסני כלים ובעלי חיים,לולים ואגודה חקלאית של המתיישבים. כמו כן, הקמת צוותים מקצועיים שידריכו את העולים החדשים (אותם דוקטורים ופרופסורים) בענייני נטיעתעצים, תכנוןבתים, גידולירקות וגידולעופות.
חנה דויטש הגיעה עם בעלה ולטר והזוג רות ויעקב פאוקר כחלוצים ראשונים לנהריה. כאשר הגיעו לצריף המגורים שלהם בנהריה, טרם הייתה להם תקרה מוכנה. דומה היה מצבו של הזוג פאוקר. ב-10 בפברואר1935 התיישבו במקום וכך נקבע תאריך זה כתאריך הרשמי לייסודה של נהריה. באותה שנה הגיע מגרמניה לנהריה הרבשלמה רילף, לימים מנהלו של בית הספר על שםחיים ויצמן בעיר.
התחזית להכנסות מהמשקים ומענף החקלאות הייתה אופטימית מדי ולא ריאלית. הרעיון של סוסקין, לגדל ולשווק ירקות איכותיים, הסתבר כרעיון בוסר ללא סיכויי הצלחה. התוצרת הערבית הייתה זולה יותר והשוק דרש ירקות זולים ולא ירקות איכותיים. כך הגיעה המכה הראשונה לענף הירקות. המכה השנייה ניחתה על ענף הפירות: הפירות גדלו היטב בהריהגליל, אך לא במישור החוף. מכה נוספת פגעה בענף הלול: התרנגולות היו חולות, היו בעיות בהטלת הביצים ודור חדש של אפרוחים ברובו לא בקע כלל מהביצים. מייסדי נהריה קרסו מבחינה כספית וההמראה הכלכלית המצופה כלל לא הגיעה.
את הדרישה לשינוי כלכלי ותעסוקתי בנהריה לא ניתן היה לעצור יותר. יותר ויותר מתיישבים חיפשו תעסוקה מכניסה יותר מאשר ענף החקלאות. היו מהנדסים שעבדו עבור הממשל הבריטי, קבלנים שחיזקו קוויביצורים בצפון ויזמים שניצלו את משאבי הטבע –חוף ועיירת קיט באווירה אירופאית ששימשה קצינים בריטים שהגיעו עם משפחותיהם מח'רטום. עובדה זו גרמה לתושבים לעבור לענף השכרת החדרים ולבניית פנסיונים לאורחים. הפרופסורים והדוקטורים, שנאלצו להתאים את עצמם לחקלאות לא ראו יותר את עתידם בתוכניתו של סוסקין, המירו את עיסוקם והפכו את נהריה למקום נופש עםחוף רחצה,מסעדות וחדרי אירוח.
את הרישיון הראשון לפתיחת פנסיון קבלה הגברת טוטי לוי בשנת1936. גרטל מאייר פתחהפנסיון ידוע בשנת1940. בתחילה גרו האורחים בלול תרנגולות וארוחת הבוקר ניתנה תחת כיפת השמיים. בשנת 1940 ייסדה משפחת אופנהיימר את קפה פינגווין. נהריינים רבים עברו בתקופת הקיץ להתגורר בלול והשכירו את חדריהם לאורחים. נהריה הפכה בהדרגה למקום נופש בסגנון אירופאי. מספר לינות האורחים גדל מ-100 בשנת1938 ל-20,000 בשנת1947.
החיפושים למעבר מענף החקלאות שנכשל הביאו ליזמות בתעשיית המזון ופיתוח תעשייה זו. כך התפתחו הגלידה והגבינות של משפחתשטראוס. משפחתזוגלובק-קבילצקי, שהתיישבה בנהריה בשנת1937, פתחהאטליז לבשר כשר ופיתחה את "נקניק נהריה". שתי תעשיות המשגשגות בישראל ומחוצה לה עד היום.
תקופה מסוימת הייתה נהריה היישוב העברי היחידי בגליל המערבי. בהמשך, יזמה הסוכנות את הקמתעברון ב-1936,שבי ציון,חניתה,מצובה ואילון ב-1938. נהריה הבורגנית עזרה בהקמת היישובים השכנים והייתה שותפה בשמירה על ביטחונם.
נהריה הייתה מעורבת בעליה הבלתי חוקית. אניית המעפילים הראשונה הגיעה ב-1939, היה צורך לפזר את המעפילים, להחביאם מהבריטים ולדאוג לקיומם. בתקופת המצור על חופי הארץ הגיעו לאזור נהריה בין 10 ל-12 אניות מעפילים. לזכר שבע האוניות, "אטרטו", "קולורדו", "עליה", "אסימי", "האומות המאוחדות", "חנה סנש" ו"גבורה", הוקמה על המזח בחוף נהריה אנדרטה מעשה ידיו של הפסל חמי גל, תושב נהריה.
בפברואר1941 הוכרזה נהריה כמועצה מקומית[7].
בתוכנית החלוקה נהריה, יחד עם כלהגליל המערבי עתידה הייתה להשתייך למדינה הערבית. השטח כלל מלבד נהריה את שבי ציון,רגבה, עברון, חניתה, מצובה, אילון ויחיעם. האספקה לנהריה הנצורה הגיעה בספינות דרך הים מחיפה. מתוך ניסיון לעקוף את הוצאת נהריה מגבולות המדינה היהודית שבדרך, הוכרזה במהלך מלחמת העצמאות "מדינת נהריה" ואנשי העיר אף הנפיקו מטבע עצמאי[8]. כך החזיקה נהריה הנצורה מעמד עד ליוםהכרזת העצמאות ב-14 במאי1948. ביום זה הגיעה לנהריה שיירה בת 25כלי רכב לערך מלווה ברכב משוריין. באותו יום הגיעו עם אונית המעפילים "חנה סנש", חיילים יהודים ראשונים לנהריה.
בשנת1961 הוכרה נהריה כעיר.
מאז1970[9] סובלת נהריה מיריקטיושות. ירי זה הוביל לקורבנות רבים בנפש, תחילה על ידי הפת"ח ולאחר שאלו גורשו מדרום לבנון במלחמת לבנון הראשונה הירי המשיך על ידיחזבאללה. הירי המתמשך הביא אתצה"ל לצאת לכמה מבצעים בלבנון, ובהםמלחמת לבנון הראשונה, מבצעדין וחשבון ומבצעענבי זעם. מאז יצא צה"ל בשנת 2000 מרצועת הביטחון בנהריה שרר שקט, אשר הופר בשנת 2006 כאשר מחבלי ארגון החזבאללה החלו בהרעשת יישובי קו העימות ואף יישובים רחוקים יותר כגון צפת כחלק מפעולת החטיפה בגבול הצפון סמוך ליישובזרעית, אירוע שהביא למלחמת לבנון השנייה. במהלך המלחמה נורו על נהריה כ-808 רקטות וטילים, שהביאו למותם של שני תושבי העיר[10].
בחורף 2019/2020נחל הגעתון החוצה את העיר עלה על גדותיו כתוצאה ממשקעים מרובים, מה שגרם להצפות כבדות בעיר, שהגיעו לשיאן ב-8 בינואר2020. בהצפות אלו נספה אדם אחד ונגרם נזק לרכוש[11]. דוחמבקר המדינה בנושא ההיערכות לשיטפונות מצא כי עיריית נהריה לא תחזקה בקביעות את מערכת הניקוז ולא התכוננה כראוי לאירועי השיטפון: תוכניות אב ועבודה לתשתית הניקוז לא הוכנו, ולא בוצע מיפוי של מערכות הניקוז. כמו כן, בשנת 2016 עיריית נהריה עשתה שימוש בחלק מכספיהיטל התיעול, אשר נועדו למימון תעלות ניקוז, למטרות אחרות[12][13]. לאחר השיטפונות, החל משרד החקלאות בעבודות להקמתסכר בנחל אשרת וסכר במחצבת יחיעם במטרה להגן על העיר מפני שיטפונות והצפות[14].
במהלךמלחמת חרבות ברזל סבלה העיר מירי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים מלבנון. הירי על העיר התגבר במהלךמבצע חיצי הצפון[15] והעיר ספגה אבדות כבדות ונזק גדול לרכוש במהלך המבצע כאשרחזבאללה הפגיז את העיר באופן מסיבי ויום יומי בעשרות קטיושות כאשר החודש הקטלני ביותר היה בנובמבר 2024 עם 4 הרוגים מפגיעות ישירות בעיר[16].
לפי נתוניהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף דצמבר2025 (אומדן), מתגוררים בנהריה 69,284 תושבים, מתוכם 68,535תושבי ישראל (מקום 30 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). שינוי בגודל האוכלוסייה -0.4% בשנה[2]. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנתה'תשפ"ב (2021-2022) היה 74.6%.השכר החודשי הממוצע שלשכיר במשך שנת2021 היה 10,701 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[17]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:
נכון ל-2017 מתגוררים בעיר למעלה מ-1,000 יוצאיצד"ל ובני משפחותיהם אשר עברו להתגורר בישראל לאחר הנסיגה מרצועת הביטחון, קהילת יוצאי צד"ל הגדולה בישראל.
לתושבי יישוב זה ניתןזיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[18].
מאז אמצעהמאה ה-20, נחשבת נהריה בעיני רבים ל"בירת הגליל המערבי". אלה מספר אתרים חשובים בעיר:
בשנות ה-40 התקיים מוזיאון של עתיקות, קונכיות ויהדות מרכז אירופה, במגדל המים. בעקבותמלחמת העצמאות פונו המוצגים ממגדל המים. בסוף 1949, הודות לתרומה של ד"ר שלמה בורשטיין לזכר הוריו, הוחל בהוקם בית תרבות לשיכון ספריה ומוזיאון[22]. הספרייה נפתחה באפריל 1953[23]. במהלך שנות ה-50 וה-60 התקיימו תערוכות שונות בבניין העירייה, במגדל המים ובבית התרבות. בתחילת שנות ה-70 נפתח מחדש המוזיאון העירוני בבניין העירייה ובסביבות שנת 2000 עבר המוזיאון לבית ליברמן.
באוקטובר2003 נפתחהגן הבוטני זואולוגי בנהריה, המכיל מגוון גדול של בעלי חיים וצמחים מכל העולם.
בעיר עוברכביש 4 שהוא הכביש שמקשר את העיר. בנוסף קיימים שירותי מוניות ואוטובוסים מהתחנה המרכזית.
בצומת בין כביש לשדרות הגעתון ממוקמתתחנת הרכבת נהריה אשר משרתת את העיר והסביבה. זוהי התחנה הצפונית ביותר בישראל, ולכן כל הרכבות יוצאות מהתחנה דרומה.
בנהריה פועלת קבוצת הכדורסלעירוני נהריה (ידועה גם בשם "הפועל נהריה"). הישג השיא של הקבוצה היה בעונת 2002/3, אז העפילה לגמר-סל, הפסידה למכבי תל אביב 0–3 בסדרה והוכתרה כסגנית אלופת ישראל. גם בזירה האירופית רשמה הקבוצה מספר הישגים, כשבעונות 2003/4 ו-2004/5 העפילה לרבע-גמר היורופליג. נכון לעונת 2024–2025 הקבוצה משחקת בליגה הלאומית בכדורסל.
בנוסף, בנהריה קיימת קבוצת כדורסל נשים אשר משחקת בליגה הארצית. במהלך השנים הקבוצה שיחקה בליגה הלאומית והארצית, ובשנת 21/22 ירדה לליגה א׳, אך כעבור שנה אחת בלבד העפילה הקבוצה בחזרה לליגה הארצית.
בעיר ישנן שתי קבוצותכדורגל:בית"ר נהריה והפועל נהריה שתי הקבוצות בילו את רוב שנותיהן בליגות השלישית והרביעית, הפועל נהריה הספיקה להיות מספר עונות בליגה השנייה בשנות השישים והשבעים, ובית"ר נהריה בעונה אחת. בעבר גם פעלהמכבי שלומי/נהריה. כמו כן פועלות שתי אגודותשחייה: מכבי נהריה והפועל "דולפין" נהריה. בעבר פעלה בעיר אגודת "הפועל עירוני נהריה", אשר הייתה מהמובילות בארץ.
הישג השיא של הפועל נהריה היה ב-1963, כקבוצה בליגה ב', כאשר גברה (1:0) על מכבי תל אביב בשמינית גמר גביע המדינה (1962/3). רפי שושן הבקיע את שער הניצחון בדקה ה-89[27].
בנהריה פועל גם סניף שלקלוב התעופה לישראל העוסק בספורט הטיסנאות. הקטגוריה שבה הסניף הנהרייני פועל היא "הטיסנים החופשיים". מספר חברים בסניף אף זכו בתחרויות בינלאומיות.
אולם עין שרה, המכיל כ-2500 מקומות ישיבה ומארח משחקים בינלאומיים, כנסים, הופעות ואירועים שונים, הואהיכל ספורט אולימפי מרכזי בעיר.
ערך מורחב –סמל העיר נהריהסמל העיר צויר בשנת 1941 בידי התלמיד מאייר בנימין, במסגרת תחרות בית ספרית שנערכה בבית הספר ויצמן שביישוב. אפרים הלטרכט, אשר עבד באותה עת במשרד החינוך המנדטורי, הוסיף את הכתובת בראש הסמל ועיצב אותו סופית[28]. הסמל מבטא את היותה של נהריה עיר חוף, ואת מיקומה באזור שהיה נחלתו שלשבט אשר. בסמל מופיעמגדל המים של העיר, עץ זית, שמקובל במסורת כסמלו של שבט אשר, ושמש השולחת קרניים אל הים. הכתובת המופיעה בראש הסמל בכתב עברי קדום,
.
.
, משמעה "ברוך מִבָּנים אשר" ולקוחה מתוךברכות משה לפני מותו (ספר דברים,לג, כד).
בשנת 2019 עוצב לעירסמליל ממותג שיתמוך בסדרת שינויים ששינו אתמוטו העיר בפרסומיה, מ"אוהבים את החיים" ל"החופש לגדול". בצד הסמליל החדש מופיע בקטן סמל העיר עצמו.
| אקלים בנהריה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 17.2 | 17.8 | 21.1 | 23.9 | 25.7 | 27.9 | 29.8 | 30.8 | 29.9 | 27.8 | 24.1 | 18.8 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 7.2 | 6.8 | 8.8 | 11.2 | 13.8 | 16.9 | 20.7 | 21.2 | 19.3 | 15.2 | 11.2 | 8.7 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 158 | 106 | 62 | 24 | 4 | 0 | 0 | 0 | 0.4 | 29 | 87 | 131 | 601 |
| מקור:Israel Weather | |||||||||||||
בשטחי העיר נהריה עוברים שלושה נחלים; נחל הגעתון,נחל גולה (המכונה לעיתים נחל סער, בשל הסמיכות לקיבוץ סער הסמוך) ונחל שעל. שלושת הנחלים מנקזים שטח כולל של כ-80 קמ"ר, פי שבעה משטחה של העיר, שנמצאת בדיוק באזור השפך שלהם לחופי הים. לנחל הגעתוןאגן ניקוז בשטח של 45 קמ"ר, והוא הגדול ביותר מבין השלושה.
נחל הגעתון מגיע לגבול העיר המזרחי, והוא זורם מדרום לשכונת נווה יצחק רבין (המכונה גם נהריה הירוקה), בסמוך למקום מושבם של קבוצת הדראז. הנחל זורם בתעלה פתוחה וטבעית עד לצומת עם רחוב שפרינצק, שם הוא נכנס למובל סגור בעל יכולת ספיקה של 15מטר מעוקב לשנייה. בסמוך לקניון ארנה מתרחב המובל הסגור עד לצומת עם כביש 4. מכביש 4 ועד לשפך, הנחל עובר בתעלה בנויה ופתוחה במרכז שדרות הגעתון, כשמעליה גשרים המחברים בין שני צדי השדרה.
בקטע המובל המזרחי יכולת הספיקה עומדת על כ-60 מטר מעוקב לשנייה. קטע זה המלווה את רחוב שפרינצק, הוא בעל יכולת הספיקה הנמוכה ביותר לאורך תוואי הנחל בתחום העיר, ולכן מהווה צוואר בקבוק. באירועי גשם משמעותיים המייצרים זרימה בספיקה הגבוהה מ-15 מטר קוב לשנייה, עולה גובה המים עד לתקרת המובל המזרחי, והם גולשים מעליו אל מפלס הרחוב ומציפים האזור.
ב-8 בינואר2020 התרחש אירוע גשמים קיצוני במיוחד, שגרם לשיטפונות נרחבים בעיר. הצירים המובילים אל העיר נחסמו והעיר למעשה נותקה מסביבתה. נגרמו נזקים כבדים לתשתיות העירוניות, לקניון ארנה ולבתי עסק במרכז העיר. באירוע השיטפון מצא את מותו תושב העיר, מוטי בן שבת, בעת ניסיונו להציל בני משפחה שרכבם נלכד בשיטפון בסמוך לפתח המובל המזרחי. גופתו אותרה שעות לאחר מכן במוצא הנחל בחוף הים[29].
ב-30 בינואר2020 יזמה עיריית נהריה בשיתוף עם תנועת תרבות אירוע תמיכה בעסקים המקומיים שניזוקו באסון, תחת הסיסמה "אחרי השיטפון - חוזרים לגעתון". במסגרת האירועים קיימה הנהלת העירייה את ישיבותיה בעסקים במרכז העיר. ליוזמה נרתמו גם ראשי הרשויות החברות באשכול הגליל המערבי, שהחליטו לקיים את ישיבתם החודשית במסעדה במרכז העיר[30].
ב-22 בפברואר2022 הכריזה עיריית נהריה, בשיתוף עםמשרד הבינוי והשיכון,רשות ניקוז נחלים גליל מערבי,משרד החקלאות,מרכז אגמא לנחלים,קרן ברכה וקרן יד הנדיב, על תחרות אדריכלית לתכנון שדרות הגעתון ומרחב הנחל.התאחדות האדריכלים בישראל נבחרה לנהל את התחרות. התחרות נועדה למצוא פתרון שיתכלל את המשך תהליכי הפיתוח בעיר ביחד עם מענה בר קיימא לניהול מי הנגר והחייאת סביבת הנחל[31].
טמפלהוף,ברלין, גרמניהפאדרבורן,גרמניהדרמשטאדט,גרמניהבילפלד,גרמניה
איסי לה-מולינו,צרפת (על שמה נקרא רחוב בגבעת אוסישקין)
ליברץ,צ'כיה
קצ'קמט,הונגריה
לפקדה,יוון
מיאמי ביץ',פלורידה, ארצות הבריתצפון-ניו ג'רזי,ניו ג'רזי, ארצות הברית| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:נהריה |
 מדריך למטייל בוויקימסע:נהריה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:נהריה |
אתר האינטרנט הרשמי של נהריה
נהריה של פעם - אוסף אנדריאס מאייר מתוך האוספים הדיגיטליים שלספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
נהריה בת חמש עשרה,יומני כרמל יוני 1950(התחלה 3:12)
נהריה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומיתשלום הגליל: מבצע חירום למען השלום, באתרארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים,1982
ישראל פישר,נהריה, סכרים סביב לה: התחילה הקמת מתקן שני להגנה מפני שיטפונות, באתרTheMarker, 18 בספטמבר 2022 ירדן בן גל הירשהורן,מצב מיוחד בעורף בכל הארץ: דרומית לחיפה לומדים ועובדים כרגיל, באתרTheMarker, 23 בספטמבר 2024 עדי חשמונאי ועידו אפרתי,תושב מעלות בן 27 נהרג בגן משחקים בנהריה במטח של עשר רקטות מלבנון, באתרהארץ, 21 בנובמבר 2024| ראשימועצת ועירייתנהריה | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
