מתרגם הואאדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים. להבדיל ממתורגמן, העוסק בתרגום שלדיבור, באופן סימולטני או מיד עם תום הדיבור.
עבודת המתרגם מצריכה היכרות מעמיקה עם שפת היעד ושפת המקור, וכן עם התחום שבו עוסק התרגום. מתרגם מומחה לתרגוםספרות יפה, למשל, יתקשה לתרגם ספר טכני העוסק בתחום מסוים ומשתמש באוצר מילים הזר לו לחלוטין.מקובל להבדיל בין תרגומים בתחומים הבאים:
- תרגום ספרותי, כולל גם תרגומים לסרטים, למחזות ולכתוביות
- תרגום בתחום הרפואי
- תרגום של מסמכים טכניים – מפרטים, תיעוד לפיתוח, חוברות הפעלה, הרכבה וטיפול
- תרגום מסמכים כלכליים ופיננסיים
- תרגום משפטי
- תרגום בתחום השיווק והפרסום
בין העוסקים בתרגום של ספרות יפה ניתן למצואסופרים ומחזאים רבים, ויש המפיקים תרגומים וירטואוזיים, המשלבים את כישורי המתרגם בתחום התרגום ובתחום הכתיבה. תרגום של יצירה ספרותית גדולה יכול לערוך מספר שנים[1].
אף שרבים מהעוסקים בתרגום לא רכשו השכלה ספציפית בתחום זה, מתקיימים בישראל לימודי תעודה בתרגום באוניברסיטת בר-אילן, באוניברסיטת תל אביב ובמכללת בית ברל. באוניברסיטת בר-אילן מתקיימים גם לימודים לתואר שני בחקר התרגום. החל משנת 1992 ניתן גם להבחן בישראל בבחינת בגרות של שתי יחידות לימוד בתרגום (מעברית לאנגלית או הפוך).
אגודת המתרגמים בישראל שמה לה כמטרות לשמש כאיגוד עובדים לכל מי שעוסק בתרגום על צורותיו השונות, לקדם את מקצוע התרגום ואת מעמדו של המתרגם בישראל, לפעול למען רמה מקצועית גבוהה של תרגומים מכל הסוגים, ולקיים פעילויות להעלאת רמת התרגום בישראל ולקידום מעמד העוסקים בתחום התרגום[2].
המוציאים לאור בישראל נוהגים לשלם, על תרגום ספר בדרך כלל לפי עמוד. בגלל ריבוי דוברי האנגלית ברמה גבוהה בישראל, יש היצע גדול, כך שמתרגמים משפות שאינן אנגלית מקבלים תגמול גבוה יותר[3].
הפרס המרכזי בנושא התרגום בישראל הואפרס טשרניחובסקי לתרגום (קיים פרס לתרגומים ספרותיים וכן פרס לתרגומים מדעיים).בין שאר הנושאים עליהם מוענקפרס ישראל, נמנה גם נושא התרגום שלשירה וספרות. בשנת2007 זכתה המתרגמתנילי מירסקי בפרס מהנימוקים הבאים[4]:
נילי מירסקי הביאה את התרגום אל מדרגה אמנותית גבוהה במיוחד. מפעל התרגום הענף שלה סולל דרך לקורא הישראלי אל גדולי הספרות האירופית. תרגומיה של מירסקי מצטיינים בהקשבה דרוכה לקול הספרותי של המקור, ובסירוב ליצור דגם אחיד של תרגום. היא מוצאת לבוש עברי גמיש והולם לסגנונו המיוחד של כל סופר, ויחד עם זאת מעשי התרגום שלה חיים ונושמים בשפה העברית
—נימוק חבר השופטים
התקן הבנילאומיISO 17100(אנ')[5] מפרט את הדרישות לחברות שמספקות שירותי תרגום. התקן מגדיר דרישות ביחס לתהליכים, המשאבים הטכנולוגיים, הכישורים הנדרשים מבעלי התפקידים, והיבטים מהותיים אחרים של התרגום. התקן מגדיר 3 שלבים של תהליך העבודה:
- טרום הפקה: קביעת ישימות הפרויקט, הכנת הצעת מחיר, הסכם עם הלקוח, טיפול במידע מהלקוח שקשור לפרויקט, והכנת הפרויקט.
- הפקה: תהליך התרגום עצמו שכולל תרגום, בדיקה, עריכה, ביקורת, הגהה, אימות ושחרור התרגום. לא בהכרח כל השלבים חייבים להתבצע.
- לאחר ההפקה: משוב מהלקוח ופעולות של סיום הפרויקט.
העמידה בתקן מאפשרת לחברת התרגום להוכיח את התאמתם של שירותי התרגום שלה לדרישות התקן והלקוח.
- קרמיט דה פרוג,מדריך קרמיט למתרגם המתחיל, באתר "נענע"
- יותם שווימר,אנשי הדממה: על עולמם הנשכח של המתרגמים, באתרynet, 8 ביולי 2011
- ניצה בן-ארי, מתרגמים כגיבורי ספרות: 30 שנות חקר התרגום בראי הסיפורת,מכאן י"ב, דצמבר 2012, עמ' 98–125
מתרגמים, דף שער בספרייה הלאומית- ISO 17100, Translation services -Requirements for translation services
- ^אבי כצמן,המתרגמים,כותרת ראשית, 4 ביוני 1986
- ^אגודת המתרגמים בישראל (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
- ^
גילי איזיקוביץ,האנשים שמתרגמים ספרים לעברית מרוויחים פחות משכר מינימום, באתרהארץ, 4 ביולי 2017 - ^עלית קרפ,מתרגם, כמו פסנתרן, הוא רק אמן מבצע, באתרהארץ, 4 במאי 2008
- ^ISO 17100: תקן לשירותי תרגום | IQC - המכון לבקרה ואיכות, באתר IQC - Institute of quality and control
