.jpg) | |
| לידה | 1 במאי1923 |
|---|---|
| פטירה | 16 בנובמבר2003 (בגיל 80) |
| מדינה | ישראל |
| השכלה | |
  | |
מתי מגד (1 במאי1923 -16 בנובמבר2003) היהסופרעברי מאנשי הפלמ"ח. עורךספר הפלמ"ח (1955), בשיתוף פעולה עםזרובבל גלעד. היה מורה בקיבוץגבעת חיים, לימד בסמינר אורנים, היהפרופסור לספרות, ודיקן הפקולטה למדע הרוח ובאוניברסיטת חיפה.
מגד (גרינברג) נולד בפולין ב-1923 ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בגיל שלוש. המשפחה התגוררה במושבהרעננה, ושם ניהל אביו את בית הספר. הוא למד בבית הספר המחוזי בגבעת השלושה ואחר כך בגימנסיה הרצליה. לאחר לימודיו הצטרף לגרעיןהכשרה שלהשומר הצעיר בקיבוץמשמר העמק, והתגייס לפלמ"ח[1]. ב-1944 נאסר למשך יותר משנה על ידי המשטרה הבריטית בגין ניסיון להבריח נשק מסוריה. מגד היה פעיל בהעלאת יהודי אירופה לישראל. ב-1947 נשלח על ידי ההגנה לאמןפליטי שואה לקראת עלייתם לישראל. לאחר חזרתו התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות. לאחר שחרורו למד ספרות, פילוסופיה וקבלה באוניברסיטה העברית. הוא סיים תואר שני במדעי הרוח בשנת 1964[2] ובשנת 1974 הוענק לו תואר דוקטור לפילוסופיה על חיבורו גלות ושתיקה ועיצובן הדו–לשוני ביצירתו של סמואל בקט. אחרי המלחמה שימש כמורה לספרות, תחילה בקיבוץ גבעת חיים ואחר כך בסמינר אורנים למשך 12 שנה. משם עבר ללמד באוניברסיטת חיפה, ושימש כראש החוג לספרות וכדיקן הפקולטה למדעי הרוח עד תחילת שנות ה-70[3].
בנוסף לכתיבתו שעסקה בנושאים האופייניים לדור הפלמ"ח, עסק גם בחקר הספרות. בשנת 1966 יצאה לאור בעריכתו אנתולוגיה מקיפההדרמה המודרנית, מבואות ומקורות ובשנת 1968 פרסם אתדוסטויבסקי, קאפקא, בקט. ב-1970 ערך אתשירים ליריים 1900–1970 מבחר מן השירה העברית החדשה. ב-1972 ערך את האנתולוגיה לספרות צעירה "ביכורי עטים", בה נתפרסמו, לראשונה, כותבים כויקי שירן,חזי לסקלי,דן הורוביץ,אריה קרישק,חנן עזרן ואחרים. כמו כן, כתב תרגם מספר מחזות.
בשנת 1980 חיבר ספר עלהזוהר:האור הנחשך, ערכים אסתטיים בספר הזהר (בהוצאתספרית פועלים), אותו הקדיש למורו ורבוגרשם שלום.
בשנותיו האחרונות שהה בניו יורק, שם נפטר.
א"ב יהושע, מידידיו, ביסס את הדמות הראשית ברומן שלוגירושים מאוחרים על דמותו של מגד[4].
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[5].
אחיו היה הסופראהרן מגד.
מגד היה נשוי לציירתחנה מגד ולהם שני בנים ובת. היה נשוי בשנית לדורי אשטון.
