יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | ||
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |
| מת'יו מורי,1853 | |
| לידה | 14 בינואר1806 מחוז ספוטסילבניה,ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה | 1 בפברואר1873 (בגיל 67) לקסינגטון,ארצות הברית |
| מקום קבורה | בית הקברות הוליווד |
| מדינה | וירג'יניה |
| ענף מדעי | אוקיינוגרפיה,קרטוגרפיה,אסטרונומיה,גאולוגיה |
| ילדים | Diana Fontaine Maury Corbin,Richard L. Maury |
| פרסים והוקרה | היכל התהילה לאמריקאים נודעים(אנ') |
| חתימה | ![]() |
| תרומות עיקריות | |
| חקר ומיפויהאוקיינוסים | |
מת'יו פונטיין מורי (באנגלית:Matthew Fontaine Maury; 14 בינואר1806 –1 בפברואר1873) היהאוקיינוגרף,קרטוגרף,אסטרונום,גאולוג,היסטוריון, וקצין בצי האמריקאי. מהתומכים הבולטים בתאורייתהמעבר הצפון-מערבי.
מורי נולד בווירג'יניה שבארצות הברית. הוא היה קצין בצי ארצות הברית. לאחר שהקריירה שלו בתחום זה הופסקה בגיל 33 בעקבות פגיעה קשה בברך הימנית, החל ללמודניווט והיה הראשון שחקר ביסודיות אתזרמי הים ורוחות הים. בשנת1842 מונה למפקח הראשי שלמצפה הכוכבים בצי האמריקני.
במסגרת משימותיו במצפה הכוכבים סרק מורי אלפי תרשימים ויומנים שלקברניטי אוניות וספינות וקיבץ את המידע שעלה מהם. הוא העריך את כיווניהם ומהירותם של זרמי ים שונים על-פי רמת ההסטה של הספינות ממסלולן הקבוע. לאחר שנים רבות של מחקר, הוציא בשנת1847 אתמפת זרמי הים שלהאוקיינוס האטלנטי, שזכתה לאהדה רבה בקרבימאים, מכיוון שבעצם פענחה את סוד האוקיינוסים, וקיצרה משמעותית את זמן ההפלגה. בשנת1855 הוציא את הספר הראשון בעולם בנושא האוקיינוגרפיה, "גאוגרפיה פיזית של הים" (Physical Geography of the Sea), שכלל יותר מפות,[דרושה הבהרה] ואף ביקש מימאים להשליךבקבוקים לים עם ציון המיקום של הספינה, כדי לעקוב אחר הזרמים ולעדכן את המפות.
מורי ביצע בדיקות רבות כדי למדוד את העומק של קרקעית הים במקומות שונים. הוא שלשל מספינות המחקר שלוחבלים הקשורים למשקולות אל הקרקעית, מדד את עומק המים, ולאחר מכן פרסם את תוצאות המדידות במפותהבתימטריות (מפות קרקעית האוקיינוס) שלו. התוצאות החלו לשכנע אנשים שניתן להניח כבלטלגרף טראנס-אטלנטי, שיאפשר תקשורת בין היבשותאמריקה הצפונית ואירופה.

מאז ומעולם היה מורי מחשובי התומכים בתאוריית המעבר הצפון-מערבי. הוא המציא תאוריה התומכת בקיומו של המעבר הצפון מערבי. התאוריה הסתמכה על כך שבגוףלווייתנים באוקיינוס האטלנטי התגלוצלצלי ספינות מהאוקיינוס השקט ולהפך, וכיוון שהלוייתנים הםיונקים הנושמים באמצעותריאות וצריכים לעלות לפני המים כדילנשום, הם אינם יכולים לעלות לפני המים כאשר האזור שופעקרח, מה שמוכיח שללוייתנים יש ככל הנראה מעבר מהיר בין האוקיינוסים. המסלול עוד לא התגלה בשנים אלו, והיה למטרה בקרבמגלי ארצות רבים. הרבה אחרי מותו של מורי, בשנת1903,רואלד אמונדסן ומשלחתו עברו לראשונה במעבר הצפון-מערבי.[1]