ערך זה עוסק במשרד החוץ הישראלי. אם התכוונתם למשרדי חוץ באופן כללי, ראומשרד חוץ. | |
 | |
| חזית המשרד | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תחום שיפוט | ישראל |
| סוכנות אם | ממשלת ישראל |
| תאריך הקמה | 1948 |
| ממשלה | ממשלת ישראל |
| שר | גדעון סער |
| תאריך כניסה | 8 בנובמבר2024 |
| מנהל | גדעון סער |
| מנכ"ל | עדן בר-טל |
| מטה מרכזי | ירושלים |
| www.mfa.gov.il | |
  | |
משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה – המשרד מטפל בניהוליחסיה הבין-לאומיים של המדינה. המשרד מייצג את המדינה בפני ממשלות זרות וארגונים בין-לאומיים; שוקד על קידום קשרי הכלכלה, התרבות והמדע, ומקדם את שיתוף הפעולה עם ארצות מתפתחות. המשרד גם משמש ככלי מרכזי בטיפוח הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות. המשרד פועל בכמה מוקדים, דרך המשרד הראשי הממוקם בקריית הלאום בירושלים, ודרךנציגויות ישראל מחוץ לישראל,שגרירויות וקונסוליות.
בראש המשרד עומדשר החוץ, והוא האחראי על הניהול התקין של המשרד, ועל ביצוע מדיניות החוץ של הממשלה. בעיצוב וגיבוש של מדיניות החוץ יש השפעה רבה לראש הממשלה (השפעה רבה מהשפעתו על משרדי ממשלה אחרים), ולעיתים מבצע ראש הממשלה מהלכים מדיניים חשובים באופן עצמאי, או תוך שיתוף מזערי של משרד החוץ.
משרד החוץ אמון גם על ההסברה ויצירת תדמית חיובית למדינת ישראל. בעקבות אירועיהאינתיפאדה השנייה והמלחמה על ההסברה בתקשורת, נמתחה ביקורת על תפקודו של מערך ההסברה במשרד החוץ.
משרד החוץ הישראלי נוהג לסייע לישראלים השוהים מחוץ לישראל ונקלעים למצוקה בשלאסון טבע, תאונה או מלחמה. במקרים כאלה מקים משרד החוץ חדר מצב ומעדכן את משפחותיהם בישראל.
רחבת הכניסה הראשית קרויה על שםאבא אבן.
שר החוץ הוא העומד בראש משרד החוץ. תפקידו הוא לייצג אתממשלת ישראל בעולם וליישם את מדיניות החוץ שהיא מתווה. מאחר שראש הממשלה הוא גורם מרכזי בקביעת מדיניות החוץ, נתפש שר החוץ כמייצג אותו אישית, במיוחד בעת שהוא נפגש עם שרים וראשי מדינות זרים. כפועל יוצא ממבנה המשטר בישראל (ממשלה הנשענת עלקואליציהרב-מפלגתית), נהנה שר החוץ מחופש פעולה רחב, והדבר גורם לעיתים לחוסר אחידות בניהול מדיניות החוץ: מחד, שר החוץ עלול לחרוג מן המדיניות הממשלתית המוצהרת. מאידך, ראש הממשלה יכול לעקוף מצב זה, הן באמצעות פניה ישירה לנציגים הדיפלומטיים מחוץ לישראל (בפרט שגריר ישראל בארצות הברית), והן באמצעות שימוש בגורמים אחרים לייצוג ראש הממשלה (שרים אחרים או שליחים אישיים).
שר החוץ נדרש להיות דמות ייצוגית של ישראל בתחומה ומחוצה לה, וכ"דיפלומט הראשון של ישראל" הוא מרבה לייצג את ישראל ועמדותיה בכנסים, פגישות אישיות ופגישות פסגה, שבהם נוכחים אישים בכירים מעצבי מדיניות ודעת קהל.
בהיותו אחד התפקידים הבכירים בממשלה, תיק שר החוץ היה בשליטתן הכמעט-בלעדית של שתי מפלגות השלטון הגדולות:העבודה (על גלגוליה השונים) והליכוד. רבים מאלה שכיהנו בתפקיד שר החוץ כיהנו גם כראש ממשלת ישראל בתקופה אחרת בחייהם.
כחלק מהיותו אחד משבעת סמלי השלטון שר החוץ מאובטח בידיהיחידה הממלכתית לאבטחת אישים שלשירות הביטחון הכללי.
שר החוץ הראשון של ישראל היהמשה שרת, מטעם מפלגתמפא״י, והשר הנוכחי הואגדעון סער מטעם מפלגתהימין הממלכתי.
לשכתו של שר החוץ מורכבת מעובדים במשרות אמון ומעובדים מקצועיים. הראשונים אינם עובדים מן המניין של המשרד, וכל שר חוץ רשאי למנות אותם על פי שיקוליו. העובדים המקצועיים הם העובדים הקבועים של משרד החוץ, והם אמונים על ביצוע העבודה השוטפת בלשכה.
שר החוץ נחשב לאחד מהשרים הבכירים בממשלת ישראל וכתוצאה מכך הוא חבר בוועדות שרים:
ערך מורחב –יחסי החוץ של ישראללמשרד החוץ תפקיד מכריע בכינון יחסים דיפלומטים עם מדינות בעולם, הידוקם ושימורם. תפקיד זה מוטל על אגפיו השונים של המשרד, אך נשען על שרי החוץ ושגרירי ישראל כגורמי מפתח. כפי שמלמד העבר, ובכל אימת שהלה מייצגים את ישראל בעולם, הם פועלים לחזק ולהעמיק את קשריה של ישראל, עם מדינות שיש לישראל עימן יחסים דיפלומטים קיימים או עם מדינות איתן טרם הוכשרו היחסים. החלטותיהן של מדינות לניתוק או הגבלת היחסים הדיפלומטים עם ישראל נובעים ממניעים שונים, אידאולוגיים, ביטחוניים, כלכליים ודתיים. לאור זאת, אפשר לתמרן את מדיניותו של משרד החוץ לפעול באפיקים שונים, כדי "לשכנע" את אותן המדינות בתועלת שבקיום יחסים משותפים או בקיומם של אינטרסים משותפים. יחסים בין מדינתיים של ישראל עם מדינות המבוססים על יחסי מסחר, מכירת נשק, טכנולוגיה וכיוצא בזה תורמים אף הם לחיזוק היחסים.
עם זאת, ישנם קווים אדומים מוסריים בביצוע מדיניות החוץ, עליהם ישראל איננה מוכנה לעבור, אף על פי שהם פוגעים במטרותיה הבין-לאומיות. מספר פעמים סירבה ישראל, בלחצם של נציגי משרד החוץ, למכור ולהעביר נשק אל גופים שונים בעולם, למשל לניקרגואה ולאל סלוודור. בשנות השמונים ניסה להימנע משרד החוץ מתמיכה פומבית במשטרי האפרטהייד באפריקה. שיקולים אלה של ישראל מסכנים ופוגעים ביחסיה הדיפלומטים עם מדינות שונות. אולם, שיקולים מוסריים שגויים עשויים אף הם להוביל להסתבכות ישראל בזירה הבין-לאומית, כפי שהיה במבצע שלום הגליל, כאשר ניסתה ישראל לסייע למיעוט הנוצרי להגן על עצמו בלבנון.
בניהול מדיניות חוץ אין מוסר אבסולוטי, אך חייבת להיות שאיפה לפעול לפי נורמות מוסריות מקובלות. כמי שעבד שנים רבות במשרד החוץ, אני משוכנע שזו הייתה שאיפתם של רוב רובם של קובעי מדיניות החוץ הישראלית ומבצעיה.
בטרם הוקם המשרד, הפעילות בנושא מדיניות החוץ רוכזה במחלקה המדינית שלהסוכנות היהודית, בראשה עמדמשה שרת, לימים שר החוץ הראשון. ההחלטה על הקמת משרד החוץ נפלה בקיץ 1946 בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית בראשותדוד בן-גוריון ומשה שרת. מלאכת ההקמה הוטלה על ד"רולטר איתן, דובר הסוכנות והמנכ"ל העתידי של המשרד. איתן הקים באותה שנה אתהמוסד להשתלמות שליד המחלקה המדינית. מוסד זה נועד להכשיר פקידים בכירים בשירות המדינה ובמשרד החוץ לכשיקום. תפקיד המוסד היה לחנך את בוגריו לתחום המגעים והקשרים עם גורמי חוץ. ב-30 בינואר 1948 העבירו חניכי המוסד הצעה להקמת משרד החוץ העתידי של ישראל לעיונו של שרת. אף על פי שלא התקיים דיון על המסמך בסוכנות ולא התקבלה החלטה עליו, עם הכרזת המדינה, הוקם משרד החוץ על פי התוכנית.[2] בראשית ימי המדינה שכן משרד החוץ בתל אביב-יפו, גם לאחר שמשרדי ממשלה רבים עברו לירושלים. שר החוץ, משה שרת, חשש שמעבר משרד החוץ לירושלים, בניגוד להחלטותהאומות המאוחדות, עלול לקומם אתמדינות העולם.[3]
במהלך 1952 עבר משרד החוץ לירושלים, לבתי הכפר הערבי הנטוששייח' באדר, עד אז שוכנו במקום עולים חדשים שפונו מהבתים. בשטח הריק בין בתי הכפר הוקמו במהירות 25 מבנים נוספים, חד קומתיים, בבנייה טרומית, ששימשו בנוסף למשרד החוץ גם כמשרדים לרשות הפיתוח,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדי ממשלה נוספים.[4]
ערך מורחב –שירות החוץ הישראלי
שירות החוץ מורכב מסגל העובדים הדיפלומטים, הממלאים תפקידים מדיניים, מינהליים וקונסולריים בנציגויות ובמטה המשרד בירושלים. התפיסה המונחת בבסיסו היא של שירות חוץ מקצועי ולא פוליטי. השירות נחלק לשניים:
עובדי המשרד שאינם חלק משירות החוץ שייכים לדירוג האחיד בשירות המדינה (השירות המינהלי) או מועסקים בחוזי העסקה אישיים.הנהלים וההוראות הנוגעים לשירות החוץ מאוגדים בתקנון שירות החוץ, המתפרסם על ידי הנהלת המשרד. התקנון הנוכחי נכנס לתוקף ב-1 במרץ 2004 והוא מתעדכן מעת לעת. התקנון נפתח בקוד האתי של משרד החוץ, המפרט את הערכים והנורמות המצופים מאנשי שירות החוץ.
.jpg)
עבודת משרד החוץ מחייבת מבנה וארגון שונים של כח אדם מאלה של יתר משרדי הממשלה. על פי הסדרים בין הנהלת המשרד לוועד העובדים ולנציבות שירות המדינה, נקבע כי בשירות המדיני ובשירות החוץ המנהלי לא ימונו עובדים למשרות בישראל ומחוצה לה על פי מכרזים פנימיים, כנהוג בשאר משרדי הממשלה, אלא בידי ועדות מינויים של המשרד (ועדת מינויים לראשי נציגויות,ועדת מינויים עליונה וועדת מינויים שנייה). עם זאת, הממשלה יכולה למנות, על פי המלצת שר החוץ וחוות דעת נוספת של ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה, 11 ראשי נציגויות דיפלומטיות. מינויים אלה פטורים ממכרז פומבי ואינם נדונים בוועדות המינויים של המשרד.
ועדת המינויים לראשי נציגויות מחליטה על מינויים לראשי נציגויות (שגרירים וקונסולים כלליים) בכפוף לאישור הממשלה,ועדת המינויים העליונה מחליטה על מינויי סמנכ"לים וראשי אגפים.ועדת המינויים השנייה מחליטה על מינויים בדרגות נמוכות יותר: עד ראש חטיבה בישראל ועד ציר מחוץ לישראל, ובנוסף היא מחליטה גם על קידום עובדים – העלאה בדרגה או מעבר של עובד משירות לשירות. התקנון קובע ששיבוץ עובד בתפקיד או העברתו לתפקיד אחר טעונים אישורה של ועדת המינויים המתאימה.[5]
ערך מורחב –נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם
משרד החוץ מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחותדיפלומטיות, מתוכן כשמוניםשגרירויות, כעשריםקונסוליות כלליות ומשרדי ייצוג וחמש משלחות מיוחדות. בשל העובדה שלישראליחסים דיפלומטיים עם כ-160 מדינות, רבות מהשגרירויותמואמנות ליותר ממדינה אחת. בנוסף, לישראל כעשרה שגרירים ניידים היושבים בירושלים ומואמנים למדינות שונות ברחבי העולם.
הנציגויות מופקדות על הידוק הקשרים בין ארץ השרות למדינת ישראל במישור המדיני, הכלכלי, ההסברתי, התרבותי והמדעי על פי מדיניות המשרד. בנוסף, עליהן להביא בפני הגורמים הממשלתיים הבכירים בארצות הכהונה את קווי המדיניות הישראלית בתחומים השונים. גודלן של הנציגויות משתנה ממדינה למדינה: בנציגויות גדולות עשויים לשרת שליחים רבים, הכולליםדיפלומטים מקצועיים לצדנספחים ביטחוניים ומסחריים, נספחי משטרה, תיירות, חקלאות ועוד. בנציגויות קטנות, לעומת זאת, משרתים לרוב 2–3 דיפלומטים, הממלאים את מגוון התפקידים הקשורים לעבודת הנציגות. ראשי הנציגויות, הנושאים באחריות הכוללת לעבודת הנציגות, כפופים למטה משרד החוץ ומדווחים לו על פעולותיהם.
אחראי תחומי הטיפול הקונסולריים עליהם מופקד משרד החוץ: החל בהענקת שירות לאזרחי ישראל בארץ; דרך הקשר עם גופים ומוסדות ישראליים וזרים בישראל ובחו"ל, וכן הקשר עם נציגויות זרות וארגונים בין-לאומיים בארץ; וכלה בניהול המערך הקונסולרי של המדינה בנציגויות ישראל הפזורות בחוץ-לארץ.
אחראית על פעילות הקונסולים ועובדי המדורים הקונסולריים בחוץ לארץ. המחלקה מופקדת, בין היתר, על תיאום וקישור בין הנציגויות בחו"ל לגורמים בארץ בתחומים שבאחריות משרד הפנים, צבא, הסוכנות היהודית ועוד.
המחלקה מופקדת על הכשרת היוצאים לחוץ לארץ לכהן במדורים הקונסולריים (קונסולים, עובדים מקומיים, ישראלים וזרים), ביקורי מטה בנציגויות ומתן הדרכה שוטפת במקום.
המחלקה מופקדת על ניפוק דרכונים ישראליים רשמיים (דיפלומטי ושירות) ולהשגת אשרות רשמיות ליוצאים לשליחות בחוץ לארץ ולנוסעים בדרכונים רשמיים. המחלקה עוסקת באימות (כולל "אפוסטיל") של מסמכים ציבוריים, לא נוטריוניים, המיועדים לשימוש בחוץ לארץ ובניפוק תעודות של משרד הפנים לאזרחים ישראלים בחוץ לארץ. המחלקה אחראית גם על הענקת אשרות רשמיות לדיפלומטים זרים המשרתים בארץ ולעובדי משק בית זרים המועסקים אצל הדיפלומטים בארץ.
מופקדת על סיוע לישראלים בחוץ לארץ, במתן מידע מוקדם ואזהרות נסיעה על אזורים שונים בעולם, ובסיוע לישראלים במצוקה. כמו-כן, עוסקת המחלקה בכל הנוגע לטיפול הקונסולרי בעצירים ואסירים ישראלים בחו"ל.
מופקדת על הקשר עם הנציגויות הזרות בארץ ואחראית על התאום והקישור למול הגופים הממסדיים בישראל.
מפקחת ומבקרת את פעילות האגף לעניינים קונסולריים במשרד החוץ ואת פעילות הקונסולים והעובדים במדורים הקונסולריים בחו"ל. בנוסף, אמונה המחלקה על הטיפול בפניות ותלונות הציבור בנושאים קונסולריים ומקדמת את תחום שיפור השרות ללקוחות במדורים הקונסולריים בחו"ל.
נציג משרד החוץ ברשות האוכלוסין וההגירה טיפול בסוגיות של מדיניות בין משרד החוץ ורשות האוכלוסין, ניתוח נהלים של רשות האוכלוסין והתאמתם למציאות בנציגויות ישראל בחו"ל וגישור ותיאום בין עובדי לשכות רשות האוכלוסין והקונסולים בחו"ל. בנוסף לכך הנציג חבר בוועדה ההומניטרית ובוועדה למשתלמים בחקלאות ומטפל במגוון רחב של מקרים פרטניים מורכבים או מעוכבים בהם נדרש תיאום צמוד בין משרד החוץ לרשות האוכלוסין.
מסגרת הפעילות של האגפים הללו מבוססת על חלוקה גאוגרפית. כל אגף מרכז את הפעילות הנמצאת בתחום אחריותו הגאוגרפית. קיימים שבעה אגפים ולהם מספר מחלקות המייצגות חלוקת משנה גאוגרפית. כל אגף אחראי לפעילות המדינית הנערכת במדינות אשר בתחום עיסוקו, פעילות המתבצעת על ידיהשגרירויות והקונסוליות.
אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל בצפון אמריקה ומתמקד במגזרי הממשל, בקונגרס בוושינגטון וביחסים עם המדינות הנפרדות באמריקה (באמצעות הקונסוליות הכלליות ברחביארצות הברית) ובתיאום עם משרדי ממשלת ישראל (בעיקר לשכת ראש הממשלה ומשרדי הביטחון והאוצר). מחלקת צפון אמריקה מופקדת גם על מערכת היחסים של ישראל עם קנדה ומקיימת קשר שוטף עם השגרירות באוטווה ועם שתי הקונסוליות הכלליות בטורונטו ובמונטריאול.
אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב אסיה והפאסיפיק, כולל מדינות חשובות כמו סין, יפן, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינותדרום-מזרח אסיה. האגף פועל לשפר ולהעמיק את שיתוף הפעולה המדיני, הכלכלי, התרבותי והטכנולוגי בין ישראל למדינות אסיה והפאסיפיק, תוך הדגשת החשיבות האסטרטגית של יחסים אלו לקידום האינטרסים של מדינת ישראל באזור.
אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב מרכז אסיה וכל המדינות שנכללו בעבר בברית המועצות, ובראשן רוסיה, נכללות באגף אירו אסיה, למעט שלוש (ליטא, לטביה ואסטוניה) שהצטרפו מאז לאיחוד האירופי. האגף פועל לשפר ולהעמיק את שיתוף הפעולה המדיני, הכלכלי, התרבותי והטכנולוגי בין ישראל למדינות מרכז אסיה והבלקן, תוך הדגשת החשיבות האסטרטגית של יחסים אלו לקידום האינטרסים של מדינת ישראל באזור.
מופקד על המשא ומתן המולטילטרלי בין ישראל למדינות ערב, על תיאום עם משרדי הממשלה בנושא המשא ומתן הבילטרלי, על הובלה ועל ריכוז ותיאום הפעילות במסלול הרב-צדדי. כמו כן עוסק האגף בטיפוח תהליך הנורמליזציה עם העולם הערבי, והוא מופקד על מחקר וגיבוש יחסים בילטרליים עתידיים עם כלל מדינות ערב. האגף מתאם את פעולות המשרד עם משרדי ממשלה אחרים בנושאי ירושלים ומתאם את פעולות קבוצות העבודה לניהול המשא ומתן בענייני מים, פליטים, פיתוח כלכלי, בקרת נשק ואיכות הסביבה.
מופקד על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם 47 מדינות אפריקה שמדרום לסהרה. האגף מקדם את היחסים המדיניים עם מדינות אלו, אחראי על הפעלת 11 שגרירויות ישראל הנמצאות ביבשת ומתאם ומתכלל את עבודת אגפי משרד החוץ השונים הפעילים באפריקה, ביניהם אגפי כלכלה, מש"ב ואסטרטגית.
אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב אמריקה הדרומית, מקסיקו, וכן מדינות מרכז אמריקה.
אחראי על הייצוג הישראלי וקידום יחסי ישראל עם ארגון האו"ם על שלוחותיו השונות. תפקידו המרכזי של האגף הוא גיוס תמיכה בין-לאומית בעמדות ובמהלכים מדיניים של ממשלת ישראל בזירה בין-לאומית, בלימת מהלכים פלסטינים וערביים כנגד ישראל בזירת האו"ם, והפסקת האפליה ביחס לישראל באו"ם.
אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב מרכז ומערב אירופה. האגף מחולק לארבע מחלקות:
האגף אחראי על המאמץ המנוהל באמצעות מטה משרד החוץ והנציגויות לקדם בזירה הציבורית והתקשורתית את מגוון האינטרסים המדיניים, ביטחוניים וכלכליים של מדינת ישראל.
גוף מקצועי הפועל מול מערכות תקשורת ועיתונאים בישראל ובמדינות העולם. פעול ישירות מהמטה ובאמצעות נציגויות ישראל בחוץ לארץ.
אמונה על הובלת הפעילות הדיגיטלית של משרד החוץ, שבמרכזה תפעול הנכסים הדיגיטליים של המשרד, חיזוקם ומינופם, בשרות יעדי המשרד המדיניים, הדיפלומטים והמיתוגיים.
אמונה על איתור והפקת תכנים ותוצרים כתובים, ויזואליים ואלקטרוניים לשימושים של הדיפלומטיה הציבורית והדיגיטלית לטובת נציגויות ישראל בחוץ לארץ כמו גם עבור ציבורי יעד ספציפיים והקהל הרחב.
אחראית על הובלת אסטרטגיית ההסברה לטווח הבינוני והארוך, הנחלתה לגורמי המשרד, לנציגויות ולגופים נוספים. המחלקה עובדת מול ועם גופים חוץ ממשלתיים במטרה לקדם את תדמית ישראל מול קהלי יעד נבחרים בחוץ לארץ.
עוסקת בהקמת פרויקטים רוחביים ובניית תוכניות פעולה ארוכות טווח בדיפלומטיה ציבורית. בתוך כך אחראית על ליווי ובקרה של פרויקטים ותוכניות פעולה.
מובילה קידום נרטיב ישראלי-ממסדי המדגיש ערכי שוויון וצדק המתכתב עם השיח הערכי הבין-לאומי, תוך חיזוק מעורבות משרד החוץ בפעילותה החברתית הענפה של הממסד הישראלי.
מופקדת על יצוא התרבות וטיפוח קשרי תרבות בין היצירה הישראלית לעולם. עיקר פעילותנו הוא תיווך בין היצירה הישראלית ועולם התרבות ברחבי העולם, תיווך בין האמנים שלנו להיכלי התרבות והפסטיבלים ברחבי העולם, בדרך כלל דרך ובעזרת נציגויות ישראל הפרושות ברחבי הגלובוס.
מופקדת על ההיבטים המדיניים של יחסי מדינת ישראל עם התפוצה היהודית בכל מקום, ועל המאבק באנטישמיות בכלים המדיניים של מדינת ישראל. בנוסף, מנהלת את הקשר של משרד החוץ עם הארגונים היהודים המרכזיים ברחבי תבל ועם מנהיגות הזרמים ביהדות בצפון אמריקה. כמו כן, מקדמת פיתוח מנהיגות יהודית צעירה בקהילות היהודיות באמצעות קורסים ומסגרות הכשרה, ופועלת לקדם באמצעות נציגויות ישראל את נרטיב הפליטות של הקהילות היהודיות מארצות ערב.
עוסק בסוגיות מדיניות-ביטחוניות מרכזיות העומדות על סדר היום הלאומי. בין תחומי העשייה של האגף ניתן למנות את מכלול המאמצים המדיניים לסיכול הגרעין הצבאי האיראני, קידום האינטרסים הביטחוניים של ישראל במסגרות בין-לאומיות העוסקות בבקרת נשק ומניעת פרוליפרציה של נשק קונבנציונלי ובלתי קונבנציונלי, מאמצים לשימור העליונות האסטרטגית של ישראל ומניעת בידודה בהקשרי פירוז מדיני, סיכול מדיני בתחומי המאבק בטרור בדגש על חמאס וחזבאללה וקידום קשרים מדיניים בתחום הסייבר. כן עוסק האגף, כחלק מחוק הפיקוח על הייצוא, גם במתן היתרי שיווק ורישיונות יצוא של נשק ישראלי לחו"ל.
הגורם המנחה והמוביל את הדיפלומטיה הכלכלית של משרד החוץ. אחראי על ניהול והכוונה של מדיניות החוץ הכלכלית הישראלית, מרכז את הטיפול במגוון הנושאים הכלכליים הבין-לאומיים ברמה הבילטרלית, האזורית והגלובלית, מול ארגונים כלכליים בין-לאומיים ובכללם ה־OECD.
המערך הטכנולוגי יוזם ומחדש אשר מציב את המשרד בחזית הידע והקדמה במטרה לתרום להעצמת יכולותיו בביצוע אפקטיבי של משימותיו, תוך שימוש בפתרונות תקשוב מתקדמים.
אחראית על פיתוח ותחזוקת מערכות המידע במשרד החוץ. המערכות תומכות בעשייה המדינית והמנהלית של יחידות המשרד במגוון סביבות עבודה.
אחראית על תעבורת המברקים בכל ערוצי התקשורת בארץ ובחו"ל, הפצה וניתוב המברקים המבוסס על מערך נוהלי תפוצה, גיוס והכשרה של עובדי קשר בנציגויות, בקרה אפיון וניטור תקלות.
המחלקה אחראית על יישום מדיניות אבטחת המידע במערכות המידע אשר הנקבעת על ידי ממונה הגנה בסייבר.
אחראית על ניהול, ארגון, ושימור המידע והידע הארגוני במשרד החוץ ובנציגויות ישראל ברחבי העולם ועל הטמעת הנחיות גנזך המדינה בארכיון האלקטרוני ובארכיון הפיזי.
אחראית על הקמה פיתוח ותחזוקה של תשתיות תקשורת אקטיביות ופסיביות, בראייה של ארגון גלובאלי ובמתן תמיכה מתמשכת.
המחלקה תומכת, מטפלת ופותרת תקלות מחשב לצד ביצוע מטלות ומשימות נקודתיות ורוחביות.
מטפלת בתקציב וחלוקתו למטלות השונות, חוזים והתקשרויות ובמנהל התקין להוצאתו. כמו כן, אחראית המחלקה על ביצוע רכש ולוגיסטיקה בהיבטי תקשוב, גיוס וטיפול במשאבי אנוש ממיקור חוץ.
אמונה על נושאי התקשוב בנציגויות ישראל בחוץ לארץ בהיבטים של אפיון התשתית בנציגויות חדשות, התקנת הציוד, תחזוקה ושדרוג מערכות. בנוסף, עוסקת המחלקה בפיתוח מערכות חדשות, תמיכה בתקלות באמצעות מוקד סיוע וביקורים תקופתיים בנציגויות.
.jpg)
גוף החשיבה והתכנון האסטרטגי במשרד החוץ, שייעודו לבצע הערכת מצב אסטרטגית מקיפה, לבחון את משמעויותיה לישראל, לשרטט תרחישים אפשריים ולגבש חלופות למדיניות רצויה.
מופקדת ואחראית על ארגון ותיאום של הטקסים הרשמיים הקשורים לאישים רשמיים ממדינות זרות כגון ראשי מדינות, ראשי ממשלות, שרי חוץ ושרים אחרים בביקורים בישראל. היא מתאמת עם הלשכות ועם המשרדים הנוגעים בדבר את ביצוע האירועים והטקסים. הדבר אמור ביחס לביקוריהם הרשמיים בחוץ לארץ של נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר החוץ. בנוסף המחלקה אחראית לקיום קשר עם ראשי הנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות ועם עובדיהם וכן עם הנציגויות המיוחדות של מוסדות בין-לאומיים. כמו כן, מופקדת על פרסום הרשימה הדיפלומטית ועל הנפקת תעודות מיוחדות לסגל הדיפלומטי, הקונסולרי והמינהלי של הנציגויות הזרות ושל המוסדות הבין-לאומיים.
הבאת אורחים הוא אחד האמצעים היעילים להסברה ושכנוע בתנאים אופטימליים, גם לגבי אורחים רמי מעלה שהוזמנו במיוחד ביוזמת המשרד ונציגיו, גם בניצול שהותם של אורחים כאלה שבאו ביוזמתם שלהם ארצה... לפעולה זו אין תחליף וזאת משום שלא ניתן ליצור מחוץ לישראל את הרקע ואת התנאים להצגת הנושאים שלנו והסברתם.
—יהושע טריגור, סגן מנהל המחלקה 1978–1979, 1980–1981[6]
ערך מורחב –המרכז למחקר מדיני ערך מורחב –מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראלהמרכז לשיתוף פעולה בין-לאומי אמון על סיוע של מדינת ישראל למדינות מתפתחות בעולם, באמצעות הדרכה והכשרה, בישראל ומחוצה לה בתחומי החקלאות, הרפואה, החינוך ורווחה.
מעניק ייעוץ משפטי שוטף לגורמי המשרד והנציגויות, בין היתר, מייצגים את המדינה בפורומים בין-לאומיים, שותפים להליכי ליטיגציה בארץ ובחו"ל, מנהלים משא ומתן לכינון הסכמים בין-לאומיים ועוד. במסגרת עבודתם נוטלים נציגי האגף חלק פעיל בישיבות ממשלה, בוועדות הכנסת ובדיונים בבתי משפט, ועובדים בשיתוף פעולה עם המשפטנים בכל יתר משרדי הממשלה הרלוונטיים.
מופקד על ניהול כוח האדם, על הטיפול השוטף בעובדי משרד החוץ בארץ ובחוץ לארץ ועל הדרכת העובדים בארץ, לקראת נסיעה לחוץ לארץ ובמשך שירותם בחוץ לארץ. והיא מחולקת לשתי מחלקות וחטיבה אחת: מחלקת עובדים חו"ל, מחלקת עובדים פנים, וחטיבת הדרכה.
אגף כספים אחראי על ביצוע תקציב המשרד בהתאם לחוק. האגף מקיים פיקוח ומעקב על ביצוע תקין של העבודה הקשורה בהוצאות כספיות ומקיים מערכת חשבונות, בארץ ובחוץ לארץ, העונה על צורכי המשרד בכל הקשור לניהול חשבונות
מופקדת על מערכת בנושא פרט ורווחה של עובדי המשרד ובני משפחותיהם בארץ ובחוץ לארץ. החטיבה מטפלת בתהליכי הקליטה, השיגור, הפרט והרווחה הקשורים בשיגור עובדי המשרד ובני משפחותיהם לחוץ לארץ ובקליטתם בארץ בשובם, כגון: שיגור מטענים, כרטיסי טיסה, רישום לבתי הספר בארץ וכיוצ"ב.
מופקדת על נושאי נכסי המדינה בחוץ לארץ, הן בנדל"ן והן בנכסים אחרים.
מופקדת על מכלול נושאי הביטחון בארץ ובנציגויות בחוץ לארץ. היא פועלת בהתאם להנחיות המקצועיות הניתנות על ידי שירות הביטחון הכללי.
מופקדת על ריכוז עבודת המטה, על איסוף ומיון הדרישות התקציביות מיחידות המשרד השונות ועל התאמתן לתוכניות העבודה של האגפים והנציגויות.
.jpg)
מרכז המצב של משרד החוץ משמש כמרכז שליטה, דיווח ותיאום במצבי שגרה וחירום. מרכז מצב מאויש ופעיל בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה ומסוגל לתת מענה ראשוני לפניות של גופים ואזרחים, בכל שעה. ערוך לפעילות במצבי שיגרה ובמצבי חירום ו/או משבר ופועל בשיתוף פעולה עם גופים רשמיים בארץ וברחבי העולם. ב-2011 באירועיתקיפת שגרירות ישראל בקהיר עקב ראש הממשלה בנימין נתניהו אחר השתלשלות האירועים וניהל את האירוע ממרכז המצב של משרד החוץ. ב-2017
ב-2022 עקב שר החוץ יאיר לפיד ממרכז המצב אחר פינוי האזרחים הישראלים, הדיפלומטים ומשפחותיהם מקייב עם פרוץמלחמת אוקראינה-רוסיה.
ב-2024 במהלךתקיפת אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם כדי לנהל ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.[7]
למרכז המצב תפקידי ופעילות שונה במצב חירום ושגרה:[8]
מרכז מצב במצבי שיגרה:
ערך מורחב –המרכז למחקר מדיניבשנת 1974 הוקם המרכז למחקר מדיני לאחר המלצתה שלועדת אגרנט לחזק את מסוגלותה של ישראל להערכות מדיניות אל מול ההערכות הביטחוניות של מחלקת המחקר שלאמ"ן. תפקידו של המרכז הוא לחקור היבטים מדיניים וכלכליים של יחסי החוץ של ישראל.
המרכז הוא יחידה עצמאית במשרד החוץ והוא מהווה גם חלק מקהיליית המודיעין הישראלית. היחידה מגייסת כוח-אדם מחוץ לעובדי המשרד. כיום, עוסק המרכז, בנוסף להיבטים מדיניים, גם בהיבטים אסטרטגיים וכלכליים, והוא מתייחס לאזורים גאוגרפיים מגוונים ולא רק למזרח התיכון וסביבתו.[9]
לפידוחמבקר המדינה לשנת 2006 הבוחן היבטים בפעילות משרד החוץ, קיים במשרד פיצול ארגוני רב במחלקות, ובה בעת חל גם גידול משמעותי במספר יחידותיו בשנים 2000–2005. הגידול במספר היחידות מגדיל את מספר המנהלים וסגניהם. לדעת המבקר, השינויים הללו, כשנבחן הקשר בין מבנה המשרד להשגת יעדיו, מעוררים חשש שמא הם נועדו למלא גם את הצרכים האישיים של העובדים בו, ולא את צרכיו הארגוניים של המשרד בלבד.[5]
בדו"ח שפרסםמבקר המדינה בשנת 2015 על ניהול כוח האדם במשרד החוץ, נמתחה ביקורת חריפה על כך שבשנים 2010–2014 משרד החוץ לא קלט צוערים חדשים בהתאם לצרכיו או בהתאם למספר העובדים שפרשו באותה תקופה, והעדיף תחת זאת לאייש את תקני שירות החוץ בעובדי השירות המינהלי, אשר חלק ניכר מהם אינו כשיר לשרת בנציגויות. הדו"ח מצטט את מסמכי הנהלת המשרד מהם עולה, כי קייםמחסור בצוערים הנובע מפערים בהיקף גיוס הצוערים שהחלו בשנת 2000 עקב יישום החלטותממשלה לקיצוץ כוח אדם בשירות המדינה.[10]
בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2020 נמתחה ביקורת על הפחתת תקציב המשרד בזמן שתקציב המדינה גדל וכן על ביזור נרחב של פעילויות החוץ למשרדי ממשלה אחרים.[11]
תחומי המשרד עברו עם השנים לאחריותם שלהמטה לביטחון לאומי,משרד התפוצות,המשרד לשיתוף פעולה אזורי והמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, תקציביו קוצצו ונסגרו מספר שגרירויות. בתוכנית "עוצמה בשעת מבחן" שפרסםמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון בשנת2019, נמתחה ביקורת על "הזנחה מתמשכת" של השירות המקצועי במשרד החוץ על ידי ראש הממשלהבנימין נתניהו.[12]
ערך מורחב –הנופלים בשירות החוץבגינת משרד החוץ נמצאת אנדרטה לזכרם של עובדי משרד החוץ שנפלו בעת מילוי תפקידם בשליחויות שונות מחוץ לישראל. מדי שנה, כיום לפנייום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נערך טקס ממלכתי לזכר הנופלים בשירות החוץ. מרביתם נרצחו בפעילויות טרור מכוונת נגד שגרירויות ישראל בעולם. הטקס נערך במעמד שר החוץ ובני משפחות הנופלים. הטקס נערך ביום שלפני יום הזיכרון מאחר שהנופלים בשירות החוץ אינם נחשבים כחללי פעולות האיבה.
יחידת הביטחון מופקדת על מכלול נושאי הביטחון בארץ ובנציגויות בחוץ לארץ. היא פועלת בהתאם להנחיות המקצועיות הניתנות על ידי שירות הביטחון הכללי.
המערך בנוי משתי יחידות:
תפקידי המערך:
בתחילתשנות ה-90 של המאה ה-20 הוחלט להקים בניין חדש למשרד החוץ במקום המתחם בשייח' באדר. בעיות במימון הפרויקט הביאו להחלטה לממן את הבנייה בעסקה סיבובית. אדמת מתחם משרד החוץ, תועבר לידי קבלן שיקים במקום שכונה מיוחדת לדיפלומטים זרים וישראלים, על פי התוכנית המקורית במקום היה אמור לקום גם בית ההארחה הרשמי של מדינת ישראל(דוגמת הבלייר האוס שבוואשינגטון) ושני בתי מלון עם 600 חדרים בסך הכול. בכסף ששולם בעבור אדמת מתחם משרד החוץ מומנה בנייתו של הבניין החדש.[15][16] בשנת 2003 עבר משרד החוץ לבנייו החדש שהוקם ומינהל מקרקעי ישראל החל בשיווק הקרקע במתחם.[17][18] חברתב. יאיר זכתה במכרז על רוב השטח, תמורת 435 מיליון שקל, והחלה בהקמת פרויקט "משכנות האומה" בשנת 2007.[19][20]
בשנת 2004, נבחר בניין משרד החוץ, בתחרות השנתית שעורךהמכון האמריקאי לאדריכלות (AIA) בשיתוף עם מגזין Business Week ו-Architectural Record, בין עשרת הבניינים הטובים בעולם לשנה זו. הבניין, בתכנון משרד האדריכלים הישראלי קולקר קולקר אפשטיין, בשיתוף האדריכל הקנדי אי.ג'י. דיאמונד.[21]
בשנת 2008 פורסם מחקר אשר בחן את הקשר בין אסתטיקה של משרד החוץ לבין יחסי הכוחות בין קבוצות העובדים בו.[22]
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
| מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) | סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | .jpg) | משה שרת (1894–1965) | מפא"י | 14 במאי 1948 | 19 ביוני 1956 | הזמנית | |
| הראשונה | |||||||
| השנייה | |||||||
| השלישית | |||||||
| הרביעית | |||||||
| החמישית | |||||||
| השישית | |||||||
| השביעית | |||||||
| 2 | .jpg) | גולדה מאיר (1898–1978) | 19 ביוני 1956 | 12 בינואר 1966 | |||
| השמינית | |||||||
| התשיעית | |||||||
| העשירית | |||||||
| האחת עשרה | |||||||
| השתים עשרה | |||||||
| המערך הראשון | |||||||
| 3 |  | אבא אבן (1915–2002) | 12 בינואר 1966 | 3 ביוני 1974 | השלוש עשרה | ||
| העבודה | |||||||
| המערך השני | |||||||
| הארבע עשרה | |||||||
| החמש עשרה | |||||||
| השש עשרה | |||||||
| 4 |  | יגאל אלון (1918–1980) | 3 ביוני 1974 | 20 ביוני 1977 | השבע עשרה | ||
| 5 | .jpg) | משה דיין (1915–1981) | עצמאי | 20 ביוני 1977 | 23 באוקטובר 1979 | השמונה עשרה | |
| 6 | .jpg) | ראש הממשלה (1913–1992) | הליכוד | 23 באוקטובר 1979 | 10 במרץ 1980 | ||
| 7 | .jpg) | יצחק שמיר (1915–2012) | 10 במרץ 1980 | 20 באוקטובר 1986 | |||
| התשע עשרה | |||||||
| העשרים | |||||||
| העשרים ואחת | |||||||
| 8 | .jpg) | שמעון פרס (1923–2016) | המערך השני | 20 באוקטובר 1986 | 22 בדצמבר 1988 | העשרים ושתיים | |
| 9 | .jpg) | משה ארנס (1925–2019) | הליכוד | 22 בדצמבר 1988 | 11 ביוני 1990 | העשרים ושלוש | |
| 10 | .jpg) | דוד לוי (1937–2024) | 11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | ||
| (8) | | שמעון פרס (1923–2016) | העבודה | 13 ביולי 1992 | 22 בנובמבר 1995 | העשרים וחמש | |
| 11 |  | אהוד ברק (1942–) | 22 בנובמבר 1995 | 18 ביוני 1996 | העשרים ושש | ||
| (10) | | דוד לוי (1937–2024) | הליכוד-גשר-צומת | 18 ביוני 1996 | 6 בינואר 1998 | העשרים ושבע | |
| 12 | .jpg) | ראש הממשלה (1949–) | הליכוד-גשר-צומת הליכוד | 6 בינואר 1998 | 13 באוקטובר 1998 | ||
| 13 | .jpg) | אריאל שרון (1928–2014) | הליכוד | 13 באוקטובר 1998 | 6 ביולי 1999 | ||
| (10) | | דוד לוי (1937–2024) | ישראל אחת גשר | 6 ביולי 1999 | 4 באוגוסט 2000 | העשרים ושמונה | |
| 14 | .jpg) | שלמה בן עמי (1943–) | ישראל אחת העבודה | 15 באוגוסט 2000 | 7 במרץ 2001 | ||
| (8) | | שמעון פרס (1923–2016) | עבודה-מימד העבודה | 7 במרץ 2001 | 2 בנובמבר 2002 | העשרים ותשע | |
| (12) | | בנימין נתניהו (1949–) | הליכוד | 6 בנובמבר 2002 | 28 בפברואר 2003 | ||
| 15 | .jpg) | סילבן שלום (1958–) | 28 בפברואר 2003 | 15 בינואר 2006 | השלושים | ||
| 16 |  | ציפי לבני (1958–) | קדימה | 18 בינואר 2006 | 31 במרץ 2009 | ||
| השלושים ואחת | |||||||
| 17 |  | אביגדור ליברמן (1958–) | ישראל ביתנו | 31 במרץ 2009 | 18 בדצמבר 2012 | השלושים ושתיים | |
| (12) | | ראש הממשלה (1949–) | הליכוד | 18 בדצמבר 2012 | 11 בנובמבר 2013 | ||
| הליכוד - ישראל ביתנו הליכוד | השלושים ושלוש | ||||||
| (17) | | אביגדור ליברמן (1958–) | 11 בנובמבר 2013 | 6 במאי 2015 | |||
| ישראל ביתנו | |||||||
| (12) | | ראש הממשלה (1949–) | הליכוד | 6 במאי 2015[23] | 17 בפברואר 2019 | ||
| השלושים וארבע | |||||||
| ישראל כ"ץ(ממלא מקום) | 17 בפברואר 2019 | 17 במאי 2019 | |||||
| 18 | .jpg) | ישראל כ"ץ (1958–) | 29 במאי 2019 | 17 במאי 2020 | |||
| 19 | _(cropped)_(cropped1).jpg) | גבי אשכנזי (1954–) | כחול לבן חוסן לישראל | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | השלושים וחמש | |
| 20 | _(cropped).jpg) | רה"מ/החלופי (1963–) | יש עתיד | 13 ביוני 2021 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים ושש | |
| 21 | .jpg) | אלי כהן (1972–) | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 | 1 בינואר 2024 | השלושים ושבע | |
| (18) | | ישראל כ"ץ (1955–) | 1 בינואר 2024 | 8 בנובמבר 2024 | |||
| 22 |  | גדעון סער (1966–) | הימין הממלכתי | 8 בנובמבר 2024 | מכהן | ||
מקום המדינה תפקיד שר החוץ אויש באופן רציף, אך תפקיד סגן שר החוץ נראה לציבור בפעם הראשונה בשנת1981, כשיהודה בן מאיר נבחר לכהן בתפקיד זה. בין השנים 2002–2009 לא כיהן סגן שר חוץ. האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה היאחברת הכנסת ציפי חוטובלי, שכיהנה בין השנים2015–2020 תחת רה"מ לשעברבנימין נתניהו שכיהן גם כשר החוץ. עם מינויה לתפקיד זה, החל פולמוס סביב המינוי בטענה כי חוטובלי היא שומרת נגיעה, ומתוקף תפקידה יהיה עליה ללחוץ ידיים של פוליטיקאים רבים מהעולם.
| מספר | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|
| 1 | ולטר איתן | 1948 | 1959 |
| 2 | יעקב צור | 1959 | 1960 |
| 3 | חיים יחיל | 1960 | 1964 |
| 4 | אריה לבבי | 1964 | 1967 |
| 5 | גדעון רפאל | 1967 | 1971 |
| 6 | מרדכי גזית | 1972 | 1973 |
| 7 | אברהם קדרון | 1973 | 1976 |
| 8 | שלמה אבינרי | 1976 | 1977 |
| 9 | אפרים עברון | 1977 | 1978 |
| 10 | יוסף צ'חנובר | 1978 | 1980 |
| 11 | דוד קמחי | 1980 | 1986 |
| 12 | אברהם טמיר | 1986 | 1988 |
| 13 | יוסי ביילין ("מנכ"ל מדיני") | 1986 | 1988 |
| 14 | ראובן מרחב | 1988 | 1991 |
| 15 | יוסף הדס | 1991 | 1993 |
| 16 | אורי סביר | 1993 | 1996 |
| 17 | איתן בנצור | 1996 | 2000 |
| 18 | אלון ליאל | 2000 | 2001 |
| 19 | אבי גיל | 2001 | 2002 |
| 20 | יואב בירן | 2002 | 2004 |
| 21 | רון פרושאור | 2004 | 2006 |
| 22 | אהרון אברמוביץ' | 2006 | 2009 |
| 23 | יוסי גל | 2009 | 2011 |
| 24 | רפאל ברק | 2011 | 2013 |
| 25 | ניסים בן שטרית | 2013 | 2015 |
| 26 | דורי גולד | 2015 | 2016 |
| 27 | יובל רותם | 2016 | 2020 |
| 28 | אלון אושפיז | 2020 | 2023 |
| 29 | רונן לוי | 2023 | 2024 |
| 30 | קובי בליטשטיין | 2024 | 2024 |
| 31 | עדן בר-טל | 2024 | מכהן |
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:משרד החוץ |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:משרד החוץ |
אתר האינטרנט הרשמי של משרד החוץ(בעברית, באנגלית, בערבית, ברוסית, בספרדית ובצרפתית)
משרד החוץ, ברשת החברתיתפייסבוק
משרד החוץ, ברשת החברתיתאקס (טוויטר)
משרד החוץ, ביישוםטלגרם
משרד החוץ, ברשת החברתיתאינסטגרם
משרד החוץ, ברשת החברתיתLinkedIn
משרד החוץ, סרטונים בערוץ היוטיוב
משרד החוץ, באתרפליקר
ישראל, משרד החוץ, דף שער בספרייה הלאומית
משרד החוץ 24/7 - בערוץ היוטיוב של משרד החוץמאחורי הקלעים: משרד החוץ נערך לארח משלחות מכל העולם אשר הגיעו להלווית שמעון פרס ז"ל - בערוץ היוטיוב של משרד החוץ
אביבה רז-שכטר, משרד החוץ והמאבק באנטישמיות, באתרהערוץ האקדמי, 30 באפריל 2008
ראשיתו של שירות החוץ, באתרכאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 בנובמבר 2021, במסגרת הסכת עולמי עםיצחק נוי, 7 בנובמבר 2021
צבי בר-נר,החוץ הוזנח והוחלש. ואז הגיעה המפולת, באתרTheMarker, 19 בספטמבר 2025| מנכ"לימשרד החוץ | ||
|---|---|---|
|
| סגני שרי החוץ בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
.jpg)
.jpg)
.png)
.jpg)
