Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

משרד החוץ

קואורדינטות:31°46′57″N35°12′06″E / 31.782596°N 35.201719°E /31.782596; 35.201719
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק במשרד החוץ הישראלי. אם התכוונתם למשרדי חוץ באופן כללי, ראומשרד חוץ.
משרד החוץ
חזית המשרד
חזית המשרד
מידע כללי
מדינהישראלעריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוטישראלעריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות אםממשלת ישראלעריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה1948
ממשלהממשלת ישראל
שרגדעון סער
תאריך כניסה8 בנובמבר2024
מנהלגדעון סערעריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"לעדן בר-טל
מטה מרכזיירושלים
www.mfa.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בניין משרד החוץ החדש בקריית הממשלה בירושלים. בקדמת התמונה, קרוב לכביש. מאחוריו, באלכסון, בנייןבנק ישראל
לוח זיכרון ברחבת הכניסה הראשית לזכרו שלאבא אבן

משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה – המשרד מטפל בניהוליחסיה הבין-לאומיים של המדינה. המשרד מייצג את המדינה בפני ממשלות זרות וארגונים בין-לאומיים; שוקד על קידום קשרי הכלכלה, התרבות והמדע, ומקדם את שיתוף הפעולה עם ארצות מתפתחות. המשרד גם משמש ככלי מרכזי בטיפוח הקשרים עם הקהילות היהודיות בתפוצות. המשרד פועל בכמה מוקדים, דרך המשרד הראשי הממוקם בקריית הלאום בירושלים, ודרךנציגויות ישראל מחוץ לישראל,שגרירויות וקונסוליות.

בראש המשרד עומדשר החוץ, והוא האחראי על הניהול התקין של המשרד, ועל ביצוע מדיניות החוץ של הממשלה. בעיצוב וגיבוש של מדיניות החוץ יש השפעה רבה לראש הממשלה (השפעה רבה מהשפעתו על משרדי ממשלה אחרים), ולעיתים מבצע ראש הממשלה מהלכים מדיניים חשובים באופן עצמאי, או תוך שיתוף מזערי של משרד החוץ.

משרד החוץ אמון גם על ההסברה ויצירת תדמית חיובית למדינת ישראל. בעקבות אירועיהאינתיפאדה השנייה והמלחמה על ההסברה בתקשורת, נמתחה ביקורת על תפקודו של מערך ההסברה במשרד החוץ.

משרד החוץ הישראלי נוהג לסייע לישראלים השוהים מחוץ לישראל ונקלעים למצוקה בשלאסון טבע, תאונה או מלחמה. במקרים כאלה מקים משרד החוץ חדר מצב ומעדכן את משפחותיהם בישראל.

רחבת הכניסה הראשית קרויה על שםאבא אבן.

שר החוץ

[עריכת קוד מקור |עריכה]

שר החוץ הוא העומד בראש משרד החוץ. תפקידו הוא לייצג אתממשלת ישראל בעולם וליישם את מדיניות החוץ שהיא מתווה. מאחר שראש הממשלה הוא גורם מרכזי בקביעת מדיניות החוץ, נתפש שר החוץ כמייצג אותו אישית, במיוחד בעת שהוא נפגש עם שרים וראשי מדינות זרים. כפועל יוצא ממבנה המשטר בישראל (ממשלה הנשענת עלקואליציהרב-מפלגתית), נהנה שר החוץ מחופש פעולה רחב, והדבר גורם לעיתים לחוסר אחידות בניהול מדיניות החוץ: מחד, שר החוץ עלול לחרוג מן המדיניות הממשלתית המוצהרת. מאידך, ראש הממשלה יכול לעקוף מצב זה, הן באמצעות פניה ישירה לנציגים הדיפלומטיים מחוץ לישראל (בפרט שגריר ישראל בארצות הברית), והן באמצעות שימוש בגורמים אחרים לייצוג ראש הממשלה (שרים אחרים או שליחים אישיים).

שר החוץ נדרש להיות דמות ייצוגית של ישראל בתחומה ומחוצה לה, וכ"דיפלומט הראשון של ישראל" הוא מרבה לייצג את ישראל ועמדותיה בכנסים, פגישות אישיות ופגישות פסגה, שבהם נוכחים אישים בכירים מעצבי מדיניות ודעת קהל.

בהיותו אחד התפקידים הבכירים בממשלה, תיק שר החוץ היה בשליטתן הכמעט-בלעדית של שתי מפלגות השלטון הגדולות:העבודה (על גלגוליה השונים) והליכוד. רבים מאלה שכיהנו בתפקיד שר החוץ כיהנו גם כראש ממשלת ישראל בתקופה אחרת בחייהם.

כחלק מהיותו אחד משבעת סמלי השלטון שר החוץ מאובטח בידיהיחידה הממלכתית לאבטחת אישים שלשירות הביטחון הכללי.

שר החוץ הראשון של ישראל היהמשה שרת, מטעם מפלגתמפא״י, והשר הנוכחי הואגדעון סער מטעם מפלגתהימין הממלכתי.

מטה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לשכתו של שר החוץ מורכבת מעובדים במשרות אמון ומעובדים מקצועיים. הראשונים אינם עובדים מן המניין של המשרד, וכל שר חוץ רשאי למנות אותם על פי שיקוליו. העובדים המקצועיים הם העובדים הקבועים של משרד החוץ, והם אמונים על ביצוע העבודה השוטפת בלשכה.

ועדות שרים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

שר החוץ נחשב לאחד מהשרים הבכירים בממשלת ישראל וכתוצאה מכך הוא חבר בוועדות שרים:

שיקולים של מוסר במדיניות המשרד

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –יחסי החוץ של ישראל

למשרד החוץ תפקיד מכריע בכינון יחסים דיפלומטים עם מדינות בעולם, הידוקם ושימורם. תפקיד זה מוטל על אגפיו השונים של המשרד, אך נשען על שרי החוץ ושגרירי ישראל כגורמי מפתח. כפי שמלמד העבר, ובכל אימת שהלה מייצגים את ישראל בעולם, הם פועלים לחזק ולהעמיק את קשריה של ישראל, עם מדינות שיש לישראל עימן יחסים דיפלומטים קיימים או עם מדינות איתן טרם הוכשרו היחסים. החלטותיהן של מדינות לניתוק או הגבלת היחסים הדיפלומטים עם ישראל נובעים ממניעים שונים, אידאולוגיים, ביטחוניים, כלכליים ודתיים. לאור זאת, אפשר לתמרן את מדיניותו של משרד החוץ לפעול באפיקים שונים, כדי "לשכנע" את אותן המדינות בתועלת שבקיום יחסים משותפים או בקיומם של אינטרסים משותפים. יחסים בין מדינתיים של ישראל עם מדינות המבוססים על יחסי מסחר, מכירת נשק, טכנולוגיה וכיוצא בזה תורמים אף הם לחיזוק היחסים.

עם זאת, ישנם קווים אדומים מוסריים בביצוע מדיניות החוץ, עליהם ישראל איננה מוכנה לעבור, אף על פי שהם פוגעים במטרותיה הבין-לאומיות. מספר פעמים סירבה ישראל, בלחצם של נציגי משרד החוץ, למכור ולהעביר נשק אל גופים שונים בעולם, למשל לניקרגואה ולאל סלוודור. בשנות השמונים ניסה להימנע משרד החוץ מתמיכה פומבית במשטרי האפרטהייד באפריקה. שיקולים אלה של ישראל מסכנים ופוגעים ביחסיה הדיפלומטים עם מדינות שונות. אולם, שיקולים מוסריים שגויים עשויים אף הם להוביל להסתבכות ישראל בזירה הבין-לאומית, כפי שהיה במבצע שלום הגליל, כאשר ניסתה ישראל לסייע למיעוט הנוצרי להגן על עצמו בלבנון.

בניהול מדיניות חוץ אין מוסר אבסולוטי, אך חייבת להיות שאיפה לפעול לפי נורמות מוסריות מקובלות. כמי שעבד שנים רבות במשרד החוץ, אני משוכנע שזו הייתה שאיפתם של רוב רובם של קובעי מדיניות החוץ הישראלית ומבצעיה.

דוד קמחי, מנכ"ל משרד החוץ 1980–1987[1]

הקמת המשרד

[עריכת קוד מקור |עריכה]
בניין משרד החוץ הישן בקריה בשנת 1950
מתחם משרד החוץ ובנייניי האומה בשנות ה-60. בתי הכפרשייח' באדר שימושו באותה עת את משרד החוץ, בין הבתים הערבים נבנו מבנים חד קומתיים בבנייה טרומית (בחלק העליון של התמונה).

בטרם הוקם המשרד, הפעילות בנושא מדיניות החוץ רוכזה במחלקה המדינית שלהסוכנות היהודית, בראשה עמדמשה שרת, לימים שר החוץ הראשון. ההחלטה על הקמת משרד החוץ נפלה בקיץ 1946 בישיבת הנהלת הסוכנות היהודית בראשותדוד בן-גוריון ומשה שרת. מלאכת ההקמה הוטלה על ד"רולטר איתן, דובר הסוכנות והמנכ"ל העתידי של המשרד. איתן הקים באותה שנה אתהמוסד להשתלמות שליד המחלקה המדינית. מוסד זה נועד להכשיר פקידים בכירים בשירות המדינה ובמשרד החוץ לכשיקום. תפקיד המוסד היה לחנך את בוגריו לתחום המגעים והקשרים עם גורמי חוץ. ב-30 בינואר 1948 העבירו חניכי המוסד הצעה להקמת משרד החוץ העתידי של ישראל לעיונו של שרת. אף על פי שלא התקיים דיון על המסמך בסוכנות ולא התקבלה החלטה עליו, עם הכרזת המדינה, הוקם משרד החוץ על פי התוכנית.[2] בראשית ימי המדינה שכן משרד החוץ בתל אביב-יפו, גם לאחר שמשרדי ממשלה רבים עברו לירושלים. שר החוץ, משה שרת, חשש שמעבר משרד החוץ לירושלים, בניגוד להחלטותהאומות המאוחדות, עלול לקומם אתמדינות העולם.[3]

במהלך 1952 עבר משרד החוץ לירושלים, לבתי הכפר הערבי הנטוששייח' באדר, עד אז שוכנו במקום עולים חדשים שפונו מהבתים. בשטח הריק בין בתי הכפר הוקמו במהירות 25 מבנים נוספים, חד קומתיים, בבנייה טרומית, ששימשו בנוסף למשרד החוץ גם כמשרדים לרשות הפיתוח,הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדי ממשלה נוספים.[4]

שירות החוץ

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –שירות החוץ הישראלי
כמה מאנשישירות החוץ הישראלי לדורותיו. שורה עליונה (מימין לשמאל):אריה לוין,יעקב הרצוג,קולט אביטל. שורה אמצעית:אסתר הרליץ,אבא אבן,אבי פרימור. שורה תחתונה:רון פרושאור,בליינש זבדיה,מיכאל קומיי.

שירות החוץ מורכב מסגל העובדים הדיפלומטים, הממלאים תפקידים מדיניים, מינהליים וקונסולריים בנציגויות ובמטה המשרד בירושלים. התפיסה המונחת בבסיסו היא של שירות חוץ מקצועי ולא פוליטי. השירות נחלק לשניים:

  • שירות החוץ המדיני – אמון על ניהול המגעים המדיניים עם נציגי ממשלות זרות וארגונים בין-לאומיים, פעילות בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, סיכול מדיני, דיפלומטיה כלכלית, קשרים בין-דתות ועם היהודים בתפוצות ועוד.
  • שירות החוץ המינהלי – אמון על ניהול ההיבטים האדמיניסטרטיביים בעבודת משרד החוץ וכן על השירות הקונסולרי.

עובדי המשרד שאינם חלק משירות החוץ שייכים לדירוג האחיד בשירות המדינה (השירות המינהלי) או מועסקים בחוזי העסקה אישיים.הנהלים וההוראות הנוגעים לשירות החוץ מאוגדים בתקנון שירות החוץ, המתפרסם על ידי הנהלת המשרד. התקנון הנוכחי נכנס לתוקף ב-1 במרץ 2004 והוא מתעדכן מעת לעת. התקנון נפתח בקוד האתי של משרד החוץ, המפרט את הערכים והנורמות המצופים מאנשי שירות החוץ.

אולם הכניסה של משרד החוץ

מינויים וקידום עובדים במשרד

[עריכת קוד מקור |עריכה]

עבודת משרד החוץ מחייבת מבנה וארגון שונים של כח אדם מאלה של יתר משרדי הממשלה. על פי הסדרים בין הנהלת המשרד לוועד העובדים ולנציבות שירות המדינה, נקבע כי בשירות המדיני ובשירות החוץ המנהלי לא ימונו עובדים למשרות בישראל ומחוצה לה על פי מכרזים פנימיים, כנהוג בשאר משרדי הממשלה, אלא בידי ועדות מינויים של המשרד (ועדת מינויים לראשי נציגויות,ועדת מינויים עליונה וועדת מינויים שנייה). עם זאת, הממשלה יכולה למנות, על פי המלצת שר החוץ וחוות דעת נוספת של ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה, 11 ראשי נציגויות דיפלומטיות. מינויים אלה פטורים ממכרז פומבי ואינם נדונים בוועדות המינויים של המשרד.

ועדת המינויים לראשי נציגויות מחליטה על מינויים לראשי נציגויות (שגרירים וקונסולים כלליים) בכפוף לאישור הממשלה,ועדת המינויים העליונה מחליטה על מינויי סמנכ"לים וראשי אגפים.ועדת המינויים השנייה מחליטה על מינויים בדרגות נמוכות יותר: עד ראש חטיבה בישראל ועד ציר מחוץ לישראל, ובנוסף היא מחליטה גם על קידום עובדים – העלאה בדרגה או מעבר של עובד משירות לשירות. התקנון קובע ששיבוץ עובד בתפקיד או העברתו לתפקיד אחר טעונים אישורה של ועדת המינויים המתאימה.[5]

מערך הנציגויות

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –נציגויות דיפלומטיות של ישראל בעולם
שגרירות ישראל בברלין

משרד החוץ מפעיל ברחבי העולם כמאה משלחותדיפלומטיות, מתוכן כשמוניםשגרירויות, כעשריםקונסוליות כלליות ומשרדי ייצוג וחמש משלחות מיוחדות. בשל העובדה שלישראליחסים דיפלומטיים עם כ-160 מדינות, רבות מהשגרירויותמואמנות ליותר ממדינה אחת. בנוסף, לישראל כעשרה שגרירים ניידים היושבים בירושלים ומואמנים למדינות שונות ברחבי העולם.

הנציגויות מופקדות על הידוק הקשרים בין ארץ השרות למדינת ישראל במישור המדיני, הכלכלי, ההסברתי, התרבותי והמדעי על פי מדיניות המשרד. בנוסף, עליהן להביא בפני הגורמים הממשלתיים הבכירים בארצות הכהונה את קווי המדיניות הישראלית בתחומים השונים. גודלן של הנציגויות משתנה ממדינה למדינה: בנציגויות גדולות עשויים לשרת שליחים רבים, הכולליםדיפלומטים מקצועיים לצדנספחים ביטחוניים ומסחריים, נספחי משטרה, תיירות, חקלאות ועוד. בנציגויות קטנות, לעומת זאת, משרתים לרוב 2–3 דיפלומטים, הממלאים את מגוון התפקידים הקשורים לעבודת הנציגות. ראשי הנציגויות, הנושאים באחריות הכוללת לעבודת הנציגות, כפופים למטה משרד החוץ ומדווחים לו על פעולותיהם.

מבנה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

האגף לעניינים קונסולריים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראי תחומי הטיפול הקונסולריים עליהם מופקד משרד החוץ: החל בהענקת שירות לאזרחי ישראל בארץ; דרך הקשר עם גופים ומוסדות ישראליים וזרים בישראל ובחו"ל, וכן הקשר עם נציגויות זרות וארגונים בין-לאומיים בארץ; וכלה בניהול המערך הקונסולרי של המדינה בנציגויות ישראל הפזורות בחוץ-לארץ.

המחלקה הקונסולרית המרחבית

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראית על פעילות הקונסולים ועובדי המדורים הקונסולריים בחוץ לארץ. המחלקה מופקדת, בין היתר, על תיאום וקישור בין הנציגויות בחו"ל לגורמים בארץ בתחומים שבאחריות משרד הפנים, צבא, הסוכנות היהודית ועוד.

מחלקת הדרכה ומחשוב

[עריכת קוד מקור |עריכה]

המחלקה מופקדת על הכשרת היוצאים לחוץ לארץ לכהן במדורים הקונסולריים (קונסולים, עובדים מקומיים, ישראלים וזרים), ביקורי מטה בנציגויות ומתן הדרכה שוטפת במקום.

מחלקת דרכונים רשמיים ואשרות רשמיות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

המחלקה מופקדת על ניפוק דרכונים ישראליים רשמיים (דיפלומטי ושירות) ולהשגת אשרות רשמיות ליוצאים לשליחות בחוץ לארץ ולנוסעים בדרכונים רשמיים. המחלקה עוסקת באימות (כולל "אפוסטיל") של מסמכים ציבוריים, לא נוטריוניים, המיועדים לשימוש בחוץ לארץ ובניפוק תעודות של משרד הפנים לאזרחים ישראלים בחוץ לארץ. המחלקה אחראית גם על הענקת אשרות רשמיות לדיפלומטים זרים המשרתים בארץ ולעובדי משק בית זרים המועסקים אצל הדיפלומטים בארץ.

מחלקת ישראלים בחוץ לארץ

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקדת על סיוע לישראלים בחוץ לארץ, במתן מידע מוקדם ואזהרות נסיעה על אזורים שונים בעולם, ובסיוע לישראלים במצוקה. כמו-כן, עוסקת המחלקה בכל הנוגע לטיפול הקונסולרי בעצירים ואסירים ישראלים בחו"ל.

מחלקת קשרי חוץ וזרים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקדת על הקשר עם הנציגויות הזרות בארץ ואחראית על התאום והקישור למול הגופים הממסדיים בישראל.

מחלקת פיקוח ובקרה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מפקחת ומבקרת את פעילות האגף לעניינים קונסולריים במשרד החוץ ואת פעילות הקונסולים והעובדים במדורים הקונסולריים בחו"ל. בנוסף, אמונה המחלקה על הטיפול בפניות ותלונות הציבור בנושאים קונסולריים ומקדמת את תחום שיפור השרות ללקוחות במדורים הקונסולריים בחו"ל.

נציג משרד החוץ במשרד הפנים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

נציג משרד החוץ ברשות האוכלוסין וההגירה טיפול בסוגיות של מדיניות בין משרד החוץ ורשות האוכלוסין, ניתוח נהלים של רשות האוכלוסין והתאמתם למציאות בנציגויות ישראל בחו"ל וגישור ותיאום בין עובדי לשכות רשות האוכלוסין והקונסולים בחו"ל. בנוסף לכך הנציג חבר בוועדה ההומניטרית ובוועדה למשתלמים בחקלאות ומטפל במגוון רחב של מקרים פרטניים מורכבים או מעוכבים בהם נדרש תיאום צמוד בין משרד החוץ לרשות האוכלוסין.

המערך המדיני-אסטרטגי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מסגרת הפעילות של האגפים הללו מבוססת על חלוקה גאוגרפית. כל אגף מרכז את הפעילות הנמצאת בתחום אחריותו הגאוגרפית. קיימים שבעה אגפים ולהם מספר מחלקות המייצגות חלוקת משנה גאוגרפית. כל אגף אחראי לפעילות המדינית הנערכת במדינות אשר בתחום עיסוקו, פעילות המתבצעת על ידיהשגרירויות והקונסוליות.

אגף צפון אמריקה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל בצפון אמריקה ומתמקד במגזרי הממשל, בקונגרס בוושינגטון וביחסים עם המדינות הנפרדות באמריקה (באמצעות הקונסוליות הכלליות ברחביארצות הברית) ובתיאום עם משרדי ממשלת ישראל (בעיקר לשכת ראש הממשלה ומשרדי הביטחון והאוצר). מחלקת צפון אמריקה מופקדת גם על מערכת היחסים של ישראל עם קנדה ומקיימת קשר שוטף עם השגרירות באוטווה ועם שתי הקונסוליות הכלליות בטורונטו ובמונטריאול.

אגף אסיה והפאסיפיק

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב אסיה והפאסיפיק, כולל מדינות חשובות כמו סין, יפן, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינותדרום-מזרח אסיה. האגף פועל לשפר ולהעמיק את שיתוף הפעולה המדיני, הכלכלי, התרבותי והטכנולוגי בין ישראל למדינות אסיה והפאסיפיק, תוך הדגשת החשיבות האסטרטגית של יחסים אלו לקידום האינטרסים של מדינת ישראל באזור.

אגף אירו-אסיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב מרכז אסיה וכל המדינות שנכללו בעבר בברית המועצות, ובראשן רוסיה, נכללות באגף אירו אסיה, למעט שלוש (ליטא, לטביה ואסטוניה) שהצטרפו מאז לאיחוד האירופי. האגף פועל לשפר ולהעמיק את שיתוף הפעולה המדיני, הכלכלי, התרבותי והטכנולוגי בין ישראל למדינות מרכז אסיה והבלקן, תוך הדגשת החשיבות האסטרטגית של יחסים אלו לקידום האינטרסים של מדינת ישראל באזור.

אגף שלום והמזרח התיכון

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקד על המשא ומתן המולטילטרלי בין ישראל למדינות ערב, על תיאום עם משרדי הממשלה בנושא המשא ומתן הבילטרלי, על הובלה ועל ריכוז ותיאום הפעילות במסלול הרב-צדדי. כמו כן עוסק האגף בטיפוח תהליך הנורמליזציה עם העולם הערבי, והוא מופקד על מחקר וגיבוש יחסים בילטרליים עתידיים עם כלל מדינות ערב. האגף מתאם את פעולות המשרד עם משרדי ממשלה אחרים בנושאי ירושלים ומתאם את פעולות קבוצות העבודה לניהול המשא ומתן בענייני מים, פליטים, פיתוח כלכלי, בקרת נשק ואיכות הסביבה.

אגף אפריקה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקד על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם 47 מדינות אפריקה שמדרום לסהרה. האגף מקדם את היחסים המדיניים עם מדינות אלו, אחראי על הפעלת 11 שגרירויות ישראל הנמצאות ביבשת ומתאם ומתכלל את עבודת אגפי משרד החוץ השונים הפעילים באפריקה, ביניהם אגפי כלכלה, מש"ב ואסטרטגית.

אגף אמריקה הלטינית והקריביים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב אמריקה הדרומית, מקסיקו, וכן מדינות מרכז אמריקה.

אגף האו"ם וארגונים בין-לאומיים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראי על הייצוג הישראלי וקידום יחסי ישראל עם ארגון האו"ם על שלוחותיו השונות. תפקידו המרכזי של האגף הוא גיוס תמיכה בין-לאומית בעמדות ובמהלכים מדיניים של ממשלת ישראל בזירה בין-לאומית, בלימת מהלכים פלסטינים וערביים כנגד ישראל בזירת האו"ם, והפסקת האפליה ביחס לישראל באו"ם.

אגף אירופה המערבית

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראי על ניהול וקידום יחסי החוץ של ישראל עם המדינות במרחב מרכז ומערב אירופה. האגף מחולק לארבע מחלקות:

  • מרכז אירופה – מופקדת על קשרים בילטרליים עם עשר המדינות הבאות: גרמניה, צרפת, בלגיה,שווייץ, הולנד, פולין, צ'כיה, הונגריה, סלובקיה ואוסטריה, שבהן מיוצגת ישראל על ידי שגרירים בנציגויות תושבות, ועם ארבע המדינות: סלובניה, לוקסמבורג, ליכטנשטיין ונסיכות מונקו שבהן מיוצגת ישראל על ידי שגרירים לא תושבים;
  • דרום אירופה – מופקדת על קשרים בילטרליים עם שמונה המדינות הבאות: בולגריה, רומניה, טורקיה, יוון, קפריסין, איטליה, ספרד ופורטוגל, שבכולן מיוצגת ישראל על ידי שגרירים בנציגויות תושבות, ועם שלוש מדינות נוספות: אנדורה, סן מרינו ומלטה, שבהן מיוצגת ישראל על ידי שגרירים לא תושבים.
  • צפון אירופה – מופקדת על קשרים בילטרליים עם המדינות הבאות: בריטניה, אירלנד, דנמרק, נורווגיה, שוודיה, לטביה, ליטא ופינלנד, שבהן מיוצגת ישראל על ידי שגרירים בנציגויות תושבות, ושתי מדינות: אסטוניה ואיסלנד, שבה מיוצגת ישראל על ידי שגריר לא תושב.
  • מחלקת ארגונים אירופאיים– אחראית על קידום היחסים הבילטרליים בין ישראל לשורה של ארגונים מולטילטרליים באירופה: האיחוד האירופי, נאט"ו, מועצת אירופה, ואבש"א.

אגף דיפלומטיה ציבורית

[עריכת קוד מקור |עריכה]

האגף אחראי על המאמץ המנוהל באמצעות מטה משרד החוץ והנציגויות לקדם בזירה הציבורית והתקשורתית את מגוון האינטרסים המדיניים, ביטחוניים וכלכליים של מדינת ישראל.

חטיבת הדוברות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

גוף מקצועי הפועל מול מערכות תקשורת ועיתונאים בישראל ובמדינות העולם. פעול ישירות מהמטה ובאמצעות נציגויות ישראל בחוץ לארץ.

מחלקת דיפלומטיה דיגיטלית

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אמונה על הובלת הפעילות הדיגיטלית של משרד החוץ, שבמרכזה תפעול הנכסים הדיגיטליים של המשרד, חיזוקם ומינופם, בשרות יעדי המשרד המדיניים, הדיפלומטים והמיתוגיים.

מחלקת מידע והפקה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אמונה על איתור והפקת תכנים ותוצרים כתובים, ויזואליים ואלקטרוניים לשימושים של הדיפלומטיה הציבורית והדיגיטלית לטובת נציגויות ישראל בחוץ לארץ כמו גם עבור ציבורי יעד ספציפיים והקהל הרחב.

מחלקת דיפלומטיה אזרחית

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראית על הובלת אסטרטגיית ההסברה לטווח הבינוני והארוך, הנחלתה לגורמי המשרד, לנציגויות ולגופים נוספים. המחלקה עובדת מול ועם גופים חוץ ממשלתיים במטרה לקדם את תדמית ישראל מול קהלי יעד נבחרים בחוץ לארץ.

מחלקת תכנון, פיתוח ופרויקטים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

עוסקת בהקמת פרויקטים רוחביים ובניית תוכניות פעולה ארוכות טווח בדיפלומטיה ציבורית. בתוך כך אחראית על ליווי ובקרה של פרויקטים ותוכניות פעולה.

מחלקת מדיניות אימפקט חברתי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מובילה קידום נרטיב ישראלי-ממסדי המדגיש ערכי שוויון וצדק המתכתב עם השיח הערכי הבין-לאומי, תוך חיזוק מעורבות משרד החוץ בפעילותה החברתית הענפה של הממסד הישראלי.

החטיבה לדיפלומטיה תרבותית

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקדת על יצוא התרבות וטיפוח קשרי תרבות בין היצירה הישראלית לעולם. עיקר פעילותנו הוא תיווך בין היצירה הישראלית ועולם התרבות ברחבי העולם, תיווך בין האמנים שלנו להיכלי התרבות והפסטיבלים ברחבי העולם, בדרך כלל דרך ובעזרת נציגויות ישראל הפרושות ברחבי הגלובוס.

חטיבת תפוצות ודתות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקדת על ההיבטים המדיניים של יחסי מדינת ישראל עם התפוצה היהודית בכל מקום, ועל המאבק באנטישמיות בכלים המדיניים של מדינת ישראל. בנוסף, מנהלת את הקשר של משרד החוץ עם הארגונים היהודים המרכזיים ברחבי תבל ועם מנהיגות הזרמים ביהדות בצפון אמריקה. כמו כן, מקדמת פיתוח מנהיגות יהודית צעירה בקהילות היהודיות באמצעות קורסים ומסגרות הכשרה, ופועלת לקדם באמצעות נציגויות ישראל את נרטיב הפליטות של הקהילות היהודיות מארצות ערב.

האגף לעניינים אסטרטגיים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

עוסק בסוגיות מדיניות-ביטחוניות מרכזיות העומדות על סדר היום הלאומי. בין תחומי העשייה של האגף ניתן למנות את מכלול המאמצים המדיניים לסיכול הגרעין הצבאי האיראני, קידום האינטרסים הביטחוניים של ישראל במסגרות בין-לאומיות העוסקות בבקרת נשק ומניעת פרוליפרציה של נשק קונבנציונלי ובלתי קונבנציונלי, מאמצים לשימור העליונות האסטרטגית של ישראל ומניעת בידודה בהקשרי פירוז מדיני, סיכול מדיני בתחומי המאבק בטרור בדגש על חמאס וחזבאללה וקידום קשרים מדיניים בתחום הסייבר. כן עוסק האגף, כחלק מחוק הפיקוח על הייצוא, גם במתן היתרי שיווק ורישיונות יצוא של נשק ישראלי לחו"ל.

אגף כלכלה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הגורם המנחה והמוביל את הדיפלומטיה הכלכלית של משרד החוץ. אחראי על ניהול והכוונה של מדיניות החוץ הכלכלית הישראלית, מרכז את הטיפול במגוון הנושאים הכלכליים הבין-לאומיים ברמה הבילטרלית, האזורית והגלובלית, מול ארגונים כלכליים בין-לאומיים ובכללם ה־OECD.

אגף התקשוב

[עריכת קוד מקור |עריכה]

המערך הטכנולוגי יוזם ומחדש אשר מציב את המשרד בחזית הידע והקדמה במטרה לתרום להעצמת יכולותיו בביצוע אפקטיבי של משימותיו, תוך שימוש בפתרונות תקשוב מתקדמים.

מחלקת מחשוב ומערכות מידע

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראית על פיתוח ותחזוקת מערכות המידע במשרד החוץ. המערכות תומכות בעשייה המדינית והמנהלית של יחידות המשרד במגוון סביבות עבודה.

מחלקת הקשר

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראית על תעבורת המברקים בכל ערוצי התקשורת בארץ ובחו"ל, הפצה וניתוב המברקים המבוסס על מערך נוהלי תפוצה, גיוס והכשרה של עובדי קשר בנציגויות, בקרה אפיון וניטור תקלות.

מחלקת אבטחת מידע

[עריכת קוד מקור |עריכה]

המחלקה אחראית על יישום מדיניות אבטחת המידע במערכות המידע אשר הנקבעת על ידי ממונה הגנה בסייבר.

מחלקת רשומות ומאגרי מידע

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראית על ניהול, ארגון, ושימור המידע והידע הארגוני במשרד החוץ ובנציגויות ישראל ברחבי העולם ועל הטמעת הנחיות גנזך המדינה בארכיון האלקטרוני ובארכיון הפיזי.

מחלקת תקשורת

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אחראית על הקמה פיתוח ותחזוקה של תשתיות תקשורת אקטיביות ופסיביות, בראייה של ארגון גלובאלי ובמתן תמיכה מתמשכת.

מחלקת סיוע מחשוב

[עריכת קוד מקור |עריכה]

המחלקה תומכת, מטפלת ופותרת תקלות מחשב לצד ביצוע מטלות ומשימות נקודתיות ורוחביות.

מחלקת מינהל ותקציב

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מטפלת בתקציב וחלוקתו למטלות השונות, חוזים והתקשרויות ובמנהל התקין להוצאתו. כמו כן, אחראית המחלקה על ביצוע רכש ולוגיסטיקה בהיבטי תקשוב, גיוס וטיפול במשאבי אנוש ממיקור חוץ.

מחלקת הנדסה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אמונה על נושאי התקשוב בנציגויות ישראל בחוץ לארץ בהיבטים של אפיון התשתית בנציגויות חדשות, התקנת הציוד, תחזוקה ושדרוג מערכות. בנוסף, עוסקת המחלקה בפיתוח מערכות חדשות, תמיכה בתקלות באמצעות מוקד סיוע וביקורים תקופתיים בנציגויות.

האגף לתכנון מדיני

[עריכת קוד מקור |עריכה]

החטיבה לתכנון מדיני

[עריכת קוד מקור |עריכה]
שער הטקס של משרד החוץ

גוף החשיבה והתכנון האסטרטגי במשרד החוץ, שייעודו לבצע הערכת מצב אסטרטגית מקיפה, לבחון את משמעויותיה לישראל, לשרטט תרחישים אפשריים ולגבש חלופות למדיניות רצויה.

מחלקת הטקס ואורחים רשמיים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקדת ואחראית על ארגון ותיאום של הטקסים הרשמיים הקשורים לאישים רשמיים ממדינות זרות כגון ראשי מדינות, ראשי ממשלות, שרי חוץ ושרים אחרים בביקורים בישראל. היא מתאמת עם הלשכות ועם המשרדים הנוגעים בדבר את ביצוע האירועים והטקסים. הדבר אמור ביחס לביקוריהם הרשמיים בחוץ לארץ של נשיא המדינה, ראש הממשלה ושר החוץ. בנוסף המחלקה אחראית לקיום קשר עם ראשי הנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות ועם עובדיהם וכן עם הנציגויות המיוחדות של מוסדות בין-לאומיים. כמו כן, מופקדת על פרסום הרשימה הדיפלומטית ועל הנפקת תעודות מיוחדות לסגל הדיפלומטי, הקונסולרי והמינהלי של הנציגויות הזרות ושל המוסדות הבין-לאומיים.

הבאת אורחים הוא אחד האמצעים היעילים להסברה ושכנוע בתנאים אופטימליים, גם לגבי אורחים רמי מעלה שהוזמנו במיוחד ביוזמת המשרד ונציגיו, גם בניצול שהותם של אורחים כאלה שבאו ביוזמתם שלהם ארצה... לפעולה זו אין תחליף וזאת משום שלא ניתן ליצור מחוץ לישראל את הרקע ואת התנאים להצגת הנושאים שלנו והסברתם.

יהושע טריגור, סגן מנהל המחלקה 1978–1979, 1980–1981[6]

המרכז למחקר מדיני (ממ"ד)

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –המרכז למחקר מדיני
גוף מחקר והערכה של משרד החוץ המתמקד במדינות ובנושאים העומדים במרכז הפעילות המדינית-דיפלומטית של ישראל. הממ"ד מהווה חלק מקהילת המודיעין הישראלית והוא כלי עבודה בשירות שר החוץ, הנהלת המשרד, האגפים המדיניים והנציגויות בחו"ל.

אגף מש"ב וסיוע חוץ

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –מש"ב – סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל

המרכז לשיתוף פעולה בין-לאומי אמון על סיוע של מדינת ישראל למדינות מתפתחות בעולם, באמצעות הדרכה והכשרה, בישראל ומחוצה לה בתחומי החקלאות, הרפואה, החינוך ורווחה.

אגף היועץ המשפטי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מעניק ייעוץ משפטי שוטף לגורמי המשרד והנציגויות, בין היתר, מייצגים את המדינה בפורומים בין-לאומיים, שותפים להליכי ליטיגציה בארץ ובחו"ל, מנהלים משא ומתן לכינון הסכמים בין-לאומיים ועוד. במסגרת עבודתם נוטלים נציגי האגף חלק פעיל בישיבות ממשלה, בוועדות הכנסת ובדיונים בבתי משפט, ועובדים בשיתוף פעולה עם המשפטנים בכל יתר משרדי הממשלה הרלוונטיים.

אגף הון אנושי והדרכה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקד על ניהול כוח האדם, על הטיפול השוטף בעובדי משרד החוץ בארץ ובחוץ לארץ ועל הדרכת העובדים בארץ, לקראת נסיעה לחוץ לארץ ובמשך שירותם בחוץ לארץ. והיא מחולקת לשתי מחלקות וחטיבה אחת: מחלקת עובדים חו"ל, מחלקת עובדים פנים, וחטיבת הדרכה.

אגף כספים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

אגף כספים אחראי על ביצוע תקציב המשרד בהתאם לחוק. האגף מקיים פיקוח ומעקב על ביצוע תקין של העבודה הקשורה בהוצאות כספיות ומקיים מערכת חשבונות, בארץ ובחוץ לארץ, העונה על צורכי המשרד בכל הקשור לניהול חשבונות

אגף תכנון ומנהל

[עריכת קוד מקור |עריכה]

החטיבה לפרט ורווחה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקדת על מערכת בנושא פרט ורווחה של עובדי המשרד ובני משפחותיהם בארץ ובחוץ לארץ. החטיבה מטפלת בתהליכי הקליטה, השיגור, הפרט והרווחה הקשורים בשיגור עובדי המשרד ובני משפחותיהם לחוץ לארץ ובקליטתם בארץ בשובם, כגון: שיגור מטענים, כרטיסי טיסה, רישום לבתי הספר בארץ וכיוצ"ב.

החטיבה למשאבים חומריים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקדת על נושאי נכסי המדינה בחוץ לארץ, הן בנדל"ן והן בנכסים אחרים.

חטיבת ביטחון

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקדת על מכלול נושאי הביטחון בארץ ובנציגויות בחוץ לארץ. היא פועלת בהתאם להנחיות המקצועיות הניתנות על ידי שירות הביטחון הכללי.

חטיבת תיקצוב מרכזי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מופקדת על ריכוז עבודת המטה, על איסוף ומיון הדרישות התקציביות מיחידות המשרד השונות ועל התאמתן לתוכניות העבודה של האגפים והנציגויות.

מרכז המצב של משרד החוץ

[עריכת קוד מקור |עריכה]
שר החוץיאיר לפיד ומזכיר המדינהאנתוני בלינקן מקבלים תדריך במרכז המצב של משרד החוץ על ידי שגריר ישראל בקייב עלמלחמת רוסיה-אוקראינה, 2022

מרכז המצב של משרד החוץ משמש כמרכז שליטה, דיווח ותיאום במצבי שגרה וחירום. מרכז מצב מאויש ופעיל בכל ימות השנה, 24 שעות ביממה ומסוגל לתת מענה ראשוני לפניות של גופים ואזרחים, בכל שעה. ערוך לפעילות במצבי שיגרה ובמצבי חירום ו/או משבר ופועל בשיתוף פעולה עם גופים רשמיים בארץ וברחבי העולם. ב-2011 באירועיתקיפת שגרירות ישראל בקהיר עקב ראש הממשלה בנימין נתניהו אחר השתלשלות האירועים וניהל את האירוע ממרכז המצב של משרד החוץ. ב-2017

ב-2022 עקב שר החוץ יאיר לפיד ממרכז המצב אחר פינוי האזרחים הישראלים, הדיפלומטים ומשפחותיהם מקייב עם פרוץמלחמת אוקראינה-רוסיה.

ב-2024 במהלךתקיפת אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם כדי לנהל ולעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות.[7]

למרכז המצב תפקידי ופעילות שונה במצב חירום ושגרה:[8]

מרכז מצב במצבי שיגרה:

  • קשר שוטף עם כלל גופי הביטחון בארץ
  • גורם מקשר לנקודות הכניסה לארץ וטיפול בכל מעברי הגבול
  • תאום וסיוע במתן אישורים לטיסות ועגינות מיוחדות
  • ריכוז מידע רלוונטי מן התקשורת, מן הנציגויות ומגורמי פנים וחוץ אודות התרחשויות המהוות סיכון לאזרחים ישראלים ולנציגויות ישראל בעולם
  • טיפול ומעקב אחר תלונות של אזרחים זרים

מרכז מצב במצבי חירום

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • פעולות טרור בארץ ובחוץ לארץ
  • אי יציבות מדינית/פוליטית
  • אסונות טבע ותאונות בארץ ובחוץ לארץ
  • מבצעים מיוחדים – אד הוק
  • תיאום סיוע הומניטארי ושיגורו למדינה זרה

המרכז למחקר מדיני (ממ"ד)

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –המרכז למחקר מדיני

בשנת 1974 הוקם המרכז למחקר מדיני לאחר המלצתה שלועדת אגרנט לחזק את מסוגלותה של ישראל להערכות מדיניות אל מול ההערכות הביטחוניות של מחלקת המחקר שלאמ"ן. תפקידו של המרכז הוא לחקור היבטים מדיניים וכלכליים של יחסי החוץ של ישראל.

המרכז הוא יחידה עצמאית במשרד החוץ והוא מהווה גם חלק מקהיליית המודיעין הישראלית. היחידה מגייסת כוח-אדם מחוץ לעובדי המשרד. כיום, עוסק המרכז, בנוסף להיבטים מדיניים, גם בהיבטים אסטרטגיים וכלכליים, והוא מתייחס לאזורים גאוגרפיים מגוונים ולא רק למזרח התיכון וסביבתו.[9]

ביקורת על המשרד

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לפידוחמבקר המדינה לשנת 2006 הבוחן היבטים בפעילות משרד החוץ, קיים במשרד פיצול ארגוני רב במחלקות, ובה בעת חל גם גידול משמעותי במספר יחידותיו בשנים 2000–2005. הגידול במספר היחידות מגדיל את מספר המנהלים וסגניהם. לדעת המבקר, השינויים הללו, כשנבחן הקשר בין מבנה המשרד להשגת יעדיו, מעוררים חשש שמא הם נועדו למלא גם את הצרכים האישיים של העובדים בו, ולא את צרכיו הארגוניים של המשרד בלבד.[5]

בדו"ח שפרסםמבקר המדינה בשנת 2015 על ניהול כוח האדם במשרד החוץ, נמתחה ביקורת חריפה על כך שבשנים 2010–2014 משרד החוץ לא קלט צוערים חדשים בהתאם לצרכיו או בהתאם למספר העובדים שפרשו באותה תקופה, והעדיף תחת זאת לאייש את תקני שירות החוץ בעובדי השירות המינהלי, אשר חלק ניכר מהם אינו כשיר לשרת בנציגויות. הדו"ח מצטט את מסמכי הנהלת המשרד מהם עולה, כי קייםמחסור בצוערים הנובע מפערים בהיקף גיוס הצוערים שהחלו בשנת 2000 עקב יישום החלטותממשלה לקיצוץ כוח אדם בשירות המדינה.[10]

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה בשנת 2020 נמתחה ביקורת על הפחתת תקציב המשרד בזמן שתקציב המדינה גדל וכן על ביזור נרחב של פעילויות החוץ למשרדי ממשלה אחרים.[11]

תחומי המשרד עברו עם השנים לאחריותם שלהמטה לביטחון לאומי,משרד התפוצות,המשרד לשיתוף פעולה אזורי והמשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, תקציביו קוצצו ונסגרו מספר שגרירויות. בתוכנית "עוצמה בשעת מבחן" שפרסםמכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון בשנת2019, נמתחה ביקורת על "הזנחה מתמשכת" של השירות המקצועי במשרד החוץ על ידי ראש הממשלהבנימין נתניהו.[12]

אנדרטת חללי משרד החוץ

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –הנופלים בשירות החוץ

בגינת משרד החוץ נמצאת אנדרטה לזכרם של עובדי משרד החוץ שנפלו בעת מילוי תפקידם בשליחויות שונות מחוץ לישראל. מדי שנה, כיום לפנייום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, נערך טקס ממלכתי לזכר הנופלים בשירות החוץ. מרביתם נרצחו בפעילויות טרור מכוונת נגד שגרירויות ישראל בעולם. הטקס נערך במעמד שר החוץ ובני משפחות הנופלים. הטקס נערך ביום שלפני יום הזיכרון מאחר שהנופלים בשירות החוץ אינם נחשבים כחללי פעולות האיבה.

מערך האבטחה הדיפלומטי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

יחידת הביטחון מופקדת על מכלול נושאי הביטחון בארץ ובנציגויות בחוץ לארץ. היא פועלת בהתאם להנחיות המקצועיות הניתנות על ידי שירות הביטחון הכללי.

המערך בנוי משתי יחידות:

  • יחידת האבטחה הממלכתית בשגרירויות בחו"ל
  • יחידת אבטחת המשרד והעובדים בארץ[13]

תפקידי המערך:

  1. אבטחה פיזית של המשרד בארץ ושל נציגויות ישראל בחוץ לארץ;
  2. הנחיות לגבי התנהגות מונעת בחוץ לארץ, בבתי מלון, בטיסות או בהפלגות;
  3. אבטחת מידע;
  4. אבטחת מהימנות העובדים;
  5. אספקת אמצעי ואביזרי ביטחון.[14]

בניין משרד החוץ החדש

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בתחילתשנות ה-90 של המאה ה-20 הוחלט להקים בניין חדש למשרד החוץ במקום המתחם בשייח' באדר. בעיות במימון הפרויקט הביאו להחלטה לממן את הבנייה בעסקה סיבובית. אדמת מתחם משרד החוץ, תועבר לידי קבלן שיקים במקום שכונה מיוחדת לדיפלומטים זרים וישראלים, על פי התוכנית המקורית במקום היה אמור לקום גם בית ההארחה הרשמי של מדינת ישראל(דוגמת הבלייר האוס שבוואשינגטון) ושני בתי מלון עם 600 חדרים בסך הכול. בכסף ששולם בעבור אדמת מתחם משרד החוץ מומנה בנייתו של הבניין החדש.[15][16] בשנת 2003 עבר משרד החוץ לבנייו החדש שהוקם ומינהל מקרקעי ישראל החל בשיווק הקרקע במתחם.[17][18] חברתב. יאיר זכתה במכרז על רוב השטח, תמורת 435 מיליון שקל, והחלה בהקמת פרויקט "משכנות האומה" בשנת 2007.[19][20]

בשנת 2004, נבחר בניין משרד החוץ, בתחרות השנתית שעורךהמכון האמריקאי לאדריכלות (AIA) בשיתוף עם מגזין Business Week ו-Architectural Record, בין עשרת הבניינים הטובים בעולם לשנה זו. הבניין, בתכנון משרד האדריכלים הישראלי קולקר קולקר אפשטיין, בשיתוף האדריכל הקנדי אי.ג'י. דיאמונד.[21]

בשנת 2008 פורסם מחקר אשר בחן את הקשר בין אסתטיקה של משרד החוץ לבין יחסי הכוחות בין קבוצות העובדים בו.[22]

שרי החוץ

[עריכת קוד מקור |עריכה]

שרי החוץ בממשלות ישראל
מס'דיוקןשם

(תקופת חיים)

סיעהתקופת כהונהממשלה
1משה שרת

(1894–1965)

מפא"י14 במאי 194819 ביוני 1956הזמנית
הראשונה
השנייה
השלישית
הרביעית
החמישית
השישית
השביעית
2גולדה מאיר

(1898–1978)

19 ביוני 195612 בינואר 1966
השמינית
התשיעית
העשירית
האחת עשרה
השתים עשרה
המערך הראשון

מפא"י

3אבא אבן

(1915–2002)

12 בינואר 19663 ביוני 1974השלוש עשרה
העבודה
המערך השני

העבודה

הארבע עשרה
החמש עשרה
השש עשרה
4יגאל אלון

(1918–1980)

3 ביוני 197420 ביוני 1977השבע עשרה
5משה דיין

(1915–1981)

עצמאי20 ביוני 197723 באוקטובר 1979השמונה עשרה
6ראש הממשלה

מנחם בגין

(1913–1992)

הליכוד

חרות

23 באוקטובר 197910 במרץ 1980
7יצחק שמיר

(1915–2012)

10 במרץ 198020 באוקטובר 1986
התשע עשרה
העשרים
העשרים ואחת
8שמעון פרס

(1923–2016)

המערך השני

העבודה

20 באוקטובר 198622 בדצמבר 1988העשרים ושתיים
9משה ארנס

(1925–2019)

הליכוד22 בדצמבר 198811 ביוני 1990העשרים ושלוש
10דוד לוי

(1937–2024)

11 ביוני 199013 ביולי 1992העשרים וארבע
(8)שמעון פרס

(1923–2016)

העבודה13 ביולי 199222 בנובמבר 1995העשרים וחמש
11אהוד ברק

(1942–)

22 בנובמבר 199518 ביוני 1996העשרים ושש
(10)דוד לוי

(1937–2024)

הליכוד-גשר-צומת

גשר

18 ביוני 19966 בינואר 1998העשרים ושבע
12ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949–)

הליכוד-גשר-צומת
הליכוד
6 בינואר 199813 באוקטובר 1998
13אריאל שרון

(1928–2014)

הליכוד13 באוקטובר 19986 ביולי 1999
(10)דוד לוי

(1937–2024)

ישראל אחת
גשר
6 ביולי 19994 באוגוסט 2000העשרים ושמונה
14שלמה בן עמי

(1943–)

ישראל אחת
העבודה
15 באוגוסט 20007 במרץ 2001
(8)שמעון פרס

(1923–2016)

עבודה-מימד
העבודה
7 במרץ 20012 בנובמבר 2002העשרים ותשע
(12)בנימין נתניהו

(1949–)

הליכוד6 בנובמבר 200228 בפברואר 2003
15סילבן שלום

(1958–)

28 בפברואר 200315 בינואר 2006השלושים
16ציפי לבני

(1958–)

קדימה18 בינואר 200631 במרץ 2009
השלושים ואחת
17אביגדור ליברמן

(1958–)

ישראל ביתנו31 במרץ 200918 בדצמבר 2012השלושים ושתיים
(12)ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949–)

הליכוד18 בדצמבר 201211 בנובמבר 2013
הליכוד - ישראל ביתנו
הליכוד
השלושים ושלוש
(17)אביגדור ליברמן

(1958–)

11 בנובמבר 20136 במאי 2015
ישראל ביתנו
(12)ראש הממשלה

בנימין נתניהו

(1949–)

הליכוד6 במאי 2015[23]17 בפברואר 2019
השלושים וארבע
ישראל כ"ץ(ממלא מקום)17 בפברואר 201917 במאי 2019
18ישראל כ"ץ

(1958–)

29 במאי 201917 במאי 2020
19גבי אשכנזי

(1954–)

כחול לבן
חוסן לישראל
17 במאי 202013 ביוני 2021השלושים וחמש
20רה"מ/החלופי

יאיר לפיד

(1963–)

יש עתיד13 ביוני 202129 בדצמבר 2022השלושים ושש
21אלי כהן

(1972–)

הליכוד29 בדצמבר 20221 בינואר 2024השלושים ושבע
(18)ישראל כ"ץ
(1955–)
1 בינואר 20248 בנובמבר 2024
22גדעון סער
(1966–)
הימין הממלכתי8 בנובמבר 2024מכהן

סגני השרים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מקום המדינה תפקיד שר החוץ אויש באופן רציף, אך תפקיד סגן שר החוץ נראה לציבור בפעם הראשונה בשנת1981, כשיהודה בן מאיר נבחר לכהן בתפקיד זה. בין השנים 2002–2009 לא כיהן סגן שר חוץ. האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה היאחברת הכנסת ציפי חוטובלי, שכיהנה בין השנים20152020 תחת רה"מ לשעברבנימין נתניהו שכיהן גם כשר החוץ. עם מינויה לתפקיד זה, החל פולמוס סביב המינוי בטענה כי חוטובלי היא שומרת נגיעה, ומתוקף תפקידה יהיה עליה ללחוץ ידיים של פוליטיקאים רבים מהעולם.

תמונהשם
(תקופת חיים)
סיעהסגן לשרתחילת כהונהסיום כהונהממשלה
יהודה בן-מאיר

(1939–2025)

מפד"ליצחק שמיר11 באוגוסט 198113 בספטמבר 1984ממשלת ישראל התשע עשרה
ממשלת ישראל העשרים
גשר - מרכז ציוני דתי
מפד"ל
רוני מילוא

(1949–)

הליכוד
חרות
24 בספטמבר 198420 באוקטובר 1986ממשלת ישראל העשרים ואחת
בנימין נתניהו

(1949–)

הליכודמשה ארנס29 בדצמבר 198811 בנובמבר 1991ממשלת ישראל העשרים ושלוש
דוד לויממשלת ישראל העשרים וארבע
יוסי ביילין

(1948–)

העבודהשמעון פרס4 באוגוסט 199217 ביולי 1995ממשלת ישראל העשרים וחמש
אלי דיין

(1949–)

24 ביולי 199518 ביוני 1996
אהוד ברקממשלת ישראל העשרים ושש
נואף מסאלחה

(1943–2021)

ישראל אחת
העבודה
דוד לוי5 באוגוסט 19997 במרץ 2001ממשלת ישראל העשרים ושמונה
אהוד ברק
שלמה בן עמי
מיכאל מלכיאור

(1954–)

ישראל אחת
מימד
שמעון פרס7 במרץ 20012 בנובמבר 2002ממשלת ישראל העשרים ותשע
עבודה-מימד
מימד
מג'לי והבה

(1954–)

קדימהציפי לבני29 באוקטובר 200731 במרץ 2009ממשלת ישראל השלושים ואחת
דני אילון

(1955–)

ישראל ביתנואביגדור ליברמן1 באפריל 20095 בפברואר 2013ממשלת ישראל השלושים ושתיים
בנימין נתניהו
זאב אלקין

(1971–)

הליכוד - ישראל ביתנו
ישראל ביתנו
19 במרץ 201312 במאי 2014ממשלת ישראל השלושים ושלוש
אביגדור ליברמן
צחי הנגבי

(1957–)

2 ביוני 20146 במאי 2015
הליכוד
ציפי חוטובלי

(1978–)

בנימין נתניהו19 במאי 20155 בינואר 2020ממשלת ישראל השלושים וארבע
ישראל כ"ץ
עידן רול

(1984–)

יש עתידיאיר לפיד28 ביוני 202129 בדצמבר 2022ממשלת ישראל השלושים ושש
שרן השכל

(1984–)

הימין הממלכתיגדעון סער11 בנובמבר 2024מכהנתממשלת ישראל השלושים ושבע

מנכ"לי המשרד

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מספרשםתחילת כהונהסיום כהונה
1ולטר איתן19481959
2יעקב צור19591960
3חיים יחיל19601964
4אריה לבבי19641967
5גדעון רפאל19671971
6מרדכי גזית19721973
7אברהם קדרון19731976
8שלמה אבינרי19761977
9אפרים עברון19771978
10יוסף צ'חנובר19781980
11דוד קמחי19801986
12אברהם טמיר19861988
13יוסי ביילין ("מנכ"ל מדיני")19861988
14ראובן מרחב19881991
15יוסף הדס19911993
16אורי סביר19931996
17איתן בנצור19962000
18אלון ליאל20002001
19אבי גיל20012002
20יואב בירן20022004
21רון פרושאור20042006
22אהרון אברמוביץ'20062009
23יוסי גל20092011
24רפאל ברק20112013
25ניסים בן שטרית20132015
26דורי גולד20152016
27יובל רותם20162020
28אלון אושפיז20202023
29רונן לוי20232024
30קובי בליטשטיין20242024
31עדן בר-טל2024מכהן

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • עינור ח., אבימור ש. (1990), שלושים שנות סיוע בינלאומי של מדינת ישראל, האוניברסיטה העברית ירושלים
  • משה יגר,בשירות החוץ ולאחריו, ירושלים: יובלים, 2014
  • משה יגר, יוסף גוברין ואריה עודד,משרד החוץ - 50 השנים הראשונות,הוצאת כתר, שני כרכים, 2002
  • משה יגר,ראשיתו של שירות החוץ 1948 - 1967,הוצאת כרמל, 2021
  • משה יגר, הערות של שירות החוץ של ישראל, שערי תקווה: מרכז אריאל למחקרי מדיניות, 2015
  • משה יגר, Israel in Asia : selected essays, Jerusalem: Yuvalim Press, 2016
  • דב בן-מאיר,מדיניות החוץ: תולדות, משימות, שליחות,ידיעות ספרים, 2011
  • יצחק אלדן,הקוד האתי של משרד החוץ: ערכי יסוד ונורמות התנהגות, 1998
  • ראובן מרחב,מקום במרחב – כשהאדם נפגש עם נתיבות ההיסטוריה,ידיעות ספרים, 2022, פרק 19, עמודים 207–214

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט:משרד החוץ
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:משרד החוץ

ראו גם

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^קמחי, ד, שיקולי מוסר במדיניות החוץ, עמ' 1129–1131, מתוך: ר' יגר מ.(2002)
  2. ^חלפון, א, קווים למבנה שירות החוץ של המדינה היהודית, ע' 8, מתוך: ר' יגר מ. (2002)
  3. ^יצחק נבון,כל הדרך, 2015, עמ' 73
  4. ^משלימים בניני משרד החוץ בבירה,הַבֹּקֶר, 23 ביולי 1952
  5. ^12דוח ביקורת מבקר המדינה על היבטים בפעילות משרד החוץ 2006. לעניין שינוי מתווה מינוי העובדים בשירות החוץ, ראה את הוראותסעיף 9 להסכם הקיבוצי מיום 16.11.2014, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 1/2015.
  6. ^טריגור, י, ביקור אורחים רשמיים בישראל, ע' 1072, מתוך: ר' יגר מ. (2002)
  7. ^אנה ברסקי, ‏נתניהו בחדר מצב משרד החוץ: "מסכן את כל העולם החופשי", באתרמעריב אונליין, 8 בנובמבר 2024
  8. ^מרכז מצב, באתר www.gov.il
  9. ^משרד החוץ של ישראל - האתר הרשמי
  10. ^מבקר המדינה,התכנון והניהול של משאבי האנוש במשרד החוץ,דוח שנתי 65ג לשנת 2014
  11. ^מבקר המדינה,מערך החוץ הישראלי ומשבר תקציב משרד החוץ,דוח שנתי 70ב לשנת 2020
  12. ^דוד וינברג, ‏עיקרי התכנית המדינית-ביטחונית של המכון לשנת 2019 - "עוצמה בשעת מבחן",השילוח,גיליון 15, יוני 2019
  13. ^"ביטחון".GOV.IL. נבדק ב-2023-08-31.
  14. ^"ביטחון".GOV.IL. נבדק ב-2023-08-31.
  15. ^מאת יהונתן ליס,לעבור לקריית הלאום, באתרהארץ, 16 באפריל 2002
  16. ^המינהל ישווק מתחם משרד החוץ בי-ם; יכלול 600 יח"ד ומלונאות, באתרהארץ, 26 בדצמבר 2002
  17. ^גיא ימין, ‏המינהל ישווק מתחם משרד החוץ שהתפנה, באתרגלובס, 11 בפברואר 2005
  18. ^אורית בר-גיל, ‏המכרז על מתחם משרד החוץ בירושלים נדחה בשבוע, באתרגלובס, 30 בנובמבר 2006
  19. ^דליה טל, ‏ב. יאיר זכתה ב-3 מכרזים במתחם משרד החוץ בירושלים; תשלם 435 מיליון שקל, באתרגלובס, 17 בדצמבר 2006
  20. ^אריאל רוזנברג, ‏ירושלים: ב. יאיר תחל בשיווק מתחם משרד החוץ הישן, באתרגלובס, 15 ביולי 2007
    אריק מירובסקי,ב. יאיר: "לא מתחרטים על העסקות במשרד החוץ ובאנטוקולסקי", באתרהארץ, 28 במאי 2007
  21. ^חגית פלג-רותם, ‏בניין משרד החוץ זכה ב-2004, באתרגלובס, 23 בינואר 2004
  22. ^ורדה וסרמן,על כוחו של היפה - אסתטיקה ארגונית ככלי שליטה, ירושלים, 2008
  23. ^כיהן כמ"מ על ל-14 במאי 2015


משרדיממשלת ישראל
משרדים נוכחייםמשרד ראש הממשלהמשרד האוצרמשרד האנרגיה והתשתיותמשרד הביטחוןהמשרד לביטחון לאומימשרד הבינוי והשיכוןמשרד הבריאותהמשרד להגנת הסביבהמשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיותמשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיהמשרד החוץמשרד החינוךמשרד החקלאות וביטחון המזוןמשרד ירושלים ומסורת ישראלמשרד הכלכלה והתעשייהמשרד המורשתמשרד המשפטיםמשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומיהמשרד לעניינים אסטרטגייםמשרד העבודהמשרד העלייה והקליטהמשרד הפניםמשרד הרווחה והביטחון החברתיהמשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישההמשרד לשירותי דתהמשרד לשיתוף פעולה אזורימשרד התחבורה והבטיחות בדרכיםמשרד התיירותמשרד התפוצות והמאבק באנטישמיותמשרד התקשורתמשרד התרבות והספורטסמל מדינת ישראל
משרדים בעברהמשרד להגנת העורףהמשרד לחיזוק וקידום קהילתיהמשרד לקידום מעמד האישהמשרד האספקה והקיצובמשרד הדיגיטל הלאומימשרד ההסברהמשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימהמשרד החינוך, התרבות והספורטמשרד הכלכלה והתכנוןמשרד המדע, התרבות והספורטמשרד המודיעיןמשרד המיעוטיםמשרד הפיתוחמשרד משאבי המיםמשרד ראש הממשלה החלופי
שרי החוץ בממשלות ישראל
משה שרתגולדה מאיראבא אבןיגאל אלוןמשה דייןמנחם בגיןיצחק שמירשמעון פרסמשה ארנסדוד לוישמעון פרסאהוד ברקדוד לויבנימין נתניהואריאל שרוןדוד לויאהוד ברקשלמה בן עמישמעון פרסאריאל שרוןבנימין נתניהוסילבן שלוםציפי לבניאביגדור ליברמןבנימין נתניהואביגדור ליברמןבנימין נתניהוישראל כ"ץגבי אשכנזייאיר לפידאלי כהןישראל כ"ץגדעון סער
מנכ"לימשרד החוץ
ולטר איתןיעקב צור (טשרנוביץ)חיים יחילאריה לבביגדעון רפאלמרדכי גזיתאברהם קדרוןשלמה אבינריאפרים עברוןיוסף צ'חנוברדוד קמחיאברהם טמיריוסי בייליןראובן מרחביוסף הדסאורי סביראיתן בנצוראלון ליאלאבי גיליואב בירןרון פרושאוראהרן אברמוביץ'יוסי גלרפאל ברקניסים בן שטריתדורי גולדיובל רותםאלון אושפיזרונן לוייעקב (קובי) בליטשטייןעדן בר-טל
סגני שרי החוץ בממשלות ישראל
יהודה בן-מאיררוני מילואבנימין נתניהויוסי בייליןאלי דייןנואף מסאלחהמיכאל מלכיאורדני אילוןזאב אלקיןצחי הנגביציפי חוטובליעידן רולשרן השכלסמל מדינת ישראל
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משרד_החוץ&oldid=42038750"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp