ערך זה עוסק במשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראומשרד ההגנה..png) | |
 | |
| בניין משרד הביטחון והמטכ"ל במחנה רבין. על גג הבניין נראהמנחת המסוקים שבמקום. מאחורי הבניין ניתן להבחין במגדל מרגנית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תחום שיפוט | ישראל ישראל |
| תאריך הקמה | 1948 |
| ממשלה |  ממשלת ישראל |
| שר | ישראל כ"ץ |
| תאריך כניסה | 8 בנובמבר2024 |
| מנכ"ל | אמיר ברעם |
| תקציב | 82.9 מיליארדש"ח (2024) |
| mod | |
  | |
משרד הביטחון (או בראשי תיבות:משהב"ט) הואהמשרד הממשלתי האמון על ביטחונה שלמדינת ישראל. זהו המשרד הממשלתי בעלהתקציב הגדול בישראל (כוללסיוע אמריקאי)[1], מטה המשרד ממוקם במחנה רבין בקריה שבתל אביב-יפו.
מערכת הביטחון מורכבת משלושה ארגונים:
שר הביטחון ממונה מטעם הממשלה על מערכת הביטחון. לידו פועלים יועצים, ויחידות מטה, המסייעים לו לנהל את מערכת הביטחון בשם הממשלה. בנוסף לשר הביטחון, הדרג המדיני במשרד הביטחון כולל את סגן שר הביטחון (האמון על נושאים כגון ביטחון העורף והאזרחים, המכינות,שנות שירות, יחידת פרק המשימה הלאומית, שירות משמעותי בצה"ל ונושא המשפחות השכולות, לצד נושאים נוספים בתחום החברתי-ביטחוני) ואת עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות.
גופים נוספים הכפופים לשר הביטחון הםמתאם הפעולות בשטחים,מבקר מערכת הביטחון ונציב קבילות החיילים.
צבא ההגנה לישראל הוא צבאה שלמדינת ישראל. צה"ל פועל בכפיפות לרשויות השלטון האזרחי הדמוקרטי ולחוקי המדינה. בראש המערכת הצבאית עומדהרמטכ"ל, שהוא דרגהפיקוד העליון בצבא. מטרת צה"ל היא להגן עלקיומה של מדינת ישראל ועל עצמאותה, ולסכל מאמצי אויב לשבש את אורח החיים התקין. חיילי צה"ל מחויבים להילחם, להקדיש את כל כוחותיהם, ואף לחרף את נפשם להגנת מדינת ישראל, אזרחיה ותושביה.
המערכת האזרחית כוללת את משרד הביטחון, יחידות הסמך והתאגידים הביטחוניים (כגון:רפא"ל,תומר והתעשייה האווירית). בראש מערכת הביטחון האזרחית עומד המנהל הכללי של משרד הביטחון אשר כפוף לשר הביטחון. מטרת משרד הביטחון להגשים את יעדי הביטחון הלאומי אשר בתחום אחריותו, ולבנות את בניין כוח צה"ל, תוך חיזוק יכולת ההרתעה והעצמת יתרונו האיכותי בשדה הקרב. בנוסף אחראי המשרד על הטיפול בנכי צה"ל ובאלמנות ויתומים שלחללי צה"ל.
שני גופי ביטחון גדולים, השב"כ והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אינם כפופים למשרד הביטחון, אלא למשרד ראש הממשלה.
שר הביטחון הוא השר האחראי על משרד זה. תפקיד זה נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בשל חשיבותו הרבה של תיק הביטחון, החזיקו לעיתיםראשי הממשלה גם בתיק הביטחון. לשר הביטחון יש סמכויות כבדות משקל.
שר הביטחון מאובטח על ידיהיחידה הממלכתית לאבטחת אישים בשירות הביטחון הכללי כחלק מהיותו אחד מסמלי השלטון של מדינת ישראל.
עד מלחמת ששת הימים לא הוגדרה במדויק חלוקת הסמכויות בין שר הביטחון לביןראש הממשלה מחד וביןהרמטכ"ל מאידך. כך, כיבושרמת הגולן נעשה בהחלטת שר הביטחון שנתן הנחיה ישירה לאלוףפיקוד הצפון.
בעקבותמלחמת ששת הימים נקבע "מסמך הקונסטיטוציה", המסמך מגדיר שלוש רמות של פעילות מבצעית של הצבא ואופן אישורן הנדרש בדרג האזרחי[2]:
לאחר מכן נוספו בפועל עוד שתי רמות של אישור:
דיון מבצעים וגיחות אצל שר הביטחון הוא מפגש שבו משתתפים בכירי מערכת הביטחון, כוללהרמטכ"ל, ראשי "המוסד" והשב"כ ומפקדים נוספים, כדי לדון במבצעים צבאיים, גיחות אוויריות ותוכניות מבצעיות אחרות. במהלך דיונים אלו נבחנות תוכניות פעולה, מתבצע תיאום בין הגורמים השונים, ומתקבלות החלטות[3]. כל מבצע שמגיע לאישור מדיני מוצג יחד עם הסיכונים הגדולים והקטנים. לפני כל מבצע צבאי מתכנס פורום מו"ג בלשכת שר הביטחון ולא פעם זה נעשה בנוכחות ראש הממשלה או מי מטעמו שמוסמך לכך[4]. דיון "מו"ג" (מבצעים וגיחות) מתנהל מדי סוף שבוע לקראת שבוע הפעילות הבא[5].
בחוק סמכויות שעת חירום שנחקק ב-1979 נקבעו הקריטריונים למעצרים מנהליים:
ערך מורחב –מצב מיוחד בעורףבסעיף 9 בחוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951 מוסדר סמכויות השר להכריז על מצב מיוחד בעורף:
| תפקיד | מאייש |
|---|---|
| ראש מטה שר הביטחון | עידן פרץ |
| המזכיר הצבאי לשר הביטחון | תת-אלוףגיא מרקיזנו |
| עוזר שר הביטחון להתיישבות | ישי מרלינג |
למשרד הביטחון כפופים גופי המטה ויחידות הסיוע השונות:
קשרי חוץ, יצוא ביטחוני וביטחון:
הרכשה, פרויקטים, מחקר ופיתוח:
גופי מטה וסיוע:
תחומי שיקום, חברה ומורשת:
גופים בכפיפות לשר הביטחון:
גופים בכפיפות לשר במשרד הביטחון:
מערך המשלחות והנציגויות בחו"ל
אגף התקציבים (את"ק)[12] אחראי לתכנון, ניהול ובקרה שלתקציב הביטחון. האגף פועל כגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל. החל מ-2011 עומד בראשוהיועץ הכספי לרמטכ"ל.
האגף אחראי לבצע הערכת מצב תקציבית שנתית ורב-שנתית וכן לקבוע את המדיניות הכלכלית של רכישות משרד הביטחון. האגף מייצג את מערכת הביטחון מולהכנסת ומשרדי הממשלה, ובפרט מולמשרד האוצר. ב-2011 מוזג עם אגףהיועץ הכלכלי למערכת הביטחון.
אגף הכספים (אכ"ס)[13] מופקד על תכנון, ניהול וביצוע הפעילויות הכספיות של מערכת הביטחון בישראל ומחוצה לה. האגף הוקם בשנת1948, יחד עם הקמת משרד הביטחון. ראש האגף כפוף למנכ"ל המשרד, ומשמש גםחשב משרד הביטחון.
בין תפקידיו העיקריים של אגף הכספים: להקצות את המשאבים המימוניים ולפרוס אותם על פי שיקולי תזרים המזומנים ולבצע פיקוח, בקרה וביקורת על השימוש במשאבים הכספיים במערכת הביטחון.
אגף התכנון במשרד הביטחון מהווה את גוף המטה המרכזי של המשרד, והוא אחראי על הובלת תהליכי התכנון, הניהול והבקרה של תוכניות העבודה השנתיות והרב-שנתיות של כלל אגפי ויחידות המשרד. במסגרת תפקידו, עוסק האגף בגיבוש, תכנון וניהול של כלל משאבי הארגון, התקינה והנדסת הייצור, הובלת משימות ופרויקטים חוצי-ארגון, ניהול הוראות משרד הביטחון, פיתוח והטמעה של תהליכי איכות וחדשנות. כמו כן, האגף מופקד על תיאום פעילות התעשיות והתאגידים שבאחריות משרד הביטחון, טיפול בביקורותמבקר המדינה ומבקר מערכת הביטחון, וכן בחינה ואישור של התקשרויות עם יועצים וכוח אדם חיצוני במשרד ובצה"ל. בתוך כך, האגף מרכז את ניהול כוח האדם החיצוני, נציגי הציבור, יושבי-ראש וחברי ועדות, מתנדבי המשרד, ואזרחי צה"ל[14].[15]
מבנה האגף כולל מספר יחידות ובהן היחידה לתכנון משולב, אשר כוללת את היחידה לתכנון, היחידה לפרויקטים ותקציב, היחידה לניהול השירות והאיכות, והחטיבה להוראות משרד הביטחון. לצד זאת פועלות באגף היחידה לארגון,הכלכלן הראשי למערכת הביטחון, הממונה על ענייני ביקורת המדינה והביקורת הפנימית, יחידת יועצים וכוח אדם חיצוני, וכן היחידה לאזרחים עובדי צה"ל. היחידה לתכנון מהווה גורם מפתח בפעילות האגף, והיא אחראית על הובלת תהליך התכנון האינטגרטיבי והבין-אגפי של משרד הביטחון, תוך שמירה על תיאום, בהירות ושקיפות עם כלל הגורמים הרלוונטיים, לרבות צה"ל.[15]
מנהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) הוא אגף המטפל ברכש הביטחוני של ישראל, בישראל ומחוצה לה, ובטיפוח התעשייה הביטחונית. האגף הוקם בשנת1967, איחוד של שני אגפים - חימוש ואספקה. הרכש נערך על פי הצרכים המבצעיים והלוגיסטיים שלצה"ל ומערכת הביטחון. מול כל זרוע בצה"ל פועלת יחידת רכש המספקת מענה לצרכים הייעודיים של הזרוע, ובאמצעות מערכות מתמחות פועל מנה"ר לריכוז הרכש בנושאים טכנולוגיים המשותפים לכל הזרועות. מפברואר 2017 עומד בראש האגף אל"ם (מיל') אבי דדון[16] וממרץ 2023 זאב לנדאו[17].
אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (בראשי תיבות:אמו"ן) עוסק בריכוז הטיפול ברכישת מוצרי שירות עבורצבא הגנה לישראל ומשרד הביטחון, באספקת שירותים ישירים לאגפים ויחידות במשרד הביטחון, בניהול נכסים ומקרקעין במערכת הביטחון, ומרכז את הטיפול בפרויקטים, מבצעים ומשימות ייעודיות. האגף עוסק בהנחיה מקצועית, תיאום והכוונה של משלחות הרכש בחו"ל, ובטיפול בכל שלבי הייבוא לאמצעי לחימה וציוד.
תפקידי האגף
תחת אחריות המשרד פועלים מספרחברות ממשלתיות ויחידות סמך:
ערך מורחב –מנהלת ההתיישבותב-23 בפברואר 2023 הוקם במשרד הביטחון גוף ממשלתי חדש בשם "מנהלת ההתיישבות (יו"ש)" שנועד לנהל את כל היבטי החיים של ההתנחלויות בשטחייהודה ושומרון. הגוף כפוף לסמכות השרבצלאל סמוטריץ' שישמש למעשה כשר ההתנחלויות, לצד תפקידו כשר האוצר. מינהלת זו היא גוף ממשלתי אזרחי, בניגוד למנהל האזרחי ולמתאם פעולות הממשלה בשטחים, שהם גופים צבאיים. הקמת גוף אזרחי המחויב לחוקי מדינת ישראל אך נועד לטפל בשטח כבוש מהווה למעשהסיפוח, או החלת ריבונות, על חלק משטחיהכיבוש הישראלי[18].
בנוסף להתנחלויות ניתנו למנהלת ההתיישבות גם סמכויות הנוגעות ישירות לחיי הפלסטינים, בהן אכיפתחוק התכנון והבנייה כלפיהבנייה הפלסטינית בשטחי C, סמכות להפקעת מקרקעין וסמכות להכרזה עלאדמות מדינה[19].
בנובמבר 2024, לאחר זכייתו שלדונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית, אמר סמוטריץ', השר הממונה על מנהלת ההתיישבות, כי הוא הנחה את המנהלה להתחיל בעבודת מטה להכנת התשתית הנדרשת להחלת ריבונות[20].
בדצמבר 2024 פרסם אלוףפיקוד המרכזאבי בלוטצו אלוף המאפשר לראשונה לבצעהתחדשות עירונית ביהודה ושומרון. צו זה הוא מהלך של השוואת חקיקה בין חוקי מדינת ישראל לחוקים בשטחי יהודה ושומרון[21].
בראשית המדינה שימשמחנה מקלף (נקרא אז 'מחנה גנים') ברמת גן כמטה משרד הביטחון. ב־1954 נחנך 'מבנה 22' במחנההקריה, ששימש כמבנה העיקרי של משרד הביטחון, ובו שכנולשכות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אגף מבצעים וראש אמ"ן. הרמטכ"ל הראשון שאכלס אותו היהמרדכי מקלף, ושר הביטחון הראשון שישב בבניין היהפנחס לבון. החלק המערבי שלו שימש אתהמטה הכללי של צה"ל, והחלק המזרחי את צמרת משרד הביטחון. הקומה השנייה של הבניין תוכננה כך שבחלק המערבי הייתה לשכתהרמטכ"ל, ובקצה מסדרון ארוך, בחלק המזרחי – לשכת מנכ"ל משרד הביטחון. בנוסף למבנה זה, התפרסו יחידות שונות של משרד הביטחון במבנים אחרים בקריה.
בשנות ה-90 החלו להתרקם תוכניות למעבר לבניין חדש. המגדל שנחנך ב־2005 נקראמגדל המטכ"ל, והוא משמש מאז את יחידות משרד הביטחון[22].
ישראל היא בעלת תקציב הביטחון ה-15 בגובהו בעולם[23]. ושיעור תקציב הביטחון מהתמ"ג גבוה בישראל מאשר במדינות אירופה וארצות הברית. בשנת 2017 היוו הוצאות הביטחון כ-5.74% תוצר[24]. עם זאת, תקציב הביטחון במונחים של אחוז מהתוצר ירד בין השנים 1975–2014: ב-1975 הוא עמד על 31% מהתוצר. ב-1985 הוא עמד על 22%. ב-1995 על 13%, וב-2014 עמד על 6.5%[25].
הוצאות הביטחון הגבוהות בישראל הן פועל יוצא של האיומים הביטחוניים הניצבים בפניה.
לתקציב הביטחון שלושה יעדים מרכזיים:
מוכנות - הכנת הצבא למלחמה. התקציבים המופנים למוכנות נועדו לממן בין השאר רכש של חלקי חילוף, שמירת כשירותן של הזרועות על ידי אימונים, מלאי תחמושת וכיוצא בזה.
התעצמות - השקעה במלאי ההון הביטחוני העתידי. מטרתה לתת מענה לאיומים נחזים קיימים ועתידיים באמצעות מחקר ופיתוח, וכן להצטייד באמצעים שיעמדו לרשות המערכת בטווח של מספר שנים.
פעילות שוטפת וביטחון שוטף - אלו מתבטאים בעלויות התחזוקה, בפעילות הביטחון היומיומית של מערכת הביטחון וכן בהוצאות שכר, הגמלאות, ואגפי השיקום והמשפחות השכולות.
תקציב משרד הביטחון הוא באופן מסורתי תקציב המשרד הממשלתי גדול ביותר בתקציב השנתי (ושני רק לתקציב המופנה להחזר חובות). באופן מסורתי ישנה הסתרה לגבי מרכיבי התקציב, והנתון הגלוי היחיד המפורסם לציבור הוא גודל התקציב הכללי. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו הן על ידי גורמים שונים בממשלה — משרד האוצר, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-הביטחוני),מבקר המדינה והמועצה לביטחון לאומי — והן על ידי הכנסת באמצעותועדת החוץ והביטחון (וועדות המשנה שלה) והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בכלל זה נעשו מספר צעדים להגברת הפיקוח והשקיפות האזרחית על תקציב הביטחון במסגרת החלטות הממשלה והסיכומים בין משרד האוצר למשרד הביטחון: פרסום חלק תקציב הביטחון הלא מסווג וקביעת כללים מגבילים על ניהולו, בקרה על תהליך קבלת החלטות בפרויקטים רב-שנתיים ונושאים נוספים.
ב-8 בינואר 2012 התקבלה החלטת ממשלה 4088 המגדירה מהלכים לשיפור השקיפות והבקרה על תקציב הביטחון בתחום התקציב והשכר. בהמשך לכך הועמד לרשות משרד האוצר מסוף תקציב המאפשר צפייה ישירה בזמן אמת בתקציב משרד הביטחון. בהתאם לכך ממשיך ממשיכים משרד הביטחון ומשרד האוצר לפעול יחד ובתיאום, על פי הסכמים והחלטות, לקידום נושא השקיפות והבקרה ואף מקדמים את הרחבת שיתוף הפעולה בנושא.[26]
בכנסת פעלו במשך מספר שנים ועדות-משנה לבחינת תקציב הביטחון. בשנת 1976 הוקמה ועדה רחבה בראשותישראל קרגמן ובה חבריועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים, אך חבריה לא הצליחו להגיע להסכמות בנושא זה[27]. בשנת 1978 דנה ועדה דומה בשאלה האם נדרש להעלות את תקציב הביטחון עקבמבצע ליטני[28]. בשנת 1986 עמדפסח גרופר בראשות הוועדה[29]. בתחילת שנת 1989 התעכבה הקמת הוועדה עקב חילוקי דעות בין חברי הכנסת מהסיעות השונות[30], ולבסוף היא הוקמה בתחילת שנת 1990, בראשות חבר הכנסתעוזי לנדאו[31].
במהלך השנים הוקמוועדות ציבוריות שמונו על ידי הממשלה לבחינת תקציב הביטחון, בהן ועדתברודט שהגישה המלצותיה במאי 2007[32], ועדה בראשותאבי בן-בסט לבחינת קיצור שירות החובה בצה"ל[33], ועדת טישלר(אנ') שהגישה המלצותיה ביולי 2012[34],ועדת לוקר (2015) וועדת נגל (2025).
על פי נתוני משרד האוצר, הצעת תקציב משרד הביטחון לשנת הכספים 2019 מסתכמת בכ-72.9 מיליארד ש"ח. מהם כ-55.3 מיליארד ש"ח בהוצאה נטו וכ-17.6 מיליארד ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה מסיוע אמריקאי, פרויקטים משותפים, והכנסות אחרות[35].
להבדיל מתקציביהם של משרדי הממשלה האחרים הממומנים על ידי מקורות המשק בלבד, תקציב הביטחון מורכב גם מכספי סיוע מארצות הברית המהווה בו נדבך מרכזי. בהתאם להסכם עם הממשל בארצות הברית, היקף הסיוע לשנים 2019–2028 עומד על 38 מיליארד דולר. רובו מיועד לרכש פלטפורמות ואמצעי לחימה נוספים, ואחזקת אמצעי הלחימה הנרכשים בארצות הברית. 26.3% מתקציב הסיוע ניתנים להמרה להוצאה מקומית בישראל.
חלקו הגדול של תקציב משרד הביטחון חסוי. בשנת 2019 עמד התקציב הגלוי על כ-15.3 מיליארד ש"ח. בכללו כ-7.9 מיליארד ש"ח לשכר אנשי קבע ולגמלאות, לשיקום ולנכים כ-3.5 מיליארד, ולמשפחות שכולות ולהנצחה כ-1.5 מיליארד ש"ח. תקציב אמ"ש (אגף משאבי אנוש) במשרד הביטחון עמד על כמיליארד ש"ח[35].
| מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) | סיעה | תקופת כהונה | ממשלה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  | ראש הממשלה (1886-1973) | מפא"י | 14 במאי 1948 | 26 בינואר 1954 | הזמנית הראשונה השנייה השלישית הרביעית | |
| 2 | .jpg) | פנחס לבון (1904-1976) | 26 בינואר 1954 | 21 בפברואר 1955 | החמישית | ||
| (1) | | ראש הממשלה[א] דוד בן-גוריון (1886-1973) | 21 בפברואר 1955 | 26 ביוני 1963 | |||
| השישית השביעית השמינית התשיעית העשירית | |||||||
| 3 | .jpg) | ראש הממשלה (1895-1969) | 26 ביוני 1963 | 5 ביוני 1967 | האחת עשרה השתים עשרה | ||
| המערך הראשון | |||||||
| השלוש עשרה | |||||||
| 4 | .jpg) | משה דיין (1915-1981) | רפ"י | 5 ביוני 1967 | 3 ביוני 1974 | ||
| העבודה | |||||||
| המערך השני | |||||||
| הארבע עשרה החמש עשרה השש עשרה | |||||||
| 5 | _-_Labor_Party_Convention_(1)_(cropped).jpg) | שמעון פרס (1923-2016) | 3 ביוני 1974 | 20 ביוני 1977 | השבע עשרה | ||
| 6 |  | עזר ויצמן (1924-2005) | הליכוד | 20 ביוני 1977 | 28 במאי 1980 | השמונה עשרה | |
| 7 | .jpg) | ראש הממשלה (1913-1992) | 28 במאי 1980 | 5 באוגוסט 1981 | |||
| 8 | .jpg) | אריאל שרון (1928-2014) | 5 באוגוסט 1981 | 14 בפברואר 1983 | התשע עשרה | ||
| 9 | .jpg) | משה ארנס (1925-2019) | 23 בפברואר 1983 | 13 בספטמבר 1984 | |||
| העשרים | |||||||
| 10 | _cropped.jpg) | יצחק רבין (1922-1995) | המערך השני | 13 בספטמבר 1984 | 15 במרץ 1990 | העשרים ואחת העשרים ושתיים | |
| העשרים ושלוש | |||||||
| ראש הממשלהיצחק שמיר(ממלא מקום) | הליכוד | 15 במרץ 1990 | 11 ביוני 1990 | ||||
| (9) | | משה ארנס (1925-2019) | 11 ביוני 1990 | 13 ביולי 1992 | העשרים וארבע | ||
| (10) | _(cropped).jpg) | ראש הממשלה (1922-1995) | העבודה | 13 ביולי 1992 | 4 בנובמבר 1995 | העשרים וחמש | |
| (5) |  | ראש הממשלה (1923-2016) | 4 בנובמבר 1995 | 18 ביוני 1996 | |||
| העשרים ושש | |||||||
| 11 | _(cropped).jpg) | יצחק מרדכי (1944-) | הליכוד-גשר-צומת הליכוד | 18 ביוני 1996 | 25 בינואר 1999 | העשרים ושבע | |
| (9) | | משה ארנס (1925-2019) | הליכוד-צומת הליכוד, לא ח"כ | 25 בינואר 1999 | 6 ביולי 1999 | ||
| 12 |  | ראש הממשלה (1942-) | ישראל אחת העבודה | 6 ביולי 1999 | 7 במרץ 2001 | העשרים ושמונה | |
| 13 | .jpg) | בנימין בן אליעזר (1936-2016) | העבודה-מימד העבודה | 7 במרץ 2001 | 2 בנובמבר 2002 | העשרים ותשע | |
| 14 |  | שאול מופז (1948-) | הליכוד לא ח"כ | 4 בנובמבר 2002 | 4 במאי 2006 | ||
| השלושים | |||||||
| קדימה לא ח"כ | |||||||
| 15 | .jpg) | עמיר פרץ (1952-) | העבודה-מימד העבודה | 4 במאי 2006 | 18 ביוני 2007 | השלושים ואחת | |
| (12) |  | אהוד ברק (1942-) | העבודה לא ח"כ | 18 ביוני 2007 | 18 במרץ 2013 | ||
| העבודה | השלושים ושתיים | ||||||
| העצמאות | |||||||
| 16 | .jpg) | משה יעלון (1950-) | הליכוד-ישראל ביתנו הליכוד | 18 במרץ 2013 | 22 במאי 2016 | השלושים ושלוש | |
| הליכוד | |||||||
| השלושים וארבע | |||||||
| 17 |  | אביגדור ליברמן (1958-) | ישראל ביתנו | 30 במאי 2016 | 18 בנובמבר 2018 | ||
| 18 | .jpg) | ראש הממשלה (1949-) | הליכוד | 18 בנובמבר 2018 | 12 בנובמבר 2019 | ||
| 19 | .jpg) | נפתלי בנט (1972-) | הימין החדש | 12 בנובמבר 2019 | 17 במאי 2020 | ||
| ימינה הימין החדש | |||||||
| 20 | .jpg) | רה"מ החלופי/סגן רה"מ (1959-) | כחול לבן | 17 במאי 2020 | 29 בדצמבר 2022 | השלושים וחמש השלושים ושש | |
| 21 | .jpg) | יואב גלנט (1958-) | הליכוד | 29 בדצמבר 2022 | 7 בנובמבר 2024 | השלושים ושבע | |
| 22 | .jpg) | ישראל כ"ץ (1955-) | 7 בנובמבר 2024 | מכהן | |||
| מס' | דיוקן | שם (תקופת חיים) | סיעה | תקופת כהונה | יחד עם השר | ממשלה | אחראי על | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  | מיכאל ביטון (1970–) | כחול לבן חוסן לישראל | 17 במאי 2020 | 13 ביוני 2021 | בני גנץ | השלושים וחמש | נושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון | |
| 2 |  | בצלאל סמוטריץ' (1980-) | הציונות הדתית | 29 בדצמבר 2022 | מכהן | יואב גלנט ישראל כ"ץ | השלושים ושבע | מנהלת ההתיישבות (יו"ש), יחידותהמנהל האזרחי ומתאם פעולות הממשלה בשטחים | |
| מספר | דיוקן | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | דרגה בשירות בצה"ל |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  | לוי אשכול | 1948 | 1948 | |
| 2 |  | אליעזר פרי (פרלסון) | 1948 | 1949 | |
| 3 |  | פנחס ספיר | 1949 | 1951 | |
| 4 |  | זאב שינד | 1951 | 1952 | |
| 5 |  | שמעון פרס | 1952[37] | 1959 | |
| 6 |  | אשר בן נתן | 1959[38] | 1965 | |
| 7 | .jpg) | משה קשתי | 1965 | 1970 | אלוף-משנה |
| 8 |  | ישעיהו לביא | 1970 | 1972 | אלוף-משנה |
| 9 |  | יצחק עירוני | 1972 | 1975 | |
| 10 |  | פנחס זוסמן | 1975 | 1978 | |
| 11 |  | יוסף מעין | 1978 | 1981 | תת-אלוף |
| 12 |  | אברהם בן יוסף | 1981 | 1982 | |
| 13 |  | אהרון בית הלחמי | 1982 | 1983 | תת-אלוף |
| 14 |  | מנחם מרון | 1983 | 1986 | אלוף |
| 15 |  | דוד עברי | 1986 | 1996 | אלוף |
| 16 |  | אילן בירן | 1996 | 1999 | אלוף |
| 17 |  | עמוס ירון | 1999 | 2005 | אלוף |
| 18 |  | יעקב תורן | 2005 | 2006 | אלוף-משנה |
| 19 |  | גבי אשכנזי | 2006 | 2007 | אלוף[ב] |
| (מ"מ) |  | יחיאל חורב | פברואר 2007 | מאי 2007 | רב-סרן |
| 20 |  | פנחס בוכריס | 2007 | 2010 | תת-אלוף |
| 21 |  | אודי שני | 2010 | 2013 | אלוף |
| 22 | _(cropped).jpg) | דן הראל | אוגוסט 2013 | מאי 2016 | אלוף |
| 23 | _%25D7%2590%25D7%2595%25D7%2593%25D7%2599_%25D7%2590%25D7%2593%25D7%259D.jpg) | אודי אדם | מאי 2016 | מאי 2020 | אלוף |
| 24 |  | אמיר אשל | מאי 2020 | 1 בפברואר 2023 | אלוף |
| 25 |  | אייל זמיר | 1 בפברואר 2023 | 6 בפברואר 2025 | אלוף[ג] |
| (מ"מ) | .jpg) | איתמר גרף | 6 בפברואר 2025 | 24 במרץ 2025 | רב-סרן |
| 26 |  | אמיר ברעם | 24 במרץ 2025 | מכהן | אלוף |
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:משרד הביטחון |
 ציטוטים בוויקיציטוט:משרד הביטחון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:משרד הביטחון |
אתר האינטרנט הרשמי של משרד הביטחון(בעברית ובאנגלית)
משרד הביטחון, ברשת החברתיתפייסבוק
משרד הביטחון, ברשת החברתיתאקס (טוויטר)
משרד הביטחון, ברשת החברתיתאינסטגרם
משרד הביטחון, סרטונים בערוץ היוטיוב
ישראל, משרד הביטחון, דף שער בספרייה הלאומית| שרי הביטחון בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| מנכ"לימשרד הביטחון | |
|---|---|
|
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
