סמל משטרת ישראל | |
| דגל משטרת ישראל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תחום שיפוט | ישראל |
| משרד אחראי | המשרד לביטחון לאומי |
| סוכנות בת | |
| תאריך הקמה | 1948 |
| סוכנות קודמת | משטרת המנדט |
| חוק | פקודת המשטרה |
| ראש | |
| מטה מרכזי | ירושלים |
| עובדים | 32,543 שוטרים (2022) ו-25,070 מתנדבים |
| תקציב | 13.3 מיליארדש"ח (2020) |
| ערוץ הטלגרם:https://t.me/Israel_Police_100 | |



משטרת ישראל היא חלק ממערכת הביטחון הישראלית הממונה על אכיפת החוק, שמירת הסדר הציבורי וביטחון הפנים שלמדינת ישראל. משטרת ישראל החליפה אתמשטרת המנדט ופועלת מכוחה שלפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971 שמקורה אף הוא בימיהמנדט הבריטי.[1] בראש משטרת ישראל עומדהמפקח הכללי (מפכ"ל), והוא אחראי לניהולה, בהתאם למדיניות הנקבעת על ידיהשר לביטחון לאומי. חיוג100 מכל טלפון בישראל ינתב את השיחה למוקד חירום טלפוני של משטרת ישראל לצורך קבלת קריאת חירום, וחיוג 110 פונה לשירות המידע של משטרת ישראל. מטה משטרת ישראל נמצא בבניין המטה הארצי בקריית הממשלה ע"ש מנחם בגין שבמזרח ירושלים.
בהתאם לדרישות החוק, משטרת ישראל מנהלת ומתחזקת גםגיליון הרשעות קודמות של אזרחי ישראל.
משטרת ישראל היא זרוע אחידה של הממשל המרכזי. להבדיל ממשטרות במדינותפדרליות, משטרת ישראל היא כלל ארצית ואיננה צירוף של משטרות נפרדות. כמו כן, היא לא משויכת לשלטון העירוני ומפקדיה לא עומדים לבחירת הציבור. היא ארגון היררכי שבו כל פרט כפוף למפקדיו, לתקנות המשטרה ולחוקי מדינת ישראל. אי ציות לתקנות המשטרה או להוראות הממונים או לחוקי המדינה מהווה עבירה משמעתית. השיפוט המשמעתי מתבצע בפני דן יחיד או בפני ביתדין משמעתי. במקרים חמורים, המהווים עבירה גם על החוק הפלילי, מועבר השיפוט לבתי המשפט האזרחיים. חקירת תלונות נגד שוטרים מתבצעת על ידיהמחלקה לחקירות שוטרים אשר במשרד המשפטים.
נכון לשנת 2022 משרתים במשטרת ישראל 32,543שוטרים, מתוכם 5,570 שוטרי חובה[2] ותקציבה עומד על 13.3 מיליארדש"ח. בנוסף, במשמר האזרחי משרתים 25,070 אזרחים.[3]



המונח העברי "משטרה" היא מחידושיאליעזר בן-יהודה.[4] החידוש התבסס על המילה המקראית "שוטרים" (בכתיב המקראי "שֹׁטְרִים").[5]
ההיערכות להקמתמשטרה במדינת ישראל החלה כחצי שנה לפני הקמת המדינה. על צוות שבראשו עמדויחזקאל סהר ועוזרויוסף נחמיאס הוטל להכין תוכנית להקמת משטרה.
במרץ 1948 הוקמה משטרת ישראל בתור חטיבה צבאית של "ההגנה". מיד לאחר הקמתמשרד המשטרה הופרדו יחידות המשטרה מן הצבא והוכרזה כמשטרת ישראל האזרחית שלמדינת ישראל. עם הקמת המדינה פורק המבנה הארגוני שלמשטרת המנדט ולאחר שפוטרו מאות שוטרים ששירתו תחת שלטון הבריטים החלה התארגנות מחדש להקמתה של "משטרת ישראל".
מספר החירום של המשטרה בעת הקמתה היה 999 שהוחלף בהמשך ל-100,[6] הקריאות היו מתקבלות במוקדים העירוניים והן אלו שהזניקו את ניידות המשטרה.[7]
עם הקמת המדינה, ב-15 במאי 1948 מינהשר המשטרה,בכור-שלום שטרית, את יחזקאל סהר למפכ"ל המשטרה הראשון.
עם הקמתה, אמצה משטרת ישראל שיטות עבודה שלמשטרת המנדט בתחומים כגון מנהל, הדרכה, חקירות,זיהוי פלילי, תנועה ועוד. אחדות מתחנות המשטרה שוכנו במבנים ששימשו את משטרת המנדט. כ-700 מן השוטרים היהודים ששירתו במשטרת המנדט גויסו לארגון החדש. ב-9 במאי1948 פורסמה בעיתון הרשמי פקודה ולפיה כל מי ששירת במשטרת ארץ ישראל עם סיום המנדט, ישרת זמנית כשוטר, אלא אם כן מקום שירותו הרגיל לא היה בשטח המדינה, או שקיבל הוראה אחרת, או שלא נשבע אמונים בתוך חודש.
יחס המדינה החדשה למשטרת המנדט ולשוטריה היה של "כבדהו וחשדהו". המשטרה הייתה מכשיר מרכזי של השלטון הזר בשנותיו האחרונות של המנדט, במלחמה כנגד המחתרות, שפעלו להגנה עצמית, ולעלייה לארץ ישראל, שהיו עתה ערכים מרכזיים של השלטון החדש. השוטרים ששירתו במנגנון זה היו בחזקת חשודים, אם בחוסר מהימנות פוליטית, ואם בקבלתשוחד. יחס זה ביטא שר המשטרה החדשבכור-שלום שטרית כאשר נאם בפני המחזור הראשון של שוטרים שנשבע נאמנות למדינה ב-30 במאי 1948:”המשטרה בארץ הייתה עד יום צאת ממשלת המנדט מכשיר של שלטון זר. בעבר נקבעה רוחה של המשטרה על ידי קצינות זרה. לא הייתה עזרה לציבור ולא ניתן שירות לציבור... באשמת האנגלים לא היה למשטרה בארץ עד כה שם טוב. הציבור ראה בשוטרים סוחטי כספים. אולם עתה בא שינוי יסודי והמשטרה תיהפך לסמל של יושר...”[8]
ב-14 ביולי 1948 רשםדוד בן-גוריון ביומנו: "באיחזקאל סהר (סחרוב), מפכ"ל המשטרה, יש לו עד עכשיו 1,700 שוטרים. מאלה 400 בירושלים, בחלקו אין זה חומר טוב. יש בהם אנשים שהתחמקו מהצבא. יש בהם גם אנשי שוחד. יטהר אותם לאט לאט".[9]
לאחרמלחמת העצמאות החלה בדיקה של השוטרים, על מנת לבחון מי מהם ראוי להמשיך ולשרת במשטרת ישראל. הבדיקה, שנערכה על ידי ועדת חקירה בראשותו שלשמואל רפופורט הביאה לפיטורי כ-180 שוטרים וקצינים בטענות של אי מהימנות, ורמיזות על קבלתשוחד בעבר. חלק מהשוטרים עתרו לבג"ץ וטענו כי פיטוריהם לא היו כדין. בג"ץ מצא פגמים בסדרי עבודתה של הוועדה, באשר לחלק מן העותרים, והורה, באפריל 1949, להחזיר חלק מהעותרים למשטרה.[10] אלו מהשוטרים שלא הוחזרו לשירות הגיבו באלימות, וערכו בבנייני המשטרההפגנה שהידרדרה לשימוש בכוח משני הצדדים ובגז מדמיע. למחרת ההפגנה הושמו כ-25 ממנהיגי ההפגנה במעצר בית.[11] כנגד חמישה מהם הוגשכתב אישום, אך בסופו של דבר לא הועמד אף אחד מהם לדין לאחר שגם חמשת המנהיגים הביעו חרטה.[12] פרשה זו הייתה בעלת השפעה של ממש על משטרת ישראל בשנותיה הראשונות.[13]
שלושה אלמנטים שהותירה משטרת המנדט היוו נכס חשוב להקמתה ולפעולתה של משטרת ישראל בשנותיה הראשונות – הסגל המיומן, שחלקו הגיע לתפקידים בכירים במשטרת ישראל, פקודת המשטרה שבנוסחים שונים נותרה בתוקף עד1977, והסדירה את עבודת כוח המשטרה באופן יעיל, והמתקנים, בהםמצודות טגארט המשמשים כתחנות משטרה עד היום.[13]
מבחינה חוקית משטרת ישראל הוקמה וקיימת במטרה לשמור על הביטחון והסדר הציבורי, ומהווה את הרשות המבצעת בעיקרוןהפרדת 3 הרשויות.תוקף פעולות משטרת ישראל ניתנו לשוטרי משטרת ישראל לטובת שמירה עלשלום הציבור: אדם, ציבור אוביטחון המדינה. וזאת בהתאם לסעיף 24 ב"פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971", סעיף3(ג) ב"חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005" וסעיף 70א ב"חוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016".
סעיף 3 ב"פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971" מדגיש כיתפקיד המשטרה יהיה מניעה וגילויעבירות (ראו גם:אי-מניעת פשע), מעצר והעמדה לדין של עבריינים, תוך שמירה עלאסירים, "וקיום הסדר הציבורי וביטחון הנפש והרכוש".
לפי סעיף 14-11, 17 ו-19 ב"פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971" תקופת מינוי של 5 שנים תאושר לאחר ביצוע בדיקות רפואיות,בדיקת פוליגרף להתאמה לתפקיד ולסיווג ולאחר תקופת ניסיון של 2 שנים. גיוס מחייב חתימה על "הצהרת גיוס" כשדין מסירת מידע כוזב שלא בתום לב הוא 6 חודשי מאסר ופיטורים. הארכת מינוי תישקל בהגשת הבקשה על ידי השוטר המעוניין להאריך שירות 7 חודשים לפני תום התקופה, והארכת השירות אם תאושר תהיה עד לתקופה של 5 שנים כל פעם, ובאישורהמפקח הכללי של משטרת ישראל. לאחר תקופת שירות של 20 שנה ביכולתהמפקח הכללי להאריך שירות ללא קצובה. התשובה על הארכת המינוי או לא תיעשה בין 90-60 יום ממועד הגשת הבקשה. ביכולתהמפקח הכללי להאריך שירות לכלשוטר בשעת חירום. על תהליך בדיקת ההתאמה לתפקיד להתקיים ולשלוח תוצאות בזמן סביר.
חיסיון חומר בדיקה: ראיות מפלילות שעלו בבדיקת הפוליגרף להתאמה לתפקיד ולסיווג לא ישמשו ראיה בהליך שיפוטי, ויישארוחסוים לכל אדם. אלא אם ביקש המועמד את הפרטים לצורך הגשת תביעה מינהלית והסתייגות בעניין תוצאות התהליכים בבית הדין לעבודה.
בין סמכויות השוטרים ומתנדבי משטרת ישראל: שמירה על הסדר הציבורי במרחב הציבורי; פינוי ומניעת גישת עוברי אורח במקרה של זיהוי סכנה, תוך אפשרות הפעלת כח סביר להבטחת פעולות אלו; לתת חוות דעת בעניין עבירות; לקחת לחסות המשטרה רכוש ומטלטלין אבודים בחזקת הציבור; לעצור עוברי אורח במרחב הציבורי לפי יסוד סביר להעברת רכוש גנוב או לא חוקי לרבות ביצועבידוק גופני כמו לדרוש מהם הזדהות. במקרה ובסוף התברר כי הפעולה הייתה מיותרת והוכח כי התבצעה בתום לב, השוטר או המתנדב פטורים מאחריות פלילית. משטרת ישראל כפופת לממשלת ישראל ולשר המשטרה. כששר המשטרה אחראי על סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, מדיניות תחום החקירות, ההוראות הכלליות ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, וההוראות לפיו, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה. תוך פרסום המדיניות באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים והגשת דו"ח אחת לשנה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
זיהוי והזדהות שוטרים: שוטר מחויב לשאת תג שם על מדיו, שוטר ללא מדים מחויב למסור במקרה הצורך ודרישה את שמו; בכל מקרה מחויב שוטר למסור את מספרו האישי, תוך הצגת תעודת שוטר במקרה דרישה. אלא אם מסירת הפרטים מהווים סכנה לשלום השוטר או אדם אחר.
הגנת משפטית על שוטרים: חלה במידה והשוטר ביצע את שעשה על סמך צו משפוט או ראש הוצאה לפועל.
אחריות על רכוש המשטרה: במקרה נזק לכסף, ציוד או רכוש משטרה שלא במסגרת תאונה בלתי-נמנעת, גניבה לא רשלנית מצדו או מילוי תפקידו למעשה; ניתן לנכות את הוצאות תיקון הציוד משכר השוטר הפוגע.
שעות התפקיד: לפי סעיף 16-15 ב"פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971" עלשוטר להיות בכוננות תמידית, כאילו בתפקיד 24/7 וניתן לדרוש את שירותיו בכל עת בכל מקום בארץ. קיים איסור על עבודה נוספת אלא באישורהמפקח הכללי של משטרת ישראל.
חקירת שוטרים: תיעשה אך ורק על ידיהמחלקה לחקירות שוטרים, ובסיוע משטרת ישראל. תחת הכללים שינחופרקליט המדינה והמפקח הכללי.
איסור פעילות בארגון עובדים: לפי סעיף 93ב ב"פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971" קיים איסור על שוטרים פעילים להקים, להשתתף או להיות פעילים בארגון עובדים (ראו גם:התארגנות שוטרים בישראל).
התפטרות: תיעשה בהודעה מוקדמת של 3 חודשים להמפקח הכללי, אלא באישור חריג. באותה העת יש להחזיר גם ציוד.
בשנת 1953 הוקם במסגרת המשטרה "חיל הספר" (משמר הגבול), למטרת לחימה במסתננים ושמירה על גבולות המדינה.
בשנת 1957 ייסד ניצביהודה פראג את בית הספר לקצינים בכירים, שיועד לפיתוח, העשרה והדרכה של קציני משטרה בדרגות ניצב משנה המיועדים לקידום. בהמשך שונה שמו ל"מכללה לקצינים בכירים". בעת הקמתו שכן בית הספר לקצינים בכירים ב"דרך לוד" אשר בתל אביב, משם עבר למכללה הלאומית לשוטרים בנעורים.
בשנת 1960 הוחלט להקים מחלקת סיור של שוטרות וכפועל יוצא של החלטה זו באותה שנה יוסד קורס השוטרות הראשונות בארץ.
שני כלי רכב בולטים של המשטרה מאמצע שנות ה-60 היו: הלארק תוצרת סטודיבייקר והקונטסה 1300 ששירתה ביחידת הסיור והתנועה של משטרת ישראל, בין השנים 1965 ל-1975.[14]
לאחרמלחמת ששת הימים קיבלה המשטרה אחריות גם על השיטור וביטחון הפנים בשטחים שנכבשו. בנוסף, הועבר המטה הארצי מתל אביב לירושלים.
בשנת 1973 נחנך בניין המטה הארצי של משטרת ישראל בקריית הממשלה במזרח ירושלים.
בשנת 1974, בעקבות התגברותהטרור הפלסטיני ובעקבותהפיגוע במעלות החלה המשטרה בהיערכות לתפקידילוחמה בטרור. יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, הימ"מ, הוקמה והוכפפה לפיקודו שלמשמר הגבול. מאותה סיבה הוקםהמשמר האזרחי – ארגון התנדבותי שהורכב מאזרחים חמושים שסיירו בשכונות בלילה על מנת למנוע הסתננויות שלמחבלים ופורעי חוק.מערך החבלה של משטרת ישראל גדל באופן משמעותי ושם דגש על התמודדות עםמטעני תופת.[דרוש מקור]
בשנות ה-80 המאוחרות, כאשר הטרור נחלש, המשטרה לקחה תחת חסותה את המשמר האזרחי והפכה אותו לארגון שמסייע למשטרה בעבודתאכיפת החוק היומיומית – כולל טיפול בפשיעה, פיקוח על התנועה ומניעת עבריינות.
ב-1997 הוקםאגף התנועה במשטרת ישראל ככוח שיטור ייעודי לאכיפת החוק בכבישים ומאבק בתאונות הדרכים.
באירועי אוקטובר 2000 הוטל על המשטרה לטפל בהפגנות ובהפרות הסדר שלערביי ישראל, שנפתחו ביחד עםהאינתיפאדה השנייה הפלסטינית ואשר על מהותן היה ויכוח חריף בציבור. בעקבות האירועים, בהם נהרגו 13 ערבים ואזרח יהודי אחד, הוקמהועדת אור לחקירת האירועים.
במהלךהאינתיפאדה השנייה – בהמחבלים פלסטינים ביצעו פיגועיטרור רבים ולמעלה מ-160פיגועי התאבדות בישראל – היוו השוטרים את קו ההגנה האחרון בפניהמחבלים המתאבדים ולא אחת מנעו אסון כבד כאשר הצליחו להשתלט על מחבל מתאבד ממש לפני שהצליח לפוצץ את עצמו. יחידת החבלנים של המשטרה "הכחולה", ניטרלה כמות רבה שלמטעני חבלה ואף פירקהחגורות נפץ אותן נשאו מחבלים מתאבדים.משמר הגבול פעל בירושלים, ביהודה ושומרון ובתוךהקו הירוק במשימותאבטחה וביטחון שוטף, טיפול בהפרות סדר ובלחימה במחבלים. יחידות העלית של משמר הגבול, הימ"מ והימ"ס, ביצעו מאות פשיטות על קיני הטרור בשטחים, עצרו מאות מחבלים, הרגו מספר רב של מחבלים וסיכלו מספר רב מאוד של פיגועים. על פעילותה למניעת טרור זכתה המשטרה להערכה רבה.
בשנים 2004 ו-2005 גברה הביקורת על המשטרה, על כישלונה במניעת התחזקותהפשע המאורגן ועל אי הצלחתה בסיכול גל ההתנקשויות בעולם התחתון, שכלל גם הפעלתמטעני חבלה ורקטות לאו, ועלה בחייהם של עוברי אורח חפים מפשע. בשנת 2005 נחשפה "פרשת האחים פריניאן" בה נחשף ששוטריס"מ בעבר עבד כ"מחסל" עבור ראשי הפשע והתגלו מחדלים רבים בעבודת המשטרה. בסופו של דבר, גרמה הפרשה לסגירתה ופירוקה של ימ"ר דרום.
ב-2009 ו-2010 החלה המשטרה בהחלפת רובה ה-M1 קרבין הוותיק לטובתרובי M-16 מקוצרים כנשק הארוך הסטנדרטי של המשטרה "הכחולה" והמשמר האזרחי.
ב-2010 ו-2011 זכתה הימ"מ בתחרות "Urban Shield" הבינלאומית ליחידות ללוחמה בטרור.
בשנת 2012 המשטרה שילמה פיצויים של למעלה מ-27 מיליון שקלים, בשל תביעות מצד אזרחים עלרשלנות.[15]
בשנים 2013–2015, תחת פיקודו שליוחנן דנינו, נקלעה המשטרה למשבר פיקודי ותדמיתי בעקבות פיטוריהם של הסמפכ"לניסים מור[16] מפקד מחוז ירושליםניסו שחם, ומפקד מחוז חוףחגי דותן,[16] ופרישתם הבלתי צפויה של ארבעה ניצבים נוספים.[17] כתוצאה ממשבר זה החליט השר לביטחון פניםגלעד ארדן למנות מפכ"ל מחוץ לשורות המשטרה. בתקופה זו מילא ניצבבנצי סאו את תפקיד ממלא מקום המפכ"ל, וכיהן במקביל כמפקדמחוז תל אביב. סאו החל בצעדים לשיפוראמון הציבור במשטרה. בין השאר החליט סאו לחייב את שוטרי הסיור והתנועה בישראל לענוד עליהםמצלמות ולתעד כל מפגש עם אזרחים, על מנת לשפר את היחסים בין השוטר לאזרח.[18] כמו כן נאסר על השוטרים למחוק את התיעוד ללא אישור חריג מקצין.
בינואר 2016 מונה סגן ראש השב"כ,רוני אלשיך, למפכ"ל משטרת ישראל.
בתחילתה'תשע"ו (אמצע ספטמבר 2015) התמודדה המשטרה עםגל טרור פלסטיני שהתבטא במאות פיגועים בירושלים,יהודה ושומרון ואף בתוךהקו הירוק. רוב הפיגועים היויידוי אבנים ופיגועי דקירה אך אירעו גםפיגועי ירי ומטעני חבלה. המשטרה נפרשה בכוחות גדולים שלשוטרים חמושים, לוחמימג"ב ופלוגותמילואים של משמר הגבול. גל הטרור נמשך גם לתוך 2016 ועד ספטמבר נרצחו בו כ-40 ישראלים. מנגד, הימ"מ ומספר שוטרים קיבלוצל"שים ועיטורים על לחימתם בטרור, הריגתם של למעלה מ-200 מחבלים[19] ומעצר מאות נוספים. בסוף שנה זו דעך גל הטרור.

במרץ 2018 פרסםמבקר המדינהיוסף שפירא דו"ח העוסק באי-סדרים בהתקשרויות של המשטרה עם ספקים חיצוניים. בין היתר, עסק הדו"ח בהתקשרות עםהמימד החמישי.[20] בפברואר 2020 הורה ממלא מקוםפרקליט המדינה,דן אלדד, לפתוח בחקירה בעניין. באפריל 2023 פרקליט המדינהעמית איסמן אימץ את המלצת המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ופרקליטות מחוז ירושלים, והחליט לסגור את תיק החקירה.
בינואר 2021 מונהיעקב "קובי" שבתאי למפכ"ל משטרת ישראל, אחרי ששירת כמפקדמשמר הגבול.[21] בתחילת כהונתו נדרש להתמודד עםאסון הר מירון, שתפקוד המשטרה בו הועבר לחקירתמח"ש, ועםהמהומות בישראל במהלך חודש הרמדאן ומבצע שומר החומות. בנובמבר 2021 ערכה המשטרה את "מבצע אושן" בו עצרה 78 סוחרי נשק בלתי-חוקי גדולים במגזר הערבי ותפסה עשרותאמצעי לחימה בלתי-חוקיים, בהםרובי סער ואקדחים.
כחלק מהחלטת הממשלה להקמת תוכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית באוקטובר 2021,[22] נפתח"מבצע מסלול בטוח" מבצע אכיפה משולב של משרדי הממשלה ורשויות האכיפה כנגד מחוללי פשיעה מרכזיים בחברה הערבית. במהלכו נתפסו מעל 530 אמצעי לחימה, הוגשו 456 כתבי אישום נגד מחוללי פשיעה, כתבי אישום הוגשו נגד יעדים המוגדרים כחברים בארגוני פשיעה, בשיתוף פעולה עםרשת המיסים חולטו 411 כלי רכב, נרשמו 15,016 דוחות תנועה נגד מחוללי פשיעה,. במהלך הפעילות המבצעית במסגרת "מסלול בטוח" נעצרו 3,224 חשודים ובוצעו מעל 2,300 חיפושים.[23]
בתחילת 2022 נחשף כי במהלך כהונתו של רוני אלשיך כמפכ"להחלה המשטרה להשתמש ברוגלה לצורך מעקב אחר חשודים.[24]
באוגוסט 2024 מונהדניאל לוי למפכ"ל משטרת ישראל.
על פי מקורות שונים, נכון לשנת 2025 עומדים בפני המשטרה אתגרים לשמור על עצמאותה המקצועית לנוכח לחצים פוליטיים.[25][26][27][28] דוגמה: ביולי 2025 הסתייג השר לביטחון הפנים,איתמר בן גביר מקידומה של קצינה שהעידה במשפט נתניהו. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה,גיל לימון, העיר על כך: "מתעורר אפוא חשש כבד להתנהלות בלתי תקינה הגורמת לפגיעה חמורה בקצינה. יתרה מכך, הדברים עולים לכאורה לכדי הרתעת קצינים שביצעו את עבודתם נאמנה, הרתעת עדים ושיבוש התנהלותו התקינה של הליך פלילי".[29]
בנובמבר 2025 פורסם על ירידה חדה באמון השוטרים בפיקוד הבכיר ובהליך הקידום במשטרה.[30]
בשנים 2022–2023, במסגרתמבצע שובר גלים, פעלו יחידותמשמר הגבול, בהובלת הימ"מ וימ"ס איו"ש, לסיכול פיגועים ויירוט מחבלים. הימ"מ והימ"ס הרגו ועצרו עשרות מחבלים, וסיכלו מספר רב של פיגועים. על כך הוענק להןצל"ש המפכ"ל. לימ"מ הוענק גםצל"ש הרמטכ"ל (ראשון מסוגו ליחידה משטרתית) ולימ"ס איו"שצל"ש אלוף ממפקד פיקוד המרכז. כ-70 שוטרים קיבלו צל"שים ועיטורי משטרת ישראל על פעילותם לסיכול טרור. במהלך המבצע נהרג לוחם הימ"מ רנ"גנעם רז.

ב-9 בנובמבר 2025 נפתח מרחב גלעד החדש במחוז ש"י של משטרת ישראל.[31]
בטבח שבעה באוקטובר שלחמאס עלישראל ב-7 באוקטובר היוו השוטרים את קו ההגנה הראשון על התושבים בפני מאותמחבלים שפלשו מרצועת עזה לשטח ישראל, וטבחו בלמעלה מ-1,163[32]ישראלים, רובםאזרחים ואזרחים זרים. לזירות הקרב הוקפצו כוחות רבים, בהם כל הימ"מ,החטיבה הטקטית של משמר הגבול,מג"ב דרום,יס"מ,ימ"ס ועוד שלחמו לצדשוטרימחוז דרום שמוצבים בגזרה כדרך קבע. בקרבות הרגו השוטרים 356 מחבלים[33] אך למעלה מ-58[34] מהם נפלו בקרבות. לוחמי הימ"מ ביצעו מספר פעולות שלחילוץבני ערובה – באופקים ולידשדרות – בהן הם שחררו את החטופים והרגו את המחבלים. בהמשך הלחימה ביצע הימ"מ – ביחד עםשירות הביטחון הכללי וצה"ל – שתי פעולות חילוץבני ערובה מלברצועת עזה:מבצע יד זהב (12 בפברואר 2024) ומבצע ארנון (8 ביוני 2024), בהם חולצו 6 בני ערובה.
| מבנה משטרת ישראל[35] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||




המטה הארצי הוא מטה מקצועי לזרועותיה של משטרת ישראל. המטה הארצי שוכן בבניין המטה הארצי בירושלים.
אגפי המטה הארצי הם:
עוסקים בביצוע תפקידי המשטרה ומשימותיה, כל גוף בתחום הטריטוריאלי שעליו הוא מופקד. בראש כל מחוז עומד מפקד מחוז (ממ"ז) בדרגת ניצב.




מערך החבלה של משטרת ישראל – יחידה מיוחדת שמפעילה חבלנים מומחים לחבלה וסילוק פצצות ונטרולמטעני חבלה. בניגוד לחבלנים משטרתיים בעולם, חבלני משטרת ישראל מוכשרים ומטפלים גם בנפלי תחמושת. חבלני משטרת ישראל מטפלים בכמות רבה ומגוון רב של חפצים חשודים, מטעני חבלה ונפלי תחמושת. הם נחשבים למקצועיים ביותר וזוכים למוניטין גבוה בעולם.





השוטרים חמושים באופן תקני באקדח9 מ"מ כנשק אישי וכל ניידת סיור מחויבת לכלול לפחות כלי נשק ארוך אחד (כלומר:רובה), שהוא בדרך כללM1 קרבין,גליל,M-16 אוM4 קרבין. עד ל-2010, כלי הנשק הארוך של מתנדבי המשטרה והמשא"ז היה ה-M1 קרבין אך הוא הוחלף ברובה M-16 מקוצר. מתנדבים בעלירישיון נשק אישי יכולים להשתמש בו לצורךהגנה עצמית בזמן הפעילות, בתנאי שהאקדח והתחמושת מאושרים על ידי המשטרה.
הלוחמים הסדירים שלמשמר הגבול חמושים באופן תקני ברובי M-16,CAR-15 או M4 קרבין, בדומה ללוחמי צה"ל. קציני מג"ב חמושים גם באקדחים.



היחידה האווירית של משטרת ישראל מפעילהכלי טיס, בעיקרמסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים, אך גםמטוסי כיבוי אש.[38]
בסוף שנת2016 נקלטו ביחידה 4 מסוקים מתקדמים מדגםאיירבוס H125 ו-2 מסוקים גדולים יותר מדגםאיירבוס H145. המסוקים, שנקראים בשם העברי "כחל" ו"דוכיפת" בהתאמה, מצוידים בטכנולוגיה מתקדמת, מערכותמחשב ושליטה ובקרה,מצלמות, זרקור רב-עוצמה,אמצעי תקשורת ואמצעים נוספים.[39] המסוקים החדשים החליפו בשנת 2017 את מסוקי הבל 206 שיצאו מהשירות.
עד סוף העשור הראשון של שנות ה-2000 השתמשה משטרת ישראל ברשת קשר אנלוגית. במהלך 2010 עברה המשטרה במסגרת "ניצן – מכשירי קשר דיגיטליים" לרשתAstro-25 אותה סיפקהמוטורולה. מערכת הקשר, דיבור והנתונים המשודרגת למשימות קריטיות תוכננה ופותחה במיוחד עבור ארגוני חירום והצלה. המערכת מבוססת עלתקשורת אלחוטית דיגיטליתP-25 (תקן לפרוטוקול תקשורת המשמש את הגופים העוסקים בתחום הביטחון האישי של האזרח בארצות הברית ומדינות נוספות) ומספקת כיסוי קשר ויכולת עבודה בשילוב עם כוחות נוספים (מחוץ למשטרה).
במקבילבינת תקשורת מחשבים הטמיעה במשטרת ישראל את מערכת התקשורת IPICS שלסיסקו מערכות. המערכת מאפשרת תיאום בין היחידות במשטרה באמצעות העברת תקשורת הרדיו של מכשירי הקשר לפרוטוקול IP (פרוטוקול אינטרנט).[40]
חבלני משטרת ישראל מצוידים באמצעים מתקדמים לחבלה וסילוק פצצות. אמצעים אלה כולליםרובוטי חבלה ממספר דגמים, כאשר הידועים שבהם הם האנדרוס וולברין הגדול (מסדרתרמוטק אנדרוס), והבמבי הקטן והוותיק שיוצא בהדרגה משירות.בנוסף מצוידים החבלנים ברכבים ומשאיות עם כולא-פיצוץ, מעין "כספת" עשויהפלדה עבה שבה ניתן לפוצץ בביטחהמטען חבלה אונפל תחמושת, או להעבירה לשטח פתוח ובטוח בה ניתן לפוצצה מרחוק ללא סכנה לעוברי אורח ורכוש.
במשך שנים המשטרה התקשתה לגייס כח אדם מספק למילוי משימותיה. הגם שהמשטרה ציינה את השליטה המלאה בעברית בקריאה ובכתיבה, יחד עם גובה של מעל מטר ושבעים ובריאות סוג א', בין התנאים הרצויים של השוטרים,[41] בשנת 1957 כ-80% מהנבחנים שבין המתגייסים למשטרה נכשלו בידיעת הלשון.[42] בראשית ימי המדינה נדרשו השוטרים להיות בעלי השכלה עממית, ודפ"ר של לפחות שלוש, אך באמצע שנות ה-60 הועלה הרף לעשר שנות לימוד או השכלה מקבילה[43] ולפחות דפ"ר חמש.[44] כן החלה המשטרה במאמץ לגייס בוגרי תיכון, כך שממוצע שנות הלימוד עלה משנת 1965 לשנת 1967 מ-7.2 ל-8.6.[45] בתקופת המיתון של אמצע שנות ה-60 הצליחה המשטרה למלא את התקן, אולם בראשית שנות ה-70 חסרו למשטרה כ-1,000 שוטרים מהתקן, בגלל החלטה שלא לגייס מועמדים בלתי מתאימים.[46] ממועמדים נדרש להיות ברמה המתאימה להיות קצינים בצה"ל. בשנת 1971, מתוך מעל 4,500 בקשות להתגייס, רק 934 נמצאו ראויים לגיוס.[47]
המשטרה התבססה בעיקר על עולים חדשים, ואף ניהלה אולפן לעולים חדשים המתעתדים להתגייס למשטרה. בראשית שנות ה-70 רק 30% מהשוטרים היו ילידי ישראל. מתוך 7,648 שוטרים, מעל 1,600 עלו ממרוקו, כ-850 היו עולים מרומניה, ומעל 700 היו יוצאיעיראק. מארצות הברית היו במשטרה 5 שוטרים בלבד.[48]
בסוף שנות ה-70 הועלה הרף הנדרש ממתגייסים ל-11 שנות לימוד.[49] מאז עלו הדרישות והשוטרים נדרשים ל-12 שנות לימוד והמשטרה פועלת להגברת הגיוס של אקדמאים.


מיד עם הקמת משטרת ישראל גויסו נשים למשטרה, במספר קטן, לתפקידי תנועה וסדרנות במשרדי ממשלה.[50] במהרה נסגרו יחידות השוטרות והניסיון לגייס שוטרות קוטלג ככישלון של המשטרה שלא הכשיר את המועמדות כיאות.[51] מעבר לכך המשטרה נמנעה מגיוס שוטרות ונשים שרתו במשטרה רק כפקידות וכסוהרות בבתי מעצר לנשים. ניצבמתתיהו סלע הסביר את עמדת המשטרה: "שוטרות ממהרות להתחתן, ואם נגייס למשטרה בחורות יפות, יתאהבו בהן גם עבריינים, ועוד נחיש את קצב פרישתן מן המשטרה; ואם נגייס רק מכוערות, נהיה לצחוק".[52]
הסיבות להתנגדות לגייס שוטרות לתפקידי שיטור היו מגוונות כמו:
אולם בגלל המחסור בשוטרים, וביוזמתעמוס בן-גוריון, מפקד מחוז תל אביב, ששב מסיור בבריטניה, שם התרשם משילוב שוטרות במשטרה הבריטית ומיעילות פעולתן, הוחל בסוף שנות ה-50 בגיוס שוטרות, תחילה לתפקידי תנועה[51] ובהמשך לתפקידי סיור, בעיקר במחוז תל אביב.[53][54][55] בעקבות השתפרות אחוזי הגיוס, הוחלט בשנת 1966 להקפיא את מספר השוטרות במשטרה כדי לשמור על איזון בין מספר הגברים והנשים בשירות.[45]
עם השנים נפתחו יותר תפקידים לנשים במשטרה ונקבעו כללים לפתיחת כל המקצועות במשטרה לנשים. ב-1974 הוחלט לאפשר לשוטרות להשתתף בקורס קצינים. בשנת 1980, כ-15% מהשוטרים היו נשים והן שרתו כמעט בכל התפקידים במשטרה, למעט יחידות החבלה, היחידות ללוחמה בטרור ויחידת הכלבנים.[56] עם זאת, בשנות ה-90 אישרה המשטרה כי: "בחינת המצב בשטח העלתה, כי בפועל נמנע גיוסן של נשים למקצועות מסוימים, לעיתים בשל דרישות סף, ולעיתים – בשל היעדר שליטה על יישום בשטח של המדיניות המוצהרת, לגבי המגזר הייעודי".[57] בשנת 1996 הגישההאגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבג"ץ נגד המשטרה בדרישה לדאוג לגיוס שוויוני של נשים למשטרה. לאחר שהמשטרה עשתה צעדים שונים בכיוון, העתירה נדחתה.[58]
נכון לשנת2020, במשטרת ישראל משרתים 32,387שוטרים, מתוכם 4,613 שוטרי חובה. בנוסף משרתים עוד 25,070 מתנדבים במשמר האזרחי, כמתנדבי אבטחה, מתנדבים במדים, מתנדבי יחידות מיוחדות ומתנדבים בעלי מומחיות מקצועית.
נכון ל-2022 כ-86% משוטרי הקבע הם יהודים. 27% הם נשים.[59]
הדרגות במשטרה מקבילות במבנה שלהן לדרגות בצה"ל, ובאופן דומה הן נחלקות לשני מסלולים: בד"א (בעלי דרגות אחרות) וקצינים.
בראש משטרת ישראל עומד קצין בדרגת רב ניצב ותפקידו קרוי בשם "המפקח הכללי של משטרת ישראל" ובקיצור "מפכ"ל משטרת ישראל". בניגוד לצה"ל, בו המפקד העליון הוא שר הביטחון, מפכ"ל המשטרה אינו כפוף פיקודית לשר, ומשמש בתורהמפקד העליון של המשטרה.[60] דבר זה נובע מהיותה של המשטרהתאגיד סטטוטורי.

המכללה הלאומית לשוטרים מרכזת את פעילות ההדרכה וההכשרות במשטרת ישראל. המכללה נחנכה בסוף2014 וממוקמת בשטח העירבית שמש. ליד המכללה נמצאבית מורשת משטרת ישראל הפתוח לקהל.


ב-1 ביוני1992 נחנכהבמרכז ללימודי משטרה שבקריית אתא אנדרטה לחללי משטרת ישראל, בעיצובו של האדריכליוסף אסא. האנדרטה מורכבת משני אלמנטים מבטון המתנשאים לגובה 17 מטר עליהם מוטבע סמל המשטרה.גרם מדרגות מוביל למרפסת תצפית עלעמק זבולון.
ליד האנדרטה ממוקמים קירות הנצחה ועליהם שמות הנופלים. המקום שימש כאתר זיכרון מרכזי לחללי משטרת ישראל עד לינואר2015 אז נפתחה המכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש.
משטרת ישראל מוציאה מזה שנים רבות משלחות של "עדים במדים". משלחת זו יוצאת לפולין כחלק ממסע למחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית אשר בהם נרצחו יהודים במהלךהשואה. במהלך המסע השוטרים לוקחים חלק בהכנת הטקסים במחנות וביערות. השוטרים מכלל המחוזות והאגפים נוסעים במדי משטרת ישראל ולוקחים חלק רגשי וערכי.
לאחר שבמסגרת המסע הוצגה לחיילים דילמה לפיה ייתכן והם ייהפכו בעצם לנאצים. והדברים נחשפו בידי ארגוןתורת לחימה תוחקרו הדברים וטופלו באופן אישי על ידיקצין חינוך ראשיתא"לצבי פייראיזן.[61]
משטרת ישראל מבצעת מעקבים סביב חשודים כמעקב סמוי כמו באופן כללי על האוכלוסייה בישראל כמעקב המונים, במטרה לזהות מגמות. מהצורך לשמור עלהזכות לפרטיות עיקר המעקב ההמוני מתבצע בניטורעקבות דיגיטליים אזוריים ותוך מעקב אחר מידע המועבר דרךאנטנות ראשיות אזוריות. במקרה ועולה מאלו מידע בעניין תקשורת או התקשרות בעייתית מצמצמים את אזורי החיפוש עד לאיתור הגורם מעביר התקשורת הבעייתית.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|