Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

משה שחל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה שחל
לידה20 במאי1934 (בן 91)
בגדאד,ממלכת עיראק
תאריך עלייה1950
שם לידהמוריס פתאל
מדינהישראלישראלישראל
השכלה
מפלגהמפלגת העבודה הישראלית
סיעההמערך,העבודה
ילדים

עפר שחל

עידית שחל הלפרין, עו״ד
שר האנרגיה והתשתית ה־3
13 בספטמבר198415 במרץ1990
(5 שנים ו־6 חודשים)
תחתראשי הממשלותשמעון פרס,יצחק שמיר
13 ביולי19929 בינואר1995
(שנתיים ו־5 חודשים)
תחתראש הממשלהיצחק רבין
שר התקשורת ה־19
13 ביולי19927 ביוני1993
(10 חודשים ו־25 ימים)
תחתראש הממשלהיצחק רבין
השר לביטחון הפנים ה־7
עד22 בנובמבר1995,שר המשטרה
13 ביולי199218 ביוני1996
(4 שנים)
תחתראשי הממשלותיצחק רבין,שמעון פרס
חבר הכנסת
1 בספטמבר197120 במרץ1998
(26 שנים)
כנסות7 -14
תפקידים נוספים

משה שחל (נולד ב-20 במאי1934) הואפוליטיקאי ועורך דיןישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

נולד בשםמוריס פתאל בבגדאד שבעיראק, ובשנת1950עלה לישראל. את השכלתו רכש באוניברסיטת חיפה, שם למדכלכלה ומדעי המדינה, ובאוניברסיטת תל אביב, שם למדמשפטים. לאחר לימודיו הוסמך כעורך דין. בשנת1958, כאשר היה בן 24, מונה למזכיר סניף ההסתדרות בעיר התחתית. במהלךאירועי ואדי סאליב יצר קשר עםדוד בן הרוש וסיפק לו הלוואה כספית לטובת ארגון "ליכוד יוצאי צפון אפריקה" שהקים, שמטרתו הייתה לסייע לתושבי השכונה[1][2]. בגיל 27 בלבד נבחר כחבר מועצת פועלי חיפה, תפקיד שבו כיהן 4 שנים.

בבחירות לכנסת השביעית, בשנת1969,הוצב במקום ה-57 ברשימתהמערך. תחילה דווח שנכנס לכנסת, אך לאחר ספירת כל הקולות זכתה הרשימה רק ב-56 מושבים[3]. אחר כך היה אמור אחד מחברי הרשימה שמונה לשר, להתפטר מחברותו בכנסת, ושחל היה צריך להיכנס במקומו. חבר סניף חיפה של המערך העלה טענות נגד אמינותו של שחל, והוחלט שלא יכול להיכנס לכנסת עד סיום הבירור. אף על פי שמועמדותו אושרה בפברואר 1970, הוא לא היה יכול להיכנס לכנסת, מאחר שעבר המועד בו יכלו שרים להתפטר כדי להכניס את המועמד הבא ברשימה[4]. בספטמבר 1971, לאחר פטירתו של חבר הכנסתמרדכי עופר במהלך כהונתה שלהכנסת השביעית, שחל נכנס לכנסת במקומו[5]. מאז המשיך שחל לכהן בכנסת בתפקידים שונים עד לפרישתו מהכנסת ה-14 בשנת 1998 לאחר 27 שנות פעילות בכנסת.

בסוף 1974 מונה ליושב ראשהמועצה הישראלית לצרכנות[6]. בשנת 1976 מונה לממלא מקוםיושב ראש הכנסת[7]. בכנסת השמינית והתשיעית שימש יושב ראש סיעת המערך בכנסת וסגן יושב ראש הכנסת[8][9]. בשנת 1979 יזם הצעת חוק פרטית הקובעת שחבר כנסת שהורשע בפלילים יחדל לכהן[10].

בשנת1984 מונה שחל לשר האנרגיה והתשתית, תפקיד שבו כיהן ברציפות במשך 6 שנים, עד1990. במהלך כהונתו יזם את הרפורמה במשק הדלק[11], שמטרתה הייתה הגדלת התחרות והורדת מחירי הדלק בישראל[12].

בשנת1992, לאחר בחירתו שליצחק רבין לתפקידראש הממשלה, מונה שחל לשר התקשורת, לשר המשטרה וחזר לתפקידו כשר האנרגיה והתשתית. בתפקידו כשר התקשורת, הביא להקמתו שלהערוץ השני.

היה לשר הראשון שנושא בשלושה תיקים בעת ובעונה אחת. לאחר כשנה בתפקיד, נפרד שחל ממשרד התקשורת שהועבר לשולמית אלוני. בנובמבר 1995נרצח יצחק רבין בעצרת השלום בכיכר מלכי ישראל. בעקבות זאת הוקמההממשלה ה-26 ועם כינונה נשאר שחל עם תיק המשטרה, שהורחב ובהתאם שונה שמו למשרד לביטחון פנים, תפקיד בו נשאר עד סיום הקדנציה ב-1996.

במשך השנים נחשב למקורבו שלשמעון פרס, ולאחר פרישתו מן הכנסת, המשיך להיות פעיל במפלגת העבודה. בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום ה-117 הסמלי ברשימתה לכנסת, ובבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב כמועמד אחרון במקום ה-120 ברשימת העבודה לכנסת.

לאחר נטישת החיים הפוליטיים חזר שחל לעבודתו כעורך דין. בין השאר, הוא מייצג בערכאות משפטיות אתהחברה לישראל בשליטתעידן עופר וכן אתמרכז פרס לשלום.

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

שחל מתגורר בקיסריה. בנו, עפר שחל, הוא עורך דין ודירקטור. בתו, עידית שחל הלפרין, היא עורכת דין ואומנית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  • יאיר קוטלר,הנבחרת הלאומית, כרך ב', פרק א'(6), עמודים 134 - 165

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאמשה שחל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^אלמוגי במ. פ. חיפה: ההלוואה לבן־הרוש היתה סיבוך...,על המשמר, 17 באוגוסט 1959
  2. ^מזכיר ההסתדרות בוואדי סאליב מעיד על קשריו עם בן־הרוש,למרחב, 4 באוגוסט 1959
  3. ^פנים חדשות בכנסת,מעריב, 31 באוקטובר 1969
  4. ^מ. שמריהו,תאושר כשירותו של מ. שחל כנבחר הסניף בחיפה,מעריב, 23 בפברואר 1970
  5. ^משה שחל,דבר, 2 בספטמבר 1971
  6. ^אהוד גוט,שחל יתמנה ליו"ר המועצה לצרכנות,מעריב, 5 בספטמבר 1974
  7. ^חידוש של המ"מ,מעריב, 2 ביוני 1976
  8. ^ראובן בן צבי,ח"כ שחל דורש הבטחת זכויות היהודים יוצאי מצרים,מעריב, 1 בנובמבר 1978
  9. ^ח"כ משה שחל התפטר מתפקיד סגן יו"ר הכנסת,מעריב, 18 בינואר 1983
  10. ^שחל מציע: ח"כ שהורשע בעבירה פלילית לא יחוקק,מעריב, 7 באוקטובר 1979
  11. ^עת"י"ם,השר שחל: הרפורמה במשק הדלק תופעל גם ללא הסכמת החברות לפשרה שהוצע ע"י משרד האנרגיה,מעריב, 1 ביוני 1988
    עודד שורר,שחל: ההסכם על הרפורמה במשק הדלק יחתם כנראה מחר,מעריב, 26 במאי 1988
  12. ^משה שחל, ‏הדו"ח שיחסל את הרפורמה בדלק, באתרגלובס, 25 בנובמבר 1996
שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל
שרי המשטרהבכור-שלום שטריתאליהו ששוןשלמה הללחיים בר-לברוני מילואמשה שחל
שרים לביטחון הפניםמשה שחלאביגדור קהלנישלמה בן עמיעוזי לנדאוצחי הנגביגדעון עזראאבי דיכטריצחק אהרונוביץ'יריב לויןגלעד ארדןאמיר אוחנהעמר בר-לב
שרים לביטחון לאומיאיתמר בן גביר
שרי הדואר והתקשורת בממשלות ישראל
שרי הדוארמרדכי נורוקיוסף בורגישראל ברזיליבכור-שלום שטריתבנימין מינץאליהו ששוןישראל ישעיהו-שרעביאלימלך-שמעון רימלטסמל משרד התקשורת
שרי התקשורתשמעון פרסאהרן אוזןיצחק רביןמנחם בגיןמאיר עמיתיצחק מודעייורם ארידורמרדכי צפוריאמנון רובינשטייןגד יעקבירפאל פנחסימשה שחלשולמית אלונילימור לבנתבנימין בן אליעזרראובן ריבליןאריאל שרוןאהוד אולמרטדליה איציקאברהם הירשזוןאריאל אטיאסמשה כחלוןגלעד ארדןבנימין נתניהוצחי הנגביאיוב קראדודי אמסלםיועז הנדלאיתן גינזבורגיועז הנדלשלמה קרעי
שרי האנרגיה בממשלות ישראל
שרי האנרגיה והתשתיתיצחק מודעייצחק ברמןמשה שחליובל נאמןאמנון רובינשטייןגונן שגביצחק לויסמל מדינת ישראל
שרי התשתיות הלאומיותאריאל שרוןאליהו סויסהאברהם בייגה שוחטאביגדור ליברמןאפי איתםיוסף פריצקיאליעזר זנדברגבנימין בן אליעזררוני בר-און
שרי האנרגיה והמיםעוזי לנדאו
שרי התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמיםסילבן שלום
שרי האנרגיהיובל שטייניץקארין אלהררישראל כ"ץאלי כהן
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משה_שחל&oldid=42236850"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp