שם הממלכה המלא משמעותו "הממלכה המערבית" (בערבית:المملكة المغربية), או "ממלכת המערב". "אל-מע'רב אל-ערבי" (כלומר "המערב הערבי", נכתב לעיתים קרובות בעברית "המגרב") הוא השם הערבי המקובל לאזור צפון-מערב אפריקה, וממנו נובע שמה של הממלכה. השם "מָרוֹקוֹ" בשאר השפות מקורו בשמה של בירת מרוקו לשעבר – העיר "מרקש" (פירוש שמה: "ארץ האלים" בברברית).
הכיבוש הערבי של מרוקו התרחש בשנת703. בעקבות הכיבושהתאסלמו הברברים. בשל ריחוקה של מרוקו מהמרכזים האימפריאליים של הח'ליפות האסלאמית ששכנו בסוריה ובעיראק, שלטו במרוקו בעיקר שושלות מוסלמיות עצמאיות. בשנת781 ייסדאידריס הראשון את השושלת המוסלמית הראשונה ששלטה במרוקו,השושלת האידריסית. אידריס הגיע למרוקו לאחר שנמלט מבית עבאס במזרח. העירפאס נוסדה והפכה למרכז המלוכה של מרוקו. במאה ה-10 מרוקו נכנסה תחת השפעת הפטימים, ששלטו במצרים, וחדלה להתקיים כישות עצמאית.
באמצעהמאה ה-12 עלה כוחם שלאל-מוואחידון, ברברים שישבו בהרי האנטי-אטלס. הם כבשו את מרוקו. בראשם עמדעבד אל-מואמין. המווחאדון שלטו במרוקו עד שנת1269. בתקופת שלטונם כבשו את דרוםספרד. תקופתם התאפיינה ברדיפות קשות נגד יהודים ולא-מוסלמים, אך גם בפריחה תרבותית וכלכלית שבאה לידי ביטוי במתן פטרונות למלומדים רבים ובארכיטקטורה מפוארת. בשנת 1269 כבשה את השלטון שושלת חדשה בשםבנו מרין, אשר שלטה במרוקו עד שנת1472. תקופת שלטונם מצטיינת בפריחה כלכלית ותרבותית. בשנת1438 בנו את המלאח הראשון בעירפאס.
הגם שיחסית למקומות אחרים יהודי מרוקו ידעו בדרך כלל יחסי שכנות תקינים עם הרוב המוסלמי, מעמדם הנחות נשמר בהקפדה, וככל שהתחזקו במהלךהמאה ה-19 הקולות שקראו להחלת שוויון אזרחי במרוקו, עוד לפני עצמאותה, כך הלך והחריפה העוינות כלפי המיעוט היהודי, דבר שבא לידי ביטוי טראגי בעובדה שבין השנים 1860 ל-1880 נרצחו במרוקו כ-200 יהודים. במרוקו הוקם בית הספר הראשון שלחברת כי"ח (1863), שביטא את הרוחות החדשות של הליברליזם האירופאי הנזכר. ב-1888 הוגש לממשלת בריטניה תזכיר לפיו "מחוץ למלאח (הרובע היהודי) על היהודים ללכת יחפים ולהסיר את כיסויי הראש. הם אינם רשאים להשתמש במקל הליכה. זקנים וחולים מורשים להיעזר במקל עשוי מקנה סוף. מוסלמים משתעשעים בזריקת פחם, שברי זכוכית, כלי חרס ישנים וכיוצא בזה, ונהנים לראות יהודים הנפצעים ברגליהם היחפות. ברבעים המוסלמים רשאי היהודי ללכת רק במדרכה שבה לא עובר מוסלמי".[8]
עם החלת הפרוטקטוראט הצרפתי על מרוקו ב-1912, נזעקו יהודים שמרנים 'ליטאים' במזרח אירופה, בראשם זאב הלפרין, להציל את יהדות מרוקו, וכך החלה לפעול אותה שנה רשת 'אם הבנים' שבוגריה היוו את הבסיס לתופעת השמרנות הספרדית הליטאית שלימים התגלגלה בתנועת ש"ס.[9]
במהלךהאביב הערבי. פרצו הפגנות על המצב הכלכלי והחברתי. אושרה חוקה חדשה, שהרחיבה את סמכויות הפרלמנט וראש הממשלה. עם זאת למלך נשארו סמכויות רבות והשפעה על כל מוסדות השלטון. הוא נשאר אחראי על ענייני הביטחון, הדת והצבא.[10]
בשנת 2020, אחרי כ-30 שנותהפסקת אש, חודש העימות ביןחזית פוליסריו מסהרה המערבית למרוקו.
מרוקו היאמונרכיה חוקתית, ובהפרלמנט הנבחר על ידי העם. מאז שנת1996 הפרלמנט מחולק לשני בתים. הבית העליון מורכב מ-395 נציגים שרובם נבחרים פעם ב-5 שנים. בבית התחתון חברים כ-270 נציגים. מפלגותאופוזיציה הן חוקיות במרוקו וקיימות. אמנם סמכויות הפרלמנט הן מוגבלות, אבל הורחבו כתוצאה מרפורמות בשנת 1996 ובשנת2011, כתוצאה מהפגנות.
סהרה המערבית נמצאת בשליטת מרוקו מאז1979. מרוקו תובעת ריבונות על השטח מאז ויתרה עליו ספרד ב-1975, ומחזיקה בכולו מאז ויתרה מאוריטניה על שליטתה בחלקים ממנו ב-1979. מרוקו התעלמה מהכרזת עצמאות של תושבי הטריטוריה, וכיום נתון עתיד השטח למשאל עם בחסותהאו"ם, אלא שאין הסכמה בין הצדדים על הגדרת בעלי זכות הבחירה במשאל.
השלטון המרוקאי ידוע ביחסו האוהד ליהודים, עוד מלפני קום מדינת ישראל, ועד היום. במשך שנים רבות התקיימו קשרים גלויים וחשאיים בין ישראל לבין מרוקו. המלךחסן השני תמך בפיוס ובפשרה בסכסוך הישראלי-ערבי ותיווך בין הצדדים בהסכם השלום בין ישראל למצרים ובמשא המתן ביןישראל לפלסטינים. בשנת1995 כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות. בשנת2000, בעקבות אירועיהאינתיפאדה השנייה, ניתקה מרוקו את יחסיה עם ישראל, אךישראלים יכולים להיכנס למרוקו ולטייל בה. בסוף2020 במסגרתהסכמי אברהם, הודיענשיא ארצות הבריתדונלד טראמפ על כינון היחסים בין ישראל למרוקו.[11] ב-22 בדצמבר 2020 נחתם ברבאט הסכם בין המשלחת הישראלית לנציגים המרוקנים (הסכם ישראל–מרוקו). ההסכם כלל מסגרת לחידוש היחסים הדיפלומטים; הסכם לשיתוף פעולה בתחום המים, הסכם בריאות, והסכם כלכלי הכולל שיתופי פעולה בתחומי ההשקעות והפיננסים.
משבר האקלים צפוי לפגוע באופן משמעותי, (בין היתר) בתחומי החקלאות, הדיג, התיירות ומקורות המים במדינה, וישפיע לרעה על האוכלוסייה המתגוררת באזורי החוף.[12] על רקע זה, מרוקו פועלת במספר אופנים כדי להתמודד עם השפעות אלו: מעבר לאנרגיה מתחדשת, ביטול סובסידיות על דלקים מזהמים, פיתוח חקלאות ימית בר-קיימא, שימוראקוויפרים, ועוד.[13]בשנת2019 מרוקו דורגה במקום השני במדד ה-CCPI(אנ') שמדרג את המדינות השונות על פי ביצועיהן בהתמודדות אל מול משבר האקלים. מרוקו דורגה אחרישוודיה ולפניליטא.[14]
הכוחות המזוינים של מרוקו או כוחות הצבא המלכותי של מרוקו הםהכוחות הצבאיים של ממלכת מרוקו. הם מורכבים מהצבא, הצי, חיל האוויר, הז'נדרמריה המלכותי והמשמר המלכותי.
הכוחות המזוינים של מרוקו גדולים, מאומנים היטב עם ניסיון רב-נגד התקוממות,לוחמה במדבר ופעולות אוויר-קרקע. ניסיון נוסף הגיע מהשתתפות בפעולותשמירת השלום.
למרוקו אחת הכלכלות היותר חזקות באפריקה. כלכלת המדינהליברלית למדי ונשענת על תעשיית הפוספטים כגוןזרחן (מרוקו היא ספקית הפוספטים השלישית בגודלה בעולם אחריסין וארצות הברית). מקור ההכנסה השני בחשיבותו של המדינה הוא העברות של כספי תושבים שעובדים מחוץ למדינה. מגזרים חשובים נוספים הם החקלאות, הטקסטיל והתיירות. בין שנת2000 ל-2007 צמחה כלכלת המדינה בקצב של 4%-5% בשנה.
האבטלה, העומדת על כ-9.6% (נכון ל-2008) והחוב הלאומי הגדול, מהווים נטל כבד על כלכלת המדינה.
על פי נתוני 2022, סך כל הייצוא של מרוקו עמד על 46.7 מיליארד דולר (כ-15% פוספטים, וכ-12% מכוניות), וייעדי הייצוא העיקריים הן ספרד (כ-20%), צרפת, הודו ואיטליה. סך הייבוא עומד על 68.9 מיליארד (כ-13% מהם נפט גולמי), ורובו מגיע מספרד (כ-17%), צרפת, ארצות הברית, סין וסעודיה.
סביבת ההשקעות במדינה נוחה מאוד: ההגבלות מעטות, מערכת המס יעילה, וישנם תמריצים למשקיעים. אחד היעדים העומדים כיום בפני כלכלת מרוקו הוא השגתצמיחה מתמשכת ויציבה, ועידוד גיוון התעשייה.
שליש משטחה של מרוקו הם הרים. רכסהרי האטלס הוא האזור הגבוה ביותר של מרוקו, הוא עובר כעמוד שדרה לאורך כל הארץ, מדרום-מערב לצפון-מזרח. הרי האטלס מתחלקים לרכס האטלס התיכון ולרכס האטלס הרים. הפסגה הגבוהה ביותר היאג'בל טובקאל (4165 מטר), הנמצאת ברכס הרים. מדרום לרכס הרים משתרע עמק סוס, ומעבר לו - רכס הרי מול האטלס. מצפון לרכס הרים עובר שקע אום א-רביע, ומעבר לו - רכס האטלס התיכון. רכס נוסף, לאורך החוף הים-תיכוני, הוא של הרי הריף. ממערב לשלשלות ההרים הללו משתפלת רמה היורדת עד חוףהאוקיינוס האטלנטי. שני הנהרות העיקריים במרוקו הםמולויה, הנשפך לים התיכון, ואום א-רביע, הנשפך לאוקיינוס האטלנטי.
מרוקו מחולקת ל-12 מחוזות (כוללסהרה המערבית שמשתרעת על פני שלושה מחוזות דרומיים[15]).
21% משטחה ראוי לעיבוד חקלאי, מתוך זה 20% שטח מיוער, 47% שטחי מרעה ושטחים חקלאיים. 58,012 קמ"ר הם שטחים מושקים.
במרוקו מגוון סוגי אקלים, החל מאקלים ים-תיכוני דרך האקלים היבשתי של פנים הרמה עד לאקלים המדברי בסהרה.
ב8 בספטמבר 2023 בשעה 23:18 שעון מרוקו בלילה שבין יום שישי ליום שבתכ"ג באלולתשפ"ג הורגשהרעש אדמה[16]בקרבת העירמרקש בעוצמה של 6.9 בסולם ריכטר,[17] לפחות 2,950 בני אדם[18][19] נהרגו ברעש האדמה[20] רובם מחוץ לעיר מרקש. הרעש הורגש עדפורטוגל ואלג'יריה,[21] ולפחות 2,000 בני אדם נפצעו בדרגות פציעה שונות. בנוסף, נפגעו אתרים היסטוריים בעיר מרקש ובניינים רבים בה. מוקד הרעידה היה כ־71.8 ק"מ דרומית־מערבית לעיר מרקש, בסמוך לעיירהאיגיל שבהרי האטלס. לאחר הרעידה בכרבע שעה, הורגשה רעידת משנה נוספת בעוצמה של 4.8 בסולם.
מרוקו היא המדינה הערבית החמישית בגודלה באפריקה, אחרימצרים,אלג'יריה,לוב ו-סודאן. אוכלוסייתה מונה כ-37.9 מיליון נפש (2022). מרבית תושבי המדינה (95%) הםמוסלמיםסונים, ממוצא ערבי,ברברי או עירוב של שני העמים. הערבים פלשו למרוקו במאה ה-7 ובמאה ה-11 ומאז הפכו לרוב.
ישנו מיעוט שיעי קטן, שאוכלוסייתו מונה כמה אלפי שיעים, שרובם תושבי חוץ מלבנון או מעיראק. הקהילההבהאית ממוקמת בעיקר באזורים עירוניים, ומונה 350–400 תושבים.
כמו כן חיים במדינה כ-100,000 תושבים שאינםאזרחי המדינה אלא עובדים בה בלבד ללא אזרחות, רובם אזרחיצרפת וספרד.
השפה הרשמית במרוקו היא הערבית, המשמשת בכל אמצעי התקשורת הלאומיים.הערבית המרוקאית היאדיאלקט הנפוץ בעיקר במערב המדינה והיא מעין שילוב של שפות ברבריות והערבית. שפות נוספות במרוקו הן:תמאזיגת,תאריפית ותשלחית, המדוברות על ידי האוכלוסייה הברברית במדינה, המהווה למעלה ממחצית תושביה. בצפון המדינה ישנם כ-20,000 איש המדברים ספרדית.
רוב אוכלוסיית מרוקו מתגוררת מערבית לרכסהרי האטלס, אזור המבודד על ידי רכס ההרים ממדבר סהרה.
בשנת1948, ערבמלחמת העצמאות חיו בה כ-265,000 יהודים והיא הייתה המיעוט היהודי הגדול בצפון אפריקה. בשנה זו החלו פוגרומים ופגיעות שונות ביהודי מרוקו, בעקבותיהם עזבו כ-67,000 יהודים את מרוקו.[22] מלבד זאת, היהודים במרוקו מקבליםחופש דת כמעט מוחלט. מהקמת מדינת ישראל ב-1948 ועד לשנת1967 היגרו למעלה מ-250,000 מבני יהדות מרוקו למדינת ישראל. רבים נוספים היגרו לצרפת ולצפון אמריקה. כיום מתגוררים במרוקו כ-2,500 יהודים בלבד, מרביתם בקזבלנקה, שריד לקהילה גדולה זו.
בפאס שוכנתמדרסת אל-קרוויין שהוקמה במאה ה-9, המוגדרת על ידיאונסק"ו כמוסד ההשכלה הגבוהה העתיק ביותר המתקיים ברציפות עד ימינו. בימי הביניים פעלו בה כמה מגדולי הרוח של התקופה, כגוןאבן ח'לדון,אבן ערבי ואחרים. כיום המוסד היא אוניברסיטה רשמית בחסות המדינה.
