המונח "מרדכי" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראומרדכי (פירושונים). | |
| לידה | ממלכת יהודה |
|---|---|
| פטירה | פרס |
| מקום קבורה | לא ידוע, אך קיימותמספר מסורות שונות |
| עיסוק | משנה למלך אחשוורוש |
| השקפה דתית | יהדות |
| אב | יאיר בן שמעי |
  | |
מָרְדֳּכַי[1] הַיְּהוּדִי הואדמות מקראית ומגיבוריה הראשיים שלמגילת אסתר. לפי המגילה הוא היה בן דודה שלאסתר המלכה[2] ואביה המאמץ[3] (ולפי התלמוד גם בעלה[4]). המגילה מספרת שמרדכי שירת בחצר המלך הפרסיאחשוורוש, כנראה כשופט[5], הציל יחד עם אסתר את יהודיממלכת פרס מרצח המוני שתכנן נגדםהמן[6], ולאחרתליית המן תפס את מקומו כמשנה למלך אחשוורוש והפך לבכיר שרי ממלכת פרס וגדול היהודים.
על פי המגילה, מרדכי תיקן לדורות את חג הפורים במכתבים אשר כתב ביחד עם אסתר, ואשר נשלחו אל היהודים בכל רחבי הממלכה.
במגילת אסתר,פרק ב',פסוק ה' מוזכר ייחוסו של מרדכי:”מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי”; כלומר, משבט בנימין (חז"ל דרשו דרשות נוספות במשמעות הייחוס לבנימין[7]). בתרגום שני[8] ובילקוט שמעוני[9] מבואר שבין שמעי לקיש – שהוא, לפי ילקוט שמעוני,קיש אבי שאול המלך – היו דורות רבים, ואבותיו של מרדכי היו למעשה
יאיר בן שמעי בן בענא בן מוצא בן אלה בןמפיבשת בןיהונתן בןשאול בןקיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן שחריה בן עזריה בן שוקק בן מיכאל בן אלילאל בן עמיהוד בן שפטיה בן פתואל בן פיתן בן מלוך בן ירובעל בן חנניה בן זבדי בן שמריה בן זכריה בן מרימות בן חושם בן שחריה בן אצבעון בן עזריה בן גרא בן בלע בןבנימין בןיעקב.
התלמוד הבבלי מסביר שהכינוי "היהודי", הסותר לכאורה לייחוס לשבט בנימין כיוון שמשמעותו שמוצאו של מרדכי הוא משבט יהודה, מקורו בכך שאֵם מרדכי הייתה משבט יהודה ואילו אבותיו התייחסו לשבט בנימין[7]. שיטה נוספת מסבירה שמרדכי היה משבט בנימין, אך גלה עם שבט יהודה, ולכן מכונה מרדכי "היהודי"[10].
על פי מגילת אסתר הוגלה מרדכי (או אביו או סבו)[11] מירושלים עםגלות יכניה מלך יהודה על ידינבוכדנצר השני מלך בבל. לפי המחקר ההיסטורי הדבר אירע בשנת597 לפנה"ס. הגולים התיישבו בחלקיה השונים שלהאימפריה הבבלית, אשר נכבשה שישים שנה מאוחר יותר בידיכורש "הגדול" מלך פרס. עלילת המגילה מתרחשת בזמנו שלאחשורוש, מלך אשר לא מוזכר בדברי ימיהאימפריה הפרסית, אך יש המזהים אותו עם אחד מיורשיו של כורש:חשיארש הראשון (אשר מלך בשנת485 לפנה"ס, 112 שנה לאחר גלות יכניה) אוארתחששתא הראשון (אשר מלך בשנת465 לפנה"ס, 132 שנה לאחר הגלות), והיא מציגה את מרדכי כתושב שלשושן הבירה, אשר "יושב בשער המלך".[א]
תרגום השבעים מקדים לסיפור מגילת אסתר אתחלום מרדכי, אשר בו נאספים כל העמים להילחם ב"גוי קטן", שמאוחר יותר ניצל בזכות מעיין מים שנהפך לנהר גדול. בסוף גרסת השבעים למגילה מופיע פשר החלום. מגילת אסתר מספרת כי למרדכי הייתה דודנית יתומה מאב ואם בשם אסתר, או בשמה העברי הדסה, ואותה הוא גידל ואימץ לו לבת. במדרש רבה, מסופר על מסירותו אליה: פעם אחת חיפש לאסתרמינקת שתניק אותה, ולא מצא אף אחת שתוכל לעשות זאת. משראה כך התפלל ונעשה לו נס, והניק את אסתר בעצמו[12]. במגילה מסופר שאסתר הייתה יפת תואר וטובת מראה, וכאשר חיפש אחשוורוש מלך פרס אישה יפה שתהיה למלכתו לאחר הוצאתה להורג שלושתי אשתו, לקחו פקידיו את אסתר והביאוה לפניו יחד עם נשים רבות אחרות. המלך אהב את אסתר מכל הנשים שהובאו לפניו, לקחה לו לאישה והמליכה תחת ושתי; ובכל אותה התקופה לא סיפרה אסתר לאיש את מוצאה ואת עמה, בפקודתו של מרדכי:”וְאֶת מַאֲמַר מָרְדֳּכַי אֶסְתֵּר עֹשָׂה, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְאָמְנָה אִתּוֹ”[13].
באותה התקופה היה מרדכי מעורב במניעת קשר לרצח המלך אחשורוש. בעודו יושב בשער שמע שני סריסים משומרי הסף,בגתן ותרש, כאשר הם זוממים לרצוח את המלך. מרדכי סיפר בבהילות לאסתר על מזימתם של השומרים, ואסתר סיפרה למלך את הדברים בשם מרדכי, תוך שהיא מעלימה ממנו את טיב הקשר ביניהם. דברי מרדכי נמצאו נכונים, בגתן ותרש הוצאו להורג בתלייה, וסיפור הדברים נרשם לזיכרון ב”סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ”[14].
זמן קצר לאחר מעשה בגתן ותרש, עלה לגדולה בחצר המלך אחשוורוש אדם בשם המן האגגי. מעמדו בחצר המלך היה כה רם, עד שעל פי הוראה מהמלך אחשוורוש נצטוו הכול להשתחוות לו; לפי המדרש הצמיד המן צלם שלעבודה זרה לגופו, וכך כל המשתחווה לו השתחווה גם לצלם. מרדכי, אשר ישב כדיין בשער המלך, סירב להשתחוות להמן, ובכך עורר את חמתו של המן. חימה זו הפכה במהרה לתוכנית פעולה אכזרית נגד כלל בני עמו של מרדכי:
וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ, כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי; וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, עַם מָרְדֳּכָי.
המן שיכנע את אחשוורוש לתת תוקף מלכותי להשמדת היהודים, ותאריך ההשמדה ההמונית נקבע לי"ג באדר. מרדכי התוודע לגזירה היוצאת מבית המלך,
וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה. וַיָּבוֹא עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ, כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק. וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד, שַׂק וָאֵפֶר יֻצַּע לָרַבִּים.
מרדכי מיהר ליידע את אסתר על השמדת היהודים, ושיכנע אותה בעמל רב להיכנס אל המלך ולנסות להפר את הגזירה, על אף שכניסה אל המלך ללא הזמנה מראש עונשה מוות. בפקודת אסתר צמו מרדכי וכל יהודי שושן במשך שלושה ימים לפני כניסתה אל המלך.
אסתר הזמינה את המלך ואת המן למשתה, ואחריו למשתה נוסף; בינתיים הכין המן בעצתזרש אשתו עץ שגבהו חמישים אמה, במטרה לתלות עליו את מרדכי. באותו הלילה התקשה המלך להירדם ונעריו הקריאו לפניו את ספרי זכרונותיו, ובהם נמצא כתוב כי מרדכי היהודי הציל את המלך ממוות בפרשת בגתן ותרש והמלך שאל מה היה גמולו על המעשה הזה ונענה כי לא גמל לו דבר; לאחר מכן המלך ציווה על המן, שבא אל בית המלך כדי ליטול רשות לתלות את מרדכי שונאו על העץ, שירכיב את מרדכי על סוס מלכותי ברחובה הראשי של שושן כשהוא לבוש בבגדי מלכות ויקרא לפניו:”כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ”[15] – וכך נעשה. במהלך 'משתה אסתר' אליו מסובים אחשוורוש, אסתר והמן, גילתה אסתר לאחשוורוש כי מוצאה מהעם היהודי, והתחננה אליו שיציל אותה ואת כל עמה מכליה ואבדון. זעמו של אחשוורוש התפרץ על המן, והשרחרבונה הוסיף שמן למדורה בספרו למלך כי המן זמם לתלות על עץ את מרדכי היהודי, מצילו של המלך; זעמו של אחשוורוש הגיע לשיא והוא ציווה לתלות את המן על העץ שהכין למרדכי.
לאחר תליית המן סיפרה אסתר לאחשוורוש שהיא בתו המאומצת של מרדכי היהודי, ואחשוורוש הזמין אותו לבוא לפניו; בפגישתם מינה אחשוורוש את מרדכי למחליפו של המן כבכיר השרים בממלכת פרס, הפקיד בידו את טבעת המלוכה ומסר לו את ארמונו של המן[16]. מרדכי יצא מהפגישה עם המלך עטור כבוד ותהילה:
וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וַעֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וְתַכְרִיךְ בּוּץ וְאַרְגָּמָן, וְהָעִיר שׁוּשָן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה.
מרדכי ואסתר השתמשו במעמדם הבכיר כדי להציל את היהודים מגזירת ההשמדה, והיום בו זמם המן להשמיד את היהודים הופך ליום נקמה יהודית בגויים, בו הרגו היהודים 75,000 מתושבי הממלכה. היהודים זכו לכבוד ויקר בגלל פחדם של הגויים ממרדכי, ורבים מעמי הארץהתיהדו מרוב פחד.
לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר. וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ – שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים, מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב, וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים, כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם... וְכָל שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ מְנַשְּׂאִים אֶת הַיְּהוּדִים, כִּי נָפַל פַּחַד מָרְדֳּכַי עֲלֵיהֶם; כִּי גָדוֹל מָרְדֳּכַי בְּבֵית הַמֶּלֶךְ, וְשָׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת, כִּי הָאִישׁ מָרְדֳּכַי הוֹלֵךְ וְגָדוֹל.
המגילה מספרת כי חג הפורים נקבע לדורות על ידי אסתר ומרדכי, ושמו הטוב נזכר לדורות. המגילה מסתיימת בפסוק:
כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו, דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ
עם זאת, על פי המחקר ההיסטורימקורו של החג קדום יותר מסיפור המגילה, והוא אינו מבוסס על אירועים היסטוריים.
בספר עזרא[17] נזכר אדם בשם מרדכי ביןשבי הגולה:
וְאֵלֶּה בְּנֵי הַמְּדִינָה הָעֹלִים מִשְּׁבִי הַגּוֹלָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְבָבֶל, וַיָּשׁוּבוּ לִירוּשָׁלִַם וִיהוּדָה אִישׁ לְעִירוֹ. אֲשֶׁר בָּאוּ עִם זְרֻבָּבֶל: יֵשׁוּעַ, נְחֶמְיָה, שְׂרָיָה, רְעֵלָיָה,מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן, מִסְפָּר, בִּגְוַי, רְחוּם, בַּעֲנָה, מִסְפַּר אַנְשֵׁי עַם יִשְׂרָאֵל.
חז"ל קראו את המילים "מרדכי בִּלשן" כמתייחסות לאדם אחד ולא לשניים, וזיהו אותו עם מרדכי היהודי[18]. את המילה בלשן דרשו, בין השאר, ככינוי שניתן למרדכי על שם שהיה יודע שבעים לשון (בנוטריקון:בשבעיםלשון) או על שם שהיה בולל לשונות ודורשם (שהיה דורש את משמעות המילים)[19].
על פי התלמוד, לאחר עלייתו לארץ ישראל נמנה מרדכי בין אנשי הכנסת הגדולה שישבה בירושלים[20], ואף לאחר ששב לגולה המשיך להיות בקשר עימם וקבע בעזרתם את ימי הפורים לימי חג לדורות[21].
השם "מרדכי" הוא כנראה שם בבלי, ויש המשערים שמקורו הוא בשם האל הבבלי הראשימרדוך[22]. בתעודה פרסית מימיחשיארש הראשון, שיש חוקרים מסוימים המזהים אותו עם אחשוורוש, מוזכר גזבר הממלכה בשם מרדוכּה - שם המזכיר את שמו של מרדכי.
על פי המסופר במשנה[23], מרדכי היה נקרא גםפתחיה, על שם בקיאותו בשבעים לשון, והוא פתחיה שהיה ממונה על קרבנות העוף בבית המקדש.
בתלמוד הבבלי[24] ביארו שזאת היא גם הסיבה שבשלה הוא מכונה בספר עזרא[25]”מָרְדֳּכַי בִּלְשָׁן”, מפני”דהוה בייל לישני” (שהיה בולל לשונות).
התלמוד[26] מצא רמז לשם "מרדכי" בפסוק”וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר”[27], המתורגם לארמית כ"מרי דכי"[28].
במסכת מגילה חלוקים האמוראים באשר לזיהוי של הנביאמלאכי, ואחת הדעות מקשרת אותו למרדכי:
אמר רב נחמן: "מלאכי זה מרדכי. ולמה נקרא שמו מלאכי? שהיה משנה למלך". מיתיבי[ב]:ברוך בן נריה, ושריה בן מעשיה, ודניאל ומרדכי בִּלשן, וחגי, זכריה ומלאכי כולן נתנבאו בשנת שתים לדריוש. תיובתא[ג]. תניא: אמר רבייהושע בן קרחה: "מלאכי זהעזרא". וחכמים אומרים: "מלאכי שמו".
ישנן שתי מסורות איך מנקדים והוגים את השם "מרדכי". הנפוצה יותר בימינו היא "מרדְכי" בשווא נע, כמו שמקובל אצלעדות המזרח. המסורת השנייה מנקדת בחטף-קמץ "מרדֳכי"[29], וכך מקפידים לקרוא התימנים וחלק מהאשכנזים.
קבר מרדכי ואסתר נמצא, על פי המסורת היהודית והמוסלמית, בעירהמדאן שבאיראן; ואולם גם בגליל, סמוך לקיבוץברעם, נמצא קבר המזוהה כקבר מרדכי היהודי ואסתר המלכה.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:מרדכי |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:מרדכי היהודי |
מרדכי (אישיות מקראית), דף שער בספרייה הלאומית
