 | |
| "לראות את הבלתי נראה, לצפות את הבלתי צפוי, להיערך, להגן, לסכל ולתקוף" | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | היחידה הלאומית להגנת המידע |
| מדינה | ישראל ישראל |
| שיוך |  צבא ההגנה לישראל |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | הצפנה ואבטחת מידע |
| פיקוד | |
| יחידת אם | חטיבת הספקטרום וההגנה בסב"ר |
| דרגת המפקד |  אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | אל"ם א' |
| מפקדים | ראומפקדי היחידה |
  | |
מרכז צופן, סייבר וביטחון לאומי, המוכר בראשי התיבותמצו"ב, היא יחידה בחטיבת ההגנה בסב"ר בצה"ל. היחידה מוגדרת כגוף הלאומי להצפנה ואבטחת מידע, והיא מספקת שירותים לכלמערכת הביטחון הישראלית, למשרד החוץ ולגופים אחרים שהוגדרו על ידיממשלת ישראל.
היחידה נקראת מצו"ב 510, "היחידה הלאומית להגנת המידע"[1] ועצם קיומה הותר לפרסום רק בתחילתהמאה ה-21.
מאז 2015, במסגרת תוכנית "גדעון" וזיהוי איומי הסייבר העתידיים מול מדינת ישראל, הרחיבה היחידה את פעילותה, ועברה להיות כפופה לחטיבת ההגנה בסייבר.
בשל רוחב פעילותה, היחידה פועלת בתחומים טכנולוגיים מתקדמים, ובהםבינה מלאכותית (AI), ניתוח מידע בהיקפים גדולים (Big Data), ויכולות תקיפה מגוונות – לרבות תקיפה רשתית, חקר חולשות, ופעילות בסביבות ענן וכמובן בעולמותאבטחת המידע והגנת הסייבר - מחקר העולם ויצירת כלי הגנה מתקדמים.
בנוסף לעיסוקיה השוטפים, היחידה עוסקת גם בפיתוח יכולות להתמודדות עם אתגרי האבטחה הנובעים מהתפתחויות בתחום המחשוב הקוונטי[1].
עיקר פעילותה של היחידה הוא במחקר ופיתוח יכולות סייבר וצופן מתקדמות. בשל אופייה הרגיש של היחידה, מעט בלבד ידוע על תוצרי פעילותה, הנמצאים בליבת הסוד שלמדינת ישראל. למרות זאת ידוע כי מערכות ההצפנה שלה משולבות במערכתצבא יבשה דיגיטלי[2] ובמערכתכיפת ברזל[3].
בראיון עם קצין במצו"ב, נמסר "כל דבר שנע ביבשה, טס באוויר ושט בים, עובר דרכנו. [...]", ונחשף כי "ממערכות שו"ב (שליטה ובקרה) וקשר של המפקד בשטח, דרך כלי הלחימה ביבשה,כיפת ברזל באוויר - ועד הלוויין בחלל. המרחבים האלה לא יכולים לפעול בלעדינו"[4].
בפרסום לאתרTheMarker ציין מפקד היחידה כי:
"אני לא חושב שיש גוף במערכת הביטחון בישראל שלא עובד עם מצו"ב, ואף יותר מכך - שלא נשען על תוצריה. כשצה"ל סוגר מעגל - מהסנסור, דרך הפקת הידיעה המודיעינית, העיבוד שלה, ההצלבה עם מידע אחר ומשם דרך תווכי תקשורת שונים לאמל"ח תוקף - בכל הדרך יש יכולות של מצו"ב. [...]"[5]
יחידת מצוב פועלת תחת חטיבת ההגנה בסייבר בצה"ל, אך מספקת שירותים גם לגופים נוספים במערכת הביטחון הישראלית ולגורמים ממשלתיים נוספים. פעילותה כוללת אבטחת מידע בתחום הסייבר, מחקר טכנולוגי, פיתוח אמצעי צופן והגנה, וכן מתן מענה מבצעי בסיכול אירועי סייבר.[4]
ב-2021 זכתה היחידה בפרס ביטחון ישראל על פרויקט "כיפת ברזל הקיברנטית" בשיתוף "המוסד",שירות הביטחון הכללי,אגף המודיעין,מלמ"ב ומס"ל[6].
בשנת 2023 זכתה שוב היחידה כחלק מחטיבת הספקטרום וההגנה בסייבר בפרס ביטחון ישראל על פיתוח מערכת מסווגת וייחודית, בשיתוף פעולה עם כלל זרועותצה"ל.
היחידה קולטת לשורותיה מגוון רחב של חיילים למגוון תפקידים בעיקר בעלי אופיתכנותי בשפות שונות, ומונה כיום כמה מאות.
דרכי ההגעה ליחידה כוללים את מסלול גאמ"א סייבר באמ"ן, מסלול האיתור של היחידה בחיל התקשוב,תלפיות,פסגות, וארזים[7]. בנוסף, משרתים ביחידה מצטייני קורס "מגן בסייבר" וקורסים אחרים שלבסמ"ח. החל משנת2015, נשלחים ליחידה גם בוגרי קורסים שונים של חיל מודיעין.
לאחר הקליטה ביחידה, עוברים החיילים תהליך הכשרה מקצועי ארוך שמטרתו להעניק להם ניסיון וידע רב בתכנות ובתחומי התקשורת,מערכות הפעלה, אבטחת מידע וקריפטוגרפיה.
בוגריה ממשיכים לרוב בשירות קבע או יוצאים לתעשיית ההיי-טק ולחברות סטארט-אפ[8][9][10].
הכירו את יחידת מצו"ב, באתרצה"ל, 22 בדצמבר 2016 עינב גרינברג כהן,קיבלנו את קוד הכניסה לבית הספר המסווג ביותר בצה"ל, באתרצה"ל, 21 בינואר 2021
הצצה נדירה: מי הם אנשי הצופן של צה"ל?, סרטון תדמית בערוץ "צה״ל - צבא ההגנה לישראל", באתריוטיוב (אורך: 03:01)
יואל צפריר,"מצו"ב היא חוד החנית של ישראל בתחום הצופן וההגנה בסייבר", באתרTheMarker, 2 ביולי 2025
פרסומי עינב גרינברג כהן,פיצחנו את הצופן של יחידת מצו"ב - וזה כל מה שמותר לנו לספר, באתרצה"ל, 25 באוקטובר 2020פרסומי עינב גרינברג כהן,פיצחנו את הצופן של יחידת מצו"ב - וזה כל מה שמותר לנו לספר, באתרצה"ל, 25 באוקטובר 2020 ענבל אורפז,גוגל רוכשת את SlickLogin הישראלית, באתרTheMarker, 16 בפברואר 2014