מצבה היא לוח או עמוד, עשוי לרובאבן ולעיתיםעץ אומתכת, המוצב אנכית מהקרקע.[1][2] מצבות משמות לשתי מטרות עיקריות:מצבות קבורה ומצבות זיכרון.[1]
מצבת קבורה – לציון מקום בו נטמן נפטר. על המצבה מציינים, על-פי-רוב, את שם הנפטר,תאריך לידתו ותאריך פטירתו ולעיתים מוסיפים כמה מילים המייחדות את האדם שנפטר.
מצבתזיכרון – לאזכור והנצחה של אירוע או אדם מסוים. מצבת מעין זאת יכולה להבנות בצורות ובגדלים שונים.
על מצבות (או "אסטלות") זיכרון לעיתים רשומים, מצוירים או חרוטים שמותיהם ותואריהם של המתים או החיים שאת שמם היא מנציחה. מצבות שימשו עוד כמצייני גבול טריטוריאלי דוגמת האסטלות שהקיםפרעהאחנתון באל עמרנה ואבני הכודורו המסופוטמיות, או כדי לציין ניצחונות והישגים צבאיים.
מצבות ומונומנטים ברחבי העולם מספקים מידע מקיף על התרבויות שהקימו אותן, גם אם אינם נושאים עליהם כיתוב. כך לדוגמה המגליתים שאינם נושאים עליהם כתובות ואשר הוקמו מלוב בדרום ועדסקוטלנד בצפון, הם עדות לתרבויות שהתקיימו בתקופת האבן החדשה המאוחרת ובטרם הנהגת הכתב. למצבות ואסטלות צורות שונות ומגוונות, הכוללות בין היתראובליסקים וצלבים.
למלה "מַצֵּבָה" מקבילות בפיניקית: "מצבת" ו"מנצבת", ובפונית שימשה גם המלה "נצב"; בארמית, "נצב", ובניבים של הנבטים והתדמורים גם "מצב".[2] ביוונית נקראת στηλη (סְטֶלֶה), ומשם ללטינית stela ולמונח הקיים גם בעברית: "אסטלי" (בלשון חז"ל) ו"אסטלה" (בימינו).[1]
מצבת עבדתנת, כתובות פיניקית־יוונית מאתונה שהקים אדם כדי שתהיה לו "מצבת זכר בחיים"[3]
מצבות ידועות עוד מתקופת הברונזה במזרח הקרוב הקדום, למשל בקרבהשושלת האמורית בבבל ואצל החתים, וכן אצל המיקנים ביוון. מצבות המשיכו להתקיים באזור גם בתקופת הברזל; מפורסמת מבין המצבות שנמצאו בחפירות היאמצבת מישע.[1] במקרא הופיעו המצבות במטרה לציין מקום קבורה כמו למשל, ציון מקום קבורתה שלרחל בידייעקב[4], אואבשלום שהקים לעצמו מצבה עוד בחייו,[5] וכן נהגו הפיניקים להציב לעצמם מצבות בעודם בחיים.[6] כמו כן, מצבות הוצבו לצורך חתימת הסכם בין שני צדדים. בספרבראשית מסופר על המצבה שהקים יעקב לציון ההסכם שערך עם לבן[7]יהושע בן נון הציב שתים עשרה אבנים בגלגל.[8][9] המצבה בתרבויות המזרח הקדום ייצגה לעיתים את נוכחות האל, ובמקרים אחרים (כגון בכתובות הנדר הפיניקיות) היוותה מצבת זיכרון לכך שהאל שמע את קולו של מציב המצבה.[10]
גם ביוון המשיכו ליצור מצבות לאחר תקופת הברונזה, לעיתים עם עיטורי צמחים בראשן. מצבה גדולה ומפורסמת במיוחד היאהמאוסוליאום בהליקרנסוס. גם בתקופה הרומית המשיכו לייצר מצבות, לרוב בצורת פתח מקדש כאשר הנפטר מוצג בו.[11]
.jpg)
