Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

מעיין חרוד

קואורדינטות:32°32′55″N35°21′21″E / 32.548611111111°N 35.355833333333°E /32.548611111111; 35.355833333333
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעיין חרוד
מראה כללי של הגן הלאומי במעיין חרוד, כפי שנראה מקבר יהושע חנקין
מראה כללי של הגן הלאומי במעיין חרוד, כפי שנראה מקבר יהושע חנקין
מיקום המעיין
מדינהישראלעריכת הנתון בוויקינתונים
אזורמחוז הצפוןעריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות32°32′55″N35°21′21″E / 32.548611111111°N 35.355833333333°E /32.548611111111; 35.355833333333
גישה למעיין
(למפת עמק בית שאן מוגדלת)
 
מעיין חרוד
מעיין חרוד
(למפת עמק בית שאן רגילה)
 
מעיין חרוד
מעיין חרוד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מעיין חרודערבית:عين جالوت, עין ג'אלות. מילולית: "מעייןגוליית") הואגן לאומי במערבעמק חרוד, למרגלותהר הגלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושבגדעונה, בצדכביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות. מעיין חרוד הואמעיין המים המתוקים היחיד באזור[1].

המעיין נובע מתוך מערה במורדהר הגלבוע, 37 מטר מתחת לפני הים. מהמערה הוא זורם לתוך בריכה, אשר בסיסה הוא עתיק יומין. מהגן הלאומי מי המעיין עוברים לשימושחקלאי העמק. המערה ממנה נובע המעיין מכונה "מערת גדעון" על שםגדעון השופט.זאב וילנאי כתב בספרו משנת1941 כי המעיין מפיק 16 אלףמטר מעוקב מים ב-24 שעות והוא יוצר סביבוביצה גדולה. בעשור הראשון להקמת המדינה הייתה שפיעת המעיין 4.7 מיליון קוב לשנה בממוצע. לאחר מכן, בעקבות הקידוחים ירדה השפיעה בצורה חדה[2].

קרבות באזור המעיין

[עריכת קוד מקור |עריכה]
"מערת גדעון" ממנה נובע מעיין חרוד. על פי המסורת ממי המעיין הנובעים ממערה זו שתו המלקקים בסיפור גדעון בספר שופטים
יד לבני העמק שנפלו במערכות ישראל. פיסלדוד פלומבו
אחוזת הקבר של אולגה ויהושע חנקין

מלחמת גדעון

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מעיין חרוד מוזכר בספר שופטים בתיאור מלחמת גדעון השופט במדיינים. הם וכל "בני קדם" פלשו לשטח בני ישראל, שדדו ובזזו, כמתואר בספר: "וְהָיָה אִם-זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו. וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת-יְבוּל הָאָרֶץ עַד-בּוֹאֲךָ עַזָּה וְלֹא-יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשׁוֹר וַחֲמוֹר (ו',ג'-ד').

בהמשך התאספו הפולשים בעמק יזרעאל: "וְכָל-מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי-קֶדֶם נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו וַיַּעַבְרוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל" (ל"ג).

גדעון נערך לקרב, ואסף את לוחמיו ליד מעיין חרוד: "וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּחֲנוּ עַל-עֵין חֲרֹד וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה-לוֹ מִצָּפוֹן מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק" (ז',א').

כאן הגיע תפקידו של המעיין: "וַיּוֹרֶד אֶת-הָעָם אֶל-הַמָּיִם וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר-יִכְרַע עַל-בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת: וַיְהִי מִסְפַּר הַמְלַקְקִים בְּיָדָם אֶל-פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל-בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמְלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת-מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל-הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ" (ה'-ז').

כך נבחרו 300 הלוחמים אשר ניצחו את המדיינים תחת פיקודו של גדעון.

קרב עין ג'אלות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

לא הרחק ממעיין חרוד (באזורכוכב הירדן) התחוללו קרבות בין הצלבנים למוסלמים בימי הביניים (1189-1187 לספירה). ב-3 בספטמבר 1260 התקיים במקוםקרב עין ג'אלות. היה זה קרב מכריע בין הצבא הממלוכי (ממלוכים) שמנה כעשרים אלף לוחמים לבין כוחצבאי מונגולי (מונגולים) שמנה מספר דומה של לוחמים. הקרב הסתיים בניצחון ממלוכי מוחץ, שעצר זמנית את המשך ההתפשטות של המונגולים מערבה לעבר החוף המזרחי של הים התיכון.

בעת החדשה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בשנת1921 הגיעו למעיין מתיישבים מןהעלייה השנייה והשלישית. הם ייבשו את הביצה שהפיצהקדחת בין אנשי הקיבוץ, והפכו את אדמתה לשדות ולבריכות דגים. בהמשך עברו ראשוני המתיישבים אל מקום הקבע של קיבוץעין חרוד, ובמקומם התיישבו אנשיקבוצת החוגים מקימי קיבוץבית השיטה, עד שעברו אף הם לנקודת הקבע. במקום עברו קבוצות מתיישבים נוספות, עד שבשנת1949 הוקם שם המושבגדעונה על ידי עולים מתימן.

הגן הלאומי מעיין חרוד נמצא בסמיכות לגן הלאומיגן השלושה, לגן הלאומיבית הכנסת בבית אלפא ולגן הלאומיבית שאן.

בשנת 2018 החל שיפוצו של מבנה התיאטרון "אמפי המקהל" שהוזנח במשך שנים רבות. האמפי מכיל כ-5,500 מקומות ישיבה. הוא נפתח לציבור בשנת 2023 תחת השםאמפי הגלבוע בפסטיבל "רוק גלבוע" שבו הופיעו הלהקותאיפה הילד,מוניקה סקס וג'ירפות.[3][4][5]

בית חנקין

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ערך מורחב –בית חנקין – מעיין חרוד

אתר מעיין חרוד הואגן לאומי ובשטחו נמצא "בית חנקין", שבנה במקום גואל הקרקעותיהושע חנקין. הוא ואשתואולגה חנקין קבורים במקום, והבית, שלא הספיקו לגור בו, הוא היוםמוזיאון קטן לתולדות ההתיישבות בעמק. אל המוזיאון אפשר להגיע בשביל, העולה מן המעיין. בסמוך למוזיאון אנדרטה לבני העמק שנפלו במערכות ישראל, שפיסל הפסלדוד פלומבו. עוד יש בגןמדשאות רחבות ידיים ובריכה גדולה, המקבלת את מימיה מן המעיין, מים זכים ונקיים. הבריכה והשטחים שסביבה משמשים לרחצה, לנופש ולבילוי. במקום גם מתחם לבניית אוהלים, וחניון מסודר לקראוונים.[6] הגן הלאומי כולל גם את מדרונות הגלבוע מעל למעיין.

ראו גם

[עריכת קוד מקור |עריכה]
עיינו גם בפורטל:
פורטל אתרי מורשת בישראל

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור |עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:מעיין חרוד

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^החברה להגנת הטבע,מעיינות ונחלים בישראל 2008, עמוד 33
  2. ^החברה להגנת הטבע,מעיינות ונחלים בישראל 2008, עמוד 32
  3. ^בדרך לעקוף את אמפי' קיסריה: החלו העבודות לשיפוץ מקיף של אמפי "המיקהל" למרגלות הגלבוע, באתרמועצה אזורית הגלבוע,26 בנובמבר2018
  4. ^זה הכל בשבילכם: הזמרים המובילים בישראל על הבמה בגלבוע | עמקניוז - חדשות העמק, באתר עמקניוז - חדשות העמק, ‏4 באפריל 2023
  5. ^דניאל דדון,פסח 2023: אמפי גלבוע יארח לראשונה מופעי רוק - מי יופיע?, באתרmynet‏ העמק, 3 באפריל 2023
  6. ^גן לאומי מעיין חרוד, באתר רשות הטבע והגנים


גנים לאומיים בישראל
הגולן והגלילאושאאכזיבארבלבית הכנסת בכפר נחוםבית שעריםברעםהר תבורחורשת טלחורבת מניםחמת טבריהחצורכוכב הירדןכורזיםכורסיכפר נחוםמבצר יחיעםמבצר נמרודמונפורנחל צלמוןסוסיתאציפוריקרני חיטיןראש הנקרהשדה עמודיםשמרוןתל חיתל יודפתתל צפצפותתל קדש
השרון והשומרוןאביחילאפולוניהבית אלפאבית שאןגן השלושההר גריזיםהר הכרמלחוף גדורחוף השרוןמבצר קאקוןמעיין חרודנחל אלכסנדרנחל מהר"לנחל נדרסידנא עליפארק השרוןצור נתןקיסריהשומרוןתל דורתל מגידותל שקמונה
יהודה ומישור חוף יהודהבית גובריןבית עיטאבגן המלךהגן הבוטני הלאומיהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקהר צובההרודיוןהרי יהודהחוף פלמחיםגבעות הכורכר נס ציונהירקוןמאוזוליאום מזורמגדל אפקמורדות הר הצופיםמערות סמךמערות חזןנבי סמואלנחל רוביןסובב חומות ירושליםעין חמדעמק צוריםקומראןתל גזרתל חברוןתל לכישתל צפית
הנגבאנדרטת חטיבת הנגבאשכולאשקלוןגן הפסליםממשיתמצדהניצנהעבדתעין עבדתעתיקות עין גדישבטהתל באר שבעתל ערד
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מעיין_חרוד&oldid=41461162"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp