מסכת פֵּאָה[1] היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחרמסכת ברכות. המסכת קרויה על שםמצוותפאה העוסקת בהקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם, וכן עוסקת במתנות עניים וביניהןפאה,לקט ופרט,שכחה,עוללות ומעשר עני.
במסכת מפורטות בין השאר ההלכות הקשורות במצוות אלו, כגון למי מותר לקחת מהפאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה.
כרוב המסכתות בסדר זרעים (למעטמסכת ברכות) אין למסכת פאה מקבילה בתלמוד הבבלי. מסכת פאה זמינה רק במשנה,תוספתא ותלמוד ירושלמי. בתלמוד הירושלמי, הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכותתלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.
בהקדמתו של הרמב"ם למשנה, מצוין כי הסיבה לכך שמסכת פאה היא המסכת הראשונה בסדר זרעים (מבין המסכתות העוסקת במצוות התלויות בארץ) היא מכיוון שמתנות העניים ניתנות עוד בשעת הגידול ואילו המצוות האחרות התלויות בארץ חלות לאחר הקציר או איסוף הפרי.
בסה"כ במסכת 69 משניות.
המשנה הראשונה במסכת פאה נאמרת בתפילה בנוסח האשכנזים לאחרברכות התורה (בשילובברייתא המופיעה בתלמוד הבבלי, מסכת שבת קכז) כי היא משנה יסודית ביהדות[דרושה הבהרה], טעם נוסף נאמר היות שבסוף המשנה כתוב 'ועיון תפילה' ולכן אומרים זאת לפני התפילה. המשנה עוסקת במצוות שאין להם כמות מינימלית מהתורה ומציינת דרך אגב מצוות שיש להם שכר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.
אלו דברים שאין להם שיעור: הפאה, והביכורים, והראיון, וגמילות חסדים, ותלמוד תורה. ואלו דברים שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא:כיבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והבאת שלום בין אדם לחברו; ותלמוד תורה כנגד כולם.
המשנה האחרונה במסכת פאה מברכת את העני אשר נמנע מלהזקק למתנות עניים על אף שהוא רשאי לקחת תוך ציון הפסוק:”ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו” (ספר ירמיהו,פרק י"ז,פסוק ז').
בנוסף לפרשני המשנה והירושלמי הקלאסיים פורש התלמוד הירושלמי על מסכת פאה על ידי הרבעדין אבן ישראל (שטיינזלץ)[3] במסגרת פירושו על התלמוד (תלמוד שטיינזלץ). הפירוש נדפס בתשמ"ח (1988) ונכון ל-2019, זו המסכת היחידה מהתלמוד הירושלמי שפורשה במסגרת מפעל זה.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:מסכת פאה |
 טקסט בוויקיטקסט:מסכת פאה |
משנה, מסכת פיאה, באתרויקיטקסטתלמוד ירושלמי, מסכת פאה, באתרויקיטקסטתוספתא, מסכת פאה, באתרויקיטקסט| מסכתותששה סדרי משנה | ||
|---|---|---|
| זרעים | ברכות (ב י) •פאה (י) •דמאי (י) •כלאיים (י) •שביעית (י) •תרומות (י) •מעשרות (י) •מעשר שני (י) •חלה (י) •ערלה (י) •ביכורים (י) | |
| מועד | שבת (ב י) •עירובין (ב י) •פסחים (ב י) •שקלים (י) •יומא (ב י) •סוכה (ב י) •ביצה (ב י) •ראש השנה (ב י) •תענית (ב י) •מגילה (ב י) •מועד קטן (ב י) •חגיגה (ב י) | |
| נשים | יבמות (ב י) •כתובות (ב י) •נדרים (ב י) •נזיר (ב י) •סוטה (ב י) •גיטין (ב י) •קידושין (ב י) | |
| נזיקין | מסכת נזיקין:בבא קמא (ב י) •בבא מציעא (ב י) •בבא בתרא (ב י) •סנהדרין (ב י) •מכות (ב י) •שבועות (ב י) •עדיות •עבודה זרה (ב י) •אבות •הוריות (ב י) | |
| קדשים | זבחים (ב) •מנחות (ב) •חולין (ב) •בכורות (ב) •ערכין (ב) •תמורה (ב) •כריתות (ב) •מעילה (ב) •תמיד (ב) •מידות •קינים | |
| טהרות | כלים •אהלות •נגעים •פרה •טהרות •מקואות •נידה (ב י) •מכשירין •זבים •טבול יום •ידיים •עוקצים | |
ב – מסכת שיש עליהתלמוד בבלי י – מסכת שיש עליהתלמוד ירושלמי | ||