מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות – קובץ דינים ופסקיהלכות העוסק בדיני כתיבתספר תורה,מנהגיתפילה ודינים אחרים.
במסכת סופרים 21 פרקים. בין כתבי היד וההדפסות הקדומות של המסכת, ישנם שינויי נוסחאות שונים.
יש שיטות שונות מתי נערכה מסכת סופרים, מזמן התנאים ועד המאה ה-10. כמו כן יש שיטות שונות היכן נערכה, ארץ ישראל, בבל, ואיטליה. לדעת דברה ריד בלנק מסכת סופרים כנראה התחבר באיטליה במאה ה-9–10, משם הגיע לאשכנז במאה ה-10–11, ולספרד רק במאה ה-13–14. היא סבורה שיש שלשה חלקים של מסכת סופרים. פרקים א-ה הם בעצם מסכת ספר תורה עם הרחבות שזמנו מזמן התנאים. פרקים ו'-ט' הם ענייני מסורה שזמנם לאחר המאה ה-8. עורך מסכת סופרים ערך חלקים אלו, והוסיף עליהם פרקים י-כא בענייני קריאת התורה ומועדים ועוד שהוא עיבוד של מקורות שעמדו לפניו בעיקר מהתלמוד ירושלמי ועם הוספות מהבבלי ועוד מקורות.
אין אזכורים של מסכת סופרים בגניזה, ולא הוזכר בדברי הגאונים. הוא מוזכר לראשונה בדברי רש״י במאה ה-11. חכמיספרד לא הכירו אותה, עד לתקופת הרמב"ן שהכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז.
יש במסכת סופרים מנהגים והלכות שונים שאינם מוזכרים בתלמוד הבבלי, ומנהגים שאינם כמנהג בבל או ארץ ישראל. מוזכר בו "רבותינו שבמערב", ונהגו בו יום טוב שני של גלויות.
נדפס היום ברוב מהדורות תלמוד הבבלי אחרימסכת הוריות.
המסכת עוסקת בנושאים רבים השייכים לענייני כתיבת ספרי תורה תפילין ומזוזות, בין הנושאים, דנה המסכת בנושאים אלה:
- פרקיה הראשונים של המסכת עוסק, כפי שרומז שמה של המסכת, בדינם הנוגעים לסופרים, כגון על איזה עורות יש לכתוב את ספרי התורה, ועל איזה חלק ממנו, באיזה דיו יש לכתוב, ועוד.
- בפרקים שלאחר מכאן עוסקת הברייתא בדיני קדושת ספר תורה ושאר ספרי קודש, וכן בדיני שמות הקודש שאינם נמחקים.
- בהמשך עוסקת המסכת בדיני כתיבה של מילים שונות בתורה בנביאים ובכתובים.
- בפרק ט' מפרטת המסכת את דיני האותיות שכתיבתן שונה כגון אותיות שתיוגן שונה, ועוד.
- הלכות קריאה בתורה, ומי הן הכשרים לקרוא וכדומה.
- בפרק ט"ז עוסק הפרק בחשיבות לימוד התורה, ופחות בענייני הלכה.
- בפרק י"ז עוסק בקריאת התורה של המועדים.
- בפרק י"ח מפרטת הברייתא מהו השיר שנאמר בבית המקדש בימי חול בשבתות ובימים טובים.
- בסוף המסכת, עוסקת הברייתא בדיני ברכת הלבנה והלדקת נר חנוכה ודיני פורים.
במסכת סופרים ישנם פסקי הלכה ומנהג שונים שלא נזכרו בתלמוד הבבלי, או שנזכרו באופן שונה.
הראשונים והאחרונים נחלקו ביחסם למסכת זו: חלק מהראשונים והאחרונים שהכירו אותה ראו בה מקור מחייב, ואחרים לא סברו כך, כנראה על שום איחורה ביחס לתלמוד הבבלי, שנחשב ל"סוף הוראה"[1].
לדעת רבינו תם יש תוקף מחייב למסכת סופרים ויש מנהגים שעושים על פיו שלא כתלמוד הבבלי. אך לדעת הרא״ש הוא נתחבר קרוב לזמנו ואין לפסוק כמוהו נגד הירושלמי.
- Debra Reed Blank, Soferim: A Commentary to Chapters 10-12 and a Reconsideration of the Evidence, Ph.D. dissertation, Jewish Theological Seminary, New York, 1998
- מסכת סופרים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מהדורה מדעית עם ביאור בגרמנית מאתהרב ד"ר יואל הכהן מילר,מסכת סופרים, ליפסיא,תרל"ח, באתרהיברובוקס
- מהדורה מדעית ע"פ כתבי-יד מאת הרב ד"רמיכאל היגער,מסכת סופרים, ניו יורק, תרצ"ז - 1937, באתרהיברובוקס
- מסכת סופרים, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- מסכת סופרים, טקסט דיגיטלי באתרספריא
- מסכת סופרים, באתראוצר הספרים היהודי השיתופי – מבוסס על מהדורת היגער
- יהודה אריה בלוי,בנימין זאב בכר, "מסכת סופרים", במהדורת 1901–1906 שלהאנציקלופדיה היהודית(באנגלית)
- מסכת סופרים מהדורת מכון קרן רא״ם, בעריכת שלמה חנוך ורנר, ירושלים תשע״ח
- דברה ריד בלנק,It's Time to Take Another Look at "Our Little Sister" Soferim: A Bibliographical Essay, The Jewish Quarterly Review Vol. 90, No. 1/2 (Jul. - Oct., 1999), pp. 1-26
- ^ראורא"ש הלכות ספר תורה (סימן י"ג), שכתב: "נראה עיקר דהירושלמי הוא עיקר כנגד מסכת סופרים, כי מסכת סופרים נתחבר בדורות האחרונים ולא הובא מדבריו בתלמוד". וראו ביד מלאכי (כללי שני התלמודים, סימן י"ב) שהקשה על דבריו והוכיח ממסורת הש"ס שדברי מסכת סופרים צוטטו פעמים רבות בתלמוד. ובברכי יוסף (סימן תקפ"ב, אות ז') דחה הוכחה זו בכך שמסכת סופרים מצטטת דברים שנאמרו בדורות קודמים מהתלמוד או ממסורות שהיו בידם. וראו גם בשדי חמד (כללי הפוסקים, סימן ב' אות ג').
טקסט בוויקיטקסט:מסכת סופרים