 | |
| מפתרצועת עזה, בה מסומן בעיגולצומת נצרים, במרכז המסדרון | |
| מדינה | ישראל ישראל |
|---|---|
| חבל ארץ | רצועת עזה |
| על שם | נצרים |
| קואורדינטות | 31°27′57″N34°25′38″E / 31.465944444444°N 34.427305555556°E /31.465944444444; 34.427305555556 |
(למפת מערב הנגב מוגדלת)   מסדרון נצרים (למפת מערב הנגב רגילה) מסדרון נצרים (למפת ישראל רגילה) מיקומו של המסדרון  | |
מסדרון נצרים (מכונה גםציר נצרים,פרוזדור נצרים אואצבע נצרים) הואשטח פתוח בין צפוןרצועת עזה למרכזה ודרומה. במערב המסדרון עמדה ההתנחלותנצרים עד לפינויהבהתנתקות.
אורך המסדרון כ-8קילומטר. במהלך מלחמת חרבות ברזל הוגדל רוחבו ל-7 קילומטר, ושטחו גדל לכ-56 קמ"ר.[1] הוא נמתח ביןמעבר קרני לביןהים התיכון,[2] דרךכביש צלאח א-דין, ההתנחלות המפונהנצרים ודרך א-רשיד. מהקצה המערבי שלו ניתן היה לצפות עלנמל עזה.[2]
מאזמלחמת ששת הימים שלטה מדינת ישראל במסדרון, כחלק משליטתה בכל רצועת עזה. במסגרתביצוע תוכנית ההתנתקות פינתהישראל את רצועת עזה, ובכלל זה את המסדרון, ומאז כבשה אותו מחדש פעמיים: במבצע עופרת יצוקה ובמלחמת חרבות ברזל. מאוקטובר 2023 ועד פברואר 2025 היה שטח המסדרון בשליטתצה"ל, שהשמיד את רוב המבנים בשטחו[3] והחזיק בו כ-20 בסיסים גדולים ועוד עשרות בסיסים קטנים. ב-19 במרץ 2025 כבש צה"ל מחדש את ציר נצרים לאחר קריסתהסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס.
רעיון המסדרון נוסד במסגרתתוכנית חמש האצבעות שהגהאריאל שרון לאחרמלחמת ששת הימים, שמטרתה הייתה לחלק אתרצועת עזה לארבעה חלקים בכדי להקל עלישראל את השליטה בה. המסדרון היווה את האצבע השנייה מצפון, והפריד בין העירעזה, שבה שכן חלק גדול מאוכלוסיית רצועת עזה, לנוסייראת ודיר אל-בלח שדרומיות לה, בדומה להיום. בראשיתה תוכננו במסדרון שלושהתנחלויות, אך בפועל הוקמה רק אחת.
ההתנחלות הראשונה והיחידה במסדרון,נצרים, הוקמה ב-1972, בתקופתממשלת ישראל ה-15 בראשותגולדה מאיר והמערך.[2]
במסדרון עבר "ציר נצרים" שחיבר ביןמעבר קרני להתנחלות נצרים. המסדרון והציר היו עורק החיים של נצרים, והדרך הראשית בינה לבין השטחים שבצידו השני שלהקו הירוק. בהצטלבות בין הציר לדרך צלאח א-דין, שהייתה חלק מכביש 4, היהצומת נצרים. משני צידי הציר הייתהדרך עפר למעברטנקים, על מנת שלא יגרסו את הכביש בנסיעתם.
לאחר חתימתהסכם אוסלו א' ב-1993, נותרו בידי ישראל ציר נצרים, ההתנחלותנצרים ומעט מסביבותיה, שהפכו למובלעת, שכונתה "מובלעת נצרים". בשלב מסוים הכביש נסגר לנסיעת ישראלים דרך קבע, ונפתח רק לנסיעת שיירות כלי רכב בליווי כוחות צה"ל, לאחר שבוצעהפתיחת ציר על ידם.
בציר, שנהיה לדרך הגישה היחידה למובלעת, והוגדר בהסכם אוסלו ב' כשטח B, ביצעומחבלים פלסטינים מספרפיגועים בולטים, בהםפיגוע התאבדות בצומת נצרים בנובמבר1994 שבו נרצחו שלושהחיילים.[4] בשנת2000 אירעה בצומתפרשת מוחמד א-דורה. אזור זה, כמו גםמעבר קרני שחיבר את הציר לישראל, היה יעד מועדף לפיגועים.[5]
ב-2005, במסגרת יישוםתוכנית ההתנתקות, פונתה ההתנחלות נצרים, וכוחות צה"ל יצאו מרצועת עזה כולה ובפרט ממסדרון נצרים.
בסוף2008, במהלךמבצע עופרת יצוקה, השתלטהחטיבה 401 על שטח המסדרון, ובכך הפרידה בין עזה לשאר הרצועה.[6]
ערך מורחב –הקרב במחנות המרכז (מלחמת חרבות ברזל)
מיד עם תחילתהלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, שהחלה בחודש אוקטובר2023, כבשהאוגדה 36 של צה"ל את המסדרון.[7] מטרת הכיבוש המחודש הייתה כיתור העיר עזה במסגרתקרב עזה, וביתור הרצועה לשני חלקים. הכיבוש הושלם ב-5 בנובמבר, כשבוע לאחר תחילת התמרון.[8]
לאורך כל חודשי הלחימה, שמר צה"ל על נוכחות צבאית במקום, כחלק ממשימת ביתור הרצועה ומניעת מעבר תושבים לצפונה. בינואר2024 פורסם, כי צה"ל מתכוון להמשיך להחזיק במסדרון לפרק זמן של לפחות מספר חודשים, במטרה לשמור על הנתק בין חלקי הרצועה. במהלך חודשי הלחימה הבאים, השליטה במסדרון נצרים הפכה למשימת הקבע היחידה של צה"ל ברצועה, ונוצרה בה מציאות של שגרה מבצעית, דומה לשליטת צה"ל ביהודה ושומרון.[9][10] במהלך חודשי המלחמה הארוכים, צה"ל השתמש בציר לצורך תנועה מהירה ומפתיעה במבצעים ובפשיטות מקומיות, בהםמבצע ניתוח מקומי ומבצע ארנון.[11]
מחבלי חמאס פעלו מרחוק נגד כוחות צה"ל, יזמו ירימרגמות כמעט יומי, וניסו לפגוע בחיילים באמצעות צלפים. בחמאס שאפו לצבור כוחות מחדש מול צה"ל, בשני צדי המסדרון - הצפוני בעיר עזה והדרומי בעיירות שבמרכז הרצועה.[10] לכן, צה"ל יזם פשיטות שמטרתן הגעה לחמאס בצפון הרצועה. נוסף על כך, מסדרון נצרים הורחב בפעולות יומיות של צה"ל באופן שאמור לפגוע ולהרחיק את נוכחות חמאס בשכונות שמסביב למסדרון - השכונות הדרומיות של העיר עזה כזייתון ושייח' עג'לין מצד אחד, ופאתי העיירות אל-בורייג' ונוסייראת מהצד השני. בצה"ל המשיכו לחפש מנהרות שעברו מתחת למסדרון.
בתחילה היו מספר ניסיונות מצד עזתים לחצות את המסדרון צפונה. כמה ניסיונות קטנים סוכלו בעקבות מודיעין מקדים וזיהוי של אוטובוסים שהגיעו לנוסייראת.[10] אך עם הרחבת המסדרון נסגרה אפשרות המעבר צפונה כליל, ומתאפשר רק מעבר דרומה.
במרחב המסדרון שלטו אוגדות רבות בזמנים שונים. האוגדה הראשונה, שפרצה את הציר כאמור, הייתהאוגדה 36, ובה חטיבותגולני,צנחנים, חטיבות השריון7 ו-188 וחטיבת ביסלמ"ח שהוחלפה במהלך הזמן עםחטיבה 16. בחודש דצמבר 2023, לאחר תוםההפוגה בלחימה ועסקת שחרור החטופים, נכנסה אוגדה 36 לקרב בשכונת שג'אעייה, ובמקומה נכנסה לשלוט במסדרוןאוגדה 99, כשתחתיה שלוש חטיבות,חטיבה 646,חטיבה 179 וחטיבה 11.
באמצע חודש פברואר 2024 השתחררה אוגדת המילואים 99, ואת האחריות למסדרון קיבלהאוגדה 162 על חטיבותהנח"ל ו-401.[12][13] אוגדה 162 החלה לפעול במודל של פשיטות ממוקדות סביב המסדרון, כאשר חטיבת הנח"ל תופסת את המסדרון באורח קבע, וחטיבה 401 מנהלת את הפשיטות בסביבתו.[9] בסוף חודש אפריל יצאה אוגדה 162 מהמסדרון על מנת להיערך לקרב רפיח, ומסרה את המסדרון לאוגדה 99 שוב, הפעם בהובלת חטיבותכרמלי (2) ויפתח (679). בתחילת חודש יוני נכנסו תחת האוגדהחטיבת אלכסנדרוני וחטיבה 8.[14]באמצע חודש יולי 2024 השתחררה אוגדה 99, ואת האחריות למסדרון קיבלהאוגדה 252, כשתחתיה בתחילהחטיבת הראל (10) וחטיבת ירושלים (16), אלה הוחלפו בהמשך בחטיבת המחץ (14) וחטיבה 5. בנובמבר יצאה אוגדה 252 ונכנסה למסדרון במקומה אוגדה 99 בפעם השלישית.[15]
על פי עדויות של לוחמים וקצינים שפורסמו בהארץ, מפקד אוגדת עזה אסר כניסת פלסטינים למסדרון נצרים, והנחה את החיילים לירות בכל פלסטיני שנכנס לשטח. על פי דברי תא"ליהודה ואך, מפקדעוצבת סיני, פלסטינים שנכנסים לשטח, גם אם אינם חמושים, נחשבים כמחבלים מתוך הנחה שמדובר ב"סייענים" שבאו לאסוף מודיעין או לבחון את מוכנות צה"ל. בין ההרוגים נמנים גם נשים וילדים. באחד המקרים פורסם אירוע בו כוחות האוגדה הרגו כ-200 מחבלים. בבדיקה לאחר מכן, מתוך 200 ההרוגים שנשלחו לבדיקה, רק עשרה אומתו כפעילי חמאס מוכרים.[16]
ב-27 בינואר 2025, במסגרתעסקת שחרור החטופים ישראל–חמאס ולאחר שחרור 4 חטופות, צה"ל נסוג מרובו של מסדרון נצרים, ועשרות אלפי עזתים חצו אותו צפונה.דרך א-ראשיד נפתחה לחצייה רגלית, ודרך סלאח א-דין נפתחה לתנועת רכבים. בידוק הרכבים בוצע על ידי צוות מחברת "UG Solutions" שבסיסה בקרוליינה הצפונית, ארצות הברית.[17][18][19] ב-9 בפברואר השלים צה"ל את הנסיגה מהציר כחלק מהעסקה.[20] ב-19 במרץ 2025 כבש צה"ל מחדש חצי מציר נצרים לאחר קריסת הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס.[21] ב-1 באוקטובר 2025 בעתמבצע מרכבות גדעון ב', הודיע צה"ל על כיבוש מלא של הציר מחדש, כ-8.5 חודשים לאחר הנסיגה.
 | ראו גם –הכיבוש הישראלי ברצועת עזה (2023 ואילך) |
במרץ 2024 נבנו במרחב המסדרוןמגננים,גדודיים וחטיבתיים, שבהם עברו כל החטיבות הלוחמות. שוהים בהםלוחמים בין הפשיטות ברצועה ופלוגותלוגיסטיות. במגננים ערכות המתריעות במקרה שליריפצמ"רים, ומחסות מפני ירירקטי.
צה"ל סלל, באמצעותגדודי חיל ההנדסה הקרבית749 ו-601, ציר תנועה מהיר במסדרון,כביש 749, המאפשר תנועת כוחות צבא ואספקה באופן יעיל ומחזק את השליטה בשטח. לצידיכביש 749 מתבצעות עבודות חישוף במטרה לחשוף ולהשמיד פירים ומנהרות לחימה.[5]
בנוסף, צה"ל הקים שתי עמדותבידוק ביטחוני חד-כיווניות, לצורך מעבר עזתים לדרום הרצועה.[22] העמדות מכונות בצה"ל "נקזים". ישראל לא מאפשרת מעבר צפונה דרך המסדרון, למעט לאספקההומניטרית. המחסום המערבי, מחסום נצרים, על מפגש הציריםדרך א-רשיד וכביש 749, נמצא קרוב לבסיס נצרים. בתקשורת הזרה נקרא על שם הרחוב בו נמצא, "מחסום א-רשיד". המחסום המזרחי הוא מחסום צומת נצרים, שנמצא בצומת נצרים, בהצטלבות בין כביש 749 לדרך סלאח א-דין. הכוחות המחזיקים את המסדרון צוידו באמצעים לפיזור הפגנות, על מנת למנוע כל ניסיון שלחמאס או גורמים אחרים להשיב עזתים לצפון רצועת עזה,[12] ואכן, דווחו ניסיונות של עזתים לחזור לצפון הרצועה.[23]
צה"ל החל בהקמת חמישה[24] או שישה[25]בסיסים לאורך המסדרון, כאשר המערבי בהם הואבסיס נצרים, בסיס גדול במערך בסיסים בהקמה במסדרון שמטרתם שליטה על השטח והגברת היכולת לצאת למבצעים צבאיים ברצועה ביעילות. בסיס נוסף הוקם במבנה בית החולים הטורקי.[26] רוב הבסיסים האחרים קטנים יותר, ומכונים "במ"קים" – בסיס מבצעי קטן. בכל בסיס הוקם תורן, המשמש כמגדל תקשורת ולצורך אמצעי תצפית.[27] במאי פורסם כי צה"ל השלים את בנייתם של ארבעה מוצבים גדולים לאורך המסדרון.[10]
בצפון-מערב המסדרון, הוקםהמזח האמריקאי בעזה ששימש להספקתסיוע הומניטרי לרצועת עזה באביב 2024 עד לסגירתו ב-17 ביולי 2024.
במהלך המלחמה, פעל צה"ל להרחבת המסדרון בהדרגה. באמצע אפריל2024 הורחב המסדרון לכיוון דרום על ידי הקמת גשרים מעלנחל עזה ולחימה בצפוןנוסייראת. בתחילת יולי2024 צה"ל פעל להרחבת המסדרון ברצועה משני ק"מ לכחמישה ק"מ, תוך הריסת מבנים בצידי המסדרון, סילוק תשתיות חשודות ושיפור המיגון ללוחמים.[28] על פי עדויות לוחמים וקצינים בכירים, בין אוגוסט לספטמבר 2024 עסק כוח צמ"ה פלדות בהריסת מבנים נרחבת בשטח המסדרון ללא צורך מבצעי.[29] את היחידה הקים אל"ם במיל' גולן ואך, אחיו של תא"ל יהודה ואך, מפקד אוגדה 252 שהייתה אחראית בזמנו על המסדרון.[30] על פי העדויות הכוח הוכנס למסדרון ללא רישום כניסה ויציאה, ופעל במטרה להרוס כמה שיותר מבנים.[29] בדצמבר 2024 פורסמו בניו יורק טיימס תמונות לוויין וצילומי מל"טים מהן ניתן להסיק כי מספטמבר עד נובמבר 2024 צה"ל הרס יותר מ-600 מבנים סביב הכביש המרכזי בציר, ובנה סביבו רשת של עמדות המצוידות במגדלי תקשורת וביצורים הגנתיים. העיירה אל-מוע'ראקה שבשטח המסדרון, בה גרו יותר מ-10,000 אנשים, נהרסה לחלוטין.[31] על פידובר צה"ל, חלק מהמבנים שנהרסו שימשו כעמדות תצפית ומקומות מסתור למחבלים פלסטיניים. כמו כן זוהו לפחות 19 בסיסים גדולים של צה"ל באזור, בנוסף לעשרות בסיסים קטנים. רוב הבסיסים הגדולים נבנו או הורחבו מתחילת ספטמבר.[32] בנובמבר 2024, הגיע רוחבו של המסדרון לכ-7 קילומטרים, כמעט כאורכו (8 ק"מ).[33] במרץ 2025 השמיד צה"ל את בית החולים הטורקי שבשטח המסדרון. צה"ל פתח בחקירת נסיבות ההשמדה, בחשד כי תא"ל יהודה ואך הורה על פיצוץ המבנה בלי קבלת האישור הדרוש.[34] כיום כמעט ולא נותרו בתים בנויים ברחבי המסדרון, למעט אלה שבשימוש צה"ל. חיילים ששירתו במסדרון נצרים ובאזורים נוספים ברצועה העידו במאי 2025 על הרס מבנים רבים שנעשה ללא צורך מבצעי והביעו חשש כי פעולה זו העלולה להיחשב כפשע מלחמה.[35]
ירדן מיכאלי ואבי שרף,ושבו בנים - מה שהתחיל כתגובה למתקפת חמאס משמש את הימין כפלטפורמה לייהוד רצועת עזה, באתרהארץ, 4 ביולי 2024
הושמדה מנהרה באורך כ-800 מטרים, כקילומטר מישראל: אוגדה 99 השלימה מבצע אוגדתי במרחב המסדרון והעמיקה את אחיזת צה"ל, באתרצה"ל, 13 ביוני 2024כוחות 252 מסכמים פעילות במרכז רצועת עזה, באתרצה"ל, 6 בנובמבר 2024 יניב קובוביץ,עדויות לוחמים: במערב הפרוע של ציר נצרים אין חוקים, וכל אחד הוא בן מוות, באתרהארץ, 18 בדצמבר 2024
ציוץ של Gaza war unit tracker ברשת החברתיתאקס (טוויטר)וושינגטון פוסט: צה"ל משתמש בבית החולים הטורקי ובבי"ס ברצועה כמוצבים, באתרהארץ, 17 במאי 2024 יניב קובוביץ,השטח לא טוהר ממחבלים וממטענים אך מפקד האוגדה התעקש לפעול. 8 חיילים נהרגו, באתרהארץ, 31 בדצמבר 2024 יניב קובוביץ,צה"ל חוקר חשד שתא"ל יהודה ואך השמיד מבנה בית חולים בעזה ללא אישור, באתרהארץ, 24 במרץ 2025
