נַעְנַע (שם מדעי:Mentha; שם לועזי נפוץ:מִנְתָּה אומנטה; בעברית נקרא גם יועזר) הואסוגצמחים ריחניים ממשפחת השפתניים, המונה 43–44מינים ו-10 תת-מינים של עשבים חד-שנתיים ורב-שנתיים ארומטיים הנפוצים כמעט בכל העולם ובמיוחד באזורים הממוזגים-הצפוניים ובאזור הים-תיכון. 3 מינים גדליםבר בישראל, והבולט ביניהם הואנענע משובלת. ישנם מינים עםעלים חלקים ואחרים שעליהם מכוסיםשערות. הצמח מתרבה גם באמצעותרבייה וגטטיבית, על ידי שלוחות על-קרקעיות ותת-קרקעיות.
צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים זקופים או שרועים, ארומטיים ולרוב בעלי קנה שורש או שלוחות נושאות עלים.
העלים נגדיים או ערוכים בדורים (שושנת) ופשוטים, והם יושבים או בעלי פטוטרת קצרה. טרפי העלה מוארכים או אזמלים ואורכם גדול פי 2 עד 7 מרוחבם, או העלים עגולים או סגלגליים ואורכם גדול לכל היותר פי 1.5 מרוחבם.עלי התפרחת דומים לעלי הגבעול או מעט קטנים יותר. החפיות אזמלים עד ליניאריים, והם פחות או יותר ברורים.
הפרחים ערוכים בדורים כדוריים או כדוריים למחצה בחיק העלים או בשיבולים רצופות או מופסקות שאורכן גדול פי 5 עד 10 מרוחבן או בקרקפות בקצה הגבעול.
הפרחים דו-מיניים או נקביים, בעלי עטיף כפול, מאוחה עלים, והם זעירים ובגוונים של ארגמן או סגול אור לילך אור ורוד.
הגביע דמוי פעמון עד דמוי צינור, בעל 10 עד 13 עורקים בעל 5 שיניים שוות פחות או יותר או ערוכות בשתי שפות. לוע הגביע קירח או שעיר (חסום בטבעת שערות).
הכותרת כמעט נכונה או דו-שפתנית, דמוית משפך, בעלת צינור קצר, שאינו בולט מתוך הגביע, ו-4 אונות שוות פחות או יותר, לפעמים האונה העליונה גדולה מהאחרות או גם מפורצת.
על פי גיזרונו של השם, על פי הרווח בציבור וכפי שנקבע בעבר במונחי ועד הלשון; מינה הדקדוקי נקבה.
השם "נַעְנָע" ניתן לסוג Mentha sativa במילון "ילקוט הצמחים" (עמוד 27, הערה 452) משנת 1930[1] על סמך התלמוד הירושלמי (מעשר') ואושרר בשם "נַעֲנָע" במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 576 בעמ' 31[2].
לעיתים ניתן למצוא את השם "נענה" (עם האות ה' בסוף מילה) כשם נרדף לנענע, כך גם בהטיה "נענת הכדורים".
מולקולת המנתול פועלת על קצות תאים רגישים לטמפרטורה, ומגבירה את רגישותם לקור. זוהי מולקולה קטנה מסיסה בשומן (הידרופובית) כך שהיא יכולה לחדור דרך שכבת האפיתל של הלוע ולהגיע אל העצבים האחראים לתחושת החום והקור. אכילת מנתה או נענע בפה סגור לא תגרום תחושת "רעננות" אבל הקירור הקל שגורמת שאיפת אוויר לאחר שהמנתול יפעל על קצות העצבים יגרום תחושת קור עזה.
השמן האתרי אינו מכיל רק מנטול אלא עוד חומרים, ביניהם מתיל אצטט, מנטון, צינאול,לימונן, שצרופם מיניב את הארומה המיוחדת.
לצמח המנטה שורשים גם במיתולוגיה היוונית.[3] לפי הסיפורים,האדס אל השאול היה מצוי בקשררומנטי עםנימפה בשם מינטה. אשתו של האדס,פרספונה, ידעה על הקשר ולא הייתה מרוצה ממנו, ולכןכישפה את הנימפה והפכה אותה לצמח תבלין מתקתק, המנטה. עוד מסופר כי היוונים הקדמונים היו מכסים את מתיהם בעלי מנטה, הן כדי למנוע ריחות רעים מהגופות הנרקבות והן לזכר הנימפה שהייתה מינטה ומה שאירע לה.
נַעְנַע הַכַּדּוּרִים (Mentha pulegium) הוא צמח נדיר, הפרחים, שצבעם לילך, ערוכים בדורים בחיק העלים לאורך הגבעול. העלים בעלי פטוטרות. לוע הגביע חסום בטבעת שערות. השפה העליונה של הכותרת משונצת.
נַעְנַע הַמַּיִם (.Mentha aquatica L) הוא צמח עשבוני רב-שנתי, נדיר ובסכנת הכחדה בישראל. הפרחים, שצבעם ורודה-ארגמנית, ערוכים בתפרחות כדוריות או כדוריות למחצה בקצות הגבעולים. העלים בעלי פטוטרות. לוע הגביע אינו חסום בטבעת שערות.
נַעְנַע מְשֻׁבֶּלֶת (Mentha longifolia) הוא צמח עשבוני רב-שנתי נפוץ בישראל. המין כולל 15 תת-מינים מתוכם התת-מין הטיפוסי (Mentha longifolia subsp.longifolia) מצוי בישראל.
נענע המים בתפרחותיה הכדוריות בקצות הגבעול נבדלת מנענע משובלת שהיא בעלת תפרחות מוארכות ומנענע הכדורים שתפרחותיה הכדוריות והקטנות ערוכות לאורך הגבעול.
שני מינים מסופקים:
נַעְנַע קֵרַחַת (Mentha spicata) - יש בלבול גדול בשמות הנענע המשובלת. בספרות הישנה ניתן למצוא את נענע קירחת שמוגדרת כמין בר בארץ. למשל במגדיר של מיכאל זהרי ישנה הבחנה בין נענע משובלת לנענע קירחת כמו גם באנציקלופדיה העברית[4]. למרות הכל, המין spicata אינה גדלה בר בארץ ושמה הנכון בישראל הוא longifolia[5].
נַעְנַע רֵיחָנִית (.Mentha suaveolens Ehrh) - צמח עשבוני רב-שנתי, כנראה אקראי, נדיר מאוד שנמצא בחרמון. מין זה תואר במגדיר חדש לצמחי ישראל של מיכאל זהרי[4]. הוא אותר בחרמון על ידי הבוטנאי אבינעם דנין בשנת 2003, אך הוא אינו נמנה עם צמחי הבר של ארץ ישראל[6].
