 | |
| מנחם זילברמן בצעירותו, מתוך הסדרה חדווה ושלומיק (1971) | |
| לידה | 6 באוקטובר1946 פלשתינה (א"י),האימפריה הבריטית  |
|---|---|
| פטירה | 13 בינואר2014 (בגיל 67) לוס אנג'לס,קליפורניה,ארצות הברית |
| מדינה | ישראל |
| השכלה | בית צבי |
| תקופת פעילות | 1965–2014 (כ־49 שנים) |
| עיסוק | שחקן,קומיקאי ופזמונאי |
| מספר ילדים | 3 |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מנחם זילברמן (6 באוקטובר1946 –13 בינואר2014) היהשחקן,קומיקאי,פזמונאי,סופר,תסריטאי ובמאיישראלי.
זילברמן גדל באילת.[1] שירת בצה"ל במחזור1965 שללהקת הנח"ל, יחד עםשלום חנוך,ששי קשת,טוביה צפיר,שולה חן ועוד. הוא השתתף בלהיטים כמו: "משה משה" "ארבע אחרי הצהריים", "היה לי נער", "אילו ציפורים", "ואלס להגנת הצומח" ו"סרנדה לעדה". בזמן שירותו בלהקה הופיע יחד עםחנן יובל,אלי מגן ושלום חנוך בהרכב "להקת יוצאי הנח"ל" בהופעות אזרחיות.
לאחר שחרורו למד משחק ב"בית צבי", סיים את בית הספר והחל בקריירה של זמר ושחקן. ב-1969 השתתף במופע "צץ וצצה", ערב פזמונינתן אלתרמן ביחד עםרבקה זהר,טליה שפירא,עזרא דגן ובומבה צור,[2] בהפקתו שלאברהם דשא (פשנל). ב-1970 השתתף במחזמר "עיר הגברים" על פי סיפורידיימון ראניון שכתבואליעזר כרמי ודן אלמגור, בהפקת דני דגן ובהשתתפות ששי קשת ודורי בן זאב, בו שיחק זילברמן את תפקיד המספר. השתתף בשירים שהלחיןמתי כספי. הקליט את הדואט "אני אדם פשוט" עםיפה ירקוני.
ב-1971 השתתף זילברמן בתפקיד הראשי בסדרת הטלוויזיה הראשונה בישראל "חדווה ושלומיק", שם שיחק את שלומיק,קיבוצניק הפוגש את חדווה, עירונית-בורגנית מהרצליה פיתוח (אותה גילמהיעל אביב) והם עוזבים את הקיבוץ ומנסים את מזלם בעיר הגדולה. הסדרה זכתה לפופולריות רבה ושימשה כבסיס לסרט.[3] על אף שזילברמן הפך לדמות מוכרת בישראל, השתתפותו בסדרה הקשתה עליו למצוא תפקידים אחרים, גם בקולנוע וגם בתיאטרון.[4]
זילברמן נמנה עם החבורה שהקימה את להקתכוורת והשתתף במסגרתה בכתיבת מערכונים.[5] ב-1971 השתתף בכתיבת היצירה "הסיפור המחריד על הילד מברזיל" עםדני סנדרסון,אלון אולארצ'יק,מאיר פניגשטיין, ודייוויד שנן שהוקלטה תחת שם ההרכב "מקהלת השפלה בניצוחו של חולילו לומברטה ובהדרכתו". במסגרת זו השתתף בכתיבת השיר "המגפיים של ברוך". השתתף במופע וכתב חלק מאופרת הפופ של כוורת "סיפורי פוגי" ב-1972.זילברמן למד קולנוע במשך שנתיים באוניברסיטת דרום קליפורניה והפסיק את לימודיו עקבמלחמת יום הכיפורים, במהלכה חזר לישראל להופיע עם להקת הנח"ל בפני החיילים בחזית.[6]בשנת1973 היה הקריין המספר בלהיטי כוורת והשתתף בכתיבת "המגפיים של ברוך", "ככה היא באמצע" שאת מילותיו כתב ו"אוכל ת'ציפורניים".מאוחר יותר כתב מילים לזמרים אחרים, בהם לצביקה פיק את "אל תיתן ליאוש", לדני סנדרסון את "היא חולה" וליגאל בשן את השיר "דודה ודוד".
ב-1976 שיחק בסרט הפולחן "גבעת חלפון אינה עונה" בתפקיד החייל וסרמן. במחצית השנייה של שנות השבעים עסק זילברמן בפרסום והיה לצדאלכס אנסקי הקופירייטר במסע הבחירות של תנועתהליכוד ומנחם בגין בבחירות 1977.
ב-1978 היה זילברמן ממקימיה ומראשוני המשתתפים הקבועים של תוכנית הטלוויזיה החינוכית "זהו זה!". הוא כתב את כל תסריטי התוכנית בשנה הראשונה לקיומה, קבע חלק מעקרונותיה ואף בחר את שם התוכנית. הוא הגיש בה את פינת "מפלצת הקולנוע".
ב-1979 היהעוזר במאי ראשון ואף הופיע בסרטו שלאסי דיין "שלאגר" ביחד עםעפרה חזה והגשש החיוור. בסרט זה מגלם זילברמן את דמותו של סטודנטיורם חובב קולנוע שאביה של עופרה חזה מייעד לה, בעוד היא מעדיפה בילויים בדיסקוטק עם חברה הזמר. כמו כן שיחק בסרטים "עם ישראל חי" מ-1981, "כוח משיכה" ו"עבודה בעיניים" ובתוכנית הטלוויזיה "עמק הנהר האדום" לה כתב את קטעי הקישור הקומיים.בשנים 81–1980 כתב טורים למקומוןערב ערב באילת. לאחר מכן שימש מספר חודשים כמפיק ועורך המקומון "אפרופו אילת" עד לסגירתו.
בתחילת שנות השמונים החל זילברמן לעבוד עםדודו טופז. הוא כתב לטופז מערכונים שונים כגון "טיול בשבת" (מוכר בשם "משה והאורנג'דה") והופיע כחלק מהצוות באחדים משעשועוני הטלוויזיה של טופז.
זילברמן הופיע במופעי בידור רבים ובתוכנית ההומור "יתוש בראש" בגלי צה"ל. הוא שיחק בסרטי המתיחות "מצלמה בלי בושה" שליהודה ברקן ב-1988, "עבודה בעיניים" שליגאל שילון ב-1989, ביים והשתתף בסרט מתיחות לילדים בשם "אחד באפריל" בשנת 1989 והופיע מספר פעמים יחד עם בנו דין זילברמן בתוכנית הטלוויזיה לילדים "הופה היי". כמו כן הנחהשעשועון טלוויזיה בשם "שעשעועית" בנושא אוכל. במהלך השנים היהמבקר מסעדות בעיתונים וגם ברדיו בתוכנית "מקום טוב באמצע" שם גם הגיש פינת קולנוע.
זילברמן היה מראשוני הסטנדאפיסטים הישראלים, ואחת מתוכניותיו המוצלחות הייתה "ערב בלי אשתי", אותה הציג 600 פעם ברחבי המדינה. ב-1997 השתתף זילברמן בקלטת הילדים "המפוזר מכפר אז"ר" בתפקיד נהג האוטובוס לצידם שלגדי יגיל,רות גונזלס, וברוריה אלבק. ב-1998 נפרד מאשתו, חוקרת הספרותדורית זילברמן.בשנת2000 השתתף בסדרת הדרמה הטלוויזיונית "לתפוס את השמיים" בתפקיד עורך דין הלוקה בדיבורו.
באותה שנה עזב את ישראל ועבר לגור בלוס אנג'לס, שם התגורר עד פטירתו.אמו ודודו התגוררו גם הם בחוף המערבי.בלוס אנג'לס החל לעבוד כבעל דוכן נייד לממכר קפה ועוגות. לאחר מכן נכנס כשותף למסעדה ישראלית ושימש כנהג לימוזינה. בנוסף, סיפק ייעוץ עסקי ופרסומות לערוץ הישראלי בחו"ל. בתחום הכתיבה הפיק מאמרים למגזין רכב, שימש במשך שנתיים כעורך השבועון "ידיעות אמריקה", מוסף החוף המערבי של "ידיעות אחרונות" וכתב במשך שנים מדור שבועי בשם "מסיר המסכות", לעיתון הקהילה היהודית המקומית. לבסוף החליט לשלב בין נסיעות לבין הופעות בפני קהל והקים חברת תיירות בשם "זילברטורס", במסגרתה הדריך קבוצות של תיירים ישראלים בקליפורניה. בשנת2011 השתתף בתוכנית הריאליטי "חי בלה לה לנד", במסגרתה סייר עם הזמרתזהבה בן, בנה הקטן בן ואחותה הזמרתאתי לוי בלוס אנג'לס.בארצות הברית הספיק גם להתחתן ולהתגרש.
ב-13 בינואר 2014 נפטר בפתאומיות בארצות הברית, לאחר שלקה בלבו.[7] הוא נטמן בבית עלמין יהודי בלוס אנג'לס והותיר אחריו שתי בנות ובן מרעייתו הסופרת ועורכת הדיןדורית זילברמן.
בספטמבר 2015 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי, "יומנו של מוישה", שכתב זילברמן בחייו.אביגיל, בתו של מנחם, מימנה את פרסום הספר באמצעות פרויקטמימון המונים.
ב-2022, גרושתודורית זילברמן, הוציאה את הספר "הבלדה על דורית ומנחם" - סיפור חייהם המשותף. הספר הוקדש למנחם ולילדיה.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט:מנחם זילברמן |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:מנחם זילברמן |
מנחם זילברמן, במסד הנתונים הקולנועייםIMDb(באנגלית)
מנחם זילברמן, באתרספוטיפיי
מנחם זילברמן, באתרMusicBrainz(באנגלית)
מנחם זילברמן, באתרDiscogs(באנגלית)