 | |
| לידה | 12 ביולי1950 (בן 75) |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| אתר רשמי | |
  | |
מנחם הופנונג (נולד ב-12 ביולי1950) הוא חוקרמדע המדינה,משפטןישראלי,פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית.
הוריוניצולי השואה מפולין,עלו לישראל ב-1950; בתחילה שוכנו במעברה, אחר-כך התיישבו בקיבוץרמת השופט, אותו עזבו בשלהי 1950 לבאר שבע, שם כיהן אביו כמזכירמועצת הפועלים. כשמנחם היה בן שנתיים וחצי אביו נפטר, אמו חזרה לרמת השופט ונישאה בשנית לחבר הקיבוץ נתן זולטי.
מנחם הופנונג גדל ברמת השופט, שירת בשירות החובה בצה"ל בשנים 1969–1972 והשתחרר משירות המילואים בדרגתרב-סרן. לאחר שחרורו מהצבא עבד בתפקידים ביטחוניים שונים, ביניהם שנה כקצין ביטחון בצי הסוחר.
הופנונג עשה את מרבית לימודיו האקדמיים במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית: תואר ראשון (1978-1976) ושני (1983-1978). הוא בוגרתואר ראשון במשפטים (1980–1984) ובעל רישיון לעריכת דין. עבודת הדוקטור במדע המדינה בנושא "ישראל – דרישות ביטחון המדינה מול דרישות שלטון החוק", נעשתה בהדרכת הפרופסוריםדן הורוביץ ושמעון שטרית (1990-1984) באוניברסיטה העברית ועובדה לספר בעברית "ישראל – דרישות ביטחון המדינה מול דרישות שלטון החוק 1948 – 1991" בהוצאת נבו בשנת 1991.
עשהפוסט-דוקטורט במחלקה למדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה באירוויין בהדרכת פרופ' הארי אקשטיין (1990-1989). מינוייו האקדמיים היו במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית: התמנה למרצה ב-1990, למרצה בכיר ב-1995 ולפרופסור חבר ב-2006.
היהעמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה (1994-1992), שהה כחוקר אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1998-1997), כפרופסור אורח באוניברסיטת פריז בנאנטר (2007) ובאוניברסיטת סידני, אוסטרליה (2010). לימד באוניברסיטת סן פרנסיסקו סטייט (1998), באוניברסיטת פלורידה (2003-2002) באוניברסיטת מוסקבה (2009 ו-2013), באוניברסיטת קליפורניה באירוויין (2010 – 2011) ובאוניברסיטת קליפורניה בברקלי (2011).
עמד בראש האגודה הישראלית למשפט וחברה (ILSA) (2001-1999 ,2010-2007).
עמד בראש ועדת מחקר בינלאומית בנושא מימון פוליטי ושחיתות פוליטית במסגרת International Political Science Association (IPSA)(אנ') (2009-2006).
פרופ' הופנונג כיהן כיושב ראש הנהלת "בצלם" (1997-1996).
כיהן בוועדה לחקר מימון פעילות פוליטית בישראל בראשות השופטדב לוין, שהוקמה לאחר התפוצצות פרשת עמותות ברק בשנת 2000. היה חבר בוועדת מגידור, ועדת נשיא המדינה לבחינתשיטת הממשל בישראל (2006-2005).
ב-2013 התמנה מנחם הופנונג לנשיאהאגודה ללימודי ישראל וכיהן בתפקיד זה עד 2015.
בשנים 2015-2017 כיהן כראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים.
נשוי לרחל, מחנכת ומורה, ולהם ארבעה ילדים.
מנחם הופנונג עוסק במחקריו בשלושה נושאים עיקריים: המתח שבין מערכות החקיקה והשפיטה לבין שיקולי מדיניות המעוגנים בנימוקי ביטחון המדינה; שאלת הביקורת השיפוטית מצד שופטים נבחרים על פעולות חקיקה וביצוע של פוליטיקאים נבחרים; ומימון מפלגות ומערכות בחירות; מחקרו הנוכחי עוסק בשאלת המחיר שמשלמת מדינת ישראל עבור שימוש נרחב ב"סייענים" - משתפי פעולה ערבים במדינות ערב ובפרט בשטחים שנכבשו לאחרמלחמת ששת הימים ב-1967. הסייענים שנחשפו משוקמים עם בני משפחותיהם ביישובים בתוך מדינת ישראל.
הופנונג ערך מחקר בו בדק מהו המחיר שמשלמת החברה הישראלית עבור שיקומם של משתפי הפעולה. המחקר מבוסס על מידע גלוי שנאסף מכאלף ושלוש מאות תיקים משפטיים, מתוכן כ-750 עתירות לבג"ץ, בהםפלסטינים הגישו עתירות בדרישה להעניק להם מעמד שלסייענים או מאוימים (אנשים שנמלטו לישראל ומבקשים היתר שהיה בשל המצאם בסכנת חיים שמקורה בחשד או בשמועה אודות היותם משתפי פעולה עם ישראל). בישראל יושבו מאזהסכמי אוסלו בין 4,000–6,000 בתי אב של סייענים. חבילת הסיוע לכל סייען נעה בין 2 ל-5 מיליון שקל וכוללת סיוע בדיור, שיקום, חינוך לילדים והוצאות המנגנון. הם נקלטו בעיקר ביישובים חלשים, בערים מעורבות או בישוביפריפריה.[1]
אתר האינטרנט הרשמי של מנחם הופנונגריאיון רדיו
הרצאות מצולמות
כתבות מהעיתונות
צבי זרחיה,המפלגות מבזבזות - ואנחנו משלמים: כך עובדת השיטה הישראלית למימון הבחירות, באתרTheMarker, 21 בדצמבר 2014 מנחם הופנונג,המקור לגידול המתמיד באוכלוסייה הערבית בישראל: הגירה, באתרהארץ, 19 ביולי 2020