Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

מנגן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנגן
ברזל -מנגן -כרום

Mn
Tc
  
 
25
Mn
 
        
        
                  
                  
                                
                                
   
                     
נתונים בסיסיים
מספר אטומי25
סמל כימיMn
סדרה כימיתמתכות המעבר
מראה
כסף מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי54.938049u
רדיוס אטומי140 (161)pm
רדיוס ואן דר ואלסללא pm
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה2,8,13,2
קונפיגורציה אלקטרונית[Ar] 3d⁵ 4s²עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגות חמצון2עריכת הנתון בוויקינתונים
תכונות פיזיקליות
צפיפות7,470 kg/m3
מצב צבירה בטמפ' החדרמוצק
נקודת רתיחה2,334K (2,060.85°C)
נקודת התכה1,519K (1,245.85°C)
לחץ אדים1,517Pa ב-121K
מהירות הקול5,150 מטר לשנייה ב-293.15K
שונות
אלקטרושליליות1.55
קיבול חום סגולי480 480 J/(kg*K) J/(kg·K)
מוליכות חשמלית0.695 106/(m·ohm)/m·Ω
מוליכות חום7.82 W/(m*K) W/(m·K)
אנרגיית יינון ראשונה999.6 kJ/mol
היסטוריה
מגלהיוהאן גוטליב גאהןעריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך גילוי1774עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שםמגנסיהעריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מַנְגָן (Manganese) הואיסוד כימי שסמלו הכימי Mn ומספרו האטומי 25. מנגן הואמינרל קורט חשוב בגוף האדם.

תכונות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מנגן הואמתכתאפורה-לבנה. זוהי מתכת קשה ומאוד שבירה, קשה להתכה ומתחמצנת בקלות. מתכת המנגן היאפרומגנטית רק אחרי טיפול מיוחד.
דרגות החמצון העיקריות של מנגן הן 2+, 3+, 4+, 6+ ו-7+. מנגן דו ערכי מחליף לעיתיםמגנזיום דו ערכי במערכותביולוגיות.

שימושים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

למנגן שימושים רבים בתחום הסגסוגות. מנגן משולב עםאלומיניום בסגסוגות רבות ובעזרתו אפשר לייצרפלדת אל-חלד זולה במיוחד. שימושים נוספים:

היסטוריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

למנגן שימושים עוד מימי קדם - ציורי קיר נצבעו במנגן דו-חמצני לפני אלפי שנים. המצרים והרומאים השתמשו בתרכובות מנגן בשביל לשנות את צבע הזכוכית.

המנגן זוהה בשנת1774 על ידייוהאן גוטליב גאהן (Johann Gahn) שבודד אותו ממנגן דו-חמצני. עד אמצעהמאה ה-18 השתמשו כבר במנגן דו-חמצני בייצורכלור. בשנת1816 הבחינו שהוספת מנגן לברזל מקשיחה אותו וגורמת לו להיות פחות שביר, דבר זה הביא לכך שבתחילתהמאה ה-19 מדענים החלו לחקור את השימוש במנגן בייצורפלדה. ב-1837 גילה אקדמאיבריטי שחשיפה ממושכת למנגן יכולה לגרום למחלת פרקינסון.

בתחילת 2024 גילה צוות חוקרים בינלאומי ריכוזים גבוהים של מַנְגַּן במכתש גייל, שנמצא בסמוך לקו המשווה של כוכב הלכתמאדים. התגלית נחשבת למפתיעה כיוון שעל פי הידוע, התנאים על פני מאדים לא מעודדים היווצרות מנגן. המידע עלה מניתוח נתונים שנאספו במאדים על ידי הרובר "קיוריוסיטי" (Curiosity) שלנאס"א.[2]

תפקיד ביולוגי

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מחצב מנגן

מנגן חיוני לחיים בכמויות מזעריות:

אמצעי זהירות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מנגן הוא חומררעיל. חשיפה לאבק ואדי מנגן יכולה להיות מסוכנת אפילו ברמות נמוכות.תמיסת פרמנגנטחומצית תחמצן כלחומר אורגני שתבוא איתו במגע.ב־2005, מחקר הראה על קשר בין שאיפת מנגן לבין בעיות במערכת העצבים המרכזית אצלעכברים.

מנגן בתרבות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בהרי סיני הגבוהים ובהרי אילת בהם מצויים סלעי יסוד, מוצאים בסלעים כעין ציור של שרך הנקרא "פרחי מנגן". הדבר נגרם על ידי תחמוצות מנגן בסלע והוא מכונה Manganese dendrite. תופעה זה נצפתה על ידי נוסעים ועולי רגל מימי הביניים שעלו לג'בל מוסא שמזוהה כהר סיני. ונקשרה על ידם ב"סנה הבוער" או כתופעה שנגרמה בעקבות אותו הנס שמתואר בתנ"ך ובקוראן.

באוטוביוגרפיה 'חיי שלמה מימון', מביא המחבר את הדברים הבאים בהקשר ל'מורה נבוכים' ועניין ה'סנה הבוער':"הנני להביא כאן מקום אחד מפירושו של ר' משה נרבוני לחיבור זה ... "דע כי הר סיני העידו עליו (התיירים) כי האבנים הנמצאות בו מצויר עליהן הסנה, ולכן נקרא ההר ההוא הר סיני. ואחד מנכבדי ברצלונה מבני בן חסדאי הביא עמו מן האבנים ההן וראיתי בהם הסנה מצויר בתכלית הציור, ושברתי האבן לחלקים קטנים ונמצא הסנה מצויר בשטח כל חלק בפנימיותו ...".[3][4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מיזמיקרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון:Mn
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון:מנגן
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף:מנגן
הטבלה המחזורית
HHe
LiBeBCNOFNe
NaMgAlSiPSClAr
KCaScTiVCrMnFeCoNiCuZnGaGeAsSeBrKr
RbSrYZrNbMoTcRuRhPdAgCdInSnSbTeIXe
CsBaLaCePrNdPmSmEuGdTbDyHoErTmYbLuHfTaWReOsIrPtAuHgTlPbBiPoAtRn
FrRaAcThPaUNpPuAmCmBkCfEsFmMdNoLrRfDbSgBhHsMtDsRgCnNhFlMcLvTsOg
מתכות אלקליותמתכות אלקליות-עפרוריותלנתנידיםאקטינידיםמתכות מעברמתכות מעבר עמידותמתכות למחצהאל-מתכותהלוגניםגזים אציליםתכונות כימיות לא ידועות

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^כתבה בניו יורק טיימס
  2. ^יוגב ישראלי,בזכות ריכוזי מַנְגַּן גבוהים: הצעד הנוסף בדרך לגילוי חיים על מאדים, באתרynet, 5 במאי 2024
  3. ^ר. ישפה,האבן והסנה, קתדרה 48 (תשמ"ח)
  4. ^זהר עמר,האבנים המופלאות מהר סיני קתדרה כרך 52 עמ' 181–182 תשמ"ט
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מנגן&oldid=41262481"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp