ערך זה עוסק ברשות המבצעת של מדינת ישראל. אם התכוונתם לממשלה המכהנת, ראוממשלת ישראל השלושים ושבע. | |
.jpg) | |
| ממשלת ישראל השלושים ושבע | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | ישראל ישראל |
| תחום שיפוט | ישראלישראל |
| תאריך הקמה | 15 במאי1948 |
| חוק | חוק-יסוד: הממשלה |
| ראש | ראש ממשלת ישראל |
| מטה מרכזי | ירושלים ירושלים |
| תקציב | 493 מיליארדש"ח (נכון ל-2022) |
 |
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
ממשלת ישראל היאהרשות המבצעת שלמדינת ישראל. בראשה עומדראש הממשלה, וחברים בהשרים, אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם (באישורהכנסת) ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ. מאז1968, מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעותחוק יסוד: הממשלה. השרים נושאים באחריות כלפי כלהחלטות הממשלה ופעולותיה, והם אחראים להן, גם אם הן מנוגדות לדעתם.
במשך שנים אחדות התקיימהבחירה ישירה לראשות הממשלה, מתוך מגמה לשנות את השיטה הפוליטית במדינת ישראל; אך מטעמים שונים היא לא צלחה ובוטלה. במרבית שנות המדינה (כולל בעשור השני של המאה ה-21) מוטלת הקמת הממשלה על ידינשיא המדינה על מי שהומלץ על ידי רוב חברי הכנסת והוא המיועד להיות ראש ממשלה. להקמת ממשלה נדרש המועמד לראשות הממשלה עליו הוטלה הקמת הממשלה, לקבל את אמוןהכנסת, כלומר רוב רגיל בכנסת שמצביע בעד הממשלה. לפיכך, טבעי הדבר להקיםקואליציה של מפלגות אחדות (במה שמכונה "מעשה מרכבה"[1]) ולמנות את ראשיהמפלגות לשרים, ובכך לקבל את אמון הכנסת.פעם אחת הוקמה ממשלה, שראשי המפלגות הגדולות בה (הליכוד והעבודה) כיהנו בה כראשי ממשלה ברוטציה. ב-2020 וב-2021, הוקמוממשלות חילופים הכוללות 2 ראשי ממשלה המכהנים לסירוגין ואמורים להתחלף במועד שנקבע מראש.
החל משנות ה-90 רוב הממשלות היוצרות באופן יחסי, אך כמה פעמים הוקמהממשלת אחדות לאומית, שכללה חלק ניכר מסיעות הכנסת. חלק קטן מהממשלות הצליחו לזכות לאמונם של מספר רב של חברי כנסת.
לאורך השנים, מונו מספר שרים, אשר לא כיהנו כחברי הכנסת באותה עת.
מקום מושבה של ממשלת ישראל הואקריית הממשלה,ירושלים.
לקראתהכרזת המדינה, ב-11 באפריל1948, הוקמה בארץ ישראלמועצת העם כפרלמנט ביישוב היהודי ומתוך חבריה נבחרו על ידי הנהלתהסוכנות היהודיתמִנְהלת העם, על מנת שינהלו את ענייניהיישוב והמלחמה. בראש המינהלה עמדדוד בן-גוריון והיא כללה מלבדו 12 חברים. כשבוע בלבד לאחר בחירתה, ב-18 באפריל חולקו התיקים השונים כאשר בן-גוריון קיבל את תיק הביטחון. ההחלטה החשובה ביותר של המינהלה הייתה דחיית הצעת שר החוץ האמריקאיג'ורג' מרשל לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה וקיומה במועד שנקבע - ה־14 במאי 1948.
ב-14 במאי1948, עת קריאתמגילת העצמאות על ידידוד בן-גוריון, הוכרז בין היתר, כי מנהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה.
הרכבהממשלה הזמנית היה זהה להרכב מנהלת העם והיא התקיימה כמעט שנה עד ל-10 במרץ1949, מועד בו הוקמההממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.
ברשימה הבאה מובאים המוסדות והתפקידים אשר מרכיבים את הממשלה הישראלית:
ערך מורחב –ראש ממשלת ישראלראש הממשלה ניצב בראשהרשות המבצעת במדינה, הוא בעל הסמכות הגבוהה ביותר במערכת השלטון הישראלית. (אמנם החוק מגדיר את הנשיא כעומד בראש המדינה, אולם הוא מקנה לראש הממשלה את מרב סמכויות השלטון). ראש הממשלה הוא השר הבכיר בממשלה, ואחריותו היא לכל הפעילויות שלה.ראש ממשלה חובה שיהיה גם חבר הכנסת (כל שר אחר זולת ראש הממשלה אינו חייב שיהיה חבר הכנסת).אם התפטר ראש הממשלה מחברותו בכנסת - רואים בהתפטרות זו גם כהתפטרותו מראשות הממשלה.
החוק קובע, כי כשראש הממשלה נפטר או מתפטר - מתפטרת עמו הממשלה כולה, ויש צורך להקים ממשלה חדשה.סמכויותיו:
ערך מורחב –ממלא מקום ראש הממשלההתואר "ממלא מקום ראש הממשלה", להבדיל מהתארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה" הוא תפקיד בעל משמעות חוקית ולא רק סמלית. ממלא מקום ראש הממשלה מנהל את ישיבות הממשלה כשראש הממשלה נמצא מחוץ לישראל והוא מכהן במקומו כאשר נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן זמני. כאשר ראש הממשלה אינו יכול למלא את תפקידו באופן קבוע, או כאשר הנבצרות הזמנית נמשכת מעל "100 ימים רצופים", ממלא מקום ראש הממשלה אינו מתמנה במקומו, אלא הממשלה נחשבת כמתפטרת וממשיכה לכהן כממשלת מעבר. בעת כהונת ממשלת מעבר, רשאית הממשלה למנות "ראש ממשלה בפועל" שימלא את תפקידי ראש הממשלה ללא עדיפות לממלא מקום ראש הממשלה.
ערך מורחב –משנה לראש הממשלהמשנה לראש הממשלה הוא תואר שאינו קיים בחוקי מדינת ישראל ואין לו משמעות סטטוטורית. מטרתו להוות תואר נכבד יותר מתוארסגן ראש ממשלת ישראל.
ערך מורחב –סגן ראש הממשלהתואר "סגן ראש ממשלה" בישראל הוא סמלי בלבד וללא סמכויות. על כן, אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה.
מדוע לא נאמר בפשטות מיניסטר? |
|---|
דיון לקביעת המונח "שר" בישיבה הראשונה שלמועצת-המדינה הזמנית.
|
השרים מכהנים כחברי ממשלה, והם מופקדים בדרך כלל על משרדים ממשלתיים וכל עבודת הממשלה. עם זאת, בממשלה ממונים ומכהנים גםשרים בלי תיק, שהם חברי ממשלה מן המניין, אולם אינם ממונים על משרד ממשלתי. מוטלים עליהם תפקידים שונים, קבועים או זמניים. תפקיד של שר קרוי גם "תיק": שר הביטחון מחזיק בתיק הביטחון בממשלה, שר התחבורה מחזיק בתיק התחבורה בממשלה ושר הבריאות מחזיק בתיק הבריאות בממשלה.
שרים אינם חייבים להיותחברי כנסת. שרים שאינם חברי כנסת יכולים להשתתף בדיוני הכנסת, אך לא בהצבעות. תפקיד השרים לבצע את כל הנושאים שהממשלה אחראית עליהם: יחסי חוץ, ביטחון, כלכלה, חינוך, משטרה, בריאות וכדומה.
נכון לתחילת כהונתממשלת ישראל השלושים ושש, כיהנו מהממשלה הראשונה (ללא חישוב הממשלה הזמנית) 259 שרים (גברים) שונים ו-24 שרות (נשים) שונות - בממשלות ישראל, כך שסך השרים והשרות עומד על 283.
| הממשלה | מספר שרים בשיא גודלה |
|---|---|
| הממשלה הזמנית | 13 |
| הממשלה הראשונה | 12 |
| הממשלה השנייה | 13 |
| הממשלה השלישית | 14 |
| הממשלה הרביעית | 16 |
| הממשלה החמישית | 16 |
| הממשלה השישית | 12 |
| הממשלה השביעית | 16 |
| הממשלה השמינית | 16 |
| הממשלה התשיעית | 16 |
| הממשלה העשירית | 16 |
| הממשלה האחת עשרה | 16 |
| הממשלה השתים עשרה | 16 |
| הממשלה השלוש עשרה | 18 (22 בעת ממשלת ליכוד לאומי) |
| הממשלה הארבע עשרה | 22 |
| הממשלה החמש עשרה | 24 (18 לאחר פירוק ממשלת ליכוד לאומי) |
| הממשלה השש עשרה | 22 |
| הממשלה השבע עשרה | 21 |
| הממשלה השמונה עשרה | 19 |
| הממשלה התשע עשרה | 20 |
| הממשלה העשרים | 20 |
| הממשלה העשרים ואחת | 25 (ממשלת אחדות לאומית) |
| הממשלה העשרים ושתיים | 25 (ממשלת אחדות לאומית) |
| הממשלה העשרים ושלוש | 26 (ממשלת אחדות לאומית) |
| הממשלה העשרים וארבע | 20 |
| הממשלה העשרים וחמש | 20 |
| הממשלה העשרים ושש | 21 |
| הממשלה העשרים ושבע | 18 |
| הממשלה העשרים ושמונה | 23 |
| הממשלה העשרים ותשע | 28 |
| הממשלה השלושים | 23 |
| הממשלה השלושים ואחת | 25 |
| הממשלה השלושים ושתיים | 30 |
| הממשלה השלושים ושלוש | 23 |
| הממשלה השלושים וארבע | 24 |
| הממשלה השלושים וחמש | 34 (ממשלת חילופים) |
| הממשלה השלושים ושש | 28 (ממשלת חילופים) |
| הממשלה השלושים ושבע | 33 (38 בממשלת החירום) |
בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שהיה אמור להיכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע: "מספר חברי הממשלה, ובכלל זה ראש הממשלה, לא יעלה על 19, אלא אם כן הביעה הכנסת אמון בממשלה או החליטה לאשר צירוף שרים לממשלה, ברוב של שבעים חברי הכנסת לפחות".[2] עם זאת, לאחר הבחירות תוקן החוק שוב בהוראת שעה, שדחתה מגבלה זו כך שלא תחול על ממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20.[3]במסגרת מאמצי הקמת הממשלה השלושים וחמש, בכנסת העשרים ושלוש, בוטלו הסעיפים בחוק הנוגעים להגבלת מספר השרים וסגני השרים.
ב-2015 צוות פנים ממשלתי בחן את מבנה הממשלה והמליץ לצמצם את מספר המשרדים לבין 12 ל-18 תוך הסרת ההגבלה על מספר השרים. הצוות הציג חסכון של בין 1 ל-4.5 מיליארד ש״ח כל שנה ושיפור בתהליך קבלת ההחלטות. המלצות הצוות לא התקבלו.[4]
ערך מורחב –נשים בממשלות ישראלמספר הנשים המכהנות כשרות בממשלות ישראל נותר נמוך ללא קשר לגודלה של הממשלה. עד לממשלת ישראל השלושים וחמש, גם בשנים שבהן הגיע מספר השרים הכולל בממשלה לשיא של 28, מספר השיא של השרות לא השתנה והוא נע בין 2 ל-4 בלבד בכל שנה.[5] עם זאת, בממשלת ישראל השלושים וחמש נקבע שיא, ובעת השבעת הממשלה מונו 8 שרות. בממשלת ישראל השלושים ושש, נשבר השיא בפעם השנייה, ובעת השבעת הממשלה מונו 9 שרות.
ערך מורחב –סגן שרשר הממונה על משרד ממשלתי רשאי למנות סגן שר. סגן שר פועל בכנסת או במשרד הממשלתי במסגרת העניינים והסמכויות שהוקצו לו על ידי השר.
להבדיל משרים בממשלה, שאינם חייבים להיות חברי כנסת, סגני השרים חייבים להיות חברי הכנסת (או חברי הכנסת בהפסקת חברות לפיהחוק הנורווגי), והתפטרותם מהכנסת תחייב את הפסקת כהונתם.
כאשר שר מתפטר או מפוטר מהממשלה, מסיים את תפקידו גם סגן השר שמונה לאותו משרד. בנוסף, רשאים ראש הממשלה, הממשלה או השר שמינה אותו להעביר או לסיים את כהונתו של סגן שר.
בתיקון לחוק יסוד: הממשלה, שהיה אמור להיכנס לתוקף החל מהבחירות לכנסת העשרים, נקבע שמספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה, אך מגבלה זו תוקנה לאחר הבחירות כך שלא תחול על ממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20. במסגרת מאמצי הקמת הממשלה השלושים וחמש, בכנסת העשרים ושלוש, בוטלו הסעיפים בחוק הנוגעים להגבלת מספר השרים וסגני השרים.
ערך מורחב –ועדת שריםאחת מדרכי פעולתה של הממשלה בקבלת הכרעות פוליטיות היא מינוי ועדות שרים קבועות, זמניות, או לעניינים מסוימים.תקנון הממשלה מפרט את רשימת ועדות השרים הקבועות.
בישיבות ועדות השרים לענייני ביטחון לאומי, על פי קביעת ראש הממשלה או יושבי ראש הוועדות, נערך גםרישום סטנוגרפי. הסטנוגרמות הנרשמות וכן ההקלטות של הדיונים נשארות במסגרת מזכירות הממשלה בלבד והן אינן מופצות.
לאחרהבחירות לכנסת חדשה או עם התפטרות ממשלה בדרך ישירה או כתוצאה מאירוע שכאשר מתקיים רואים את הממשלה כאילו היא התפטרה, נפתחים הליכים להרכבת ממשלה חדשה, המתוארים בחוק יסוד: הממשלה. הגורם העיקרי הרשמי שמנהל את ההליכים להרכבת ממשלה בישראל הואנשיא המדינה. ברוב המקרים, לנשיא ניתנת בחוק סמכות להפעיל את שיקול דעתו בנוגע להטלת התפקיד להרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, ועל-פי הנוהל, על הנשיא להפעיל את סמכותו ושיקול דעתו בנושא באופן ששואף להביא לידי הקמת ממשלה חדשה, כל עוד הדבר אפשרי לדעתו. על כן, לאחר בחירות או לאחר התרחשות רוב המקרים של התפטרות הממשלה, על הנשיא להטיל בתחילה את מלאכת הרכבת הממשלה עלחבר הכנסת שנראה בעיניו כבעל הסיכוי הגבוה להקים ממשלה.
אם חוקקה הכנסת חוק המורה על התפזרותה, נפסקים ההליכים להרכבת ממשלה חדשה עד לאחר הבחירות לכנסת.
לאחר שהתקיימובחירות לכנסת, או שהתפטרה ממשלה בדרך שלא מתוארת בהמשך, על נשיא המדינה להתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת (לאחר בחירות - בכנסת הנבחרת), ולהטיל את התפקיד להרכבת ממשלה חדשה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך בתוך שבעה ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות לכנסת או מיום התפטרות הממשלה, לפי העניין. עם זאת, במקרה של התפטרות הממשלה באופן אוטומטי בשל פטירתראש הממשלה, נשיא המדינה יכול להטיל את התפקיד בתוך 14 ימים מיום הפטירה. כמו כן, על נשיא המדינה להודיע ליושב ראש הכנסת על הטלת התפקיד על חבר הכנסת, ועל יו"ר הכנסת להודיע על כך לכנסת.
התקופה להרכבת הממשלה נמשכת 28 ימים, אך הנשיא יכול להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. לאחר שחבר הכנסת שעליו הוטלה מלאכת הרכבת הממשלה הצליח להרכיבה, עליו להודיע על כך לנשיא המדינה וליושב ראש הכנסת, וזאת בתוך התקופה הקצובה לו למילוי משימתו. לאחר מכן יושב-ראש הכנסת מעדכן את הכנסת בנושא, וקובע מועד לישיבה של הכנסת לכינון הממשלה, שתיערך בתוך שבעה ימים מיום ההודעה של חבר הכנסת לנשיא. משהורכבה הממשלה, היא מודיעה לכנסת על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים, ומבקשת הבעת אמון בה. במקרה שהורכבהממשלת חילופים, על הממשלה החדשה להודיע לכנסת, עם הבקשה שזו תביע בה אמון, גם את זהותו שלראש הממשלה החלופי, מועד החילופים בראשות הממשלה וכן את זיקתו של כל אחד מהשרים בממשלה - אם לראש הממשלה ואם לראש הממשלה החלופי. הבעת אמון בממשלה חדשה מצריכה רוב רגיל של חברי כנסת. עם תום הצבעת האמון בממשלה, היא נכנסת לתפקידה ואז נדרשים ראש הממשלה והשרים להצהיר אמונים בפני הכנסת.
אם לא הצליח חבר הכנסת שעליו הוטלה המשימה, להרכיב את הממשלה, רשאי הנשיא להטיל את התפקיד על אחד מחברי הכנסת האחרים, שהודיע לנשיא כי הוא מסכים לכך, בתוך שלושה ימים מהמועד בו נכשל בתפקיד זה חבר הכנסת הראשון. במצב כזה התקופה להרכבת הממשלה היא בת 28 ימים, ללא אפשרות להארכות. במקרה כי נשיא המדינה הגיע למסקנה לאחר ניסיון חבר הכנסת הראשון כי אין הוא רואה אפשרות להגיע לידי הרכבת ממשלה, עליו להודיע על כך ליו"ר הכנסת בתוך שלושה ימים מהמועד בו נכשל בתפקיד חבר הכנסת הראשון.
מהיום בו חבר הכנסת השני נכשל אף הוא בהרכבת ממשלה, או מהיום שהודיע הנשיא ליו"ר הכנסת כי אין הוא רואה אפשרות להרכבת ממשלה, מתחילה להימנות תקופה בת 21 ימים בה רשאים 61 חברי כנסת, או יותר, לבקש בכתב מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, שהסכים לכך בכתב. חבר כנסת זה יכול שיהיה אף מבין חברי הכנסת הראשונים שכשלו במשימה. אם הוגשה בקשה כאמור לנשיא, עליו להטיל בתוך יומיים את התפקיד על חבר הכנסת שצוין בבקשה, ולחבר כנסת זה נתונה תקופה בת 14 ימים למילוי משימתו. במקרה שחבר כנסת זה לא הצליח במשימתו או שלא הוגשה בקשה לנשיא כאמור, על הנשיא להודיע על כך ליו"ר הכנסת. עם הודעה כזו של הנשיא ליו"ר הכנסת או עם הבעת הכנסת אי-אמון בממשלה שחבר הכנסת האחרון הרכיב, רואים את המצב כאילו הכנסת חוקקה חוק להתפזרותה, ונערכות בחירות לכנסת חדשה לאחר כ-90 ימים.
לכנסת קיימת אפשרותלהביע אי-אמון בממשלה, תוך שהיא מביעה אמון בממשלה חדשה. כאשר מונחת על שולחן הכנסת הצעת אי-אמון בממשלה, עליה לכלול את זהותם של ראש הממשלה והשרים וחלוקת התפקידים ביניהם בממשלה המוצעת, וכן לפרט את קווי היסוד של מדיניותה. עם הבעת אי-האמון של הכנסת בממשלה היוצאת, תוך שהיא מביעה אמון בממשלה החדשה, מתחילה הממשלה החדשה לכהן. לאחר הבעת האמון בממשלה החדשה, וסמוך ככל האפשר לה, ראש הממשלה החדשה והשרים בה מצהירים אמונים.
ראש הממשלה יכול לפזר את הכנסת בצו, אם הוא נוכח כי יש רוב בכנסת המתנגד לממשלה באופן שמפריע את תפקודה. מיום פרסום הצו ברשומות, רואים את הממשלה כאילו התפטרה, ומתחילה להימנות תקופה בת 21 ימים בה רשאים 61 חברי כנסת, או יותר, לבקש בכתב מנשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת ממשלה חדשה על אחד מחברי הכנסת שאינו ראש הממשלה המכהן, ושהסכים לכך בכתב. אם הוגשה בקשה כאמור לנשיא, עליו להטיל בתוך יומיים את התפקיד על חבר הכנסת שצוין בבקשה, ולחבר כנסת זה נתונה תקופה בת 28 ימים למילוי משימתו. עם זאת, הנשיא יכול להאריך תקופה זו בתקופות נוספות, ובלבד שלא יעלו יחד על 14 ימים. במקרה שחבר כנסת זה לא הצליח במשימתו או שלא הוגשה בקשה לנשיא כאמור, על הנשיא להודיע על כך ליו"ר הכנסת. עם הודעה כזו של הנשיא ליו"ר הכנסת או עם הבעת הכנסת אי-אמון בממשלה שחבר הכנסת הרכיב, נכנס הצו של ראש הממשלה לתוקף, ורואים את המצב כאילו הכנסת חוקקה חוק להתפזרותה, ונערכות בחירות לכנסת חדשה לאחר כ-90 ימים.
במקרה בו מצליח חבר הכנסת, שצוין בבקשת חברי הכנסת, להרכיב ממשלה, והכנסת מביעה בממשלתו אמון, בטל הצו של ראש הממשלה היוצא לפיזור הכנסת, והממשלה החדשה מתחילה לכהן עם הבעת האמון של הכנסת בה. לאחר הבעת האמון, וסמוך ככל האפשר לה, ראש הממשלה החדשה והשרים בה מצהירים אמונים.
להלן סיכום האפשרויות וסדרי ההליכים להרכבת ממשלה חדשה בישראל, ביחס לכל אחת מהעילות לפתיחת הליכים אלו, כאשר מצוינים המוסמכים לביצוע או ניסיון מימוש כל הליך, וכן משך התקופות המוקצבות בחוק, בימים, עבור ביצועו או ניסיון מימושו של ההליך (בכחול - תקופה המצוינת בחוק ומיועדת, באופן רשמי, להשיג תמיכה בממשלה או בהטלת מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד מסוים; בצהוב - תקופה המצוינת בחוק ובה עלנשיא המדינה אויושב-ראש הכנסת לבצע הליך רשמי או מנהלי לשם התקדמות לשלב הבא במסגרת ההליכים להרכבת ממשלה; בשחור - תקופה שעליה יש לדלג במסגרת הניסיונות להקמת הממשלה בהינתן העילה שהביאה לפתיחת ניסיונות אלו):
| ההליך | הטלת התפקיד להרכבת הממשלה | ניסיון להרכבת ממשלה | קיום ישיבתהכנסת להצגת הממשלה | הטלת התפקיד להרכבת הממשלה או הודעה ליו"ר הכנסת על היעדר ממשלה | ניסיון להרכבת ממשלה | קיום ישיבתהכנסת להצגת הממשלה | הגשת 61 חתימות בעדחבר כנסת | הטלת התפקיד להרכבת הממשלה | ניסיון להרכבת ממשלה | קיום ישיבתהכנסת להצגת הממשלה | הודעה ליו"ר הכנסת על היעדר ממשלה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תקופה בסיסית | ארכה מקסימלית | תקופה בסיסית | ארכה מקסימלית | ||||||||||
| המוסמך לביצוע או לניסיון מימוש ההליך | נשיא המדינה | חבר כנסת ראשון | יו"ר הכנסת | נשיא המדינה | חבר כנסת שני | יו"ר הכנסת | חברי הכנסת | נשיא המדינה | חבר כנסת שנאספו 61 חתימות בעדו | יו"ר הכנסת | נשיא המדינה | ||
| פורסמו תוצאותהבחירות לכנסת | 7 | 28 | 14 | 7 | 3 | 28 | 7 | 21 | 2 | 14 | 7 | אין הקצבת זמן בחוק | |
| התפטרות הממשלה שלא בדרכים המנויות בהמשך | |||||||||||||
| פטירתראש הממשלה | 14 | ||||||||||||
| פרסום צוראש הממשלה לפיזור הכנסת | 28 | 14 | |||||||||||
| הבעת אי אמון בממשלה | הצגת הממשלה החדשה מתבצעת במסגרתהצעת אי האמון | ||||||||||||
ערך מורחב –ממשלת מעבר בישראלממשלת מעבר מתקיימת בישראל לאחר מותו, התפטרותו,נבצרות קבע של ראש הממשלה, או עקב הרשעתו בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון, כמו גם עם פרסום בקשתו של ראש הממשלה לפיזור הכנסת (פעולות אלו כהתפטרות הממשלה)[6] או לאחר בחירות ולפני כינונה של ממשלה רגילה (אם הממשלה לא הייתה ממילא ממשלת מעבר "עם בחירתה של כנסת חדשה").[7] בחוק יסוד: הממשלה החדש בוטל הסעיף אשר מנע משר להתפטר מכהונתו בעת ממשלת מעבר.התיקון נעשה מכיוון שהמצב הקודם נגד אתחוק יסוד: חופש העיסוק בכך שמנע מאדם את החופש לעסוק במשלח ידו על-פי בחירתו.בנוסף, הממשלה רשאית, בעת ממשלת מעבר, למנות חבר הכנסת לשר חדש בתפקידו של שר שחדל לכהן, ללא אישור הכנסת.
ערך מורחב –ממשלת חילופיםממשלת חילופים היא אחת החלופות להקמת ממשלה בישראל, ממשלה שבמהלך כהונתה יעמדו בראשה, לסירוגין,חבר הכנסת שהרכיב את הממשלה וחבר כנסת נוסף. בהתקיימות מספר מקרים, יחליףראש הממשלה החלופי אתראש הממשלה המכהן, ללא התפטרות הממשלה.
הרעיון ליצירת ממשלת חילופים עלה במהלךהמשבר הפוליטי בישראל והמשא ומתן להקמתה שלממשלת ישראל ה-35 לאחרהבחירות לכנסת העשרים ושלוש, והוא נכלל בהסכם הקואליציוני שבין "הליכוד" ל"כחול לבן".[8] לשם הקמתה של ממשלת חילופים אושר בכנסת שינוי נרחב בחוק יסוד: הממשלה.
ערך מורחב –מזכיר הממשלהמזכירות הממשלה בראשותו שלמזכיר הממשלה אחראית על רישום פרוטוקולים, מתן שירותי מזכירות לממשלה ולוועדותיה, העברת החלטות הממשלה וועדותיה לגורמי הביצוע בדרגי הממשלה השונים, מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה, פרסום הודעות מטעם הממשלה וקיום קשר בין הממשלה ולביןהכנסת ורשויות מדינה נוספות. מזכירות הממשלה אמונה על זימונן וקיום ישיבותיהן של ועדות השרים המתכנסות במזכירות הממשלה, וזאת על-פי בקשת יושבי-הראש. בהתאם לכך אחראית מזכירות הממשלה על מתן כל השירותים המזכירותיים לחברי ועדת השרים ולוועדות עצמן בעת קיום ישיבות ועדות השרים.
מזכירות הממשלה מכינה עבור ועדות השרים, בהתאם להנחיות יושב-ראש הוועדות, את סדרי היום וכן את החומר הנלווה לישיבות ועדות השרים, לרבות חומר רקע מסוגים שונים, לפי העניין.
מזכיר הממשלה אחראי להכנת סדר היום לישיבות הממשלה ולוועדות השרים. לצורך זה, הוא מקיים קשר שוטף עם כל חברי הממשלה שבמהלכו מתואמות ההצעות להחלטת הממשלה וועדות השרים המונחות על שולחן הממשלה והוועדות. מזכיר הממשלה משמש דובר הממשלה ומתדרך את נציגי התקשורת בתום ישיבות הממשלה. הוא נושא באחריות לקשר בין הממשלה לבין הכנסת, יחד עםהשר המקשר בין הממשלה לכנסת.בנוסף לאחריותו על עבודת מזכירות הממשלה מזכיר הממשלה ממלא משימות נוספות אשר מטיל עליו ראש הממשלה.
מזכיר הממשלה בממשלה הנוכחית הואיוסי פוקס.
לאחר החלטת החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, עוד בראשית דצמבר 1947, הוחל בדיון על מקום מושבה של הממשלה. ברקע הדיון עמדה העובדה שירושלים לא נכללה בשטח המדינה היהודית על פי החלטת החלוקה.דוד בן-גוריון הציע שהממשלה תשב בכורנוב שבנגב, לאור חיבתו לנגב. כתמיכה בהצעה ציין שהמקום רחוק מגבולות המדינה היהודית בתוכנית החלוקה. הבעיה בהצעה הייתה שהשליטה היהודית בנגב הייתה מוגבלת ועל כן ההצעה לא הייתה מעשית.גולדה מאיר לעומת זאת הציעה אתהכרמל, שגם הוא היה מרוחק מהגבולות של המדינה היהודית בתוכנית החלוקה. אולם היותחיפה שער-היציאה לצבא הבריטי הביאה לגניזת ההצעה.[9] והיו הצעות נוספות.
ב-13 בדצמבר 1949 וכתגובת נגד להחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם שהתקבלה ב-11 בדצמבר וקראה לבינאוםירושלים ובמקביל לאישור חוק האיחוד הירדני-פלסטיני בפרלמנט של ירדן, החליטה בממשלת ישראל להעביר את מוסדות השלטון מתל אביב לירושלים. לצורך מיקום מוסדות השלטון ומוסדות המדינה הראשיים נערך חיפוש אחר שטח במרכז ירושלים באזוררחוב יפו ומשלא נמצא הוחלט על הקמתקריית הממשלה באזורגבעת רם שהייתה סמוכה אל מרכז העיר ומרכזי העסקים הראשיים. עם זאת, משרדים רבים ויחידותיהם נותרו פזורים במבנים שכורים ברחבי העיר. במהלךשנות השמונים רוכזו חלק ממשרדים אלה, ומשרדים חדשים שהוקמו (כגוןמשרד המדע והטכנולוגיה) לקריית הממשלה במזרח ירושלים בשכונתשייח' ג'ראח. בשנת2013 רוכזו משרדים נוספים למגדלי הבירה במערב העיר.
ממשלת ישראל כוללת משרדי ממשלה המופקדים על תחומים שונים. רוב המשרדים פועלים במתכונת תחומיהם מאז העשור הראשון למדינה.סעיף 31(ג) לחוק יסוד: הממשלה קובע: "הממשלה רשאית, באישור הכנסת, לאחד משרדים, לחלקם, לבטלם ולהקים משרדים חדשים." משיקולים קואליציוניים הוקמו במשך השנים משרדי ממשלה חדשים, ולעיתים מפוצל משרד קיים לשניים. לעיתים משתנים שמות המשרדים, כדי להדגיש היבטים מסוימים בפעילותם. אלו הם משרדי הממשלה:
| הממשלה | תחילת הכהונה | האירוע שהוביל לסיום הכהונה | מועד התרחשות האירוע | ראש הממשלה | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הממשלה | תמונה קבוצתית | הכנסת | תאריך עברי | תאריך לועזי | תאריך עברי | תאריך לועזי | דיוקן | שם | סיעה | ||
| הממשלה הזמנית |  | מועצת המדינה הזמנית | ה' באייר ה'תש"ח | 14 במאי 1948 | קבלתחוק המעבר | י"ז בחשוון ה'תש"ט | 16 בפברואר 1949 |  | דוד בן-גוריון | מפא"י | |
| הממשלה הראשונה |  | הכנסת הראשונה | ט' באדר ה'תש"ט | 10 במרץ 1949 | התפטרות ראש הממשלה | י"ט בחשוון ה'תשי"א | 30 באוקטובר 1950 | ||||
| הממשלה השנייה |  | כ"א בחשוון ה'תשי"א | 1 בנובמבר 1950 | התפטרות ראש הממשלה | ח' באדר א' ה'תשי"א | 14 בפברואר 1951 | |||||
| הממשלה השלישית |  | הכנסת השנייה | ח' בתשרי ה'תשי"ב | 8 באוקטובר 1951 | התפטרות ראש הממשלה | א' בטבת ה'תשי"ג | 19 בדצמבר 1952 | ||||
| הממשלה הרביעית |  | ו' בטבת ה'תשי"ג | 24 בדצמבר 1952 | התפטרות ראש הממשלה | כ"ט בכסלו ה'תשי"ד | 6 בדצמבר 1953 | |||||
| הממשלה החמישית |  | כ"ב בשבט ה'תשי"ד | 26 בינואר 1954 | התפטרות ראש הממשלה | ט' בתמוז ה'תשט"ו | 29 ביוני 1955 | .jpg) | משה שרת | |||
| הממשלה השישית |  | ט' בתמוז התשט"ו | 29 ביוני 1955 | הכנסת מילאה את ימיה | ז' באב ה'תשט"ו | 26 ביולי 1955 | |||||
| הממשלה השביעית | _-_New_cabinet_after_presentation_to_the_Pres..jpg) | הכנסת השלישית | י"ח בחשוון ה'תשט"ז | 3 בנובמבר 1955 | התפטרות ראש הממשלה | ח' בטבת ה'תשי"ח | 31 בדצמבר 1957 | | דוד בן-גוריון | ||
| הממשלה השמינית |  | ט"ו בטבת ה'תשי"ח | 7 בינואר 1958 | התפטרות ראש הממשלה | כ"ט בסיוון ה'תשי"ט | 5 ביולי 1959 | |||||
| הממשלה התשיעית |  | הכנסת הרביעית | ט"ז בכסלו ה'תש"ך | 17 בדצמבר 1959 | התפטרות ראש הממשלה | י"ד בשבט ה'תשכ"א | 31 בינואר 1961 | ||||
| הממשלה העשירית |  | הכנסת החמישית | כ"ג בחשוון ה'תשכ"ב | 2 בנובמבר 1961 | התפטרות ראש הממשלה | כ"ד בסיוון ה'תשכ"ג | 16 ביוני 1963 | ||||
| הממשלה האחת עשרה |  | ד' בתמוז ה'תשכ"ג | 26 ביוני 1963 | התפטרות ראש הממשלה | י' בטבת ה'תשכ"ה | 15 בדצמבר 1964 |  | לוי אשכול | |||
| הממשלה השתים עשרה |  | י"ז בטבת ה'תשכ"ה | 22 בדצמבר 1964 | הכנסת מילאה את ימיה | ז' בחשוון ה'תשכ"ו | 2 בנובמבר 1965 | |||||
| הממשלה השלוש עשרה |  | הכנסת השישית | כ' בטבת ה'תשכ"ו | 12 בינואר 1966 | פטירת ראש הממשלה | ח' באדר ה'תשכ"ט | 26 בפברואר 1969 | המערך | |||
| הממשלה הארבע עשרה |  | כ"ג באדר ה'תשכ"ט | 17 במרץ 1969 | הכנסת מילאה את ימיה | ט"ז בחשוון ה'תש"ל | 28 באוקטובר 1969 |  | גולדה מאיר | |||
| הממשלה החמש עשרה |  | הכנסת השביעית | ו' בטבת ה'תש"ל | 15 בדצמבר 1969 | הכנסת מילאה את ימיה | ד' בחשוון ה'תשל"ד | 30 באוקטובר 1974 | ||||
| הממשלה השש עשרה |  | הכנסת השמינית | ט"ז באדר ה'תשל"ד | 10 במרץ 1974 | התפטרות ראש הממשלה | י"ט בניסן ה'תשל"ד | 11 באפריל 1974 | ||||
| הממשלה השבע עשרה |  | י"ג בסיוון ה'תשל"ד | 3 ביוני 1974 | התפטרות ראש הממשלה | כ"ח בכסלו ה'תשל"ז | 20 בדצמבר 1976 | _-_ISRAEL_AMBASSADOR_TO_U.S.A._YITZHAK_RABIN_AND_HIS_WIFE_LEAH_(1)_(crop).jpg) | יצחק רבין | |||
| הממשלה השמונה עשרה |  | הכנסת התשיעית | ד' בתמוז ה'תשל"ז | 20 ביוני 1977 | קבלת חוק לפיזור הכנסת | ו' באדר א' ה'תשמ"א | 10 בפברואר 1981 | .jpg) | מנחם בגין | הליכוד | |
| הממשלה התשע עשרה |  | הכנסת העשירית | ה' באב ה'תשמ"א | 5 באוגוסט 1981 | התפטרות ראש הממשלה | י"ט באלול ה'תשמ"ג | 28 באוגוסט 1983 | ||||
| הממשלה העשרים |  | ג' בחשוון ה'תשמ"ד | 10 באוקטובר 1983 | קבלת חוק לפיזור הכנסת | ב' בניסן ה'תשמ"ד | 4 באפריל 1984 | _-_HADERA_ABSORPTION_CENTER_(cropped).jpg) | יצחק שמיר | |||
| הממשלה העשרים ואחת |  | הכנסת האחת עשרה | ט"ז באלול ה'תשמ"ד | 13 בספטמבר 1984 | התפטרות ראש הממשלה | ז' בתשרי ה'תשמ"ז | 10 באוקטובר 1986 |  | שמעון פרס | המערך | |
| הממשלה העשרים ושתיים |  | י"ז בתשרי ה'תשמ"ז | 20 באוקטובר 1986 | הכנסת מילאה את ימיה | כ"א בחשוון ה'תשמ"ט | 1 בנובמבר 1988 | | יצחק שמיר | הליכוד | ||
| הממשלה העשרים ושלוש |  | הכנסת השתים עשרה | י"ד בטבת ה'תשמ"ט | 22 בדצמבר 1988 | הצבעת אי אמון | י"ח באדר ה'תש"ן | 15 במרץ 1990 | הליכוד | |||
| הממשלה העשרים וארבע |  | י"ח בסיוון ה'תש"ן | 11 ביוני 1990 | קבלת חוק לפיזור הכנסת | ל' בשבט ה'תשנ"ב | 4 בפברואר 1992 | |||||
| הממשלה העשרים וחמש |  | הכנסת השלוש עשרה | י"ב בתמוז ה'תשנ"ב | 13 ביולי 1992 | רצח ראש הממשלה | י"ב בחשוון ה'תשנ"ו | 4 בנובמבר 1995 | .jpg) | יצחק רבין | העבודה | |
| הממשלה העשרים ושש |  | כ"ט בחשוון ה'תשנ"ו | 22 בנובמבר 1995 | קבלת חוק לפיזור הכנסת | ו' באדר ה'תשנ"ו | 26 בפברואר 1996 | | שמעון פרס | |||
| הממשלה העשרים ושבע |  | הכנסת הארבע עשרה | א' בתמוז ה'תשנ"ו | 18 ביוני 1996 | קבלת חוק לפיזור הכנסת | ט"ז בטבת ה'תשנ"ט | 4 בינואר 1999 | _-_P.M._Benjamin_Netanyahu_(crop).jpg) | בנימין נתניהו | הליכוד | |
| הממשלה העשרים ושמונה |  | הכנסת החמש עשרה | כ"ב בתמוז ה'תשנ"ט | 6 ביולי 1999 | התפטרות ראש הממשלה | י"ג בכסלו ה'תשס"א | 10 בדצמבר 2000 |  | אהוד ברק | ישראל אחת | |
| הממשלה העשרים ותשע |  | י"ב באדר ה'תשס"א | 7 במרץ 2001 | צו ראש הממשלה לפיזור הכנסת | ל' בחשוון ה'תשס"ג | 5 בנובמבר 2002 |  | אריאל שרון | הליכוד | ||
| הממשלה השלושים |  | הכנסת השש עשרה | כ"ו באדר א' ה'תשס"ג | 28 בפברואר 2003 | צו ראש הממשלה לפיזור הכנסת | כ"ח בכסלו ה'תשס"ו | 29 בדצמבר 2005 | ||||
| קדימה | |||||||||||
| הממשלה השלושים ואחת |  | הכנסת השבע עשרה | ו' באייר ה'תשס"ו | 4 במאי 2006 | התפטרות ראש הממשלה | כ"א באלול ה'תשס"ח | 21 בספטמבר 2008 | .png) | אהוד אולמרט | ||
| הממשלה השלושים ושתיים |  | הכנסת השמונה עשרה | ו' בניסן ה'תשס"ט | 31 במרץ 2009 | קבלת חוק לפיזור הכנסת | ל' בתשרי ה'תשע"ג | 16 באוקטובר 2012 | .jpg) | בנימין נתניהו | הליכוד | |
| הממשלה השלושים ושלוש |  | הכנסת התשע עשרה | ח' בניסן ה'תשע"ג | 18 במרץ 2013 | קבלת חוק לפיזור הכנסת | ט"ז בכסלו ה'תשע"ה | 8 בדצמבר 2014 | הליכוד - ישראל ביתנו | |||
| הממשלה השלושים וארבע |  | הכנסת העשרים | כ"ה באייר ה'תשע"ה | 14 במאי 2015 | קבלת חוק לפיזור הכנסת | י"ח בטבת ה'תשע"ט | 26 בדצמבר 2018 | הליכוד | |||
| הכנסת העשרים ואחת | ממשלת מעבר | ||||||||||
| הכנסת העשרים ושתיים | |||||||||||
| הממשלה השלושים וחמש | .jpg) | הכנסת העשרים ושלוש | כ"ג באייר ה'תש"ף | 17 במאי 2020 | התפזרות הכנסת עקב אי קבלת חוק תקציב | ח' בטבת ה'תשפ"א | 23 בדצמבר 2020 | ||||
| הממשלה השלושים ושש | .jpg) | הכנסת העשרים וארבע | ד' בתמוז ה'תשפ"א | 13 ביוני 2021 | קבלת חוק לפיזור הכנסת | א' בתמוז ה'תשפ"ב | 30 ביוני 2022 |  | נפתלי בנט | ימינה | |
.jpg) | יאיר לפיד | יש עתיד | |||||||||
| הממשלה השלושים ושבע | | הכנסת העשרים וחמש | ה' בטבת ה'תשפ"ג | 29 בדצמבר 2022 | מכהנת |  | בנימין נתניהו | הליכוד | |||
 | ספר: כנסות וממשלות ישראל |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד. | |
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט:חוק יסוד: הממשלה |
| טקסט בוויקיטקסט:חוק הממשלה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף:ממשלת ישראל |
ממשלת ישראל, במסד הנתונים הקולנועייםIMDb(באנגלית)
.jpg)
.png)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
