ממלכת גופטה
गुप्त राजवंश
Gupta Rājavaṃśa |
| ממשל |
|---|
| משטר | מונרכיה |
|---|
| שפה נפוצה | סנסקריט
פראקריט |
|---|
| עיר בירה | פטאליפוטרה |
|---|
| גאוגרפיה |
|---|
| יבשת | אסיה |
|---|
| היסטוריה |
|---|
| הקמה | |
|---|
| תאריך הקמה | המאה ה-3 |
|---|
| פירוק | |
|---|
| תאריך פירוק | 590 |
|---|
| ישות קודמת | אימפריית קושאן
שושלת קאבנה
נגאס של פדמבטי
סטראפים המערביים |
|---|
| ישות יורשת | שושולת גופטה המאוחרת
שושלת מאוחארי
שושלת מאיטראקה
שושלת פושואבהוטי
שושלת מסארה
שושלת וורמן
שושלת קלאצ'ורי |
|---|
| שטח בעבר | 1,700,000קמ"ר (נכון ל־440) |
|---|
| דמוגרפיה |
|---|
| דת | הינדואיזם
בודהיזם
ג'ייניזם |
|---|
  |
ממלכת גופטה אואימפריית גופטה (בסנסקריט: गुप्त राजवंश, Gupta Rājavaṃśa) הייתהאימפריההודית עתיקה, שהתקיימה בין השנים320 ל-550 לערך וכיסתה חלקים נרחבים מתת-היבשת ההודית.[1] הממלכה הוקמה על ידימהרג'ה סרי-גופטה והשתלטה על חלקים נרחבים מצפוןהודו בתקופתצ'נדרהגופטה. יורשו של צ'נדרהגופטה היה בנו, סמודרהגופטה ששלט בין השנים335 –375. סמודרהגופטה נחשב אחד הגאונים הצבאיים בהיסטוריה הצבאית ההודית. ירש אותוצ'נדרהגופטה השני(אנ'), הידוע גם כויקראמאדיטיה ששלט בין השנים375 עד413/415. בתקופתו הממלכה הגיעה לשיא כוחה ולשיא כיבושיה והיא נחשבת לשיא תקופת תור הזהב. עמוד הברזל במתחם קוטוב מתוארך לתקופתו. חלק מכוחה של ממלכת גופטה נבע מבריתותפוליטיות מדיניות וטקסי נישואין עם צאצאי משפחות מלוכה במדינות שכנות, בהן שושלת הואקטאקה.
השגשוג והשלום ששררו תחתשלטון שושלת גופטה איפשרו התקדמות בתחומי המדע והאמנות.[2] תקופת גופטה נחשבת ל"תור הזהב של הודו",[3] והיא בלטה בהישגים הרבים שהושגו בה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, ההנדסה, האמנות, הדיאלקטיקה, הספרות, הלוגיקה, המתמטיקה, האסטרונומיה, הדת והפילוסופיה - הישגים שייסדו במידה רבה את מה שידוע כתרבות ההינדית.[4] בין המלומדים והיוצרים הרבים שפעלו בתקופה זו ניתן למנות אתקאלידאסה,אריאבהטה,עמארסימקהוישנו שארמה.מערות אג'אנטה המוגדרות כאתר מורשת עולמית, נחצבו בחלקן בתקופת ממלכת גופטה ואף חלק מציורי הקיר במערות הם מתקופה זו.
חלק מהמידע על ממלכת גופטה ועל התקופה מגיע מכתביו של הנזיר הסיניפאשיין שסייר בהודו וכתב על הארץ ועל תרבותה.
הקיסרים האחרונים של ממלכת גופטה החזקה היו קומארהגופטה הראשון (415-455) ובנו סקאנדהגופטה (455-467). אחריהם אמנם היו שליטים אחדים ששלטו בממלכה, ובהם פורוגופטה, קומארהגופטה השני, בודההגופטה, נארשימהאגופטה, קומרהגופטה השלישי, וישנוגופטה ווינאגופטה, אולם התחילה דעיכה וסופהּ של הממלכה הגיע עם פלישתם של ההונים אלכונים, במאה ה-6.
