מכשיר נייד אומכשיר כף יד הואמחשב שמבחינת גודלו הוא קטן מספיק כדי להחזיק ולתפעל ביד. מכשירים ניידים מופעלים בדרך כלל על ידי סוללה וכולליםמסך דק ומכשירקלט אחד או יותר מובנה, כגוןמסך מגע אומקלדת. מכשירים ניידים מודרניים מדגישים לעיתים קרובות את הנחיצות ברשת אלחוטית, הן לאינטרנט והן למכשירים אחרים בסביבתם, כגון אוזניות או מערכות בידור לרכב, ומתחברים באמצעות התקניWi-Fi,בלוטות',רשתותתקשורת סלולריות אותקשורת שדה קרוב.[1]
ניתן לראות את ניידות המכשיר בהקשר של מספר תכונות[2]
ניתן לומר שמכשירים רבים המכונים "מכשיר נייד" בעצם לא ניידים לחלוטין אלא שהאדם נושא מכשירסמארטפון שאינו נייד. דוגמה למכשיר נייד לחלוטין הוארובוט. דוגמה נוספת היא רכב אוטונומי.
ישנן שלוש דרכים בסיסיות שבהן מכשירים ניידים יכולים להיות קשורים פיזית למארח נייד:
מלווה מתייחס לחפץ שנכרך באופן רופף ומלווה מארח נייד, למשל, סמארטפון יכול להינשא בתיק או בכיס, אך ניתן בקלות לטעות במקומו.[2] לכן מכשיר שהוא מצוות למכשיר מוטמע, כגון רכב אוטונומי יכול להיות גדול יותר ממכשיר הנכנס לכיס ועדיין להתאים להגדרה זו.
הגודל הנפוץ ביותר של מכשירים ניידים הוא גודל המתאים לכיס מכנסיים, אך קיימים גדלים אחרים למכשירים ניידים.מארק וייזר, מהנדס מחשבים הידוע כממציאהמחשוב האוניברסלי[3] התייחס למכשירים שהם בגודל של כרטיסיות, פד עכבר ולוח[4] כאשר כרטיסיות מוגדרות כמכשירים נלווים או לבישים בגודל סנטימטר, למשלטלפונים חכמים,פאבלטים ומחשבי לוח מוגדרים כמכשירים ידניים בגודלדצימטר. במידה ומתייחסים גם למכשירים שאינם חד-ממדיים, אפשר לכלול תחת הגדרה זו גם מכשירים מתקדמים וחדשניים, הנלבשים על העור או מצורפים אליו, וגם מכשירים קטנטנים מאוד שמגיעים לגודל מזערי, על גבול הנראות הוויזואלית.[5]
המונח Dust מתייחס להתקנים ממוזערים ללא ממשקיאינטראקציית אדם-מחשב ישירים, למשל, מערכות מיקרו-אלקטרו-מכניות (MEMS), שמבחינתן גודלם נעים מננומטר דרך מיקרומטר ועד מילימטרים אחדים. התקנים אלו יכולים להיות גם בדים המבוססים על פולימרים פולטי אור ומוליכים והתקני מחשב אורגניים. אלו יכולים לקבל צורה של משטחי תצוגה שאינם חד־ממדיים וגמישים יותר, למשל מוצרים כגון בגדים ווילונות, פירוט נוסף בערך תצוגתOLED.
למרות שניידות נחשבת לעיתים קרובות שם נרדף לקישוריות אלחוטית, אלו בעצם שני מונחים שונים. לא כל רשת של משתמשים, אפליקציות ומכשירים ניידים צריכה להיות דרך רשתות אלחוטיות ולהפך. התקני גישה אלחוטית יכולים להיות סטטיים ומשתמשים ניידים יכולים לעבור בין נקודות חמות קוויות ואלחוטיות כמו באינטרנט-קפה.[5] חלק מהמכשירים הניידים יכולים לשמש כמכשירי אינטרנט ניידים המאפשרים גישה לאינטרנט תוך כדי תנועה, אך ישנן פונקציות רבות של טלפונים למשל שעדיין פעילים גם כאשר הטלפון אינו מחובר לאינטרנט.
מה שמייחד את המכשיר הסלולרי בהשוואה לטכנולוגיות אחרות הוא הגמישות הטבועה בחומרה ובתוכנה. יישומים גמישים שכוללים וידאו צ'אט, גלישה באינטרנט, מערכות תשלום, הקלטת אודיו וכו'.[6] ככל שמכשירים ניידים הופכים להיות זמינים ונפוצים, כך צפויה עלייה בשירותים הכוללים שימוש במחשוב ענן.[7] למרות שלצורה הנפוצה ביותר של המכשירים הניידים, סמארטפון, יש תצוגה חיצונית, צורה אחרת ונפוצה אפילו יותר של מכשירים ניידים,כרטיס חכם, למשל כזה המשמש כרטיס בנק או ככרטיס נסיעות, אין תצוגה כלל. למכשיר הנייד הזה יש לעיתים קרובות רכיבימעבד וזיכרון, אבל צריך להתחבר או להיות מוכנס לקורא כדי להציג את הנתונים הפנימיים או המצב שלו.
.jpg)
ישנם סוגים רבים של מכשירים ניידים, המיועדים ליישומים שונים. להלן רשימה של חלק מהמכשירים הניידים הנפוצים ביותר:
ההיסטוריה של המכשיר הסלולרי סומנה על ידיהתלכדות מדיה גוברת. מכשירים ניידים מוקדמים - כגוןמחשבון,נגן מדיה נייד, מכשיר ניווט לווייני ומצלמות דיגיטליות - הצטיינו בשימוש המיועד אך לא היו רב ממדיים.מחשבי כף יד (PDA) התרבו בשנות ה-90 כדרך לרשום במהירות הערות, לקבוע פגישות עסקיות ולקבוע תזכורות אישיות, כתוספת קטנה ונוחה יותר למחשב נייד שבדרך כלל גדול וכבד יותר ופחות נוח לנשיאה.
במהלך אותה תקופה,טלפון סלולרי התפתח מתמיכה בתקשורת קולית בלבד להעברת הודעות טקסט, קישוריות לאינטרנט, מולטימדיה ושיחות וידאו.[8] הטלפונים האלו בשלב הביניים של המעבר לתצורת המכשיר המוכרת כיום בסופו של דבר פינו את מקומם לטובתטלפונים חכמיםמודרניים כפי שמוכרים לנו כיום, ששילבו פונקציות שהיו קיימות לעיתים בנפרד במכשירים אלו. מאז סוףשנות ה-2000, הסמארטפונים היו המכשיר הסלולרי הנפוץ ביותר בעולם, במונחים של כמות נמכרת, בעקבות ההתכנסות הגדולה של טכנולוגיות.[9][10][11]
בתחילתשנות ה-2010, מכשירים ניידים החלו לשלב חיישנים כגוןמד תאוצה,מגנומטר וגירוסקופ, המאפשרים זיהוי של כיוון ותנועה.[12] מכשירים ניידים יכולים לסייע בזיהוי ביומטרי של משתמשים, כגוןמערכת זיהוי תווי פנים או זיהוי טביעת אצבע. בשנת 2009, התפתחויות במערכות שיתוף ניידות אפשרו שימוש במכשירי כף יד המשלבים יכולות וידאו, אודיו וציור על המסך כדי לאפשר שיחות ועידה מרובות צדדים בזמן אמת, ללא תלות במיקום.[13] מחשבי כף יד זמינים במגוון גורמי צורה, כולל סמארטפונים, מחשבי כף יד, מחשבים ניידים, טאבלטים ועוד. המשתמש יכול לצפותשידורי טלוויזיה באינטרנט באמצעות טכנולוגיית IPTV במכשירים ניידים מסוימים.מקלטי טלוויזיה ניידים קיימים מאז 1960[14] אבל רק במאה ה-21 החלו ספקי טלפונים ניידים להפוך את הטלוויזיה לזמינה בטלפונים סלולריים. בתחום הצבאי, מכשירים ניידים הציגו אפשרויות חדשות להעברת משאבי הדרכה וחינוך לחיילים, ללא קשר למיקום בו הם נמצאים.[15]
ב-13 ביוני 2024, חברת האחזקות Ruselectronics של Rostec State Corporation פיתחה מחשב על לוח אחד (single-board computer) המבוסס על המיקרו-מעבד Elbrus-2S3 (Эльбрус-2С3)[16]. מידות המכשיר 95 על 95 מ"מ בלבד. נכון לעכשיו, זהו הפתרון הקטן ביותר המבוסס על מעבד מסוג זה. הארכיטקטורה הרוסית המקורית של Elbrus-2S3 מאפשרת להשתמש בו במתקנים עם דרישות אבטחת מידע מוגברות. זהו מעבד ללא ליבה המיוצר בתהליך של 16nm שהוא גרסה מצומצמת שלElbrus-16S בעל 16 ליבות, שאולי תהיה קיימת מחדש בשלב מסוים במידה ויהיו מספיק ביקושים בשוק.[17][18]
{{cite news}}: (עזרה){{cite book}}: (עזרה){{cite journal}}: (עזרה){{cite journal}}: (עזרה){{cite journal}}: (עזרה){{cite news}}: (עזרה){{cite web}}: (עזרה){{cite news}}: (עזרה)