מְכַרְסְמִים[1] (שם מדעי: Rodentia) היאסדרה שליונקים קטנים, המהווים את הסדרה הגדולה ביותר במחלקה זו במספר המשפחות שבה (34), במספר הסוגים (כ-350) ובמספר המינים (למעלה מ-2,200).
למכרסמים מבנה שיניים מיוחד. בלסת העליונה שתי שיניים ארוכות חותכות וזוג שיניים מקביל בלסת התחתונה. שיניים אלו מתחזקות ומתארכות כל הזמן ובניגוד לאדם, למשל, משמשות לא רק לאכילה ונגיסה אלא גם לחפירה והגנה. אצל המכרסמים לא קיימיםניבים.
המכרסמים המודרניים הם יצורים קטנים בגודלם כשהגדול במכרסמים הקיימים הוא הקפיבארה המצויה (Hydrochoerus hydrochaeris) ששוקל עד 66 ק"ג. והקטן ביותר הואירבוע ננס באלוצ'יסטאן (Salpingotulus michaelis) ששוקל עד 3.75 גרם. בעבר היו מינים גדולים כמו הבונה הענק ששקל עד 200 ק"ג, כמו דוב שחור, או הג'וספורטיגסי שיכל להגיע למשקל של 1,100 ק"ג. להשוואהעכבר הבית יכול להגיע למשקל של 20 גרם בבגרותו.
המכרסמים עלולים להזיק לאדם, אם בהשחתת תוצרים חקלאיים או בהעברת מחלות. הטיפול במכרסמים דורש מאמצים רבים. כיום ניתן לרכוש מלכודות שכולאות בתוכן את המכרסם, או מלכודת דבק. שתי המלכודות לא יעילות לאורך זמן מכיוון שהמכרסם לומד להימנע ממגע עמן, בעקבות ניסיון של מכרסם אחר. אפשרות שנייה היא פיזור גלילי רעל, הרעל הוא חומרנוגד קרישה. המטרה היא שהמכרסם יאכל את הרעל וימות למעשה מאיבוד דם. החומר פועל בהשפעה איטית של כשבוע עד שבועיים, וכך המכרסם אינו מקשר בין הרעל לתמותה של חבריו.
הסכנה העיקרית ברעל היאהרעלה משנית - סיכון לחיות מחמד, בעלי חיים אחרים ולאדם, שעלולים לבוא במגע עם הרעל, מאחר שהם בעלי מנגנון קרישה זהה לעכבר. אצל בעלי חיים הסיכון קיים גם באכילת פגרי מכרסמים מורעלים. הטיפול באדם שנפגע מהרעלה יהיה מתןויטמין K הגורם לקרישת הדם.
.jpg)
