מֶכָּה (בערבית:مَكَّة الْمُكَرَّمَة,תעתיק מדויק:מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה, תרגום מילולי:מכה המכובדת) היא עיר במערבערב הסעודית ובירתמחוזבעל שם זהה. מכה היא מקום הולדתו שלמוחמד, מה שהופך אותה לעיר החשובה ביותר לאסלאם, ושוכן בהמסגד אל-חראם, המסגד הראשון בחשיבותו באסלאם, שבו ניצב מבנההכעבה, הכולל אתהאבן השחורה. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת2022, אוכלוסיית העיר מונה כ-2.38 מיליון בני אדם, והיא העיר השלישית בגודלה בערב הסעודית, אחריריאד וג'דה.
כל מוסלמי מצווה לעלות לרגל לעיר (חג') לפחות פעם בחייו, ומדי שנה עולים אליה לרגל כ-17 מיליון מוסלמים. כיום מכה היא עיר מודרנית, קוסמופוליטית ומגוונת מבחינה אתנית.
על פי החוקים הסעודיים, הכניסה למכה מותרת רק לבני דת האסלאם.
שמה המלא של העיר הוא מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה (مكة المكرمة) או בעברית – מכה המכובדת. שמה העתיק של העיר הוא "בַּכָּה".[2][3][4] שם זה מופיע ביחס לעיר בקוראן: "הבית הקדוש הראשון אשר נועד לבני אדם הוא זה שנמצא במקום הנקרא בַּכָּה, אשר בעיר מכּה, והוא מקור של ברכה והדרכה לבני עולם ובו אותות ברורים על היותו "המקום" של אברהם. כל הנכנס אליו מוגן מרודפיו וכל מי שבאפשרותו חייב לעלות אליו לרגל".[5] המילה "מכה" מופיעה בסורה 48:[6][7] "אללה הוא אשר עצר בהם ובכם מלהמשיך במלחמה בתוך העיר מכּה לאחר שהשתלטתם עליהם".[8] בערבית דרומית – השפה העתיקה של דרוםחצי האי ערב – האותיות "בּ" ו-"מ" ניתנות להחלפה.[7] במקומות אחרים בקוראן נקראת מכה "אֻם אל-קֻרַא" (أم القرى) – אם הערים.[7]
האזור בו נמצאת מכה נקרא "פאראן" ומתייחס למדבר פארן המוזכר בתנ"ך. המסורות הערביות והמוסלמיות גורסות כי גבולות מדבר פאראן הם גבולות החג'אז וכיישמעאל השתקע במקום שבו עומדת מכה כיום.[9]יאקות אל-חמאווי, הגאוגרף הסורי מהמאה ה-12, כתב כי פאראן היא מילה עברית שהומרה לערבית וכי היא אחד משמותיה של מכה המוזכרים בתורה.[10] ייתכן וטענותיאקות אל-חמאווי והמסורות המוסלמיות הגורסות כי גבולות מדבר פאראן הם גבולות החג'אז, מקורן בניסיון לראות את הכתוב בספר דברים, 33: 2-3 שבתנ"ך כנבואה מהתנ"ך על הנביא מוחמד( כפי שנטען בפרשנות העדה האחמדית, הפסוק עוסק במשה ישוע ומוחמד). אחת הגבעות שבפאתי העיר נקראת "תל פראן".[10] ר'סעדיה גאון מזהה את "מֵשָׁא" המקראית[11] עם מכה.
מקורות אסלאמיים מייחסים למכה חשיבות גם בתקופההקדם-אסלאמית, כמקום שבו בנו אברהם וישמעאל את הכעבה כמקדש לאלוהים. בנוסף, מקורות אלה נוהגים לייחס לה חשיבות כמוקד מסחר עולמי בתקופה שלפני עליית האסלאם. עם זאת, מקורות חיצוניים, כלומר כאלה שנכתבו על ידי אנשים חיצוניים לאסלאם, אינם מזכירים את מכה כלל. מחקרים מודרניים מראים כי אין כל עדויות לקיומו של מסחר דרך מכה, אלא דווקא דרך המפרץ הפרסי תחתהסאסאנים.[12]
לאחר ההג'רה לעיראל-מדינה, שינה מוחמד כמה מהוראותיו הקודמות, שניתנו במכה, ובהן גם כיוון פניהם של המוסלמים בשעת התפילה ("קִִיבלה"). עד אז פנו לכיווןירושלים, ואילו מעתה, אחרי ההכרה בקדושתה של מכה ואכזבתו מעמדת היהודים שנפגש איתם במדינה, פנו למכה.[13]
הכעבה הייתה בתקופה שלפני האסלאם מקדש לאלים מקומיים. ב-629 צעד מוחמד עם 2,000 איש למכה, הקיף את הכעבה 7 פעמים, נגע במקלו באבן השחורה ואמר: "אין אלוה מבלעדי אללה". ההתנהגות המכובדת של אנשי מוחמד עשתה רושם על חלק מבנישבט קורייש והם החליטו למנותו למצביא עליהם. אז הבין מוחמד שבידו לכבוש את מכה. הוא חזר לאל-מדינה וב-630 יצא עם 5,000 לוחמים למכה, בטענה שאחד השבטים הפר את הסכםשביתת הנשק.אבו סופיאן הבין שאין טעם להתנגדות ופתח את שערי מכה. מוחמד הרג רק את ראשי אויביו וניפץ את הפסילים בכעבה, אך השאיר את האבן השחורה וציווה כי מעתה רקמוסלמים יוכלו להיכנס למכה.
עם התרחבות האסלאם לאחר מותו שלמוחמד הפכה העיר לחשובה ביותר בדת האסלאמית ונהרו אליה עולי רגל רבים. השליטה עליה הייתה מקור לעימותים ולסכסוכים בין שליטים מוסלמים שונים. בשנת1916חוסיין בן עלי הכריז על עצמו כעל מלךחג'אז והפך עצמו לח'ליפה.
החג' (ערבית:حجّ) הוא מונח באסלאם המתארעלייה לרגל למכה. החג' הוא העלייה לרגל השנתית הגדולה ביותר בעולם כיום. הוא החמישי מבין "חמשת עמודי האסלאם" באסלאם הסוני ואחד מאחד עשר ענפי הדת באסלאם השיעי. על פי החג' כלמוסלמי בריא בגופו מחויב לעלות לרגל למכה לפחות פעם אחת בחייו, אם יש לו המשאבים הכספיים הנדרשים. כל זאת כדי לחזק את האחדות המוסלמית ואת הכניעה שלהם בפניאלוהים. מוסלמי אשר ביצע את מצוות החג' זוכה בתואר "חג'", ולעיתים כינוי זה אף מתווסף לשמו. העלייה לרגל מתבצעת בין היום השמיני ליום השנים עשר של חודשד'ו אל-חיג'ה, החודש השנים עשר בלוח השנה המוסלמי.
כיוון שכיום ישנם בעולם כ־1.6 מיליארד מוסלמים, העיר מכה מוצפת בקהל עצום בזמן העלייה לרגל. בחודש החג' מגיעים למכה עד 4 מיליון עולי רגל. זרם עצום זה מכביד מאוד על העיר, שאינה תמיד מצליחה למנוע צפיפות גדולה, או לספק מקום מגורים לכל האורחים. מצב זה הביא לתאונות קשות וגם למקרי מוות רבים ולפציעות, בעיקר כתוצאה מרמיסה בשל צפיפות. אלו שמתים במהלך הטקסים נחשבים לקדושים שמתו על קידוש שם אללה. בשנת1990נרמסו למוות 1,426 אנשים במהלךמהומה שפרצה במנהרה בעיר.[15][16] במהלך 16 השנים שלאחר אסון 1990 אירעו במכה עוד שבעהאירועים במהלך הח'ג(אנ'), שבהם נרמסו למוות עשרות עד מאות אנשים תחת רגלי הקהל. ב-12 בינואר2006 נהרגו לפחות 346 אנשים.[17]האסון החמור ביותר מסוג זה התרחש ב-24 בספטמבר2015, ובו נספו לפחות 2,121 עולי רגל.
