| פרופ' מיכאל פקטה, 1940 | |
| לידה | 19 ביולי1886 סנטה,סרביה |
|---|---|
| פטירה | 13 במאי1957 (בגיל 70) ירושלים |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| שם לידה | Mihály Fekete |
| מדינה | הונגריה ישראל |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| השכלה | אוניברסיטת אטווש לוראנד (1909) |
| מנחה לדוקטורט | ליפוט פייר |
| תלמידי דוקטורט | אריה דבורצקי,מנחם שיפר,מיכאל משלר,זאב נהרי,אמנון יקימובסקי,אלישע נתניהו,אמנון יקימובסקי,ערי ז'בוטינסקי |
| פרסים והוקרה | חתןפרס ישראל במדעים מדויקים (תשט"ו) |
| תרומות עיקריות | |
| מחקרים בתחוםקוטר עלסופי | |

מיכאל פֶקֶטֶה (Michael (Mihály)Fekete; בשם המקורישוורץ,19 ביולי1886 –13 במאי1957) היהמתמטיקאיהונגרי-ישראלי. כיהן כרקטורהאוניברסיטה העברית בשנים1946–1948. במהלך הקריירה שלו חקר נושאים כמוקוטר עלסופי ופולינום פקטה. על תרומתו הוענק לופרס ישראל במדעים מדויקים בשנת1955 (תשט"ו).
מיכאל פקטה נולד בשנת1886 בזֶנטָה (Zenta) שבאזורבַּאצ'קָה, בחלק ההונגרי שלהאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום סֶנטָה, בתחומי הפרובינציה האוטונומיתוויבודינה שלסרביה).
בשנת1909 סיים את הדוקטורט באוניברסיטת בודפשט.מנחהו לדוקטורט היהליפוט פייר, שלימד מתמטיקאים דגולים כפאול ארדש,ג'ון פון נוימן,ג'ורג' פוליה ופאל טוראן. עם סיום הדוקטורט נסע פקטה לאוניברסיטת גטינגן, שהייתה מרכז מתמטי באותם הימים. לאחר מכן חזר לאוניברסיטת בודפשט, שם קיבל משרתפריבט-דוצנט. בנוסף, לימדשיעורים פרטיים במתמטיקה. בין היתר לימד את יאנוש נוימן, מי שלימים היגר לארצות הברית כג'ון פון נוימן. בשנת1922 פרסם פקטה מאמר עם פון נוימן בנושאקוטר עלסופי; זהו המאמר המדעי הראשון של פון נוימן. רוב עבודתו המחקרית של פקטה מוקדשת לנושא זה. ב-1923 הוכיח אתהלמה של פקטה.
ב-1928עלה לארץ ישראל ועבד כאחד מראשוני המרצים במכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1929 התמנה לפרופסור במכון. הוא עמד בראש המכון לאחר המתמטיקאים המפורסמיםאדמונד לנדאו ואברהם הלוי פרנקל. מאוחר יותר היהדקאן הפקולטה למדעי הטבע, ובשנים1946–1948 כיהן כרקטור האוניברסיטה העברית. עם תלמידיו של פקטה נמנים המתמטיקאיםאריה דבורצקי,מנחם שיפר,אמנון יקימובסקי ומיכאל משלר. על תרומתו הוענק לופרס ישראל במדעים מדויקים בשנת1955 (תשט"ו).
פקטה נפטר בשנת1957, בגיל 71, ונטמן בהר המנוחות.[1]
בנו יקותיאל פקטה היה מחנך, המנהל-המייסד של בית הספר לבזק (טלקומוניקציה) בירושלים.[2]
תהיקבוצה קומפקטית, ויהיו. נגדיר:וכןכאשר הסופרמום נלקח על כל הנקודות.
הנקודות בהן מתקבל הסופרמום נקראותנקודות פקטה. הגבול קיים והוא נקראהקוטר העלסופי (transfinite diameter) של (אוקבוע פקטה).
מושג מתמטי נוסף הקרוי על-שם פקטה הואפולינומי פקטה המוגדרים לכלראשוני על ידי:כאשר הםסימני לז'נדר.
מיכאל פקטה היה ידיד משפחה של משפחתה שלחנה סנש. ביוני2007 הוצעה למכירה פומבית בניו יורק גלויה ששלחה חנה סנש לפקטה בשנת 1941, עת הייתה תלמידה בבית הספר החקלאי בנהלל.[3]