מייקל ג'ררד "מייק" טייסון (באנגלית:Michael Gerard "Mike" Tyson; נולד ב-30 ביוני1966) שכינויו "Iron Mike" (מייק הברזל) הואמתאגרף עבר אמריקאי, שהיהאלוף העולם הבלתי מעורער במשקל כבד, ומחזיק בשיא המתאגרף הצעיר ביותר שזכה ב-WBA, ב-WBC וב-IBF במשקל כבד והראשון שהחזיק אותם בו זמנית.
טייסון נחשב לאחד המתאגרפים במשקל כבד הטובים ביותר בכל הזמנים. במהלך הקריירה שלו, הוא נודע בסגנון האגרוף האימתני ובסגנון התנהגות שנוי במחלוקת, בזירה ומחוצה לה. כונה גם "האיש האכזרי ביותר בעולם".
טייסון זכה ב-19 הקרבות הראשונים שלו בנוקאאוט, מתוכם 12 בסיבוב הראשון.
טייסון דורג במקום ה-14 ברשימת "מתאגרפי המשקל הכבד הטובים ביותר בכל הזמנים" שנערכה בשנת 1998[1], במקום ה-72 ברשימת "80 המתאגרפים הכי טובים של 80 השנים האחרונות" שפורסמה בשנת 2002[2]ובמקום ה-16 ברשימת "100 המתאגרפים הטובים בכל הזמנים" בשנת 2003[3], בדירוגים שבוצעו על ידי מגזיןהזירה.
טייסון נולד וגדל בברוקלין,ניו יורק, בשכונות העוני השחורות של ארצות הברית למשפחה בת שלושה ילדים, רודני, מייק ודניס (שנפטרה מהתקף לב בגיל 25). אביו, ג'ימי קירקפטריק, נטש את המשפחה כשמייק היה בן שנתיים, והותיר את אמו, לורנה סמית טייסון, לטפל בילדים. כשטייסון היה בן 16, נפטרה אמו.
טייסון גדל והסתובב בשכונות פשע. הוא נתפס שוב ושוב על ביצוע פשעים קלים וקטטות עם אנשים שהקניטו אותו בשל קולו הגבוה. עד גיל 13, הספיק טייסון להיעצר 38 פעמים. הוא נלקח לפנימייה בניו יורק, בה התגלו יכולות האגרוף שלו על ידיהמתאגרף לשעבר, בובי סטיוארט, שהדריך שם. סטיוארט ראה בטייסון כישרון יוצא דופן ואימן אותו באגרוף מספר חודשים עד שהציג אותו בפני המאמןקאס ד'אמאטו. ד'אמאטו, לקח אותו תחת חסותו והפך לאפוטרופוסו החוקי. בין ד'אמאטו לטייסון התפתח קשר עמוק כפי שסיפר האחרון בסרטו התיעודי.
טייסון התחרה במשחקים האולימפיים לנוער בשנים 1981 ו-1982, וזכה במדליות זהב בשניהם. הוא מחזיק בשיא הנוקאאוט המהיר ביותר במשחקים האולימפיים לנוער - 8 שניות. בנוסף, הוא ניצח בנוקאאוט כל קרב במשחקים האולימפיים לנוער. טייסון התמודד מולהנרי טילמן כחובב והפסיד פעמיים בניקוד צמוד. טילמן זכה לאחר מכן במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס.
טייסון החל את הופעתו המקצועית בגיל 18, ב-6 במרץ 1985. בשנתו הראשונה כמקצוען התמודד ב-15 קרבות. איכות מתמודדיו עלתה בהדרגה והוא החל להתמודד מול מתאגרפים כג'יימס טיליס ודייוויד ג'קו. ניצחונותיו המרשימים זכו לתשומת לב התקשורת, והובילו אותו להתמודד על אליפות האגרוף למשקל כבד[4].
בשנת 1985, מתקאס ד'אמאטו, מספר קרבות לפני שטייסון התמודד על תואר האליפות. יש סוברים כי מותו של ד'אמאטו גרם לתחילתן של בעיות רבות שצצו מאוחר יותר בקריירה של טייסון.
אחרי פחות משנה, בגיל 20, זכה טייסון בתוארמועצת האגרוף העולמית (WBC) והפך למתאגרף הצעיר ביותר שזוכה בו, לאחר שניצח אתטרוור ברביק בנוקאאוט בסיבוב השני. ההופעה הדומיננטית של טייסון זיכתה אותו בשבחים רבים. הציפיות מטייסון היו גבוהות מאוד והוא יצא בקמפיין שאפתני להתחרות בכל צמרת המתאגרפים בעולם. טייסון הגן על התואר מולג'יימס סמית', ניצח והוסיף את תוארהתאחדות האגרוף העולמית (WBA) של סמית', אליו.
ב-31 במאי 1987, טייסון ניצח אתפינקלון תומאס בנוקאאוט, בסיבוב השישי. שהיה הניצחון ה-30 שלו ללא הפסד וה-27 בנוקאאוט[5]. באוגוסט, הוא זכה בתוארפדרציית האגרוף הבין-לאומית (IBF) אחרי שניצח אתטוני טאקר ב-12 סיבובים. בכך הוא הפך למתאגרף משקל הכבד הראשון שזוכה ב-WBA, WBC, ו-IBF בו זמנית. טייסון המשיך להפגין יכולת טובה בזירה ולנצח קרבות בנוקאאוטים[6].
ב-27 ביוני1988 התמודד טייסון מול מייקל ספינקס. ספינקס, שלקח את אליפות המשקל הכבד מארי הולמס באמצעות החלטה של השופטים לאחר חמישה-עשר סיבובים בשנת 1985, לא איבד את תוארו בזירה, אך לא הוכר כאלוף על ידי ארגוני האגרוף הגדולים. אך ורבים ראו שיש לו טענה לגיטימית להיות האלוף האמיתי במשקל כבד. ההתמודדות הייתה, באותה עת, קרב האגרוף המתגמל ביותר בהיסטוריה עבור המתאגרפים: טייסון קיבל מראש 22 מיליון דולר וספינקס 13 מיליון, והציפיות היו גבוהות מאוד[7]. מומחי אגרוף ניבאו קרב סגנונות טיטני, כאשר הסגנון האגרסיבי של טייסון יתנגש עם סגנון האגרוף המיוחד של ספינקס ורגליו הזריזות. הקרב הסתיים אחרי 91 שניות כשטייסון הפיל את ספינקס בסיבוב הראשון; רבים רואים בקרב את פסגת התהילה ויכולת האגרוף של טייסון[8].
במהלך תקופה זו, החלו לצוץ בעיות מחוץ לזירת האגרוף. גירושיו, מריבות על החוזה העתידי שלו, המשמעת האישית והרגלי האימון שהפכו גרועים גרמו לשיח תקשורתי שלילי נרחב.
בפברואר1990 התמודד טייסון מולבסטר דגלס בקרב על אליפות IBF, WBA WBC שהתקיים בטוקיו שביפן. טייסון היה פייבוריט ברור לניצחון, הוא הפיל את דגלס לקרשים בסיבוב השמיני, אך לא השיג הכרעה. בסיבוב העשירי הצליח דגלס להכות את טייסון בסדרת מכות שהפילה אותו לראשונה בקריירה לקרשים ולהפסד בנוקאאוט באחת ההפתעות הגדולות בתולדות האגרוף[9].
טייסון הורשע באונס דזירה וושינגטון, בת ה-18, בשנת1992[10] ונכנס לכלא למשך שלוש שנים[11]. בכלא התאסלם ושינה את שמו למאלכ עבד אלעזיז.
לאחר שחרורו מהכלא, קיים קרבות נגד יריבים קלים ובקרב על תואר ה-WBC התמודד מולפרנק ברונו. טייסון ניצח בסיבוב השלישי וזכה שוב בתואר.
בנובמבר1996, התמודד מולאיוונדר הוליפילד. אף על פי שטייסון היה הפייבוריט הברור בהתמודדות, הוא הפסיד בקרב[12]. בשנת1997, התמודד שנית מול הוליפילד[13]. במהלך הסיבוב השלישי של ההתמודדות נעצר הקרב זמנית לאחר שטייסון נשך את אחת מאוזניו של הוליפילד. לטייסון הורדו נקודות והקרב חודש. לאחר מכן, טייסון נשך את אוזנו השנייה של הוליפילד. הקרב הופסק לאלתר והוליפילד הוכרז כמנצח. נשיכתו של טייסון הסירה חלק מאוזנו הימנית של הוליפילד, חלק שנמצא מאוחר יותר בזירה. כתוצאה מכך, נקנס טייסון ב-3 מיליון דולר והושעה לשנה מתחרויות אגרוף.
בשנת1999, חזר לזירה וניצח בהתמודדות את בוט'ה, בנוקאאוט בסיבוב ה-5[14]. באותה שנה התמודד טייסון מולאורלין נוריס. הקרב בוטל לאחר סיבוב אחד כאשר נוריס נפגע בברכו. באותה שנה ריצה טייסון שלושה וחצי חודשימאסר בפועל לאחר שהורשע בתקיפת שני רוכבי אופנועים.
בשנת2000 השתתף טייסון בשלושה קרבות, הוא התמודד בינואר, במנצ'סטר,אנגליה, נגד יוליוס פרנסיס. לטייסון לקח ארבע דקות להפיל את פרנסיס, וסיים את ההתמודדות בסיבוב השני. ביוני הוא התמודד מוללאו סברייס האמריקאי בגלאזגו,סקוטלנד. במהלך הקרב, כאשר טייסון הסתער באגרופים לעבר סברייס, הצליח סברייס לחבק אותו ובכך לעצור את הקרב. טייסון לא נרגע והמשיך להכות בכל הכוח. השופט שבא להפריד חטף חבטה מטייסון ונפל לרצפה. מאוחר יותר, התנצל טייסון. בסיום הקרב, השופט קבע לתדהמת הקהל ניצחון לטייסון. באוקטובר הוא התמודד מול אנדרו גולוטה[15]. הוא ניצח בסיבוב השלישי, לאחר שגולוטה לא הצליח להמשיך עקב זעזוע מוח ופגיעה בצוואר. התוצאה שונתה מאוחר יותר, לאחר שטייסון סירב לבצעבדיקת סמים לפני הקרב ואז נבדק חיובי למריחואנה בבדיקת שתן לאחר הקרב. טייסון התמודד פעם אחת בלבד בשנת 2001[16], כשהוא מנצח את בריאן נילסן בקופנהגן בסיבוב השביעי[17].
בדצמבר2001 הוכרז שלנוקס לואיס, שהיה אז אלוף העולם במשקל כבד[18], יתמודד מול טייסון[19]. כששמע שלנוקס לואיס רוצה להתמודד איתו אמר: "אני האלוף האכזרי וחסר המעצורים ביותר אי פעם. אף אחד לא יכול לעמוד מולי. אני רוצה את הלב שלך! אני רוצה לאכול את הילדים שלך!". לאחר מכן, השליך טייסון אבן קריסטל לראשו של אחד העיתונאים במלון בקובה ופצע אותו בראשו. לפני הקרב מול לואיס, כשעלו לשידור בתוכנית אירוח וספורט, הגיע טייסון אל לואיס והחל להכותו לעיני מיליוני צופים. גם לאחר שהפרידו ביניהם, טייסון לא נרגע והמשיך לקלל. בקרב ביניהם, שנערך ב-8 ביוני2002, ניצח לואיס את טייסון בנוקאאוט בסיבוב ה-8, כאשר טייסון על הרצפה מדמם בעינו ובאפו[20].
טייסון המשיך בהתנהגותו האלימה: השתתף בקטטה המונית[21], הכה צלם[22], התקוטט עם אזרחים וגרם לאשפוז שלושה מהם.
באוגוסט2003 לאחר שנים רבות של קשיים כספיים, טייסון הכריז עלפשיטת רגל[23]. טייסון הרוויח מעל 30 מיליון דולר עבור כל אחד מהקרבות הגדולים שלו בשנות ה-90, ו-300 מיליון דולר במהלך הקריירה שלו עד אז. באותה תקופה דיווחו כלי התקשורת כי יש לו חובות של כ-23 מיליון דולר[24].
בתחילת2005, ניסה לחזור להתחרות בעיקר בשל בעיות כלכליות שאליהם נקלע. הוא החל להתאמן במרץ, אך טייסון בן ה-38 נראה חלש ותשוש בקרבותיו האחרונים ואף הפסיד שלושה קרבות מתוך ארבעה שקיים. הקרב האחרון שלו נערך ב-11 ביוני 2005 מול מתאגרף בינוני בשם קווין מקברייד[25]. בסוף הסיבוב השישי, דחק מקברייד את טייסון לפינה. טייסון קם לבסוף אך החליט שהוא לא עולה לסיבוב השביעי ובכך הפסיד בקרב. בראיון מיד לאחר הקרב אמר כי החליט לא לבזות את הספורט ושהגיע זמנו לפרוש[26].
בשנת2012, לאחר הופעת הבכורה שלו בהצגת היחיד בלאס וגאס, טייסון שיתף פעולה עם במאי הסרטספייק לי והביא את ההצגה לברודוויי באוגוסט 2012[27]. בפברואר 2013 טייסון לקח את המופע שלו "מייק טייסון: אמת בלתי מעורערת" לסיבוב הופעות ב-36 ערים ברחבי ארצות הברית. טייסון מספר במופע על חייו האישיים והמקצועיים על הבמה[28]. המופע שודר בערוץHBO ב-16 בנובמבר 2013.
באפריל 2020, סיפר בריאיון באינסטגרם שהוא רוצה לשוב לזירה ל-3–4 קרבות ראווה על מנת לגייס תרומות למכורים לסמים וחסרי בית[31]. ב-30 בנובמבר 2020 מייק טייסון חזר לזירה ונלחם נגד רוי ג'ונס, קרב שהסתיים בתיקו[32].
טייסון נשוי בפעם השלישית ויש לו שמונה ילדים ממספר נשים.
נישואיו הראשונים היו עם השחקניתרובין גיבנס, מפברואר 1988 עד לפברואר 1989[33].הנישואים עם גיבנס היו סוערים במיוחד עם האשמות של התעללות, אלימות וחוסר יציבות נפשית מצידו של טייסון[34].
נישואיו השניים היו עם מוניקה טרנר מאפריל 1997 עדינואר 2003. לזוג נולדו שני ילדים: ריינה ואמיר.
במאי 2009, בתו בת הארבע של טייסון, אקסודוס, נהרגה בתאונה כשנחנקה למוות לאחר שצווארה נתפס בלולאה שהשתלשלה מההליכון הביתי עליו שיחקה. אחיה בן ה-7 מצא אותה מחוסרת הכרה ומאוחר יותר היא מתה בבית החולים[35].עשרה ימים לאחר מכן, טייסון התחתן בפעם השלישית עם חברתו לקייה ספייסר, בת ה-32. לזוג בת (מילאנו) ובן (מרוקו).
בשנת2009 החליט טייסון לדבוק בתזונהטבעונית כחלק משינוי התנהגותי רחב יותר[36].
במאי 2011, טייסון התמודד בגרסההארגנטינאית של רוקדים עם כוכבים, ביחד עם אשתו, לייקה. בני הזוג פרשו מהתחרות לאחר הסיבוב השני.
ביוני2011 נכנס טייסון להיכל התהילה הבינלאומי של האגרוף[37].
בשיאה של הקריירה של טייסון, בשנות השמונים המאוחרות ובמהלךשנות התשעים, טייסון היה אחד מדמויות הספורט המוכרות ביותר בעולם.מלבד הישגיו הספורטיביים, התנהגותו השערורייתית בזירה ומחוצה לה השאירו אותו בתודעת הציבור ובבית המשפט.הוא הופיע בסרטים, בטלוויזיה ובשירים רבים.
בשנת2003קעקע טייסון את פניו מעל עינו השמאלית. בתחילה רצה טייסון לקעקע לבבות על פניו, אך המקעקע הביע את התנגדותו ועיצב לטייסון קעקוע בסגנון שבטי[38]. המקעקע רשם את הקעקוע כפטנט ותבע את חברתהאחים וורנר כאשר בסרט הקולנועבדרך לחתונה עוצרים בבנגקוק הופיע השחקןאד הלמס עם קעקוע זהה לשל טייסון[39]. בתאריך1 באפריל2013 "צייץ" טייסון כי הוא נמצא במשרדו של רופא לצורך הסרת הקעקוע מפניו, אך זו הייתה מתיחתאחד באפריל[40].
