ג'ון מיכאל (מייק) הות'ורן (באנגלית:John Michael Hawthorn.10 באפריל1929 -22 בינואר1959) היהנהג מרוצים הבריטי הראשון שלקח חלק במרוצי הפורמולה 1. בשנת1955 ניצח במרוץ 24 השעות של לה מאן, אך זכור בעיקר בשל מעורבותו באסון הלה מאן, התאונה הגדולה ביותר בתולדות הספורט המוטורי, שאירעה באותו מרוץ. בשנת1958 זכה באליפות הפורמולה 1 ולאחר מכן הודיע על פרישתו. שישה חודשים לאחר מכן נהרג בתאונת דרכים.
הות'ורן נולד בעיירה מקסברו,יורקשייר לוסלי ווינפרד. אביו של הות'ורן היה בעלים שלמוסך, בו סיפק חלקים ושירותים למותגים דוגמתיגואר ופרארי[1]. אביו התחרה במרוצי אופנועים ותמך בקריירת המרוצים של בנו. בשנת1954 נהרג האב בתאונת דרכים ומייק ירש את העסק.
ב-2 בספטמבר1950 ערך את מרוץ הבכורה, בו ניצח בקטגוריית ה-1,000סמ"ק. בשנת1951 הצטרף לסבב תחרויות גביע הזיכרון של ברוקלנדס, אותו סיים במקום הראשון בפער של נקודה אחת. בשנת1952 עבר להתחרות במכוניות חד-מושביות והשתתף במרוצי פורמולה 2. הוא ניצח במרוץ הבכורה בו השתתף וצבר הישגים נאים גם במרוצים הבאים. ההצלחה משכה את תשומת לבו שלאנצו פרארי, שהציע לו להצטרף כנהג לקבוצתפרארי.
הגרנד פרי הבלגי, המרוץ השלישי של עונת1952, היה הופעת הבכורה של הות'ורן באליפות הפורמולה 1, אותה סיים במקום הרביעי. בגרנד פרי הבריטי סיים במקום השלישי ועלה על הפודיום לראשונה[2]. בעונת1953 הצטרף לקבוצת פרארי. בגרנד פרי הצרפתי, המרוץ התשיעי בו השתתף רשם את הניצחון הראשון, כשגבר עלחואן מנואל פנג'יו בפער של שנייה אחת. המרוץ זכה לכינוי "המרוץ של העשור" לאחר שכל ארבעת הנהגים במקומות הראשונים סיימו את המרוץ בפער של חמש שניות בלבד זה מזה[3]. באותה שנה ניצח, ביחד עםג'וזפה פארינה, במרוץ 24 השעות של ספא. בעונת1954 סיים שלוש פעמים במקום השני ובמרוץ סיום העונה השיג ניצחון וסיים את העונה במקום השלישי באליפות הנהגים. במהלך העונה השתתף במרוץ מחוץ לסבב בסיציליה ונפצע בתאונה שגרמה לו לכוויות בידיו ורגליו[4]. בעקבות מות אביו בתאונת דרכים, נאלץ להשקיע זמן בעסק המשפחתי שירש. בשל כך עזב בתחילת עונת1955 את קבוצת פרארי והצטרף לקבוצת ואנוול, אך לאחר שני מרוצים שב לפרארי. את העונה סיים ללא נקודות.
ב-11 ביוני השתתף במרוץ 24 השעות של לה מאן כנהגה של קבוצת יגואר. במהלך השעה השלישית של המרוץ האט הות'ורן על מנת להיכנס לרחבת הטיפולים. לאנס מקלין, נהגה של קבוצת אוסטין, שהיה צמוד אליו פנה בחדות על מנת להימנע מהתנגשות ברכב שלפניו. כתוצאה מהסטייה פגע ברכבו של פייר לאבק שנסע במהירות של 200קילומטר לשעה. כתוצאה מההתנגשות התפרקה מכוניתו של לאבק והתעופפה באוויר. לאחר שנחתה, התלקחה המכונית. חלקים שונים מתוך המכונית, ביניהם המנוע הבוער, התעופפו לתוך קהל הצופים. לאבק נהרג באופן מיידי לאחר הפגיעה. כתוצאה מהפיצוץ ומהחלקים שפגעו בקהל נהרגו 83 צופים ו-120 צופים נוספים נפצעו[5]. לאחר פינוי הפצועים המשיך המרוץ, אותו סיים הות'ורן כמנצח. למחרת היום הופיעו בעיתונות הצרפתית תמונות של הות'ורן חוגג עם בקבוקישמפניה בסיום המרוץ, חגיגות שזכו לתגובות נזעמות[6].
בעונת1956 עזב שוב את קבוצת פרארי ועבר לקבוצת BRM. הקבוצה לא הצליחה להכין את הרכב בזמן למרוץ פתיחת העונה ואפשרה להות'ורן להתחרות במרוץ זה עבור קבוצתמזארטי. הות'ורן סיים את המרוץ במקום השלישי, אך אלו היו הנקודות היחידות שצבר במהלך העונה. בעונת1957 חזר לקבוצת פרארי, בה נהג לצידו שלפיטר קולינס. צמד הנהגים הבריטיים הפכו לחברים טובים במהלך שתי העונות הבאות, בהן חלקו יריבות משותפת עםלואיג'י מוסו, נהגה האיטלקי של הקבוצה.
בגרנד פרי של עונת1958 במונקו הוביל במחצית הדרך, אך אז התפוצץ מנוע הרכב והכריח אותו לפרוש. גם בגרנד פרי האיטלקי הוביל לאורך מרבית המרוץ, אך בעיה במצמד גרמה לו להאט ולסיים את המרוץ במקום השני[7]. בגרנד פרי של פורטוגל נפסל הות'ורן, דבר שעלה לו בהפסד של שש נקודות.סטרלינג מוס, המתחרה העיקרי שלו על תואר האליפות, ערער על החלטת השופטים והנקודות הוחזרו להות'ורן, שבנוסף זכה בנקודת בונוס על ביצוע ההקפה המהירה[8]. במרוץ האחרון של העונה הוביל מוס לאורך כל המרוץ, במצב זה הות'ורן נדרש לסיים במקום השני על מנת לזכות באליפות. לקראת סיום המרוץ אפשרפיל היל, חברו לקבוצה שהיה במקום השני, להות'ורן לעקוף אותו ולזכות בתואר[9]. הזכייה, בפער של נקודה הגיעה אף על פי שבמהלך העונה ניצח רק במרוץ אחד, לעומת ארבעה ניצחונות של מוס.
מותו של קולינס במהלך הגרנד פרי הגרמני השפיע מאוד על הות'ורן והוביל להחלטתו לפרוש בסיום העונה.
ב-22 בינואר1959, חודשים ספורים לאחר פרישתו, נהרג ה'ותורן בתאונת דרכים. התאונה אירעה במחלף גילפורד, אזור מסוכן בו אירעו 15 תאונות רציניות בשנתיים שקדמו לתאונה שבה נהרג. על פי עדי ראייה נסע במהירות ברכב היגואר שלו, על כביש שהיה רטוב בשל הגשם. הות'ורן יצא לעקיפה של רכב בו נהג בוב ווקר, מנהל קבוצת מרוצים, שהיה מיודד עם הות'ורן. מיד לאחר ביצוע העקיפה הכביש התפתל ימינה, הות'ורן שניסה להיצמד לנתיב השמאלי איבד שליטה על הרכב והתנגש בעצים שעמדו לצד הדרך. מעוצמת הפגיעה הוא הועף למושב האחורי תוך שהוא סובל מפגיעות ראש קטלניות.
ההשערה המרכזית הייתה כי הות'ורן ווקר התחרו ביניהם, השערה שהתחזקה בעקבות סרובו של ווקר לומר באיזה מהירות נסע במהלך החקירה שנעשתה לאחר התאונה[10]. בראיון שנערך בשנת1988 הודה ווקר כי אכן התחרה עם הות'ורן וכי נמנע מלהודות על בכך על מנת למנועהפללה עצמית.
מאז שנת 1959, מוענק בכל שנה פרסהגביע לזכר הות'ורן לנהג הבריטי או מחבר הלאומים הבריטי הטוב ביותר באותה שנה.
- ^The Tourist Trophy Garage Standard Atlas Van Project
- ^Grand Prix Results: British GP, 1952, grandprix.com
- ^Grand Prix Results: French GP, 1953, grandprix.com
- ^Forgotten Racing Heroes: Mike Hawthorn, באתר Winding Road
- ^On Auto Racing’s Deadliest Day, New York Times, 11 June 2015
- ^How racing's deadliest crash haunts this 1956 Le Mans lap, Road and Track, 1 June 2015
- ^Grand Prix Results: Italian GP, 1958, grandprix.com
- ^עמרי ספיר,נסיך חדש? 5 דברים מבריטניה שכן מעניינים אותנו, אוטו, 23 ביולי 2013
- ^להיות איירטון סנה. כמעט: המילטון ומאסה חולמים לזכות היום בפורמלה 1, באתרהארץ, 1 בנובמבר 2008
- ^Mike Hawthorn's fatal accident