Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

מייק הות'ורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייק הות'ורן
Mike Hawthorn
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמחלהחליפה בתמונה חופשית.
לידה10 באפריל1929
מקסברו,יורקשייר שבבריטניה
פטירה22 בינואר1959 (בגיל 29)
גילדפורד,הממלכה המאוחדתעריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורהWest Street Cemeteryעריכת הנתון בוויקינתונים
מדינההממלכה המאוחדתעריכת הנתון בוויקינתונים
השכלהArdingly Collegeעריכת הנתון בוויקינתונים
קריירתפורמולה 1
אליפויות1 (1958)
מרוצים47
ניצחונות3
פודיומים18
נקודות בקריירה112  9⁄14 (127  9⁄14)
זינוקים מפול פוזישן4
הקפות מהירות6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון מיכאל (מייק) הות'ורןאנגלית:John Michael Hawthorn‏.10 באפריל1929 -22 בינואר1959) היהנהג מרוצים הבריטי הראשון שלקח חלק במרוצי הפורמולה 1. בשנת1955 ניצח במרוץ 24 השעות של לה מאן, אך זכור בעיקר בשל מעורבותו באסון הלה מאן, התאונה הגדולה ביותר בתולדות הספורט המוטורי, שאירעה באותו מרוץ. בשנת1958 זכה באליפות הפורמולה 1 ולאחר מכן הודיע על פרישתו. שישה חודשים לאחר מכן נהרג בתאונת דרכים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הות'ורן נולד בעיירה מקסברו,יורקשייר לוסלי ווינפרד. אביו של הות'ורן היה בעלים שלמוסך, בו סיפק חלקים ושירותים למותגים דוגמתיגואר ופרארי[1]. אביו התחרה במרוצי אופנועים ותמך בקריירת המרוצים של בנו. בשנת1954 נהרג האב בתאונת דרכים ומייק ירש את העסק.

קריירת המרוצים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-2 בספטמבר1950 ערך את מרוץ הבכורה, בו ניצח בקטגוריית ה-1,000סמ"ק. בשנת1951 הצטרף לסבב תחרויות גביע הזיכרון של ברוקלנדס, אותו סיים במקום הראשון בפער של נקודה אחת. בשנת1952 עבר להתחרות במכוניות חד-מושביות והשתתף במרוצי פורמולה 2. הוא ניצח במרוץ הבכורה בו השתתף וצבר הישגים נאים גם במרוצים הבאים. ההצלחה משכה את תשומת לבו שלאנצו פרארי, שהציע לו להצטרף כנהג לקבוצתפרארי.

הגרנד פרי הבלגי, המרוץ השלישי של עונת1952, היה הופעת הבכורה של הות'ורן באליפות הפורמולה 1, אותה סיים במקום הרביעי. בגרנד פרי הבריטי סיים במקום השלישי ועלה על הפודיום לראשונה[2]. בעונת1953 הצטרף לקבוצת פרארי. בגרנד פרי הצרפתי, המרוץ התשיעי בו השתתף רשם את הניצחון הראשון, כשגבר עלחואן מנואל פנג'יו בפער של שנייה אחת. המרוץ זכה לכינוי "המרוץ של העשור" לאחר שכל ארבעת הנהגים במקומות הראשונים סיימו את המרוץ בפער של חמש שניות בלבד זה מזה[3]. באותה שנה ניצח, ביחד עםג'וזפה פארינה, במרוץ 24 השעות של ספא. בעונת1954 סיים שלוש פעמים במקום השני ובמרוץ סיום העונה השיג ניצחון וסיים את העונה במקום השלישי באליפות הנהגים. במהלך העונה השתתף במרוץ מחוץ לסבב בסיציליה ונפצע בתאונה שגרמה לו לכוויות בידיו ורגליו[4]. בעקבות מות אביו בתאונת דרכים, נאלץ להשקיע זמן בעסק המשפחתי שירש. בשל כך עזב בתחילת עונת1955 את קבוצת פרארי והצטרף לקבוצת ואנוול, אך לאחר שני מרוצים שב לפרארי. את העונה סיים ללא נקודות.

ב-11 ביוני השתתף במרוץ 24 השעות של לה מאן כנהגה של קבוצת יגואר. במהלך השעה השלישית של המרוץ האט הות'ורן על מנת להיכנס לרחבת הטיפולים. לאנס מקלין, נהגה של קבוצת אוסטין, שהיה צמוד אליו פנה בחדות על מנת להימנע מהתנגשות ברכב שלפניו. כתוצאה מהסטייה פגע ברכבו של פייר לאבק שנסע במהירות של 200קילומטר לשעה. כתוצאה מההתנגשות התפרקה מכוניתו של לאבק והתעופפה באוויר. לאחר שנחתה, התלקחה המכונית. חלקים שונים מתוך המכונית, ביניהם המנוע הבוער, התעופפו לתוך קהל הצופים. לאבק נהרג באופן מיידי לאחר הפגיעה. כתוצאה מהפיצוץ ומהחלקים שפגעו בקהל נהרגו 83 צופים ו-120 צופים נוספים נפצעו[5]. לאחר פינוי הפצועים המשיך המרוץ, אותו סיים הות'ורן כמנצח. למחרת היום הופיעו בעיתונות הצרפתית תמונות של הות'ורן חוגג עם בקבוקישמפניה בסיום המרוץ, חגיגות שזכו לתגובות נזעמות[6].

בעונת1956 עזב שוב את קבוצת פרארי ועבר לקבוצת BRM. הקבוצה לא הצליחה להכין את הרכב בזמן למרוץ פתיחת העונה ואפשרה להות'ורן להתחרות במרוץ זה עבור קבוצתמזארטי. הות'ורן סיים את המרוץ במקום השלישי, אך אלו היו הנקודות היחידות שצבר במהלך העונה. בעונת1957 חזר לקבוצת פרארי, בה נהג לצידו שלפיטר קולינס. צמד הנהגים הבריטיים הפכו לחברים טובים במהלך שתי העונות הבאות, בהן חלקו יריבות משותפת עםלואיג'י מוסו, נהגה האיטלקי של הקבוצה.

בגרנד פרי של עונת1958 במונקו הוביל במחצית הדרך, אך אז התפוצץ מנוע הרכב והכריח אותו לפרוש. גם בגרנד פרי האיטלקי הוביל לאורך מרבית המרוץ, אך בעיה במצמד גרמה לו להאט ולסיים את המרוץ במקום השני[7]. בגרנד פרי של פורטוגל נפסל הות'ורן, דבר שעלה לו בהפסד של שש נקודות.סטרלינג מוס, המתחרה העיקרי שלו על תואר האליפות, ערער על החלטת השופטים והנקודות הוחזרו להות'ורן, שבנוסף זכה בנקודת בונוס על ביצוע ההקפה המהירה[8]. במרוץ האחרון של העונה הוביל מוס לאורך כל המרוץ, במצב זה הות'ורן נדרש לסיים במקום השני על מנת לזכות באליפות. לקראת סיום המרוץ אפשרפיל היל, חברו לקבוצה שהיה במקום השני, להות'ורן לעקוף אותו ולזכות בתואר[9]. הזכייה, בפער של נקודה הגיעה אף על פי שבמהלך העונה ניצח רק במרוץ אחד, לעומת ארבעה ניצחונות של מוס.

מותו של קולינס במהלך הגרנד פרי הגרמני השפיע מאוד על הות'ורן והוביל להחלטתו לפרוש בסיום העונה.

מותו

[עריכת קוד מקור |עריכה]

ב-22 בינואר1959, חודשים ספורים לאחר פרישתו, נהרג ה'ותורן בתאונת דרכים. התאונה אירעה במחלף גילפורד, אזור מסוכן בו אירעו 15 תאונות רציניות בשנתיים שקדמו לתאונה שבה נהרג. על פי עדי ראייה נסע במהירות ברכב היגואר שלו, על כביש שהיה רטוב בשל הגשם. הות'ורן יצא לעקיפה של רכב בו נהג בוב ווקר, מנהל קבוצת מרוצים, שהיה מיודד עם הות'ורן. מיד לאחר ביצוע העקיפה הכביש התפתל ימינה, הות'ורן שניסה להיצמד לנתיב השמאלי איבד שליטה על הרכב והתנגש בעצים שעמדו לצד הדרך. מעוצמת הפגיעה הוא הועף למושב האחורי תוך שהוא סובל מפגיעות ראש קטלניות.

ההשערה המרכזית הייתה כי הות'ורן ווקר התחרו ביניהם, השערה שהתחזקה בעקבות סרובו של ווקר לומר באיזה מהירות נסע במהלך החקירה שנעשתה לאחר התאונה[10]. בראיון שנערך בשנת1988 הודה ווקר כי אכן התחרה עם הות'ורן וכי נמנע מלהודות על בכך על מנת למנועהפללה עצמית.

מאז שנת 1959, מוענק בכל שנה פרסהגביע לזכר הות'ורן לנהג הבריטי או מחבר הלאומים הבריטי הטוב ביותר באותה שנה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושאמייק הות'ורן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^The Tourist Trophy Garage Standard Atlas Van Project
  2. ^Grand Prix Results: British GP, 1952, grandprix.com
  3. ^Grand Prix Results: French GP, 1953, grandprix.com
  4. ^Forgotten Racing Heroes: Mike Hawthorn, באתר Winding Road
  5. ^On Auto Racing’s Deadliest Day, New York Times, 11 June 2015
  6. ^How racing's deadliest crash haunts this 1956 Le Mans lap, Road and Track, 1 June 2015
  7. ^Grand Prix Results: Italian GP, 1958, grandprix.com
  8. ^עמרי ספיר,נסיך חדש? 5 דברים מבריטניה שכן מעניינים אותנו, אוטו, 23 ביולי 2013
  9. ^להיות איירטון סנה. כמעט: המילטון ומאסה חולמים לזכות היום בפורמלה 1, באתרהארץ, 1 בנובמבר 2008
  10. ^Mike Hawthorn's fatal accident


אלופי פורמולה 1
1950:ג'וזפה פארינה1951:חואן מנואל פנג'יו1952:אלברטו אסקרי1953:אלברטו אסקרי1954:חואן מנואל פנג'יו1955:חואן מנואל פנג'יו1956:חואן מנואל פנג'יו1957:חואן מנואל פנג'יו1958:מייק הות'ורן1959:ג'ק ברבהאם1960:ג'ק ברבהאם1961:פיל היל1962:גרהאם היל1963:ג'ים קלארק1964:ג'ון סורטיס1965:ג'ים קלארק1966:ג'ק ברבהאם1967:דני האלם1968:גרהאם היל1969:ג'קי סטיוארט1970:יוכן רינדט1971:ג'קי סטיוארט1972:אמרסון פיטיפלדי1973:ג'קי סטיוארט1974:אמרסון פיטיפלדי1975:ניקי לאודה1976:ג'יימס האנט1977:ניקי לאודה1978:מריו אנדרטי1979:ג'ודי שכטר1980:אלן ג'ונס1981:נלסון פיקה1982:קקה רוזברג1983:נלסון פיקה1984:ניקי לאודה1985:אלן פרוסט1986:אלן פרוסט1987:נלסון פיקה1988:איירטון סנה1989:אלן פרוסט1990:איירטון סנה1991:איירטון סנה1992:נייג'ל מנסל1993:אלן פרוסט1994:מיכאל שומאכר1995:מיכאל שומאכר1996:דיימון היל1997:ז'אק וילנב1998:מיקה האקינן1999:מיקה האקינן2000:מיכאל שומאכר2001:מיכאל שומאכר2002:מיכאל שומאכר2003:מיכאל שומאכר2004:מיכאל שומאכר2005:פרננדו אלונסו2006:פרננדו אלונסו2007:קימי רייקונן2008:לואיס המילטון2009:ג'נסון באטן2010:סבסטיאן פטל2011:סבסטיאן פטל2012:סבסטיאן פטל2013:סבסטיאן פטל2014:לואיס המילטון2015:לואיס המילטון2016:ניקו רוזברג2017:לואיס המילטון2018:לואיס המילטון2019:לואיס המילטון2020:לואיס המילטון2021:מקס ורסטאפן2022:מקס ורסטאפן
בקרת זהויותעריכת הנתון בוויקינתונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מייק_הות%27ורן&oldid=42360689"
קטגוריות:
קטגוריות מוסתרות:

[8]ページ先頭

©2009-2026 Movatter.jp