_(cropped).jpg) | |
| לידה | 1 בפברואר1947 קפריסין |
|---|---|
| התאבד | 25 באפריל1975 (בגיל 28) בולון-ביאנקור,צרפת  |
| מקום קבורה | מתחם בתי הקברות בחיפה |
| שם לידה | משה מיכאל ברנד |
| שם במה | Mike Brant |
| מדינה | ישראל |
| מוקד פעילות | ישראל ישראלצרפת  צרפת |
| תקופת פעילות | 1967–1975 (כ־8 שנים) |
| סוגה | פופ,שאנסון |
| שפה מועדפת | צרפתית |
| חברת תקליטים | NMC,EMI |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
מייק בראנט (נודע גם בשם הבמהמייק סלע;1 בפברואר1947,י"א בשבטה'תש"ז –25 באפריל1975,י"ד באיירה'תשל"ה) היהזמרישראלי שגדל בחיפה, החל את דרכו המוזיקלית בישראל, אך ללא הצלחה, אז עבר לצרפת והתפרסם. אף על פי שבתחילת דרכו לא הכיר שום מילה בשפה הצרפתית, רק קרא מילים צרפתיות שנכתבו לו באותיות בעברית, זכה להצלחה רבה לאור קולו העמוק ומראהו הנאה. בראנט היה לזמר הישראלי המצליח ביותר מחוץ לגבולות המדינה, ושירו הידוע ביותר הוא "Laisse Moi T'aimer" (לֶס מוּאה טֶמֶה – הניחי לי לאהוב אותך).
נולד בשםמשה מיכאל ברנד במחנה המעצר בפמגוסטה, קפריסין להוריםיהודים-פולנים שנמלטו מהשואה (אימו, ברוניה רוזנברג, נמלטה ממחנה הריכוזאושוויץ ואביו, פישל ברנד, נמלט מהחזית הסובייטית) והתחתנו בקפריסין, לאחר שגורשו מהארץ על ידי הבריטים עם שאר המעפילים. אמו ילדה אותו בתנאים קשים בקפריסין. לאחר עליית המשפחה לארץ התיישבו בחיפה וחיו חיי דחק.
משה הילד לא דיבר עד הגיעו לגיל חמש. בגיל 12, לאחר שלא השתלב בבית הספר "כרמלי", עבר לקיבוץ גשר. לאחר כשנה שב לבית הוריו ועבד במגוון עבודות מזדמנות (שומר במוזיאון הימי הלאומי,מוכר קרח, סבל ועוד).
מייק שוחרר משירות בצה"ל בשל ניתוח שעבר בקיבה בגיל 15. הוא ביקש להתנדב לשירות צבאי וניגש לאודישן ללהקות הצבאיות. ציפו ממנו לשיר בעברית אך מייק שר באנגלית כפי שאהב וידע וביצע משיריו שלאלביס פרסלי (היה מעריצו של אלביס). הוא לא התקבל.
בגיל 17 הצטרף כזמר ללהקה שהקים אחיו צביקה ונקראה "שוקולד". הם ניגנו במסיבות, ברחובות ובבתי קפה בחיפה ובתל אביב. בהמשך הצטרף ללהקה בשם "אמני השמיים" (הסקיימאסטרס[1] שהיו גלגול של להקת "הצעירים העליזים" של קובי ארליך) והם הופיעו במועדוני הלילה של מלונותדן כרמל בחיפה והילטון תל אביב. הוא ביצע שירים רבים באנגלית, בספרדית ובצרפתית, זאת כאשר ידע לדבר ולקרוא רקעברית. באותה תקופה שינה משה ברנד את שמו לשם קליט ובינלאומי יותר,מייק סלע.
בשנת1968 הקיםיונתן כרמון, מנהלהיכל התרבות, להקה של זמרים ישראלים שיצאו להופעות ברחבי העולם, אליה צורף בראנט ("להקת כרמון", בהשתתפות זמרים מוכרים רבים כגוןמיכל טל). לאחר כשנה עזב את הלהקה וחזר להופיע במועדוןמלון הילטון תל אביב, שם ראה אותו בעל מועדון הלילה "באקארה" שבמלון הילטוןטהראן והחתים אותו על חוזה עבודה. במהלך אחת מהופעותיו בטהראן ראתה אותו הזמרת האנגליה-צרפתייהסילבי וארטאן (אשתו של הזמר ג'וני האלידיי) שהתפעלה מיופיו ומכישרונו והבטיחה לו כי צפוי לו עתיד מזהיר בצרפת. השניים ניהלו רומן סוער וקצר.[דרוש מקור]
יחד עם וארטאן היה ידידה קרלוס, שהיה ממארגני ההופעות של ה"ביסטאנגו" (בית קפה מפורסם בפריז).
בעקבות הבטחותיה של סילבי וורטאן בראנט הגיע ב־9 ביולי1969 לפריז עם 3,000דולר שחסך מהופעותיו בטהראן. במשך עשרה ימים ניסה ללא הצלחה ליצור קשר עם וארטאן, שהייתה בסיבוב הופעות באותו הזמן, עד שלבסוף, כשהצליח להשיגה עוד ממש כשהיה על סף חזרה ארצה, בקושי עם כמה פרוטות בכיס שעוד נותרו לו, סילבי וורטאן ניסתה להתנער מהבטחותיה ואמרה למייק - "מה שהיה ביניהם בטהראן - נשאר בטהראן." מייק הזכיר לסילבי את מה שהיה ביניהם בטהראן, את הבטחותיה ובמקביל הזכיר לה את בעלה הקנאי ג'וני האלידיי, מה שגרם לסילבי לממש את הבטחתה וליצור קשר עם קרלוס בטלפון. קרלוס ארגן מפגש עם המפיקז'אן רנאר, שעבד, בין השאר, עם הזמרג'וני האלידיי.[דרוש מקור]
רנאר הקשיב לבראנט שר את השיר "Summertime" והתפעל מאוד מן הביצוע, אך דאג להסתיר זאת היטב ממייק.[דרוש מקור]
שבוע לאחר מכן נכנסו לאולפן ההקלטות של האמרגןז'ראר טורנייה ("נסיך השאנסונים"), אשר הסכים לארח את בראנט בביתו, כדי להקליט את להיטו הראשון והמפורסם ביותר "Laisse Moi T'aimer", אותו חיבר רנאר.[דרוש מקור]
הם עבדו על השיר כחודשיים שלמים מכיוון שבראנט, אשר לא דיברצרפתית, נאלץ לשכתב בצורה פונטית את מילות השיר באותיות עבריות. מאוחר יותר שכנע אותו רנאר לשנות את שם משפחתו מברנד לבראנט כיוון ש-BRAND היה שמה של חברה למוצרי חשמל בצרפת ורנאר חשב ש-BRANT יהיה שם קליט יותר. השיר "Laisse Moi T'aimer" הוקלט באולפן 365 פעם עד שיצא לשביעות רצונם כמושלם. השיר בוצע לראשונה בפסטיבל המוזיקה הבינלאומי "מידם" (MIDEM) בינואר1970. הפסטיבל שודר בכל רשתות הטלוויזיה והביא להצלחתו המסחררת של השיר. הסינגל שיצא למחרת נמכר בתוך שבועיים ב־50 אלף עותקים.[דרוש מקור]
תוך חודשים ספורים מכר הסינגל "Laisse Moi T'aimer" מיליון וחצי עותקים. כעבור כמה חודשים זכה ללהיט נוסף לאחר שייצג את צרפת ב"תחרות הזמר שלרדיולוקסמבורג RTL", אשר שודרה בטלוויזיה ברחביאירופה ואף בישראל. שירו "Mais dans la lumiere" (אבל בתוך האור) זכה במקום הראשון והגדיל את פרסומו. ב-14 בפברואר1971 נפגע בראנט בתאונת דרכים. הוא סבל חבלות רבות ושברים בגולגולת, ונאלץ לעבור תקופתהחלמה ממושכת. לאחר החלמתו הופיע עם הזמרתדלידה אותה הכיר בפסטיבל השירים בוונציה, בסיבוב הופעותיה באולימפיה, שם הוצג כזמר אנגלי. ז'אן רנאר, שהתנגד לכך, הפסיק בעקבות זאת את שיתוף הפעולה עם בראנט. את מקומו תפס עמיתו ז'ראר טורנייה כשהוא נעזר בשארל טאלר. הלהיט הראשון שהופק על ידי הצוות החדש היה "Qui Saura" (מי ידע), עיבוד לצרפתית שנעשה על ידימישל ז'ורדן לשירו שלחוסה פליסיאנו "Che Sara" (מה יהיה). הופעותיו בצרפת ובמערב אירופה זכו לפופולריות רבה.[דרוש מקור]
בחורף1970 הגיע לסיבוב הופעות בישראל. ההופעה הראשונה נערכה ב-31 בדצמבר 1970 בהיכל הספורט יד אליהו ובה ביצע בעברית את "ערב טוב" שנכתב במשותף עםנחום היימן. בסיבוב ההופעות הזה ליוותה אותו הזמרתיפה ירקוני.
בשנת1973 הופיע ב־250 קונצרטים, חלקם בפני קהל של 6,000 עד 10,000 איש.[דרוש מקור] בסוף אותה שנה חתם מייק על חוזה הפקה עם המפיק סימון וינטרוב והמשיך את סדרת ההופעות גם בשנה שלאחר מכן. בזמןמלחמת יום הכיפורים שוב הגיע בראנט לישראל כדי להופיע בהתנדבות בפני הכוחות הלוחמים.
ב־22 בנובמבר1974, בעת ששהה במלון בז'נבה, קפץ בראנט מחדר בקומה החמישית, ונפילתו נבלמה בהתנגשותו במרפסת בקומה השלישית. ברנט שבר את רגלו ובילה כשישה שבועות בבית החולים. בראיון עמו התחרט על ניסיון ההתאבדות ואמר שהיה זה רגע של טירוף שהוא מקווה שלא יחזור. לאחר שהשתחרר מבית החולים הקליט את הלהיט החדש "Dis-Lui" (אמור לה) והשתתף בסרט טלוויזיה שצולם בטולוז[2].
ב־25 באפריל1975 בראנט שם קץ לחייו בקפיצה ממרפסת דירה שבקומה השישית ברחוב Erlanger מס' 6 ברובע ה־16 בפריז. בן 28 היה במותו.
מייק בראנט נטמן בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה, וקברו הפך אתר עלייה לרגל למעריציו. עד היום קיימת קהילת מעריצים גדולה של בראנט בצרפת, בבלגיה, בקנדה ובישראל.[דרוש מקור]
בראנט נחשב לאמן הישראלי המצליח מבין האמנים הישראלים שפעלו בצרפת באותן השנים.[דרוש מקור]
בשנת1991 עלתה ההצגה "לס מואה טמה", שכתב ובייםאלדד זיו בתיאטרון החאן, על שלוש מעריצות של בראנט הנפגשות במלון בחיפה. ההצגה רצה במשך מספר עונות וזכתה להצלחה רבה[3][4].
בשנת1999 יזם השחקןבועז פייפרסרט תיעודי על חייו ומותו - "מייק ברנט-לס מואה טמה" אשר יצא לאור בשנת2002 בבימויו שלארז לאופר. הסרט כלל ראיונות עם בני משפחה, מנהלים וחברים, והתמקד במעבר החד של בראנט מזמר מועדונים ישראלי לא מוכר, לזמר בעל פרסום עולמי, המוקף במעריצות ונרדף על ידי התקשורת. בסרט זה מתוארים חייו של בראנט, משבר הפרסום, הקונפליקטים והקשיים שבאו עמם, עד להתאבדות הטראגית. הסרט נבחר באותה שנה כסרט התיעודי הטוב ביותר הן בפסטיבל הסרטים הישראליים בארצות הברית, והן בטקס פרסי אופיר.
בינואר2008 הועלה בתיאטרון בית ליסין המחזה "מייק" העוסק בסיפור חייו של בראנט, בהשתתפותם שלדן שפירא,מיה דגן,יונה אליאן ושלמה וישינסקי[5].
בשנת 2020 קראהעיריית חיפה רחוב על שמו, בשכונתקריית אליעזר[6], השכונה שבה הוא התגורר בצעירותו[7].
בדצמבר 2020 נתרם אוסף פריטי הזמר על ידי אחיו צביקה ברנד למוזיאוני חיפה למשמרת עד. בין הפריטים שנתרמו נמצאים כתבי יד מקוריים של מייק ברנט,תקליטי זהב, הגיטרה המקורית בה ניגן, פרטי ביגוד ועוד פריטים רבים שנשמרו על ידי בני משפחתו[8].
במאי 2022 נפתחה במוזיאון העיר חיפה תחת הכותרת "מייק ברנט - עד כלות הגוף" תערוכה הבוחנת את האוסף ואת סיפור חייו של מייק ברנט על פני התפתחות התרבות והמוזיקה המקומית בארץ, וביחס לאירועים מכוננים שקרו במדינת ישראל[9]. לצד הפריטים ההיסטוריים מוצגות בתערוכה יצירות אמנות, איורים וכרזות שנוצרו במיוחד כתגובה לאוסף על ידי האמנים: עובדיה בנישו, דייב יעקב, פוגי נעים מלול וטל פוגל; קטעי וידאו נדירים מהופעותיו בארץ ובאירופה; ראיונות עם נעם סמל, מנהלו האמנותי ואמרגנו הראשון של מייק בארץ,אריאל זילבר, שהיה חלק מלהקת החימום של מייק בפריז, וליאורה עופר, שהייתה חלק מלהקת הליווי של מייק בהופעותיו בארץ. ראיונות אלה שנערכו במיוחד לתערוכה מוצגים לצד קטעים מהסרט "לס מואה טמה" של הבמאי ארז לאופר[10].
מייק בראנט, במסד הנתונים הקולנועייםIMDb(באנגלית)
מייק בראנט, באתרMusicBrainz(באנגלית)
מייק בראנט, באתרYandex.Music(ברוסית)
מייק בראנט, באתרDiscogs(באנגלית)
מייק בראנט, באתר MuseScore
בן שלו,"קריירה עצומה, ענקית, שנגמרה במזוודה קטנה", באתרהארץ, 26 במאי 2019| מאגרי מידע | |
|---|---|
| שירותי הזרמת מדיה | |
| בקרת זהויות |
