מיזוראם (באנגלית:Mizoram) היא מדינה בהודו, אחת משמונה מדינות בצפון-מזרח הודו. היא מוקפת על ידימיאנמר (בורמה) ומתחברת להודו רק בקצה הצפוני, לשלוש המדינותאסאם,מניפור וטריפורה. זו מדינה הררית שהייתה למדינה ה-23 בפדרציה ההודית בפברואר1987, עד אז הייתה מחוז של אסאם. למיזוראם חשיבות אסטרטגית גדולה, בהיותה ממוקמת בין מיאנמר לבנגלדש, עם גבול באורך 722 ק"מ.
כמו בשאר מדינות האזור, ההיסטוריה של השבטים השונים במיזוראם מסתורית. ככל הנראה שבטים אלו היגרו למדינה במהלךהמאה ה-16. עד תקופתהראג' הבריטי השבטים התקיימו במין ממלכות אוטונומיות בחברהגרונטוקרטית. כפרים אלו התקיימו בעיקר מחקלאות.
בשנות ה-40 שלהמאה ה-19הודו הבריטית הרחיבה את שלטונה לאסאם ובורמה. בעקבות פשיטות של שבטי מיזו על השטחים הבריטים פלשו הבריטים למיזו, והביאו אותה תחת שלטונם ב-1891.[1] מבחינה רשמית, סביבת מיזוראם הפכה לחלק מהודו הבריטית בשנת1895. בשנת1898 האזור ההררי של מיזוראם הפך לחלק מאסאם כנפת הרי מיזו וגבולות אזורי השבטים השונים הוגדרו בבירור. אם זאת, לא נעשה מאמץ להחיל את החוק הבריטי באזור מבחינות אחרות, והמערכת הממשל המקומי שהונהגה בהודו ואסאם תחתחוק ממשלת הודו, 1935 לא הוחלה על האזור, שנותר להתנהל בשיטות המסורתיות.[1] במחצית הראשונה שלהמאה ה-20 החל גל מיסיונריות נוצרית באזור זה.
לאחר עצמאות הודו בשנת1947, החלו סכסוכים בין ראשי השבטים הרבים לבין השלטון הממשלתי. בעשרים השנים שלאחר מכן אף הוקמו מחתרות בדלניות. ב-1972 הייתה מיזוראם לטריטוריית איחוד, וב-1987 הפכה למדינה. בעשורים האחרונים חל שקט יחסי במיזוראם.
במיזוראם נוף הרים גבעות תלולות מגוון. ההרים מתנשאים לגובה ממוצע של 1,000 מטר ומופרדים בנהרות רבים הזורמים דרומה ביוצרם נקיקים ועמקים רבים. הפסגה הגבוהה במיזוראם היא ההר הכחול (פוונגפוי) שגובהו 2,210 מטר.
האקלים במיזוראם מתון: הקיץ נעים והחורף קריר. הטמפרטורות הן 11–21 מעלותצלזיוס בחורף ו-20–29 בקיץ. כל האזור נתון תחת השפעת המונסון וגשם יורד בשפע בחודשים מאי-ספטמבר. ממוצע הגשם הרב שנתי עומד על 2,540 מ"מ. החורף יבש בדרך כלל.
עולם החי והצומח במיזוראם מגוון וניחן בשפע עצים ושיחים טרופיים המשגשגים באזור זה, ובמיוחד החיזרן (במבוק) הנתון לתופעת המאוטאם (Mautaam) - בשפת מיזו "מות החיזרן" - פריחה ומוות של כל החיזרן בשנה אחת כל 49 שנה, שבשנה העוקבת יש מכת חולדות המשמידה את כל היבול ולכן כל 49 שנה יש רעב גדול שלאורך ההיסטוריה גרם לרוב לפריצת מלחמות על משאבים זמינים.
התמ"ג המקומי במיזוראם עמד בשנת2012 על כ-1.1 מיליארד דולר. אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית הוא הסחר עםדרום-מזרח אסיה, זאת בעקבות מיקומה של המדינה. מקורות נוספים לצמיחת המדינה הם חקלאות, מנהל ציבורי ובינוי.מגזר השירותים היווה נתח מרכזי מהכלכלה.
נכון לשנת2013 ועל פיהבנק המרכזי של הודו, 20.4% מכלל אוכלוסיית המדינה נמצא מתחת לקו העוני, בדומה לממוצע הארצי. שיעור העוני באזורים הכפריים גבוה במיוחד ועומד על כ-35.4%. לעומת זאת, העוני באזורים העירוניים יחסית נמוך, ועומד על כ-6.4%.
רוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות. לאורך ההיסטוריה, החקלאות הייתה נפוצה באופן מסורתי באזור כמקור למזון לפרט, ולאו דווקא כמקור לצמיחה כלכלית אזורית. המוצרים המרכזיים המיוצרים במדינה כולליםאורז,פירות ותבלינים. למרות העיסוק הרב בחקלאות, ענף זה מפיק תפוקה נמוכה יחסית.
מיזוראם היא אחת היצרניות המובילות שלבמבוק בהודו. במדינה גדלים 27 מינים של במבוק, והיא מספקת 14% מהייצוא המסחרי של במבוקים מהודו. מוצרי היער תורמים כ-5% לתוצר הגולמי של המדינה.
התחבורה במיזוראם היא סוגיה מורכבת, בגלל מיקומה המרוחק בארץ. עצמאות הודו והפיצול מבנגלדש האריך בכ-1,400 ק"מ את הדרך לבנגל ולמטרופוליןקולקטה. מערכת הכבישים כוללת 8,500 ק"מ, מתוכם 700 ק"מ כבישים מהירים. רוב תנועת הרכבות היא מסחרית. בשנים האחרונות ישנו ניסיון לפתח את נתיבי המים על מנת לחזק את התחבורה המקומית ואת הקשר המסחרי עםמיאנמר.
נכון למפקד האוכלוסין משנת2011, אוכלוסיית מיזוראם מונה כ-1,091,014 נפש. המפקד מצביע על צמיחה של 22.8% מאז המפקד של שנת2001. מיזוראם היא המדינה השנייה בקוטן אוכלוסייתה בהודו. מבחינה מגדרית, 50.62% מהאוכלוסייה הם גברים, לעומת 49.38% נשים. צפיפות האוכלוסייה היא 52 נפשות לקילומטר מרובע.
שיעור האוריינות במיזוראם עומד על כ-91.33% - השני בגובהו בהודו (אחריקרלה) ומעל הממוצע הארצי העומד על כ-74%. כ-52% מאוכלוסיית המדינה מתגוררים באזורים עירוניים, הרבה מעל לממוצע בהודו.
מבחינה אתנית, רוב מכריע של האוכלוסייה מורכב משבטים רבים ומגוונים.
החלוקה הדתית בשנת2011 הייתה כך:
מרבית מהאוכלוסייה היא נוצרית, בעיקרפרוטסטנטית. ישנם זרמים נוצרים נוספים כגוןהכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי וצבא הישע.
המיעוט הגדול ביותר הוא הבודהיזם, והזרם השכיח במדינה הוא הטהרוואדה.
בעשורים האחרונים החלו בני המיזו, הנקראים גם לוש'אי (לו-סאיי), קרוביהם של שבטי קוקי-צ'ין, ממדינות מיזוראם ומניפור שבצפון מזרח הודו - לזהות את עצמם כצאצאי השבטים האבודים ולהתקראבני מנשה. למעלה מאלף מהם עברו בפועלגיוראורתודוקסי ואלפיםהמירו את דתם ומחכים להתגייר. בתי כנסת ומרכזי לימוד הוקמו באייזול בירת מיזוראם, באימפל בירת מניפור, ובמספר עיירות נוספות.
בשנת2005 הוקפאו הליכי הגיור של בני מנשה עקב בעיותהלכתיות ומתחים שנגרמו ביחסים בין ממשלות ישראל והודו, בשנת 2006 חודשה פעילות הגיור אם כי בממדים צנועים ביותר.
באוקטובר 2006 עלו לארץ כשלוש מאות מבני המנשה ממיזוראם לישראל בליווי תקשורתי גדול, דרךמומבאי, והצטרפו לכאלף בני העדה הנמצאים בארץ. בשל מאבקי כוח בין הרשויות הדתיות, גוירו בני המנשה ברובם על פי מסורתיהדות ספרד, ונשלחו להתנחלויות בשטחייהודה והשומרון.
במהלך השנים היו עוד כמה עליות של בני המנשה מימזאורם ומניפור. בשנת 2014 עלו קהילה גדולה מימזאורם ועשו גיור והתקבלו באהבה רבה בנוף הגליל בתמיכת ראש העיר רונן פלוט ובשנת 2022 עלתה קהילה גדולה של כמעט 800 איש ממניפור לנוף הגליל גם בתמיכת ראש העיר.
מה שהביא לזה שהקהילה בנוף הגליל של בני המנשה נהייתה הגדולה בישראל.
המושל (ראש המדינה הטקסי) ממונה אחת לחמש שנים על ידינשיא הודו.ראש השרים (ראש הרשות המבצעת וראש המדינה בפועל) הוא מנהיג המפלגה הגדולה או קואליציית מפלגות בפרלמנט. הבחירות לאספה המחוקקת של מיזוראם, נערכות אחת לחמש שנים. הבחירות האחרונות התקיימו בנובמבר2023.
במיזוראם ישנם כשמונה מחוזות ושלוש מועצות אזוריות האמורות לספק אוטונומיה לשבטים השונים.
בית הספר היסודי הראשון הוקם בשנת 1898 על ידי מיסיונרים נוצריים. המדינה נהנתה מזה זמן רב משיעורי אוריינות גבוהים במיוחד ביחס לממוצע בהודו. ב־1961 היה שיעור האוריינות כ-51%. במפקד משנת 2011 הוא הגיע ל-92%, לעומת הממוצע הארצי שעמד על כ-74%. בימינו, מיזוראם היא השנייה בשיעור האוריינות לאחרקרלה.
בשנת2012 היו 3,894 בתי ספר במדינה. מתוכם 42% נמצאים בבעלות ציבורית ומנוהלים על ידי השלטון, 28% פרטיים ללא מימון ממשלתי, 21% פרטיים עם מימון ממשלתי, והשאר הם בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים השייכים למחוזות האוטונומיים. היחס בין המורה לתלמיד הוא בערך 1:20 ללימודים יסודיים ו-1:15 בבתי ספר על-יסודיים.
במדינה פועלתאוניברסיטה ציבורית,אוניברסיטה פרטית ומכללה אחת להנדסה.
- ^12, Padmalaya Mahapatra and Lalngaihmawia Zote, Political Development im Mizoram: Focus om the Post-Accord Scenario,The Indian Journal of Political Science vol. 69, no. 3, 2008, עמ' 643–60,JSTOR 41856452
