מטען ייעודי (בראשי תיבות:מטע"ד; באנגלית:Payload) הוא המטען השימושי הנישא על ידי פלטפורמות כגוןכלי טיס מאוישים ובלתי מאוישים,כלי שיט,רכב קרבי משוריין כגוןטנקים ושריוניות ולוויינים. המטע"ד יכול לכלולפצצות וטילים, מטען מדעי או טכנולוגי ונועד להגשמת מטרת הפלטפורמה הנושאת.
לדוגמה, המטע"ד בלוויין צילום הוא המצלמה.
מדד חשוב ביכולותה של פלטפורמה, הוא משקל המטע"ד אותו היא מסוגלת לשאת. ככל שהמטען הייעודי כבד יותר, יכולת התנועה של הפלטפורמה מוגבלת יותר.
לדוגמה: לאנטונוב An-225 יש יכולת נשיאה של מטע"ד במשקל 225,000 ק"ג למרחק של 4,000 ק"מ, וללא מטע"ד טווח המטוס גדל ל-15,400 ק"מ. לסטורן 5, יש יכולת נשיאה של מטע"ד למסלול לווייני נמוך של 118,000 ק"ג, אולם למסלול לווייני לירח יכולת הנשיאה של מטע"ד היא רק 47,000 ק"ג.
במהלך שנות האלפיים חלה מהפכה בכל הקשור ליכולותמיזעור מטע"דיהחיישנים מצד אחד ובמקביל שיפור הביצועים מצד שני. הדבר בולט במיוחד בתחום הרחפנים עם מטע"די מצלמות יום ואמצעי ראיית לילה לגילוי מטרות ביום ובלילה איכותיים וקלי משקל.
| מיזמיקרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון:מטע"ד |
