ביהדות,חישוב הקץ אוחישובי קיצים הוא חישוב מועד קץ הגלות ותחילת הגאולה,ימות המשיח,תחיית המתים אואחרית הימים.
החישובים לרוב מתבססים על שני מקורות עיקריים:
במהלך הדורות, וגם בתלמוד עצמו, נמתחה ביקורת על מעשי חישוב הקץ בקרבאמוראים ורבנים, עקב כישלונות החיזוי שגרמו להחלשת האמונה בבואו של המשיח.[1]
מאז נכתב ספר דניאל, רבים עסקו בחישובי קיצים על בסיס המספרים שניתנו בו. נימוקים רבים ניתנו כדי להסביר מדוע חישוב הקץ מותר ואפשרי, על מנת לדחות את התנגדות חלק מהאמוראים לכך.[2]
על תקופת התנאים יש מספר רמזים לחישובי קץ, אך מאמריהם הגיעו לידינו משובשים כנראה.[3] הטעות המפורסמת מימיהם קשורה במרד בר כוכבא, שעליורבי עקיבא קרא מפורשות, "זה הוא מלך המשיח!"[4] ודרש את הפסוק "עוד אחת מעט היא"[5] על אותן שנים.[1] טעות זו עלתה לו בחייו, עם הכנעת המרד.
מדרשתנא דבי אליהו קבע את הקץ לשנת240 (4,000לאדם הראשון):
ששת אלפים שנה הוי עלמא: שני אלפים – תוהו, שני אלפים – תורה, שני אלפים – ימות המשיח
האמורארב שהיה בן אותו דור קבע כי "כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים".[1] באותו דור חי גםרבי יונתן בן אלעזר שבשמו נמסר "תיפח עצמן של מחשבי קיצין"[1]. מאז אותה שנה, במשך מאות שנים נהגו להוסיף בשינון המדרש את מספר השנים שחלפו ממועד הקץ, בניסוח”ובעוונותינו שרבו יצאו מהן (מה שיצאו)”. מספר השנים המעודכן היה ננקב במקום המילים "מה שיצאו".[6][7]
רבי חנינא כיהן אז כאב בית דין בסנהדרין, אך קבע את הקץ לשנת469 ואף המליץ להימנע מהשקעות סמוך לאותה שנה:
אחר ארבע מאות לחורבן הבית, אם יאמר לך אדם: 'קח שדה שוה אלף דינרים בדינר אחד' – לא תקח!
התלמוד במסכת סנהדרין מספר כיאליהו הנביא גילה לרב יהודה אחי רב סלא חסידא שבן דוד יבוא בחמישים השנים שאחריד'ר"א (441 לספירה). עוד מסופר על רב חנן בר תחליפא ששלח לרב יוסף על מגילה עברית שנמצאה בגנזיהאימפריה הרומית, ובה נכתב שהעולם יגיע לקיצו בשנתד'רצ"א (531 לספירה).[1]
בהקשר זה נשמרו עדויות על עליות המוניות לירושלים מהתפוצות משנת438 בעקבות היתר של הקיסריתאודוקיה לעליות הללו[8]; וכן ניסיון המוני לבקוע את הים בקרביהודי כרתים שהתבצע בראשותמשה מכרתים בשנת 440/448. האירועים הסתיימו במפח נפש והתנצרות של רבים. באותה תקופה התקיים גם מרד שלראש הגולהמר זוטרא בשלטון הפרסי, שהוכרע לאחר שבע שנים בתלייתו על גשרמחוזא שעל החידקל. המרד הכושל סימן את סופה של תקופתהתלמוד.
בתלמוד מובא עוד, כירב אחא בריה דרבא, גרס שבמגילה שנמצאה ברומי הקץ נחזה לשנתה' אלפים (1240 לספירה).[9] חלק מהפרשנים הבינו את דבריו על שנתה'רצ"א (1531 לספירה).[10]
מדרשפרקי דרבי אליעזר מתוארך לתחילתהתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, בשל סימנים שונים שלאנכרוניזם. שם נכתב כי מלכויותאדום,יוון,פרס וישמעאל ישלטו פחות מאלף שנה.[11] לפי הסבר שליום טוב צונץ על המדרש, הכוונה הייתה לשנת729 לספירה, שהיא התוצאה המתקבלת בסכימת שלטונן של מלכויות אלו.[12] מאותה תקופה הופיע גם מדרש שנקרא "ספר זרובבל" שקבע את סוף הגלות לשנת1060,[13] וסיפר שכך הכריז המלאךמטטרון.
רב סעדיה גאון (882–942) בפירושו לדניאל (הנדפס על ידייוסף קפאח)[14] ובספרו האמונות והדעות,[15] חישב את הקץ בכמה דרכים לשנת965.[16] כישלון נבואת רב סעדיה הביא חלק מיהודי תימן לפקפק באמונה.
הרמב"ם (1138–1204) באיגרת תימן שנכתבה בשנת1173, ניסה לענות ליהודי הקהילה על שאלתם בטענה כי אף אחד לא יודע באמת את הקץ, ורב סעדיה עשה זאת רק כדי לחזק את אנשי דורו. אבל בתפנית מפתיעה הרמב"ם עצמו באותו מכתב ממש מוסר "קבלה" מאבותיו על שנת1216 (ד'תתקע"ו), שבה תחזורהנבואה. הוא נחרץ אפילו יותר מרב סעדיה:”ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת משיח... זהו יותר אמתי מכל חשבון שנאמר בשום קץ”.[17]
רש"י (1040–1105) בפירושו לספר דניאל חישב כי מועד ביאת מלך המשיח יהיה בשנת1354, ולאחר מכן יסתתר ל-45 שנה עד1399. הוא הסתמך בין היתר על חישובי רב סעדיה גאון וטען שמאחר שהתאריך שלו חלף, ניתן לפרש את חישובו מחדש, והביא ראיות לטענתו כי "אמת היא".[18]
בפירוש לספרשיר השירים שיוחס בטעות לרמב"ן, ונכתב בידי רביעזרא בן שלמה מגירונה (נפטר ב-1227), כתב המחבר שביאת המשיח תתרחש בתחילת האלף השישי, דהיינו שנתה' אלפים (1240). לדבריו, תחיית המתים תהיה בשנתה'ר' (1440), מאתיים שנה לאחר ביאת המשיח. את חישובו תלה בפסוק”הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה - וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ”. כאשר מתוך אלף שנות הגאולה, יחסרו מאתיים שנה עד תחיית המתים.[19]
בעקבות חישובו של החכםאברהם בר חייא (מאה ה-11 ו-12) בספרומגילת המגלה, רמב"ן (1194–1270) ואחריו רבינובחיי בן אשר (1255–1340),רלב"ג (1288–1344) ורביאשתורי הפרחי (1280 –1355) קבעו את שנתקי"ח לאלף החמישי, שנת1358, כשנה האחרונה שתתחיל את 45 שנות הגאולה, שיימשכו עד שנתה'קס"ג (1403). הוספת 45 שנות הגאולה התבצעה בשל ההפרש בין הפסוקים בספר דניאל, שבמקום אחד כתב את המספר 1290 (דניאל,י"ב,י"א) ובמקום אחר את המספר 1335 (דניאל,י"ב,י"ב). הם פירשו את המספרים הללו כמספר השנים שאמורים לעבור מחורבן בית שני, בשנת68 לספירה לשיטתם, ועד הגאולה.[20][21]
הרמב"ן תירץ את הפרת האיסור על חישוב הקץ כי אולי "אנחנו קרובים לו באמת". רבינו בחיי היה נחרץ יותר וקבע גם כי "אי אפשר להתרחק בשום פנים מקס"ג ואילך" שהיא השנה שבה יושלם תהליך הגאולה. הם ניסו גם לשלב בין חישוב 'ששת אלפי השנים' לבין המספרים שהובאו בספר דניאל.[20]
בספר הזוהר, שהחללהתפרסם בשנות ה-80 שלהמאה ה-13 (דהיינו סביב1280), נכתבה תחזית מפורשת ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים על שלושה שלבים בתהליך הגאולה. השלב הראשון בשנת1306 (ה'ס"ו), שעליה נכתב:
בשישים ושש (באלף השישי) יתגלה מלך המשיח בארץ הגליל
המקור בארמיתוּבְזִמְנָא דְּשִׁתִּין שְׁנִין לְעִבּוּרָא דְדַשָּׁא בְּאֶלֶף שְׁתִיתָאָה יָקִים אֱלָהּ שְׁמַיָא פְּקִידוּ לִבְרַתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב... בְּשִׁיתִּין וְשִׁית יִתְגְּלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּאַרְעָא דְגָלִיל
השלב השני הוא שנת1648 (ה'ת"ח) שבה תהיה תחיית המתים:
שבאלף השישי לזמן ארבע מאות ושמונה שנים ממנו, יהיו עומדים כל שוכני עפר בעמידתם
המקור בארמיתדִּבְאֶלֶף שְׁתִיתָאֵי לִזְמַן אַרְבַּע מֵאוֹת וּתְמַנְיָא שְׁנִין מִנֵּיהּ, יִהְיוּ קָיְימִין כָּל דָּיְירֵי עַפְרָא בְּקִיּוּמֵיהוֹן
השלב השלישי לפי ספר הזוהר הוא בשנת1840 (ה'ת"ר) שבה ייפתחו "שערי החוכמה העליונה".
ובשש מאות שנה ל(אלף ה)שישי ייפתחו שערי החוכמה העליונה
המקור בארמיתוּבְשִׁית מְאָה שְׁנִין לִשְׁתִיתָאָה יִתְפַּתְּחוּן תַּרְעֵי דְחָכְמְתָא לְעֵילָא
האכזבות בשנים הללו, בפרט האחרונה שבהן, גרמו להתנצרויות המוניות בקרב יהודים.[22]
בחלק המאוחר של ספר הזוהר,רעיא מהימנא, המתוארך לתחילתהמאה ה-14,[23] הובא חישוב לשנת1342, שבה מסתיימים 1272 לחורבן הבית השני. לדבריו, לפני שיושלמו אלף ורע"ב שנים מהחורבן, יתגלו שני המשיחים העתידיים בעולם.[24]
לדעתאברהם בן אליעזר הלוי, בןהמאה ה-16, שנת1522 תהיה שנת הפקידה, היא הגאולה השנייה מארבע הגאולות, ושנת1530 תהיה שנת הגאולה הסופית. את אמונתו זו פרסם במכתבים רבים ששיגר לאיטליה, ובשנתה'ר"ע בהיותו בקושטא אף הדפיס ספר בשם "מִשְׁרֵא קטרין" (בתרגום חופשי "מתיר קשרים", ע"פדניאל,ה',ט"ז), העוסק בחישוב הקץ האמור בספר דניאל. במקום אחר כתב שהגאולה תהיה בשנתה'רפ"ד (1524). רבי אברהם נפטר בשנת 1530 או 1535, בשנת הקץ האחרונה לדעתו או אחריה.
שלמה מולכו, בןהמאה ה-16, חישב את הקץ, וחזה כי המשיח יבוא בשנת1540. מולכו הועלה על המוקד שמונה שנים קודם למועד שחזה, ולא ראה בהתבדות תחזיתו.[דרוש מקור]
דוןיצחק אברבנאל (1437–1508) חווה אתגירוש ספרד בהיותו בן 55. מספר שנים לאחר מכן הוא חישב את סוף הגלות בספרו 'מעייני הישועה', "כפי העיון האמיתי בפסוקים" כדבריו, לשנת1503 (ה'רס"ג), ולטענתו לא יאוחר משנת1533 (ה'רצ"ג).[25] בדומה לרמב"ן, גם לדעתו מותר לחשב את הקץ כי "זמן קץ הגלות סתום וחתום הוא בהימשך הגלות, אבל יבינוה משכילים בסוף הגלות ובעת הגאולה. ולדעתי זמן הגאולה הנה בא ואנחנו היום בסוף הגלות והתשועה קרובה לבוא".[26]
דוןיוסף אבן יחיא (1494–1539) כתב בפירושו לספר דניאל כי הגאולה תבוא 2,300 שנה לאחר חזון דניאל,”באופן כי בסוף החמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבוא קיצנו בעזרת ה׳”, דהיינו בסביבות שנתה'ת"ש (1940).[27]
רביחיים ויטאל (1542–1620) כתב בשער הפסוקים:”ומשם ואילך, יכול להיות קץ הגאולה, משנת השל"ה ואילך” (דניאלפרק י"ב), דהיינו שנת1575 לספירה. בהקדמתו לשמונת השערים בספרעץ חיים הוא כותב על אכזבתו בגיל 30, בשנת 1572, על כך שעברו יותר מ-1500 שנה מהחורבן והגאולה לא הגיעה:
בהיותי בן שלשים לכח, תשש כחי. ישבתי משתומם, ומחשבותי תמהים. כי עבר קציר, כלה קיץ, ואנחנו לא נושענו. רפואה לא עלתה למחלתינו. אין מזור לבשרנו. ולא עלתה ארוכה למכתינו, לחרבן בית מקדשינו, הנחרב זה היום אלף ות"ק וד' שנים. אוי לנו כי פנה היום, יום אחד של הקב"ה שהוא אלף שנים, וגם נטו צללי ערב, שהם ת"ק וד' שנים יותר מחצי היום הב'. וכלו כל הקצין ועדיין בן דוד לא בא.
בהמשך לתחזיות הזוהר, רביאברהם אזולאי (1570–1643) בספרו "חסד לאברהם" חזה כי תחיית המתים תתקיים 3 פעמים: תחילה המתים בארץ ישראל, אחריהם היהודים בחו"ל ולבסוף הגויים בכל העולם. התחיה השלישית לטענתו תהיה בשנת2000 (ה'תש"ס).[28] הוא מביא גם בפירושו על הזוהר "אור החמה" מסורת מהרמ"ק על שנת2040 כתאריך מקסימום שלאחרית הימים: "ולא ימשך אלא עדת"ת לאלף הששי לתחיית המתים. ויקדם הגאולה מה שיקדם".[29]
רביחיים בן עטר (1696–1743) מחברהאור החיים, החל בפרסום פירושו על התורה בסוף שנת1740, ובו חישוב הקץ לאותה שנה (ה'ת"ק). בפירוש על הפסוק "כל הלילה עד הבוקר", הוא מסביר כי יממה של האל היא אלף שנה, ובשנת ה'ת"ק מפציע ה'בוקר' האחרון בששת אלפי שנות העולם.[30] במקום אחר כתב ברמז "משיח ה' שמו חיים".[31] באותה שנה החל בהכנות לעלות לארץ ישראל, אך לאחר הגיעו נפטר בשנת 1743. חישוב מפורט לאותה שנה פרסם גם רבייצחק קנטריני בספרועת קץ, כבר בשנתה'ת"ע (1710).
החתם סופר (1762–1839) קבע כי הרמב"ן בחישוביו לפניו "טעה טעות גדול" ו"שכח" שאלף שנה הם יממה אלוהית שכוללת בתחילתה גם 500 שנות לילה, והקץ אמור להגיע לפחות בשנת1790 (ה'תק"ן).[32] בשנת 1836 בהיותו בן 74 כתב כי כשם שמשה רבינו לא ידע שהוא הגואל עד גיל 80, כך גם הגואל האחרון לא יידע כי הוא המשיח עד העת היעודה.[33]
המלבי"ם (1809–1879) תיארך את הקץ לשנת1913 (ה'תרע"ג), כאשר בשנת1925 יתחילו לבנות את המקדש וב-1928 (ה'תרפ"ח) יחנכו אותו. לטענתו, בחישוב שלו מתכנסים כל המספרים בספר דניאל. ובלשונו:
כי צמיחת קרן בית דוד ובנין המקדש וכל יעודי הנביאים יתקיימו בפעם אחת, ואורם תזרח מן שנת ה'תרע"ג עד שנת ה'תרפ"ח, שאז כבר יהיה המקדש על מכונו.
רבייוסף חיים מבגדאד, ה'בן איש חי', כתב בתשובה כי סביר שהמשיח יגיע לפחות 100 שנה לפני תום האלף השישי לבריאת העולם, דהיינו לפני שנת ה'תת"ק (2140).[34]
הגאון מווילנה (1720–1797) כתב בפירושו לספרא דצניעותא שימי העולם הם ששת אלפים שנה, וכל הפרטים שאירעו בהם נרמזים כבר בששת ימי הבריאה. לדבריו ניתן לדעת מתי קץ הגאולה על פי מה שאירע בכל שעה מימי הבריאה. לאחר דבריו אלו כתב”ומשביע אני את הקורא בה' אלקי ישראל, שלא יגלה זה”.[35] מאוחר יותר, היו שצירפו לדבריו את דברי התלמוד בבלי במסכת סנהדרין[36] המפרטים את שלבי יצירתאדם הראשון ביום השישי, המקביל לאלף השישי בספירה העברית, על מנת לחלץ משמעויות וחישובים לקץ.
תלמידיו ראו בפסוק משיר השירים "קול התֹר נשמע בארצנו" (ב', י"ב) רמז לגאולה, ומתוך כך קבעו כי החל משנתה'ת"ר (1840) זו תקופתאתחלתא דגאולה ולכן עלו לארץ ישראל. בספרקול התור מנומק ההיתר שהורו לעצמם לחשב את הקץ: "מה שהזהירו ואסרו חז"ל שלא יחשבו את הקץ, הכוונה על מחשבי קצים גרידא בלי המעשים של איתערותא דלתתא משום שאינם מתחשבים עם האתחלתא דגאולה הבאה על ידי משיח הראשון-משיח בן יוסף".[37]
רבישניאור זלמן מלאדי (1745–1812) בעל ה"תניא", טען כי הקץ יגיע בשנת1843 (ה'תר"ג), ודרש זאת על פי מספר ווי העמודים שהיו במשכן.[38] בחסידות חב"ד אחריו הסבירו הרבה מכישלונות חישובי הקץ כהתגשמות שלבים שונים של הפצת תורת החסידות.[39]
רבימשה טייטלבוים (1758–1841) בכתב היד של ספרו "ישמח משה" כתב כי הגואל יבוא במאה השישית באלף השישי ליצירה (בין 1740 ל-1840 לספירה), בשנה שישית, ורק העשור איננו ידוע:”וא"ו היינו באלף הששי, ובמאה הששית, ובשנה הששית לאיזה עשירית באותו המאה. והעשירית נעלם” מאחר שקטע זה נדפס לאחר תום המאה השישית (לספירה העברית), בשנתתרי"א, סימן העורך, בנו האדמו"ר בעל"ייטב לב" סוגריים למחיקה, ובמקום זאת כתב: "והזמן בפרטיות באותו אלף נעלם".[40]
רבייצחק אייזיק ספרין, האדמו"ר מקומרנו (1806–1874) כתב בפירושו לזוהר כי שנת1900 (ה'תר"ס) תהיה "עת קץ", וקבע כי "הכל יהיה בלי שום שינוי!", ולאחר מכן כפי שכתב רבי אברהם אזולאי לפניו, ב-2000 (ה'תש"ס) יהיה יום הדין הגדול והנורא.[41]
רביאברהם יעלין, בןהמאה ה-19 והמאה ה-20, בספרו "גאולת ישראל" (שנכתב בשנת תרפ"ח), מוכיח כי התחלת הציונות היא קץ הגאולה בעזרת חישובי קיצים ע"פספר הזוהר, דעת הגר"א ועל פיספר דניאל ופירוש המלבי"ם. בחישובו, מביא הרב יעלין תאריכים רבים, בהם מתרחשים שלבים בגאולה, חלקם זמנים שעברו וחלקם זמנים עתידיים. אחד התאריכים שהוא מציב לגמר הגאולה הוא בשנתה'תש"ח, אולם בחודש טבת.[42]
הרבחיים דוד הלוי, הרב הראשי שלתל אביב בשנים1974–1997, עסק בחישובי קיצין וחזה שבסביבות שנת 1990 יתחיל עידן גאולה חדש.[דרוש מקור]
בשנת1935 פרסם המרצהחיים שבילי את ספרו "חזון החיים" שהכיל פירוש לחישובים בספר דניאל. בין היתר הוא צפה מלחמה ביןאנגליה לאיטליה (שתתחיל לטענתו בשנת1938)[43] ואת 'קץ הפלאות' לשנים1936–1942.[44] בספר הובאו גם הצעות נוספות להשלמת תהליך הגאולה: שנתה'תש"ט (1949)[45] ושנתה'תשל"ג (1973).[43]
בשנת 1949 פרסם שבילי את הספר "חשבונות הגאולה" ובו חישובים מעודכנים. הספר יצא במספר מהדורות לאחר מכן, ובהם גם תחזית מעודכנת לתום תהליך הגאולה, הכולל את בניית בית שלישי לשניםה'תש"ל (1970) עדה'תש"ן (1990).[46]
במוצאי שנתה'תשס"א שהייתהשנת שמיטה (באוקטובר2001), ועל רקעפיגועי 11 בספטמבר, התפרסם כי הרבברוך אבוחצירא נאם בעצרת בחג הסוכות וצפה כי:”בתשס"ב יבוא משיח צדקנו”.[47]
בחודש חשווןה'תשע"ב פורסם בשם מקורב לרביצחק כדורי כי עוד לפני מותו ב-2006 הרב חזה את מועד בוא המשיח לחודש אב ה'תשע"ב (2012).[48]
בין השנים2011–2015 פרסם הרב יקותיאל פישעלון לשבת שנקרא "סוד החשמל" ובו חישובי קץ רבים. העלונים נאספו למאמר בשם "קץ הגאולה", ובו לוקטו מאות מסורות, סימנים וחישובים המצביעים על מועד הגאולה הצפוי בין שנתה'תשע"ב ועד לשנתה'תשע"ה.[49] בגרסה מעודכנת של הקובץ, בת 1,143 עמודים, הוא הגיע ל-”למעלה מ-1,000 ראיות מפסוקים וחז"ל וספרי קדמונים שמשנת תשע"ד עד סוף שנת תשע"ה אנחנו נכנסים לתהליך של גאולה וביאת המשיח” (מאמר 'קץ הגאולה' מלוקט מתוך עלוני 'סוד החשמל').[50]
בסוף שנת2014 הרבצבי מאיר זילברברג מסר בשיעורו חישוב של הקץ לשנתה'תשע"ה (2015), שהייתה גם שנתשמיטה. את דבריו תלה מפי יהודים זקנים, ששמעו זאת מרביאלחנן וסרמן בביקורו בארצות הברית ב-1939 (תרצ"ט). לדבריו, הרב וסרמן חזה "ברוח הקודש" שעשר שמיטות לאחר "המלחמה הקשה" (לדברי זילברברג הכוונה ל-70 השנים שאחרימלחמת העולם השנייה, שהסתיימה בתש"ה,1945) יהיו הכנה למשיח, ואחריהם הגעתו תהיה "בעיתה", בשנת תשע"ה.[51]
דבריו של זילברברג זכו לתפוצה נרחבת באותה שנה והוזכרו גם בפי הרב יקותיאל פיש, הרבאמנון יצחק ועוד. הם ליקטו מסורות נוספות בשםהחפץ חיים על הקץ באותה שנה, שיכלול גםמלחמת עולם שלישית.[52][53][54]
בערבתשעה באבתשע"ח (2018) הרבאורי שרקי מסר חישוב לשנת2028, כשנה שבה יבנה בית המקדש.[55]
הרבמאיר אליהו בשיעור שנמסר בשנתה'תשע"ט חישב את הקץ לשנת ה'ת"ת (2040). את החישוב הוא ביסס על הפירוש שיוחס לרמב"ן על שיר השירים,[19] ולטענתו זהו הקץ של "בעיתה", דהיינו הקץ שאין אחריו איחור.[56] גם הרביצחק יוסף הזכיר תאריך זה בשיעור שנשא בנובמבר 2025, ובו טען שנותרו רק 15 שנה עד ביאת המשיח.[57]
בתחילתמלחמת חרבות ברזל חישב הרבישראל אברג'ל על פי ספר הזוהר[58] שהגאולה צריכה לבוא בחג הסוכות של שנתה'תשפ"ה (סוף אוקטובר2024).[59]
לקראת סיוםמבצע עם כלביא הציג הדרשן הרב ברוך רוזנבלום חישוב המתבסס על חלוקת ששת אלפי שנות קיום העולם במסורת חז"ל ל-28 ה"עתים" המוזכרים במגילת קהלת.[60] לדבריו, כל "עת" שווה ל-214.28 שנים, ולפי זה העת האחרונה, "עת שלום" שהיא ימות המשיח, אמורה להתחיל בשליש האחרון של שנת ה'תשפ"ה.[61]
יש הרואים בדברי הגמרא, "שית אלפי שנין הווי עלמא וחד חרוב" (ששת אלפי שנים יתקיים העולם, ואלף אחד יהיה חרב) חישוב של הקץ. על פיהחישוב המקובל ביהדות לראשית העולם, ששת אלפי שנים יסתיימו בשנת ו' אלפים המקבילה לשנה הלועזית2240.
להלן טבלה המרכזת שנים שחושבו כמועדי קץ:
| שנה לועזית | שנה עברית | מקור החישוב | הערה |
| 166 לפנה"ס | ספר דניאל | "שבועים שבעים", 420 שנה מהחורבן הראשון בשנת 586 לפנה"ס | |
| 132 לספירה | ג'תתצ"ב | רבי עקיבא[4] | "עוד אחת מעט היא" |
| 240 | ד' אלפים | תנא דבי אליהו | "שני אלפים ימות המשיח" |
| 470 | ד'ר"ל | רבי חנינא | ארבע מאות שנה לאחר חורבן הבית |
| 490 | ד'ר"ן | רב יהודה אחי רב סלא חסידא, בשם אליהו הנביא[1] | ביובל ה-85 מבריאת העולם |
| 531 | ד'רצ"א | רב חנן בר תחליפא, בשם מגילה עברית מגנזי רומי[1] | "העולם יתום" |
| 729 | ד'תפ"ט | פרקי דרבי אליעזר, לפי פירוש צונץ[12] | אין הגלות של ארבע המלכויות יותר מ"יום אחד מיומו של הקב"ה" |
| 965 | ד'תשכ"ה | רב סעדיה גאון | |
| 1060 | ד'תת"ך | ספר זרובבל והיכלות רבתי | 990 (בהיכלות הגרסה 890) שנה לאחר החורבן |
| 1201 | ד'תתקס"ב | הרוקח[62] | 14 פעמים 354 שנים ושליש מבריאת העולם |
| 1216 | ד'תתקע"ו | רמב"ם[17] | חזרת הנבואה |
| 1240 | ה' אלפים | רב אחא בריה דרבא לפי חלק מהפרשנים, רבי עזרא מגירונה[19] | תחילת האלף השישי |
| 1289 | ה'מ"ט | רביאברהם אבולעפיה[63] | |
| 1306 | ה'ס"ו | הזוהר | התגלות המשיח בגליל |
| 1342 | ה'ק"ב | זוהר – רעיא מהימנא[24] | התגלות שני המשיחים בתום אלף ורע"ב שנה |
| 1354 | ה'קי"ד | רש"י[18] | 1290 שנה מהצבת השיקוץ, ע"פ דניאל יב יא |
| 1358 | ה'קי"ח | רמב"ן, רבינו בחיי בן אשר, רלב"ג, רבי אשתורי הפרחי[20][21] | 1290 שנה מהחורבן, ע"פ דניאל יב יא |
| 1403 | ה'קס"ג | אברהם בר חייא, רמב"ן, רבינו בחיי בן אשר, רלב"ג, רבי אשתורי הפרחי | 1335 שנה מהחורבן, ע"פ דניאל יב יב |
| 1440 | ה'ר' | רבי עזרא מגירונה[19] | תחיית המתים מאתיים שנים לאחר תחילת האלף השישי |
| 1490 | ה'ר"ן | ספר הקנה וספר הפליאה | חצי ממשלתספירת כתר בפעם השנייה |
| 1530 | ה'ר"ץ | רבי אברהם בן אליעזר הלוי, "משרא קטרין" | |
| 1531 | ה'רצ"א | רב אחא בריה דרבא, לפי חלק מהפרשנים[10] | |
| 1533 | ה'רצ"ג | דון יצחק אברבנאל[25] | |
| 1540 | ה'ש' | רבי שלמה מולכו | |
| 1575 | ה'של"ה | רבי חיים ויטאל, שער הפסוקים | 1335 מתחילת האלף החמישי, ע"פ דניאל יב יב |
| 1648 | ה'ת"ח | הזוהר | תחיית המתים |
| 1740 | ה'ת"ק | האור החיים, ורבי יצחק קנטריני[30] | שנת 500 לאלף החמישי |
| 1740–1840 | ה'ת"ק-ה'ת"ר | רבי משה טייטלבוים, הישמח משה[40] | בשנה שישית באחד העשורים במאה ה-56 לבריאת העולם |
| 1790 | ה'תק"ן | החת"ם סופר[32] | |
| 1840 | ה'ת"ר | זוהר, הגאון מווילנא,אליקים בן אברהם | פתיחת שערי החוכמה |
| 1843 | ה'תר"ג | בעל התניא[38] | ע"פ מספר ווי העמודים במשכן |
| 1900 | ה'תר"ס | האדמו"ר מקומרנה[41] | |
| 1913 | ה'תרע"ג | מלבי"ם | ביאת המשיח |
| 1928 | ה'תרפ"ח | מלבי"ם | חנוכת בית שלישי |
| 1940 | ה'ת"ש | דון יוסף אבן יחיא[27] | 2300 שנה מנבואת דניאל, 300 שנה לפני סוף האלף השישי |
| 1990 | ה'תש"ן | חיים שבילי[46] | "סיום כל דרגות הגאולה ובניין המקדש בכלל" |
| 2000 | ה'תש"ס | רבי אברהם אזולאי, האדמו"ר מקומרנה[28] | תחיית המתים האחרונה |
| 2002 | ה'תשס"ב | הרבברוך אבוחצירא[47] | |
| 2008 | ה'תשס"ח | ספר אמרי בינה[64] המיוחס לראב"ד[65] | 1938 אחרי החורבן, יובל 48 לשיטת הרא"ש |
| 2012 | ה'תשע"ב | הרביצחק כדורי[48] | |
| 2015 | ה'תשע"ה | הרבצבי מאיר זילברברג,[51] הרבאמנון יצחק,[52] הרב יקותיאל פיש[53] – בשםהחפץ חיים והרבאלחנן וסרמן | |
| 2024 | ה'תשפ"ה | הרבישראל אברג'ל[59] | חג הסוכות ה'תשפ"ה |
| 2025 | ה'תשפ"ה | הדרשן הרב ברוך רוזנבלום[61] | "עת שלום" מתחילה בשליש האחרון של השנה |
| 2028 | ה'תשפ"ח | הרבאורי שרקי[55] | |
| 2040 | ה'ת"ת | רבי אברהם אזולאי,[29] הרבמאיר אליהו,[56] הרביצחק יוסף[57] | 200 שנה לפני תום האלף השישי |
| 2140 | ה'תת"ק | הבן איש חי[34] | 100 שנה קודם תום האלף השישי |
| 2240 | ו' אלפים | תנא דבי אליהו ורב קטינא בתלמוד בבלי | חורבן העולם באלף השביעי |
דעתו של האמורא רבי יונתן לא הייתה נוחה מפעילותם של מחשבי קצין, ונאמר בשמו”תיפח עצמן של מחשבי קיצין”. בתלמוד מנמקים זאת: "שהיו אומרים כיוון שהגיע את הקץ ולא בא – שוב אינו בא".[1]
במסכת סנהדרין מסופר על יחסו שלרבי זירא למחשבי קיצין:
"כמו שאצל רבי זירא, שכאשר הוא היה מוצא תלמידי חכמים העוסקים בחישוב הקץ הוא היה אומר להם: בבקשה, אני מבקש מכם שלא להרחיק אותו (את הקץ), שכן כתוב בברייתא: "שלושה באים כשלא חושבים עליהם, ואלו הם: משיח, מציאה ועקרב".
המקור בארמית"...כי הא דרבי זירא, כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה, אמר להו: במטותא, בעינא מנייכו לא תרחקוה. דתנינא: שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה, ועקרב".
רבי זירא הצביע על העובדה שחלק מהותי מהקץ הוא היותו בלתי ידוע ובלתי צפוי, ולכן עצם פעולת חישוב הקץ מרחיקה אותו: ברגע שהקץ מתגלה, מיד הוא בטל ונדחה למועד בלתי ידוע אחר.
במסכת דרך ארץ רבה[66] נאמר: "רבי יוסי אומר, הנותן את הקץ אין לו חלק לעולם הבא".
הרמב"ם, באיגרת תימן שלו, קובע: "עליך לדעת שהקץ על דרך האמת לא ייתכן לשום אדם לדעת אותו לעולם".
מהר"ל מפראג ניסה להסביר את הפער בין הביקורת על חישוב הקץ לבין העובדה שחכמים רבים חישבו אותו, בכך שהם חישבו רק את ה"זמן המוכן" לגאולה, ולא את הזמן הוודאי:
תדע כי כל מה שאמרו חכמים בענין הקץ, לא שהיו גוזרים שכך יהיה בודאי באותו זמן ובאותו שעה, רק שגילה לנו זמן מוכן שראוי שיהיה בו הקץ. ועד אותו הזמן אין ראוי שיהיה הקץ כלל, עד אותו זמן שהוא מוכן. אבל לא באו לומר שהזמן והקץ הוא בודאי באותו זמן, שדבר זה אי אפשר כמו שהתבאר, שהקץ הוא מן הדברים הנעלמים, אשר אי אפשר שיהיה נגלה בבירור.
—מהר"ל, נצח ישראל מד
רבינתן מברסלב מתח גם הוא ביקורת על מחשבי הקץ של ימיו לשנת ה'ת"ר (1840), וציין לגנאי את החישובים שהתבררו כשגויים לשנים ת"ק (1740), תקנ"ז (1797), תק"ס (1800) ותקפ"א (1821).[67]
מתי יבנה בית המקדש?, הרב אורי שרקי, סרטון באתריוטיוב!!הרב מאיר אליהו - עד 20 שנה לביאת המשיח!!, סרטון בערוץ "סור מרע ועשה טוב", באתריוטיוב, 17.07.2019. הרב מכנה את שנת ה'ת"ת "תש"ק".השיעור השבועי מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א פרשת לך לך תשפ"ו, סרטון בערוץ "הלוויין של מרן - דר וסוחרת", באתריוטיוב, 01.11.2025ביאת המשיח - איך זה יקרה?, סרטון בערוץ "הרב יורם אברג'ל ובנו הרב ישראל אברג'ל | המאיר לארץ", באתריוטיוב, 16.11.2023אנחנו ממש בימות המשיח !! לפי חישוב הגר”א הגאולה התחילה !! הרב רוזנבלום במסר יוצא דופן, סרטון בערוץ "הרב ברוך רוזנבלום - ברוך שאמר", באתריוטיוב, 23.06.2025