Movatterモバイル変換


[0]ホーム

URL:


לדלג לתוכן
ויקיפדיההאנציקלופדיה החופשית
חיפוש

חישוב הקץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדףמחשבי קיצין)
שער הספר "מעייני הישועה" של דון יצחק אברבנאל, ובו חישובים רבים של מועד הגאולה. יצא בשנתה'רנ"ז
קטע מתוך חיבור שלבנימין וולף אייבשיץ, שבו הוא מגלה לתלמידיו מהעולם העליון את זמן הגאולה

ביהדות,חישוב הקץ אוחישובי קיצים הוא חישוב מועד קץ הגלות ותחילת הגאולה,ימות המשיח,תחיית המתים אואחרית הימים.

החישובים לרוב מתבססים על שני מקורות עיקריים:

  1. ספר דניאל שבו כלולים חישובי קיצים סתומים למדי.דניאל עצמו מתואר כמי שעסוק בחישובי מועד הגאולה, אולם הוא שוגה בהם והמלאךגבריאל נדרש להופיע כדי לתקן אותו.
  2. ברייתאתנאית על כך שהעולם קיים ששת אלפים שנה, ויחרב באלף השביעי.

במהלך הדורות, וגם בתלמוד עצמו, נמתחה ביקורת על מעשי חישוב הקץ בקרבאמוראים ורבנים, עקב כישלונות החיזוי שגרמו להחלשת האמונה בבואו של המשיח.[1]

מחשבי קיצין בהיסטוריה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מאז נכתב ספר דניאל, רבים עסקו בחישובי קיצים על בסיס המספרים שניתנו בו. נימוקים רבים ניתנו כדי להסביר מדוע חישוב הקץ מותר ואפשרי, על מנת לדחות את התנגדות חלק מהאמוראים לכך.[2]

בימי המשנה והתלמוד

[עריכת קוד מקור |עריכה]
מטבע ממרד בר כוכבא, ובו חזיתבית המקדש

על תקופת התנאים יש מספר רמזים לחישובי קץ, אך מאמריהם הגיעו לידינו משובשים כנראה.[3] הטעות המפורסמת מימיהם קשורה במרד בר כוכבא, שעליורבי עקיבא קרא מפורשות, "זה הוא מלך המשיח!"[4] ודרש את הפסוק "עוד אחת מעט היא"[5] על אותן שנים.[1] טעות זו עלתה לו בחייו, עם הכנעת המרד.

מדרשתנא דבי אליהו קבע את הקץ לשנת240 (4,000לאדם הראשון):

ששת אלפים שנה הוי עלמא: שני אלפים – תוהו, שני אלפים – תורה, שני אלפים – ימות המשיח

תלמוד בבלי,מסכת סנהדרין,דף צ"ז, עמוד א'

האמורארב שהיה בן אותו דור קבע כי "כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים".[1] באותו דור חי גםרבי יונתן בן אלעזר שבשמו נמסר "תיפח עצמן של מחשבי קיצין"[1]. מאז אותה שנה, במשך מאות שנים נהגו להוסיף בשינון המדרש את מספר השנים שחלפו ממועד הקץ, בניסוח”ובעוונותינו שרבו יצאו מהן (מה שיצאו)”. מספר השנים המעודכן היה ננקב במקום המילים "מה שיצאו".[6][7]

רבי חנינא כיהן אז כאב בית דין בסנהדרין, אך קבע את הקץ לשנת469 ואף המליץ להימנע מהשקעות סמוך לאותה שנה:

אחר ארבע מאות לחורבן הבית, אם יאמר לך אדם: 'קח שדה שוה אלף דינרים בדינר אחד' – לא תקח!

תלמוד בבלי,מסכת עבודה זרה,דף ט', עמוד ב'

התלמוד במסכת סנהדרין מספר כיאליהו הנביא גילה לרב יהודה אחי רב סלא חסידא שבן דוד יבוא בחמישים השנים שאחריד'ר"א (441 לספירה). עוד מסופר על רב חנן בר תחליפא ששלח לרב יוסף על מגילה עברית שנמצאה בגנזיהאימפריה הרומית, ובה נכתב שהעולם יגיע לקיצו בשנתד'רצ"א (531 לספירה).[1]

בהקשר זה נשמרו עדויות על עליות המוניות לירושלים מהתפוצות משנת438 בעקבות היתר של הקיסריתאודוקיה לעליות הללו[8]; וכן ניסיון המוני לבקוע את הים בקרביהודי כרתים שהתבצע בראשותמשה מכרתים בשנת 440/448. האירועים הסתיימו במפח נפש והתנצרות של רבים. באותה תקופה התקיים גם מרד שלראש הגולהמר זוטרא בשלטון הפרסי, שהוכרע לאחר שבע שנים בתלייתו על גשרמחוזא שעל החידקל. המרד הכושל סימן את סופה של תקופתהתלמוד.

בתלמוד מובא עוד, כירב אחא בריה דרבא, גרס שבמגילה שנמצאה ברומי הקץ נחזה לשנתה' אלפים (1240 לספירה).[9] חלק מהפרשנים הבינו את דבריו על שנתה'רצ"א (1531 לספירה).[10]

לאחר חתימת התלמוד

[עריכת קוד מקור |עריכה]

מדרשפרקי דרבי אליעזר מתוארך לתחילתהתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, בשל סימנים שונים שלאנכרוניזם. שם נכתב כי מלכויותאדום,יוון,פרס וישמעאל ישלטו פחות מאלף שנה.[11] לפי הסבר שליום טוב צונץ על המדרש, הכוונה הייתה לשנת729 לספירה, שהיא התוצאה המתקבלת בסכימת שלטונן של מלכויות אלו.[12] מאותה תקופה הופיע גם מדרש שנקרא "ספר זרובבל" שקבע את סוף הגלות לשנת1060,[13] וסיפר שכך הכריז המלאךמטטרון.

רב סעדיה גאון (882942) בפירושו לדניאל (הנדפס על ידייוסף קפאח)[14] ובספרו האמונות והדעות,[15] חישב את הקץ בכמה דרכים לשנת965.[16] כישלון נבואת רב סעדיה הביא חלק מיהודי תימן לפקפק באמונה.

הרמב"ם (11381204) באיגרת תימן שנכתבה בשנת1173, ניסה לענות ליהודי הקהילה על שאלתם בטענה כי אף אחד לא יודע באמת את הקץ, ורב סעדיה עשה זאת רק כדי לחזק את אנשי דורו. אבל בתפנית מפתיעה הרמב"ם עצמו באותו מכתב ממש מוסר "קבלה" מאבותיו על שנת1216 (ד'תתקע"ו), שבה תחזורהנבואה. הוא נחרץ אפילו יותר מרב סעדיה:”ואין ספק שחזרת הנבואה היא הקדמת משיח... זהו יותר אמתי מכל חשבון שנאמר בשום קץ”.[17]

רש"י (10401105) בפירושו לספר דניאל חישב כי מועד ביאת מלך המשיח יהיה בשנת1354, ולאחר מכן יסתתר ל-45 שנה עד1399. הוא הסתמך בין היתר על חישובי רב סעדיה גאון וטען שמאחר שהתאריך שלו חלף, ניתן לפרש את חישובו מחדש, והביא ראיות לטענתו כי "אמת היא".[18]

בפירוש לספרשיר השירים שיוחס בטעות לרמב"ן, ונכתב בידי רביעזרא בן שלמה מגירונה (נפטר ב-1227), כתב המחבר שביאת המשיח תתרחש בתחילת האלף השישי, דהיינו שנתה' אלפים (1240). לדבריו, תחיית המתים תהיה בשנתה'ר' (1440), מאתיים שנה לאחר ביאת המשיח. את חישובו תלה בפסוק”הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה - וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ”. כאשר מתוך אלף שנות הגאולה, יחסרו מאתיים שנה עד תחיית המתים.[19]

השנים ה'קי"ח–ה'קס"ג

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בעקבות חישובו של החכםאברהם בר חייא (מאה ה-11 ו-12) בספרומגילת המגלה, רמב"ן (11941270) ואחריו רבינובחיי בן אשר (12551340),רלב"ג (12881344) ורביאשתורי הפרחי (1280 –1355) קבעו את שנתקי"ח לאלף החמישי, שנת1358, כשנה האחרונה שתתחיל את 45 שנות הגאולה, שיימשכו עד שנתה'קס"ג (1403). הוספת 45 שנות הגאולה התבצעה בשל ההפרש בין הפסוקים בספר דניאל, שבמקום אחד כתב את המספר 1290 (דניאל,י"ב,י"א) ובמקום אחר את המספר 1335 (דניאל,י"ב,י"ב). הם פירשו את המספרים הללו כמספר השנים שאמורים לעבור מחורבן בית שני, בשנת68 לספירה לשיטתם, ועד הגאולה.[20][21]

הרמב"ן תירץ את הפרת האיסור על חישוב הקץ כי אולי "אנחנו קרובים לו באמת". רבינו בחיי היה נחרץ יותר וקבע גם כי "אי אפשר להתרחק בשום פנים מקס"ג ואילך" שהיא השנה שבה יושלם תהליך הגאולה. הם ניסו גם לשלב בין חישוב 'ששת אלפי השנים' לבין המספרים שהובאו בספר דניאל.[20]

תאריכי ספר הזוהר

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בספר הזוהר, שהחללהתפרסם בשנות ה-80 שלהמאה ה-13 (דהיינו סביב1280), נכתבה תחזית מפורשת ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים על שלושה שלבים בתהליך הגאולה. השלב הראשון בשנת1306 (ה'ס"ו), שעליה נכתב:

בשישים ושש (באלף השישי) יתגלה מלך המשיח בארץ הגליל

המקור בארמית
וּבְזִמְנָא דְּשִׁתִּין שְׁנִין לְעִבּוּרָא דְדַשָּׁא בְּאֶלֶף שְׁתִיתָאָה יָקִים אֱלָהּ שְׁמַיָא פְּקִידוּ לִבְרַתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב... בְּשִׁיתִּין וְשִׁית יִתְגְּלֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּאַרְעָא דְגָלִיל
ספר הזוהר,חלק א',דף קי"ט, עמוד א'

השלב השני הוא שנת1648 (ה'ת"ח) שבה תהיה תחיית המתים:

שבאלף השישי לזמן ארבע מאות ושמונה שנים ממנו, יהיו עומדים כל שוכני עפר בעמידתם

המקור בארמית
דִּבְאֶלֶף שְׁתִיתָאֵי לִזְמַן אַרְבַּע מֵאוֹת וּתְמַנְיָא שְׁנִין מִנֵּיהּ, יִהְיוּ קָיְימִין כָּל דָּיְירֵי עַפְרָא בְּקִיּוּמֵיהוֹן
ספר הזוהר,חלק א',דף קל"ט, עמוד ב'

השלב השלישי לפי ספר הזוהר הוא בשנת1840 (ה'ת"ר) שבה ייפתחו "שערי החוכמה העליונה".

ובשש מאות שנה ל(אלף ה)שישי ייפתחו שערי החוכמה העליונה

המקור בארמית
וּבְשִׁית מְאָה שְׁנִין לִשְׁתִיתָאָה יִתְפַּתְּחוּן תַּרְעֵי דְחָכְמְתָא לְעֵילָא
ספר הזוהר,חלק א',דף קט"ז, עמוד ב'

האכזבות בשנים הללו, בפרט האחרונה שבהן, גרמו להתנצרויות המוניות בקרב יהודים.[22]

בחלק המאוחר של ספר הזוהר,רעיא מהימנא, המתוארך לתחילתהמאה ה-14,[23] הובא חישוב לשנת1342, שבה מסתיימים 1272 לחורבן הבית השני. לדבריו, לפני שיושלמו אלף ורע"ב שנים מהחורבן, יתגלו שני המשיחים העתידיים בעולם.[24]

לאחר גירוש ספרד

[עריכת קוד מקור |עריכה]
שער הספר "משרא קטרין" קושטא ה'ר"ע

לדעתאברהם בן אליעזר הלוי, בןהמאה ה-16, שנת1522 תהיה שנת הפקידה, היא הגאולה השנייה מארבע הגאולות, ושנת1530 תהיה שנת הגאולה הסופית. את אמונתו זו פרסם במכתבים רבים ששיגר לאיטליה, ובשנתה'ר"ע בהיותו בקושטא אף הדפיס ספר בשם "מִשְׁרֵא קטרין" (בתרגום חופשי "מתיר קשרים", ע"פדניאל,ה',ט"ז), העוסק בחישוב הקץ האמור בספר דניאל. במקום אחר כתב שהגאולה תהיה בשנתה'רפ"ד (1524). רבי אברהם נפטר בשנת 1530 או 1535, בשנת הקץ האחרונה לדעתו או אחריה.

שלמה מולכו, בןהמאה ה-16, חישב את הקץ, וחזה כי המשיח יבוא בשנת1540. מולכו הועלה על המוקד שמונה שנים קודם למועד שחזה, ולא ראה בהתבדות תחזיתו.[דרוש מקור]

דוןיצחק אברבנאל (14371508) חווה אתגירוש ספרד בהיותו בן 55. מספר שנים לאחר מכן הוא חישב את סוף הגלות בספרו 'מעייני הישועה', "כפי העיון האמיתי בפסוקים" כדבריו, לשנת1503 (ה'רס"ג), ולטענתו לא יאוחר משנת1533 (ה'רצ"ג).[25] בדומה לרמב"ן, גם לדעתו מותר לחשב את הקץ כי "זמן קץ הגלות סתום וחתום הוא בהימשך הגלות, אבל יבינוה משכילים בסוף הגלות ובעת הגאולה. ולדעתי זמן הגאולה הנה בא ואנחנו היום בסוף הגלות והתשועה קרובה לבוא".[26]

דוןיוסף אבן יחיא (14941539) כתב בפירושו לספר דניאל כי הגאולה תבוא 2,300 שנה לאחר חזון דניאל,”באופן כי בסוף החמשת אלפים ושבע מאות שנה לבריאת העולם בקירוב, אם מעט קודם או מעט אחר כך, יבוא קיצנו בעזרת ה׳”, דהיינו בסביבות שנתה'ת"ש (1940).[27]

רביחיים ויטאל (15421620) כתב בשער הפסוקים:”ומשם ואילך, יכול להיות קץ הגאולה, משנת השל"ה ואילך” (דניאלפרק י"ב), דהיינו שנת1575 לספירה. בהקדמתו לשמונת השערים בספרעץ חיים הוא כותב על אכזבתו בגיל 30, בשנת 1572, על כך שעברו יותר מ-1500 שנה מהחורבן והגאולה לא הגיעה:

בהיותי בן שלשים לכח, תשש כחי. ישבתי משתומם, ומחשבותי תמהים. כי עבר קציר, כלה קיץ, ואנחנו לא נושענו. רפואה לא עלתה למחלתינו. אין מזור לבשרנו. ולא עלתה ארוכה למכתינו, לחרבן בית מקדשינו, הנחרב זה היום אלף ות"ק וד' שנים. אוי לנו כי פנה היום, יום אחד של הקב"ה שהוא אלף שנים, וגם נטו צללי ערב, שהם ת"ק וד' שנים יותר מחצי היום הב'. וכלו כל הקצין ועדיין בן דוד לא בא.

הקדמת ר' חיים ויטאל לשמונה שערים

בהמשך לתחזיות הזוהר, רביאברהם אזולאי (15701643) בספרו "חסד לאברהם" חזה כי תחיית המתים תתקיים 3 פעמים: תחילה המתים בארץ ישראל, אחריהם היהודים בחו"ל ולבסוף הגויים בכל העולם. התחיה השלישית לטענתו תהיה בשנת2000 (ה'תש"ס).[28] הוא מביא גם בפירושו על הזוהר "אור החמה" מסורת מהרמ"ק על שנת2040 כתאריך מקסימום שלאחרית הימים: "ולא ימשך אלא עדת"ת לאלף הששי לתחיית המתים. ויקדם הגאולה מה שיקדם".[29]

רביחיים בן עטר (16961743) מחברהאור החיים, החל בפרסום פירושו על התורה בסוף שנת1740, ובו חישוב הקץ לאותה שנה (ה'ת"ק). בפירוש על הפסוק "כל הלילה עד הבוקר", הוא מסביר כי יממה של האל היא אלף שנה, ובשנת ה'ת"ק מפציע ה'בוקר' האחרון בששת אלפי שנות העולם.[30] במקום אחר כתב ברמז "משיח ה' שמו חיים".[31] באותה שנה החל בהכנות לעלות לארץ ישראל, אך לאחר הגיעו נפטר בשנת 1743. חישוב מפורט לאותה שנה פרסם גם רבייצחק קנטריני בספרועת קץ, כבר בשנתה'ת"ע (1710).

החתם סופר (17621839) קבע כי הרמב"ן בחישוביו לפניו "טעה טעות גדול" ו"שכח" שאלף שנה הם יממה אלוהית שכוללת בתחילתה גם 500 שנות לילה, והקץ אמור להגיע לפחות בשנת1790 (ה'תק"ן).[32] בשנת 1836 בהיותו בן 74 כתב כי כשם שמשה רבינו לא ידע שהוא הגואל עד גיל 80, כך גם הגואל האחרון לא יידע כי הוא המשיח עד העת היעודה.[33]

המלבי"ם (18091879) תיארך את הקץ לשנת1913 (ה'תרע"ג), כאשר בשנת1925 יתחילו לבנות את המקדש וב-1928 (ה'תרפ"ח) יחנכו אותו. לטענתו, בחישוב שלו מתכנסים כל המספרים בספר דניאל. ובלשונו:

כי צמיחת קרן בית דוד ובנין המקדש וכל יעודי הנביאים יתקיימו בפעם אחת, ואורם תזרח מן שנת ה'תרע"ג עד שנת ה'תרפ"ח, שאז כבר יהיה המקדש על מכונו.

מלבי"ם עלספר דניאל,פרק י"ב,פסוק י"ג

רבייוסף חיים מבגדאד, ה'בן איש חי', כתב בתשובה כי סביר שהמשיח יגיע לפחות 100 שנה לפני תום האלף השישי לבריאת העולם, דהיינו לפני שנת ה'תת"ק (2140).[34]

הגאון מווילנה

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הגאון מווילנה (17201797) כתב בפירושו לספרא דצניעותא שימי העולם הם ששת אלפים שנה, וכל הפרטים שאירעו בהם נרמזים כבר בששת ימי הבריאה. לדבריו ניתן לדעת מתי קץ הגאולה על פי מה שאירע בכל שעה מימי הבריאה. לאחר דבריו אלו כתב”ומשביע אני את הקורא בה' אלקי ישראל, שלא יגלה זה”.[35] מאוחר יותר, היו שצירפו לדבריו את דברי התלמוד בבלי במסכת סנהדרין[36] המפרטים את שלבי יצירתאדם הראשון ביום השישי, המקביל לאלף השישי בספירה העברית, על מנת לחלץ משמעויות וחישובים לקץ.

תלמידיו ראו בפסוק משיר השירים "קול התֹר נשמע בארצנו" (ב', י"ב) רמז לגאולה, ומתוך כך קבעו כי החל משנתה'ת"ר (1840) זו תקופתאתחלתא דגאולה ולכן עלו לארץ ישראל. בספרקול התור מנומק ההיתר שהורו לעצמם לחשב את הקץ: "מה שהזהירו ואסרו חז"ל שלא יחשבו את הקץ, הכוונה על מחשבי קצים גרידא בלי המעשים של איתערותא דלתתא משום שאינם מתחשבים עם האתחלתא דגאולה הבאה על ידי משיח הראשון-משיח בן יוסף".[37]

בתנועת החסידות

[עריכת קוד מקור |עריכה]

רבישניאור זלמן מלאדי (17451812) בעל ה"תניא", טען כי הקץ יגיע בשנת1843 (ה'תר"ג), ודרש זאת על פי מספר ווי העמודים שהיו במשכן.[38] בחסידות חב"ד אחריו הסבירו הרבה מכישלונות חישובי הקץ כהתגשמות שלבים שונים של הפצת תורת החסידות.[39]

רבימשה טייטלבוים (17581841) בכתב היד של ספרו "ישמח משה" כתב כי הגואל יבוא במאה השישית באלף השישי ליצירה (בין 1740 ל-1840 לספירה), בשנה שישית, ורק העשור איננו ידוע:”וא"ו היינו באלף הששי, ובמאה הששית, ובשנה הששית לאיזה עשירית באותו המאה. והעשירית נעלם” מאחר שקטע זה נדפס לאחר תום המאה השישית (לספירה העברית), בשנתתרי"א, סימן העורך, בנו האדמו"ר בעל"ייטב לב" סוגריים למחיקה, ובמקום זאת כתב: "והזמן בפרטיות באותו אלף נעלם".[40]

רבייצחק אייזיק ספרין, האדמו"ר מקומרנו (18061874) כתב בפירושו לזוהר כי שנת1900 (ה'תר"ס) תהיה "עת קץ", וקבע כי "הכל יהיה בלי שום שינוי!", ולאחר מכן כפי שכתב רבי אברהם אזולאי לפניו, ב-2000 (ה'תש"ס) יהיה יום הדין הגדול והנורא.[41]

במאה ה-20

[עריכת קוד מקור |עריכה]

רביאברהם יעלין, בןהמאה ה-19 והמאה ה-20, בספרו "גאולת ישראל" (שנכתב בשנת תרפ"ח), מוכיח כי התחלת הציונות היא קץ הגאולה בעזרת חישובי קיצים ע"פספר הזוהר, דעת הגר"א ועל פיספר דניאל ופירוש המלבי"ם. בחישובו, מביא הרב יעלין תאריכים רבים, בהם מתרחשים שלבים בגאולה, חלקם זמנים שעברו וחלקם זמנים עתידיים. אחד התאריכים שהוא מציב לגמר הגאולה הוא בשנתה'תש"ח, אולם בחודש טבת.[42]

הרבחיים דוד הלוי, הרב הראשי שלתל אביב בשנים19741997, עסק בחישובי קיצין וחזה שבסביבות שנת 1990 יתחיל עידן גאולה חדש.[דרוש מקור]

חיים שבילי

[עריכת קוד מקור |עריכה]

בשנת1935 פרסם המרצהחיים שבילי את ספרו "חזון החיים" שהכיל פירוש לחישובים בספר דניאל. בין היתר הוא צפה מלחמה ביןאנגליה לאיטליה (שתתחיל לטענתו בשנת1938)[43] ואת 'קץ הפלאות' לשנים19361942.[44] בספר הובאו גם הצעות נוספות להשלמת תהליך הגאולה: שנתה'תש"ט (1949)[45] ושנתה'תשל"ג (1973).[43]

בשנת 1949 פרסם שבילי את הספר "חשבונות הגאולה" ובו חישובים מעודכנים. הספר יצא במספר מהדורות לאחר מכן, ובהם גם תחזית מעודכנת לתום תהליך הגאולה, הכולל את בניית בית שלישי לשניםה'תש"ל (1970) עדה'תש"ן (1990).[46]

במאה ה-21

[עריכת קוד מקור |עריכה]

במוצאי שנתה'תשס"א שהייתהשנת שמיטה (באוקטובר2001), ועל רקעפיגועי 11 בספטמבר, התפרסם כי הרבברוך אבוחצירא נאם בעצרת בחג הסוכות וצפה כי:”בתשס"ב יבוא משיח צדקנו”.[47]

בחודש חשווןה'תשע"ב פורסם בשם מקורב לרביצחק כדורי כי עוד לפני מותו ב-2006 הרב חזה את מועד בוא המשיח לחודש אב ה'תשע"ב (2012).[48]

בין השנים20112015 פרסם הרב יקותיאל פישעלון לשבת שנקרא "סוד החשמל" ובו חישובי קץ רבים. העלונים נאספו למאמר בשם "קץ הגאולה", ובו לוקטו מאות מסורות, סימנים וחישובים המצביעים על מועד הגאולה הצפוי בין שנתה'תשע"ב ועד לשנתה'תשע"ה.[49] בגרסה מעודכנת של הקובץ, בת 1,143 עמודים, הוא הגיע ל-”למעלה מ-1,000 ראיות מפסוקים וחז"ל וספרי קדמונים שמשנת תשע"ד עד סוף שנת תשע"ה אנחנו נכנסים לתהליך של גאולה וביאת המשיח” (מאמר 'קץ הגאולה' מלוקט מתוך עלוני 'סוד החשמל').[50]

בסוף שנת2014 הרבצבי מאיר זילברברג מסר בשיעורו חישוב של הקץ לשנתה'תשע"ה (2015), שהייתה גם שנתשמיטה. את דבריו תלה מפי יהודים זקנים, ששמעו זאת מרביאלחנן וסרמן בביקורו בארצות הברית ב-1939 (תרצ"ט). לדבריו, הרב וסרמן חזה "ברוח הקודש" שעשר שמיטות לאחר "המלחמה הקשה" (לדברי זילברברג הכוונה ל-70 השנים שאחרימלחמת העולם השנייה, שהסתיימה בתש"ה,1945) יהיו הכנה למשיח, ואחריהם הגעתו תהיה "בעיתה", בשנת תשע"ה.[51]

דבריו של זילברברג זכו לתפוצה נרחבת באותה שנה והוזכרו גם בפי הרב יקותיאל פיש, הרבאמנון יצחק ועוד. הם ליקטו מסורות נוספות בשםהחפץ חיים על הקץ באותה שנה, שיכלול גםמלחמת עולם שלישית.[52][53][54]

בערבתשעה באבתשע"ח (2018) הרבאורי שרקי מסר חישוב לשנת2028, כשנה שבה יבנה בית המקדש.[55]

הרבמאיר אליהו בשיעור שנמסר בשנתה'תשע"ט חישב את הקץ לשנת ה'ת"ת (2040). את החישוב הוא ביסס על הפירוש שיוחס לרמב"ן על שיר השירים,[19] ולטענתו זהו הקץ של "בעיתה", דהיינו הקץ שאין אחריו איחור.[56] גם הרביצחק יוסף הזכיר תאריך זה בשיעור שנשא בנובמבר 2025, ובו טען שנותרו רק 15 שנה עד ביאת המשיח.[57]

בתחילתמלחמת חרבות ברזל חישב הרבישראל אברג'ל על פי ספר הזוהר[58] שהגאולה צריכה לבוא בחג הסוכות של שנתה'תשפ"ה (סוף אוקטובר2024).[59]

לקראת סיוםמבצע עם כלביא הציג הדרשן הרב ברוך רוזנבלום חישוב המתבסס על חלוקת ששת אלפי שנות קיום העולם במסורת חז"ל ל-28 ה"עתים" המוזכרים במגילת קהלת.[60] לדבריו, כל "עת" שווה ל-214.28 שנים, ולפי זה העת האחרונה, "עת שלום" שהיא ימות המשיח, אמורה להתחיל בשליש האחרון של שנת ה'תשפ"ה.[61]

יש הרואים בדברי הגמרא, "שית אלפי שנין הווי עלמא וחד חרוב" (ששת אלפי שנים יתקיים העולם, ואלף אחד יהיה חרב) חישוב של הקץ. על פיהחישוב המקובל ביהדות לראשית העולם, ששת אלפי שנים יסתיימו בשנת ו' אלפים המקבילה לשנה הלועזית2240.

שנים שחושבו כמועד קץ

[עריכת קוד מקור |עריכה]

להלן טבלה המרכזת שנים שחושבו כמועדי קץ:

שנה לועזיתשנה עבריתמקור החישובהערה
166 לפנה"סספר דניאל"שבועים שבעים", 420 שנה מהחורבן הראשון בשנת 586 לפנה"ס
132 לספירהג'תתצ"ברבי עקיבא[4]"עוד אחת מעט היא"
240ד' אלפיםתנא דבי אליהו"שני אלפים ימות המשיח"
470ד'ר"לרבי חנינאארבע מאות שנה לאחר חורבן הבית
490ד'ר"ןרב יהודה אחי רב סלא חסידא, בשם אליהו הנביא[1]ביובל ה-85 מבריאת העולם
531ד'רצ"ארב חנן בר תחליפא, בשם מגילה עברית מגנזי רומי[1]"העולם יתום"
729ד'תפ"טפרקי דרבי אליעזר, לפי פירוש צונץ[12]אין הגלות של ארבע המלכויות יותר מ"יום אחד מיומו של הקב"ה"
965ד'תשכ"הרב סעדיה גאון
1060ד'תת"ךספר זרובבל והיכלות רבתי990 (בהיכלות הגרסה 890) שנה לאחר החורבן
1201ד'תתקס"בהרוקח[62]14 פעמים 354 שנים ושליש מבריאת העולם
1216ד'תתקע"ורמב"ם[17]חזרת הנבואה
1240ה' אלפיםרב אחא בריה דרבא לפי חלק מהפרשנים, רבי עזרא מגירונה[19]תחילת האלף השישי
1289ה'מ"טרביאברהם אבולעפיה[63]
1306ה'ס"והזוהרהתגלות המשיח בגליל
1342ה'ק"בזוהר – רעיא מהימנא[24]התגלות שני המשיחים בתום אלף ורע"ב שנה
1354ה'קי"דרש"י[18]1290 שנה מהצבת השיקוץ, ע"פ דניאל יב יא
1358ה'קי"חרמב"ן, רבינו בחיי בן אשר, רלב"ג, רבי אשתורי הפרחי[20][21]1290 שנה מהחורבן, ע"פ דניאל יב יא
1403ה'קס"גאברהם בר חייא, רמב"ן, רבינו בחיי בן אשר, רלב"ג, רבי אשתורי הפרחי1335 שנה מהחורבן, ע"פ דניאל יב יב
1440ה'ר'רבי עזרא מגירונה[19]תחיית המתים מאתיים שנים לאחר תחילת האלף השישי
1490ה'ר"ןספר הקנה וספר הפליאהחצי ממשלתספירת כתר בפעם השנייה
1530ה'ר"ץרבי אברהם בן אליעזר הלוי, "משרא קטרין"
1531ה'רצ"ארב אחא בריה דרבא, לפי חלק מהפרשנים[10]
1533ה'רצ"גדון יצחק אברבנאל[25]
1540ה'ש'רבי שלמה מולכו
1575ה'של"הרבי חיים ויטאל, שער הפסוקים1335 מתחילת האלף החמישי, ע"פ דניאל יב יב
1648ה'ת"חהזוהרתחיית המתים
1740ה'ת"קהאור החיים, ורבי יצחק קנטריני[30]שנת 500 לאלף החמישי
1740–1840ה'ת"ק-ה'ת"ררבי משה טייטלבוים, הישמח משה[40]בשנה שישית באחד העשורים במאה ה-56 לבריאת העולם
1790ה'תק"ןהחת"ם סופר[32]
1840ה'ת"רזוהר, הגאון מווילנא,אליקים בן אברהםפתיחת שערי החוכמה
1843ה'תר"גבעל התניא[38]ע"פ מספר ווי העמודים במשכן
1900ה'תר"סהאדמו"ר מקומרנה[41]
1913ה'תרע"גמלבי"םביאת המשיח
1928ה'תרפ"חמלבי"םחנוכת בית שלישי
1940ה'ת"שדון יוסף אבן יחיא[27]2300 שנה מנבואת דניאל, 300 שנה לפני סוף האלף השישי
1990ה'תש"ןחיים שבילי[46]"סיום כל דרגות הגאולה ובניין המקדש בכלל"
2000ה'תש"סרבי אברהם אזולאי, האדמו"ר מקומרנה[28]תחיית המתים האחרונה
2002ה'תשס"בהרבברוך אבוחצירא[47]
2008ה'תשס"חספר אמרי בינה[64] המיוחס לראב"ד[65]1938 אחרי החורבן, יובל 48 לשיטת הרא"ש
2012ה'תשע"בהרביצחק כדורי[48]
2015ה'תשע"ההרבצבי מאיר זילברברג,[51] הרבאמנון יצחק,[52] הרב יקותיאל פיש[53] – בשםהחפץ חיים והרבאלחנן וסרמן
2024ה'תשפ"ההרבישראל אברג'ל[59]חג הסוכות ה'תשפ"ה
2025ה'תשפ"ההדרשן הרב ברוך רוזנבלום[61]"עת שלום" מתחילה בשליש האחרון של השנה
2028ה'תשפ"חהרבאורי שרקי[55]
2040ה'ת"תרבי אברהם אזולאי,[29] הרבמאיר אליהו,[56] הרביצחק יוסף[57]200 שנה לפני תום האלף השישי
2140ה'תת"קהבן איש חי[34]100 שנה קודם תום האלף השישי
2240ו' אלפיםתנא דבי אליהו ורב קטינא בתלמוד בבליחורבן העולם באלף השביעי

התנגדות לחישוב הקץ

[עריכת קוד מקור |עריכה]

דעתו של האמורא רבי יונתן לא הייתה נוחה מפעילותם של מחשבי קצין, ונאמר בשמו”תיפח עצמן של מחשבי קיצין”. בתלמוד מנמקים זאת: "שהיו אומרים כיוון שהגיע את הקץ ולא בא – שוב אינו בא".[1]

במסכת סנהדרין מסופר על יחסו שלרבי זירא למחשבי קיצין:

"כמו שאצל רבי זירא, שכאשר הוא היה מוצא תלמידי חכמים העוסקים בחישוב הקץ הוא היה אומר להם: בבקשה, אני מבקש מכם שלא להרחיק אותו (את הקץ), שכן כתוב בברייתא: "שלושה באים כשלא חושבים עליהם, ואלו הם: משיח, מציאה ועקרב".

המקור בארמית
"...כי הא דרבי זירא, כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה, אמר להו: במטותא, בעינא מנייכו לא תרחקוה. דתנינא: שלשה באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח, מציאה, ועקרב".
תלמוד בבלי,מסכת סנהדרין,דף צ"ז, עמוד א'

רבי זירא הצביע על העובדה שחלק מהותי מהקץ הוא היותו בלתי ידוע ובלתי צפוי, ולכן עצם פעולת חישוב הקץ מרחיקה אותו: ברגע שהקץ מתגלה, מיד הוא בטל ונדחה למועד בלתי ידוע אחר.

במסכת דרך ארץ רבה[66] נאמר: "רבי יוסי אומר, הנותן את הקץ אין לו חלק לעולם הבא".

הרמב"ם, באיגרת תימן שלו, קובע: "עליך לדעת שהקץ על דרך האמת לא ייתכן לשום אדם לדעת אותו לעולם".

מהר"ל מפראג ניסה להסביר את הפער בין הביקורת על חישוב הקץ לבין העובדה שחכמים רבים חישבו אותו, בכך שהם חישבו רק את ה"זמן המוכן" לגאולה, ולא את הזמן הוודאי:

תדע כי כל מה שאמרו חכמים בענין הקץ, לא שהיו גוזרים שכך יהיה בודאי באותו זמן ובאותו שעה, רק שגילה לנו זמן מוכן שראוי שיהיה בו הקץ. ועד אותו הזמן אין ראוי שיהיה הקץ כלל, עד אותו זמן שהוא מוכן. אבל לא באו לומר שהזמן והקץ הוא בודאי באותו זמן, שדבר זה אי אפשר כמו שהתבאר, שהקץ הוא מן הדברים הנעלמים, אשר אי אפשר שיהיה נגלה בבירור.

מהר"ל, נצח ישראל מד

רבינתן מברסלב מתח גם הוא ביקורת על מחשבי הקץ של ימיו לשנת ה'ת"ר (1840), וציין לגנאי את החישובים שהתבררו כשגויים לשנים ת"ק (1740), תקנ"ז (1797), תק"ס (1800) ותקפ"א (1821).[67]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור |עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור |עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור |עריכה]
  1. ^12345678תלמוד בבלי,מסכת סנהדרין,דף צ"ז, עמוד ב'
  2. ^ספר הגאולה עמוד ס"ב.
  3. ^אבא הלל סילבר,A history of messianic speculation in israel, ניו יורק, 1927, עמ' 14
  4. ^12תלמוד ירושלמי,מסכת תענית,פרק ד',הלכה ה', "דֵּין הוּא מַלְכָּא מְשִׁיחָא"
  5. ^ספר חגי,פרק ב',פסוק ו'
  6. ^לצורך המשננים, רב פפא הביא נוסחה לחישוב מספר השנים שחלפו מאז, בתלמוד בבלי,מסכת עבודה זרה,דף ט', עמוד א'
  7. ^בשני כתבי יד מופיעים התאריכים בתוך הברייתא. התאריך הקדום שבכולם מצוי בכתב יד תימני למסכת סנהדרין שנמצא בספרייתיד הרב הרצוג שבו כתוב: 'יצאו מהןחמש מאות ותשעים שנה' שהיא שנת830 לספירה, ובגיליון יש הערה: 'נ"אחמש מאות שלשים ושמנה' היינו שנת778 (צילום הדף באתרהספרייה הלאומית). בכתב יד מינכן 95 שנכתב על פי הקולופון שבסופו בשנת 1343, התאריך הוא שש מאות ותשע עשרה (859 לספירה).בתנא דבי אליהו רבה, ב א, נכתב "יותר מ-700 שנה". ורבינו חננאל,מסכת עבודה זרה,דף ט', עמוד א', ד"ה תנא דבי אליהו כתב: "803 שנה עכשיו".
  8. ^ראובן קיפרווסר וסרג' רוזר,ארץ הקודש ותושביה בסיפורי מסעות של הנזיר בר צומא,קתדרה 148, תמוז תשע"ג
  9. ^סנהדרין שם. לפי פירוש יד רמ"ה.
  10. ^12אברבנאל עלספר הושע,פרק ג',פסוק ד'. רש"ש עלתלמוד בבלי,מסכת סנהדרין,דף צ"ז, עמוד ב'.
  11. ^s:פרקי דרבי אליעזר פרק כח "יום אחד מיומו של הקב"ה"
  12. ^12י.ל. צונץ,הדרשות בישראל, מוסד ביאליק, 1974, הערה 27 לפרק ששה-עשר עמ' 420."ארבע המלכויות ימשלו יום אחד של אלהים פחות שני שלישי שעה. יום אלהים הוא אלף שנים ושעה אחת של אלהים היא פ"ג שנים [ושליש]. לפי זה יארך השלטון תתקמ"ד שנים [וחצי] שנה. כיון שלפי סדר עולם והתלמוד משלה בבל על ישראל שבעים שנה, פרס ומדי שלשים וארבע שנים והיונים מאה ושמונים שנה - הרי נשארו בשביל רומא והערבים שש מאות וששים שנה [וחצי] שנה, ובכן בשנת תרס"א לחורבן (היא שנת 729) יש לצפות לביאת המשיח"
  13. ^990 אחרי החורבן
  14. ^על פרק ב'פסוק א' ופסוק מ"א.
  15. ^מאמר ח' פרק ג'
  16. ^1335 שנים מנבואת דניאל בשנת אחת לדריוש המדי = 1290 שנה ממאורע שהתרחש 45 שנה אחר כך = 1150 שנה מאירוע כלשהו שקרה 185 שנה מאוחר יותר. כ-350 שנה אחריכיבוש ירושלים בידי הפרסים.
  17. ^12רמב"ם, איגרות הרמב"ם, איגרת תימן יב
  18. ^12רש"י,ספר דניאל,פרק ז',פסוק כ"ה,רש"י,ספר דניאל,פרק ח',פסוק י"ד
  19. ^1234עזרא בן שלמה (פירוש המיוחס לרמב"ן) עלמגילת שיר השירים,פרק ח',פסוק י"ב:”ורמז בכאן על ימות המשיח שיהא אלף שנים, הוא האלף השישי משנות ימות עולם שהם ששת אלפים שנה. ומאתים מן האלף הזה לנוטרים את פריו... ר"ל שיהיה תחיית המתים מאתיים שנה אחר הגאולה, שתהיה קודם מאתיים שנים באלף השישי...” בהמשך הוא כותב:”וזהו יהיה לאלף ומאתים ותשעים הוא קץ דניאל, שהוא חמשת אלפים ומאתים לבריאת העולם”.
  20. ^123רבינו בחיי ורמב"ן,ספר בראשית,פרק ב',פסוק ג'. רמב"ן גם כתב זאת בספר הגאולה, עמ' כט. רלב"ג בפירושו לספר דניאל, פרק יב פסוק יא.
  21. ^12אשתורי הפרחי,ספר כפתור ופרח, פרק ו, הוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ, תמוז תשס"ד, עמ' קל
  22. ^ישראל שפירא, ‏הבטחת השווא למשיח, האכזבה וההתנצרות, באתרכיכר השבת, 25 במרץ 2020
  23. ^רונית מרוז, ר' יוסף אנג'לט וכתביו ה'זוהריים',חידושי זוהר (תעודה, כא – כב), תל אביב תשס"ז
  24. ^12זוהר חלק ג, פרשת פנחס, דף רמט עמוד א, רעיא מהימנא
  25. ^12דון יצחק אברבנאל,מעייני הישועה,מעיין ח תמר י
  26. ^ישעיהו ליבוביץ,הגאולה ואחרית הימים אצל אברבנאל
  27. ^12פירוש דון יוסף אבן יחיא עלספר דניאל,פרק ח',פסוק י"ד. הוא מתבסס על המספר 2,300 המוזכר בפסוק זה
  28. ^12אברהם אזולאי, ‏חסד לאברהם, אבן שתיה, עין הקורא נט ה
  29. ^12אברהם אזולאי, ‏אור החמה על ספר הזוהר, ב יז א
  30. ^12אור החיים,ספר ויקרא,פרק ו',פסוק ב'
  31. ^אור החיים,ספר דברים,פרק ט"ו,פסוק ז'
  32. ^12שו"ת חתם סופר, ליקוטי שו"ת, ס"א, ח
  33. ^משה סופר, ‏שו"ת חתם סופר, ליקוטי שו"ת צ"ח, טקסט דיגיטלי באתרספריא
  34. ^12יוסף חיים מבגדד, שו"תתורה לשמה, ירושלים תשל"ו,תשובה תע"ב, עמ' שכה
  35. ^אליהו מווילנה,פירוש לספרא דצניעותא,פרק ה'
  36. ^דף ל"ח, עמוד ב'
  37. ^משום כך דברו חז"ל על 'תיפח רוחם של מחשבי קיצין' או 'תיפח עצמן (עצמותיהם) של מחשבי קיצין' בש"ס דסנהדרין (צז,ב) כי הלשון 'עצמותיהם' מורה על פי הגר"א כי הם החוטאים נגד "עצמות יוסף", שבזה צפון סוד משיח בן יוסף בפסוק "וייקח משה את עצמות יוסף עמו".
  38. ^12מאמרי אדמו"ר הזקן, פרשיות התורה ומועדים, כרך א, עמ' תכ"ג
  39. ^וראה מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שנה-ו מדוע לא התגשמו בפועל קיצים אלו.
  40. ^12מכירה פומבית:כתב-יד, חישוב הקץ שכתב ה"ישמח משה", אך הושמט ושונה בדפוס על ידי נכדו העורך האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. וראו גם משה טייטלבוים מאוהעל, ‏ישמח משה, פרשת כי תישא, ד"ה "ועוד אמרתי", טקסט דיגיטלי באתרספריא
  41. ^12פירושזוהר חי על וירא, דף קי"ט
  42. ^גאולת ישראל - ילין, אברהם
  43. ^12עמ' 77
  44. ^חיים שבילי,חזון החיים, תרצ"ה, עמ' 71. "והסיום של קץ הפלאות יתחיל בלי ספק משנתתרצ"ו והלאה עד שנתתש"ב"
  45. ^עמ' 84
  46. ^12”ובשנים תשכ"ז - תש"ל אמצע תקופת "אחרית הימים" יתחוללו מאורעות גדולים בעולם, ומשנת תש"ל עד תש"ן (1970–1990) סיום כל דרגות הגאולה ובניין המקדש בכלל. ומשנת תש"ן והלאה תיקון עולם במלכות שדי ותחיית המתים.” חיים שבילי,חשבונות הגאולה, מהדורת ה'תשכ"ד, עמ' 69
  47. ^12שחר אילן,המקובלים נערכים למלחמת גוג ומגוג, באתרהארץ, 13 באוקטובר 2001
  48. ^12עלון לשבת "אור עליון",גיליון מס' 23, חשוון תשע"ב. אתר יהדות.נט "הרב כדורי: המשיח יבוא בתשע"ב".
  49. ^דף הספר בספריה הלאומית. הנתונים נכונים לגרסת הספר משנת 2012
  50. ^יקותיאל פיש,מאמר קץ הגאולה,חלק א,חלק ב,חלק ג קישורים באתרgilyonot.jewishoffice.co.il
  51. ^12צבי מאיר זילברברג,הכנה לזמן חורף תשעה, כ"ט תשרי תשע"ה, דקה 37:13, שיעור באתר "קול הלשון"
  52. ^12אמנון יצחק,מתי תהיה מלחמת גוג ומגוג לפי החפץ חיים, 28.04.2015, שיעור באתר "שופר"
  53. ^12יקותיאל פיש,על נבואת החפץ חיים שתפרוץ מלחמת עולם שלישית, יט סיוון תשע"ה (התאריך על פי הנאמר בהקלטה), באתר "קול הלשון".בשיעור זה הוסיף פיש חישובים נוספים, והזכיר את הפסוק "וְאֶת הָאֶלֶף וּשְׁבַע הַמֵּאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁבְעִים" בשמות,ל"ח,כ"ח, עם האזכור בעץ חיים שער נ פרק ג בסופו, ועם חישוב הקץ של בעל התניא על אותו הפסוק (הובא לעיל).
  54. ^דיונים ערים על החישוב נפוצו ברשת, כגוןכאן,כאן וכאן
  55. ^12מתי יבנה בית המקדש?, הרב אורי שרקי, סרטון באתריוטיוב
  56. ^12!!הרב מאיר אליהו - עד 20 שנה לביאת המשיח!!, סרטון בערוץ "סור מרע ועשה טוב", באתריוטיוב, 17.07.2019. הרב מכנה את שנת ה'ת"ת "תש"ק".
  57. ^12השיעור השבועי מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א פרשת לך לך תשפ"ו, סרטון בערוץ "הלוויין של מרן - דר וסוחרת", באתריוטיוב, 01.11.2025
  58. ^זוהר חדש, פרשת בלק, סח ע"ב
  59. ^12ביאת המשיח - איך זה יקרה?, סרטון בערוץ "הרב יורם אברג'ל ובנו הרב ישראל אברג'ל | המאיר לארץ", באתריוטיוב, 16.11.2023
  60. ^מגילת קהלת,פרק ג',פסוקים ב'ח'. הבסיס לחישוב הובא כבר במאה ה-17 בספרמגלה עמוקות פרשת ויצא כא. רוזנבלום ייחס את החישוב לרבאליהו לופיאן בספרו "לב אליהו", פרשת בשלח, בשם הגאון מוילנא.
  61. ^12אנחנו ממש בימות המשיח !! לפי חישוב הגר”א הגאולה התחילה !! הרב רוזנבלום במסר יוצא דופן, סרטון בערוץ "הרב ברוך רוזנבלום - ברוך שאמר", באתריוטיוב, 23.06.2025
  62. ^אלעזר מגרמייזא,פירוש ספר יצירה, עמ' סה–סו, באתראוצר החכמה(צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  63. ^אוצר עדן גנוזעמוד 274
  64. ^באתר היברו בוקס
  65. ^לפישמואל וינר בקהלת משה המחבר הואחסיד גאליציאני
  66. ^פרק ט'
  67. ^נתן מברסלב,ליקוטי הלכות, חושן משפט, חלק ח', הלכות מתנה, הלכה ה'
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חישוב_הקץ&oldid=42203971"
קטגוריות:

[8]ページ先頭

©2009-2025 Movatter.jp